fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
תמוז
מידלנד שחורי 140 על 70
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
מוטוטאץ דקר
voge מוטו24 באנר
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
סטפן
HJC
אודי דגן 140 על 70
MV קוביה

ב.מ.וו K1600B באגר במבחן דרכים

ב.מ.וו K1600B באגר במבחן דרכים

כתב: דניאל פטרי (מיצו) | צילום: אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: סדרה 7 עם שני גלגלים

אם תשאלו כל ילד מה ירצה להיות כשיהיה גדול, אם תעשו את זה בגיל המתאים – סביר להניח שאחת התשובות שתקבלו היא "רקדן ברויאל בלט". שיט, טעות בקבוצה. התכוונתי שאחת התשובות שתקבלו תהיה ללא ספק "נהג קטר".

למרות שאני לא זוכר את עצמי עונה כך אף פעם לשאלה הזו (הכוונה לנהג קטר, והפעם ההיא עם החצאית היה רק למטרות תחפושת פורים, בחיי!) אין ספק שלנהיגה מכל סוג שהוא היתה משמעות רצינית עבורי עוד מהימים שבהם הייתי משחק עם לגו על השטיח בסלון, וזכור לי בפירוש שגם היתה לי רכבת חשמלית מיניאטורית של מרקלין בשלב כזה או אחר של הילדות. מפה לשם, לחיים יש מסלול משלהם והם מלאים בתפניות מרתקות שאולי פעם נכתוב עליהן כשיהיה מותר, השנים עברו, ומאז שיצא לפני מספר שנים דגם הבאגר של ב.מ.וו – הוא ה-K1600B – החיבור שלו, בעיני – לאסוציאציית הקטר היתה בלתי נמנעת – כפי שתיכף תראו.

נלך קצת אחורה.

כולנו יודעים שאם הגרמנים רוצים לנצח במשהו, אז שום דבר לא יכול לעמוד בדרכם (נו טוב, הצבא של סטלין קצת כן הפריע בזמנו וגם האמריקאים קצת ניג'סו אבל זה סיפור אחר). אם יש אופנוע אחד שמוגדר בעולם, כמעט ללא עוררין, כמלך מלכי המלכים הבלתי מעורער של ספות מתנייעות על שני גלגלים + מערכת סטריאו דולבי סראונד + מקרן + מיני בר + דרושות, הרי הוא כמובן הגולדווינג האלמותי של הונדה. וזה לא כל כך הסתדר למהנדסי ב.מ.וו עם האג'נדה של שליטה עולמית.

אז הם קמו ולקחו את הפלטפורמה שלהם לתורר שכבר הייתה לא רעה בכלל – ה-K1300GT – יצקו לו שלדה חדשה ובתוכה תקעו מנוע מטורף בן 6 בוכנות בנפח 1,649 סמ"ק שמפיק לא פחות מ-160 כ"ס (המנוע הוצג בתערוכת EICMA ב-2009 בתוך אופנוע הדגמה בשם Concept 6). את המנוע הם שתלו לרוחב (מנועים לרוחב הם לב העניין בסדרת ה-K של ב.מ.וו, אבל זה בסדר כי המנוע הספציפי הזה הוא מנוע 6 הבוכנות הרוחבי הצר ביותר שהיא ייצרה אי פעם), שידכו לו כל מערכת אלקטרוניקה אפשרית (וגם את מה שלא אפשרי הם המציאו לטובת העניין, כמו מערכת תאורה מטורפת שלא תראו בשום אופנוע אחר), הוסיפו סאונד ומסכים מפה ועד מינכן, ופחות או יותר יצרו את התורר הטוב ביותר ביקום כפי שאנו מכירים אותו. לאופנוע הזה יש שתי גרסאות (אחת מאובזרת מאוד ויקרה, והשניה מאובזרת מאוד מאוד ויקרה עוד יותר) – בשם K1600GT ו-K160GTL בהתאמה, ואנחנו לא נתעכב עליהן כאן.

לונג סטורי שורט, כל זה לא הספיק להם. ובגלל שלאנשי ב.מ.וו יש איזה משהו לא פתור עם האמריקאים מלפני כמה עשרות שנים, הם החליטו לכבוש את אמריקה במגרש שלהם ולפי הכללים שלהם, עם באגרים.

אמרו ועשו.

אתם מבינים, לאמריקאים יש משהו קצת, אהממ… עקום בראש. מבחינתם לא רק שוויליאם הארלי וארתור דייוידסון הם שניהם הבנים של אלוהים, אלא שבעיניהם אופנוע צריך להיראות בצורה מאוד מסויימת. אופנוע באגר (מלשון bag, או תיקים) הוא אחד מהסגנונות האלה, והוא טיפוסי מאוד לארה"ב.

באגר הוא אופנוע תורר (מלשון Tour) שתפור לפי איזה מרשם מסודר: הוא צריך להיות ענק מימדים ומרשים חזותית, הפרונט שלו צריך להיות לא פרופורציוני לשאר הגוף ורצוי שיהיה גבוה יותר מהזנב של האופנוע. בזנב צריכים להיות 2 תיקי צד או מזוודות קשיחות המחוברות באופן קבוע והיכולות לאחסן תכולת דירה, המנוע צריך להיות מנוע V עם שתי בוכנות (ישנם מספר יוצאי דופן לעניין כמו הגולדווינג באגר וגם ידידנו הגרמני), הוא צריך להיות בעל תנוחת רכיבה זקופה ונינוחה כשהרגליים שלוחות קדימה, חייבת להיות שם נגיעה ספציפית לנוחות רכיבה ללא פשרות + מערכת סאונד מרשימה של 3,000 וואט, ורצוי שטווח הרכיבה שלו יהיה מספיק ארוך בסטנדרטים אמריקאים. אגב, בגלל שהאמריקאים הם קהל היעד האופייני לבאגרים, הם בכלל לא צריכים להיות מהירים – מספיק שיגיעו לקצת יותר מ-60 מייל בשעה (כ-100 קמ"ש) בזמן סביר (וכן, אפשר להשתמש בלוח שנה), ורצוי שהמנוע שלהם יגרגר בסל"ד נמוך מאוד.

"יו וואנט זה באגר? יו וויל גט זה באגר אין יור פייס!" ציחקקו לעצמם הגרמנים מתחת לשפם, ושכרו את שירותיה של חברת רולנד סנדס דיזיינס (RSD) כדי לייצר אופנוע הדגמה הנקרא Concept 101 (כן, עוד קונספט) שהוצג ב-2015 ואשר עשה שימוש באותו מנוע 6 צילינדרים של ה-K1600GT/GTL, ושהותאם בדיוק לפי אותה נוסחה שדיברנו עליה קודם.

נחשו איזו תמונה נבחרה כדי לייצג את הקונספט הזה בפני העולם? נכון, האופנוע צולם כשהוא עומד על פסי רכבת…

חברת RSD לא פראיירים. קונספט אחר שלהם זכה להגיע לייצור בצורת ה-RnineT המוצלח. ולכן היה ברור שגם ה-101 יזכה להגיע לייצור, וכך היה בספטמבר 2018 כשה-K1600B הוצג לעולם (בי מלשון באגר, למרות שהם לא מציינים זאת בפירוש).

כשעלתה בידי ההזדמנות לרכוב עליו, מיד קפצתי עליה בשמחה. הייתי חייב לשים את העניין הזה של הקטר מאחורי. מפה לשם, יום חמישי אחה"צ, אני מאפסן את הכלי הפרטי שלי שלי וחותם במקומו על K1600B אפור-כהה מהמם שיהיה רק שלי ליום וחצי הקרובים.

אני שם שעון מעורר ל-8 לפנות בוקר של יום שישי. לא עשיתי תוכניות לרכיבה הזו, הנחתי במידה רבה של צדק שכבישי ישראל ממילא יהיו קטנים מדי עבור מכונה שתוכננה לגמוא אלפי מיילים על האוטוסטרדות של ארה"ב. אבל רצה הגורל ובמקום לטחון את כביש 6 הלוך וחזור איזה 30 פעם, החלטתי להצטרף לקבוצת רוכבים מגוונת שעשתה דרכה מאזור המרכז דווקא דרך הכבישים המפותלים של בית אריה, צפונה אל השומרון בואכה הר גריזים, דרומה אל הבקעה דרך אלון, וחזרה למרכז דרך הכבישים המפותלים של צובא, עין כרם ונס הרים, לא לפני שנפרק קצת אוטוסטרדות בדרך.

בגלל שפספסתי את היציאה של הקבוצה (מי קם בשעות כאלה לא אנושיות בשישי בבוקר?) החלטתי לאתגר את הבאגר שלנו ונתתי גז. אני כמובן שומר חוק ורוכב רק לפי המהירות המותרת, אבל חברים שלי בחו"ל מספרים לי שהב.מ.וו יודע לנסוע במהירויות שהשתיקה יפה להן.

המנוע ב-K1600B הוא ללא ספק גולת הכותרת באופנוע. הוא מפיק כאמור כ-160 כ"ס ב-7,750 סל"ד, אבל (שימו תופים) כמעט 18 (!) קג"מ ב-5,500 סל"ד – כשחלקם המכריע מורגש בשיא כוחם כבר בסל"ד נמוך מאוד – מה שהופך את הקטר הזה לחזק מאוד, גמיש מאוד, וסלחן מאוד להעברת הילוכים. רוצה לעקוף משאית פול טריילר בעליות של בית הערבה בהילוך שישי? אין שום בעיה. סחט את המצערת החשמלית וראה איך המשאית מתרחקת במראות שלך. מבין כל המתחרים הישירים של ב.מ.וו בז'אנר הבאגרים, הוא ללא ספק העוצמתי ביותר, כשרק ה-Road Glide של הארלי דייוידסון – רב מכר היסטרי במונחים של אמריקה – מתקרב אליו בהספק שלו.

הנופים מתחלפים להם כמצגת של שקופיות בצד הדרך, ולא הרבה יותר מדי מאוחר אני מגיע למגרש המשחקים של המדינה. ל-K1600B, כמו לשני אחיו הבכורים, יש סידור מתלים ייחודי אופייני לב.מ.וו:

מאחורה, זרוע חד-צידית ("פרה-לבר") בתוכה גל הינע המוכר לנו מדגמים אחרים. הדרייבשאפט מספק לרוכב חוויה של אפס תחזוקה (פרט לטיפולים שוטפים) וחוסך את הצורך להתעסק בשימון וניקוי, מה גם שממילא קשה לראות את הזרוע הזו מתחת לכל המשקל והמזוודות.
מקדימה, כמו בשאר דגמי ה-K, במקום מזלג קונבנציונאלי יש צמד זרועות קשיחות ולא טלסקופיות. ההתקן הזה מחובר לצוואר היגוי בצורה שהגרמנים קוראים לו "דואו-לבר". הבולם של החלק הקדמי של האופנוע מסתתר בתוך הפרונט אי שם בעומק הפיירינג, והוא עושה עבודה מופלאה בכל הקשור להפרדת כוחות הבלימה בין השקיעה של האופנוע בזמן בלימה חזקה, ולבין יכולת ההיגוי שלא נפגעת. התחושה שונה מאופנוע בעל מזלג "רגיל" וגם בעת בלימה חריפה לא מורגשת שום צניחת חרטום. בנוסף, בגלל הגיאומטריה של המערכת, המשקל הבלתי מוקפץ קטן וכך מושגת זריזות וקשיחות יקרת ערך. מדובר בתחושת ביטחון מופלאה.

כשאני מכניס את הבאגר למוד קרבי ומתחיל בסדרת הפיתולים של בית אריה, ולאחר מכן צפונה דרך ברקן, עמנואל, קדומים ובואכה שכם, הכלי בהחלט מראה שהוא יכול להתמודד עם כל מה שהכביש זורק עליו, כל זאת ללא תלונות מיוחדות. אבל כשהאספלט הופך להיות משובש יותר ואני נתקל בסדרת מהמורות קשות, המכות שאני חוטף מקדימה מזכירות לי שאני צריך להפחית קצב ומהר.

אל תבינו אותי לא נכון. מדובר במערכת שעובדת מצויין בתוך גבולות הגזרה שלה. אבל אם תנסו לאתגר אותה, היא תעבוד ותעבוד ותעבוד ותנטרל מהרוכב את התחושות של הפרונט של האופנוע, עד שהיא לא תעבוד, ואז זה עלול להיות מאוחר מדי עבור הרוכב כדי לצאת מהמצב שאליו הוא נקלע. לכן טוב יעשה הרוכב אם יזכור מאיפה הוא בא ועל מה הוא רוכב, ולא ינסה לקחת את הכלי למקומות שאליהם הוא אינו מיועד.

הבאגר הוא אופנוע ענק: ארוך (כמעט 2.5 מטר) וכבד (כמעט 340 ק"ג ללא רוכב, מורכב/ת ומטען שיכולים בקלות להגיע לאזור החצי טון). בעת הטיות חריפות של רוכב מיומן שלוחץ על הכלי, הבאגר פוגש מהר מאוד את הרגליות שלו. התחושה מתורגמת כמעין "דגדוגים" במגפי הרכיבה, והם תזכורת לכך שזהו, הגעת לקצה היכולת. אם תהיה קצת יותר מהיר מזה, אתה עלול לא לסיים את הסיבוב בשלום. זה לא כלי שמיועד להראות למי יש גדול יותר בכבישים טכניים, למרות שהוא ללא ספק יודע לתת גז בתוך גבולות הגזרה שלו – וללא ספק הוא יכול לבייש בצד את כל המתחרים הישירים שלו בהתנהגותו הדינאמית.

על כיוונון הבולמים מופקדת מערכת כיוון אלקטרונית המאפשרת התאמה של הבולמים למצב הרכיבה המבוקש וגם לכמות המטען או למספר הרוכבים על האופנוע. למערכת זו קוראים ESA II (קיצור של Electronic Suspension Adjustment), והיא עושה עבודה טובה למדי בהתאמת האופנוע למצב הרכיבה. אני עשיתי שימוש במוד דיינמיק בעל מאפיינים קשיחים יותר ברוב שעות הרכיבה, אבל כשעליתי על הכביש המהיר ורציתי להגיע ליעד בנוחות – העברתי למצב Road.

אגב מצבים – גם התנהגות המנוע ניתנת לשינוי בעת רכיבה על ידי לחיצה על מתג קטן בצידו הימני של הכידון והם אמורים לספק לרוכב את ההתאמה למצב הרוח שלו ולאופי הרכיבה באותו רגע. המצערת האלקטרונית עושה עבודה טובה, וכך גם בקרת שיוט לחובבי הסוגה שניתנת לתפעול קל ביד שמאל.

כשאני תוקף את הכבישים המדהימים של דרך אלון במהירויות שהשתיקה יפה להן, ואז מגיע לפנייה שמחייבת אותי להאט בצורה חריפה, אני רושם לעצמי הערה מוחית לדבר על הברקסים. הבלמים המעולים בב.מ.וו עושים שימוש במערכת בלימה משולבת, ABS לפניות, וכל הבקרות האפשריות. מעולם המשימה של עצירת משקל כה גבוה באמצעות אצבע אחת לא הייתה קלה יותר. עד כדי כך שגיחכתי לעצמי במבוכה אחרי שחזרתי לאופנוע הפרטי שלי ונאלצתי להשתמש בשתי אצבעות…

נוחות הרכיבה ב-K1600B היא ללא פשרות וזוכה לציון כמעט מושלם. הרמת רגל מעל למושב הנמוך והישבן מתלבש על מושב שהוא בין הנוחים שזכיתי לשבת בו. הידיים נשלחות אינסטינקטיבית קדימה אל הכידון הממוקם בצורה אופטימלית לתנוחת הרכיבה. המשקף החשמלי המתכוונן יודע לעלות ולרדת מרחק מכובד, ובכל מה שקשור לרכיבה במהירויות חוקיות פלוס פרשנות אישית – הרוכב נמצא בתוך בועת זמן מוגנת שבתוכה הוא יכול גם להדליק נר מבלי שיכבה.

זאת ועוד – אם חשקה נפשכם לקבל קצת יותר רוח הגיע הזמן לפתוח את החלון למזגן פרטי משלכם – אחד הסודות שכנראה אף אחד לא יספר לכם עליו (ואני מוכן להמר שגם חלק מהבעלים של האופנועים האלה בארץ לא מודע אליו) הוא שלא רק המשקף יודע לזוז בב.מ.וו. גם הפירינג הקדמי נפתח לצדדים לפי הצורך כדי "לפתוח חלון" ולמעשה להעביר כמות רוח בלתי מבוטלת המכוונת היישר למרכז הגוף של הרוכב. ואם קר לכם או סתם נמאס לכם מהרוח אתם יכולים פשוט לקפל חזרה את הפירינג והופה, הוא חוזר לחסום את פגעי מזג האוויר בצורה יעילה. מרגישים את הקרירות ואתם רוצים להתחמם? אין שום בעיה. ידיות מחוממות יכנסו לפעולה בקליק של עכבר, כך גם מושב מחומם לרוכב ולמורכבת לשמירה על שלום בית.

בכל הנוגע לאיכות סאונד שהיא כמובן חובה בקטגוריית הבאגרים – הב.מ.וו מצוייד במערכת שמע מצויינת שמסוגלת להתגבר על רעש הרוח האופייני במהירויות החוקיות, ומשדרת את הסאונד בכינון ישיר היישר לראשו של הרוכב בתוך אותה בועת הגנה (במיוחד כשהמשקף נמצא במצבו העליון). העברת התחנות נעשית מהכידון באמצעות גלגלת השליטה, ולטובת תפעול מתקדם יותר ישנם מספר לחצים בצידו השמאלי של הפיירינג. משום מה גם כפתור המיוט נמצא דווקא שם, או שלא מצאתי דרך טובה יותר להשתיק את המוזיקה כשהייתי צריך לשמוע משהו אחר.

אגב סאונד, בזכות אגזוזים בשרניים מאוד החרדים לפרטיותם של אזרחי אירופה, הרעש שמוציא האופנוע ממוסך בקלות על ידי רעש הרוח שעוברת את המשקף. עם זאת, אני נהנה לגלות שבסל"ד נמוך, כשאני פותח מאזור 2,000 לכיוון 4,000 בהילוך המתאים, אפשר בהחלט להנות מבאס מגרגר שהולך ומתגבר, רמז למה שהמנוע יודע לתת.

אני עולה על כביש 1 רק כדי לצאת במבשרת ציון. שיוט במהירות חוקית הוא משחק ילדים עבור ה-K1600B, אבל כדי שתקבלו פרופורציות – לפי מקורות זרים – מי שיסע במהירות של 160 קמ"ש יגלה שמד הסל"ד עומד בקושי על 4,500 סל"ד (להזכירכם, שיא ההספק עומד על כ-7,500 סל"ד). העלאה של 1,500 סל"ד ממהירות זו תביא את האופנוע למהירות של כ-200 קמ"ש, וזה עדיין לא בסוף הסקאלה. רכיבה על כ-140 קמ"ש בהילוך שישי מספקת ללא ספק את התחושה הטובה ביותר על פני כבישים ארוכים עם סוויפרים רחבים, אבל אם צריך, הורדת הילוך או שניים תוציא את השיניים של הבאגר. רק חבל בעיני שאת הקוויק-שיפטר (מעלה ומטה) הם לא עשו קצת יותר טוב, ולא פעם נאלצתי להיות הרבה יותר מדי אסרטיבי בהורדת הילוכים ואפילו בהעלאה מראשון לשני.
פינוקים נוספים כמו מערכת ניווט מובנית, התנעה ופקק דלק ללא מפתח (קיילס) הם כבר סטנדרט בהרבה אופנועים. אבל תגידו לי בכמה אופנועים אתם יכולים לפתוח ולנעול את המזוודות ללא מפתח באמצעות מתג? אגב, המזוודות מאחורה בולעות בתוכן בקלות קסדה שלמה ללא קושי. התאורה מקדימה מתאימה לבלומפילד, ואף מאירה לרוכב אל תוך הפניה באמצעות מערך משוכלל של מראות ומנוע סרבו חשמלי. מצד שני, מתגי האיתות לא מתבטלים מעצמם, מה שבהחלט גרם לי להרים גבה (אבל לא הטריד את מנוחתי יותר מאשר כמה שניות לאחר הגילוי המפתיע).

בסדרת הפיתולים שמובילה מהדסה עין כרם לכיוון נס הרים אני מוצא את עצמי רודף אחרי צמד רוכבים נטולי מיגון על אופנועים יפניים צרחניים. הם לא שמו לב אלי, ופתאום אני מגיח מאחוריהם במראות. כנראה שהמראה של האורות של ה-K עשה להם משהו בראש והם מחליטים להאט ולתת לי לעבור. הצמיגים – 190/55-17 מאחור ו-120/70-17 מקדימה כבר חמים מאוד מהרכיבה הארוכה ועושים עבודה טובה באחיזה, והם כמובן מצ'ופרים במערכת ניטור לחץ אוויר בקוקפיט.

מיכל הדלק מחזיק בתוכו לא פחות מ-26 ליטרים, ורכיבה בקצב שלי איפשרה לי – לדברי מחשב הדרך – לנסוע כ-400 ק"מ בקצב זה. עם זאת, חשוב לציין שבעת רכיבה בינעירונית רגועה במהירות שיוט חוקית פלוס הב.מ.וו מציג תכונות חסכוניות ומרשימות (כ-5.8 ליטר ל-100 ק"מ או 17.5 קמ"ל), מה שיאפשר לו לגמוא יותר מרחק בין תדלוקים.

חזרתי למרכז אחרי מאות ק"מ שעברו חיש קל על פני חלק מהכבישים הכי טכניים בארץ וזאת בקצב לא רע בכלל. לכאורה, לא הבית הטבעי של הבאגר. מצד שני, הישבן לא התלונן אפילו לא לרגע, הנדסת האנוש היתה קרוב למושלמת, ואפילו הקסדה שלי חזרה עם הרבה פחות ברחשים מאשר היית מצפה ביום אביבי שכזה.
ואז אני מסתכל על השעון ומחליט בהחלטה של רגע להמשיך בדרכי צפונה. שמעתי שבחיפה יש שווארמה טובה, עוד לא באמת אכלתי היום, ועל הבאגר זה אפילו היה נשמע הגיוני. הפעלתי מחדש את הסאונד עם הפלייליסט החביב עלי, מניח את הרגליים על הרגליות הקדמיות, ויאללה לדרך. האם הייתם עושים את זה על כלי אחר?

מה לגבי המחיר? ובכן הוא בוודאי לא זול, ומתחיל באזור ה-200,000 ש"ח. האם הוא מתאים לכל אחד? כנראה שלא, מצד שני מבט על המתחרים של ה-K1600B (לפחות אלה שנמכרים בישראל) מכניסים אותך לפרופורציה.

לסיכום
האמריקאים שמאוד גאים ב-Made in the USA שלהם שעשוי מברזל יציקה עם מנועים של מכונות חקלאיות, עם מה שנראה לפעמים כמו אופנוע ללא שום הנדסת אנוש או מחשבה מקדימה (מבלי להעליב, חס וחלילה) – מקפידים להזכיר בכל הזדמנות את נושא ה"מורשת", את ה"היסטוריה" ואת הכבוד לעבר. הם טוענים של-K1600B אין את כל אלה. הם אולי צודקים, אבל מצד שני, תסתכלו על המספרים על הסקאלה שוב ותגידו לי שאין להם שום משמעות…
בעיני, הב.מ.וו מספק חבילה קרובה למושלמת בכל מה שנוגע למתן מענה לקטגוריית הבאגר – והוא אף עף הרחק מעל לרף הכניסה ומספק נוקאאוט לכל המתחרים. לכל מה שפחות טוב בו – ובכל זה כמעט ולא רלוונטי אם לא לוחצים אותו אל הקצה ומוציאים אותו מאזור הנוחות שלו. הכלי היחיד שנותן לו פייט רציני הוא הגולדווינג, וכמה מפתיע – גם הוא לא אמריקאי.

שבו על המושב, שימו ווליום, תכניסו יעד ל-GPS ותנו בגז. ככה חוצים את אמריקה בייבי.

כל החדשות המוטוריות ישירות ל-WhatsApp

תעודת זהות

 

BMW K 1600 B Bagger

 

מחיר: 199,803 ₪

 

רישיון: A

 

אחריות: שנתיים ללא הגבלת ק"מ

 

נתונים טכניים

 

מנוע: 6 צילינדרים לרוחב, מקורר נוזל, 4 שסתומים לצילינדר, גל-זיזים עליון כפול, מוזרק דלק

 

נפח: 1,649 סמ"ק

 

הספק: 160 כ"ס ב-7,750 סל"ד

 

מומנט: 17.8 קג"מ ב-5,250 סל"ד

 

מתלים: מקדימה דואו-לבר חצי אקטיבי, מהלך של 115 מ"מ. מאחור פרה-לבר, מהלך של 125 מ"מ.

 

בלמים: מקדימה זוג דיסקים בקוטר 320 מ"מ, קליפרים עם 4 בוכנות. מאחור דיסק בקוטר 320 מ"מ. מערכת ABS

 

מידות צמיגים: ק' 120/70-17, א' 190/55-17

 

מידות כלליות: אורך 2,470 מ"מ, רוחב 1,000 מ"מ, גובה 1,300 מ"מ

 

בסיס גלגלים: 1,618 מ"מ

 

גובה מושב: 780 מ"מ

 

משקל רטוב: 336 ק"ג

 

נפח מיכל דלק: 26.5 ליטר

 

3 תגובות ל ב.מ.וו K1600B באגר במבחן דרכים

  1. רק למה מכוער (לטעמי)? לא יכלו לעשות אותו כמו ה 1600GTL המדהים ביופיו (שוב, לטעמי)?

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל