מבחן דרכים: Voge DS800X Rally

כתב: שחר מלאך  |   צילום: רונן טופלברג

שורה תחתונה: מציע חבילת אדוונצ'ר עשירה עם יכולות כביש ושטח מפתיעות, שמצליחות לייצר ביטחון גבוה ותמורה טובה למחיר.

יש רגע ברכיבה ראשונה, בו האופנוע מפסיק להיות סך חלקיו ומתחיל להיות שלם. אצלי, עם ה-Voge DS800X Rally, זה לא קרה מול המסך הגדול או רשימת האבזור המרשימה, אלא כמה דקות אחרי שעליתי איתו לכביש המהיר – ובהמשך גם כשירדתי איתו לשביל כורכר שבור. בשני המקומות האלה, כל אחד בצורה אחרת, הכלי הגדול הזה התחיל להרגיש ברור יותר: יציב, צפוי והרבה פחות מאיים ממה שהמראה שלו מרמז.

מדובר באופנוע עם נוכחות, הוא לא מנסה להיראות קטן, עדין או "ידידותי" מדי. יש לו פרונט רחב, גלגלי שפיצים, מיגונים, מיכל דלק גדול, תנוחת ישיבה גבוהה יחסית ומראה שמכוון בבירור לטעמם של רוכבי האדוונצ'ר. הוא נראה מוכן להרפתקאות עוד לפני שמניעים אותו.

רגע לפני שמניעים קיבלנו הסבר מפורט על תפעול המערכות, ויש הרבה מהן – המסך, התפריטים, הבקרות, ניתוק ABS ובקרת אחיזה, חימום הידיות והמושב, חיישני לחץ האוויר בצמיגים, המצלמה הקדמית והקישוריות. ה-Voge מגיע עם חבילת אבזור עשירה מאוד, בטח ביחס למחיר ולמה שמקובל בקטגוריה. אבל הדבר החשוב יותר הוא שחלק גדול מהאבזור הזה לא מרגיש כמו קישוט. הוא באמת משרת את הרוכב.

המסך הוא אחד הדברים הראשונים שתופסים את העין. מדובר במסך TFT צבעוני אנכי בגודל 7 אינץ', בסגנון ראלי. זה לא מסך אופקי רגיל, אלא כזה שעומד מול הרוכב, ובאופנוע מהסוג הזה זה מרגיש נכון. ברכיבה בעמידה בשטח, כשהמבט צריך להישאר כמה שיותר קדימה, המסך האנכי מאפשר להציץ במידע בלי להוריד את הראש יותר מדי.

המסך קריא וברור, וניתן להחליף בין שני מצבי תצוגה – Tour ו-Sport. אישית התחברתי יותר ל-Tour, שהיה לי ברור ונעים יותר לעין. על המסך מוצג המידע המרכזי בהתאם למצב התצוגה שבוחרים, ובמעבר בין התפריטים אפשר להגיע לעוד לא מעט נתונים ואפשרויות: לחץ אוויר בצמיגים, מצב הבקרות, חימום, נתוני נסיעה, דלק, טמפרטורה ועוד. התחושה היא של קוקפיט מודרני ועשיר, אבל לא כזה שמבינים אותו לגמרי בשתי דקות. יש הרבה פונקציות, וצריך קצת זמן כדי ללמוד איפה כל דבר נמצא, במיוחד אם רוצים לשנות משהו תוך כדי רכיבה.

הבקרות מרגישות עשירות יחסית. יש בתי מתגים מוארים, מצבי רכיבה, בקרת אחיזה ניתנת לניתוק ו-ABS שניתן לנתק באופן מלא או חלקי – עניין חשוב מאוד באופנוע שמיועד גם לשטח. רק צריך לזכור שבכל כיבוי והדלקה של האופנוע, הבקרות חוזרות למצב המקורי שלהן, כך שמי שיורד לשטח צריך לוודא מחדש שהכול מכוון כמו שהוא רוצה.

אחד הפיצ'רים המעניינים הוא מצלמת דרך קדמית מובנית באיכות 1080p, כולל הקלטת אודיו, עם כרטיס microSD שנכנס מתחת למושב. זה לא משהו שרואים בדרך כלל כאבזור מקורי בקטגוריה הזו, ולרוב דורש התקנה חיצונית. מבחינה פרקטית, זה נחמד מאוד: יש לך מצלמת דרך מובנית לתיעוד רכיבות, טיולים, כביש או אירועים.

חימום ידיות ומושב מגיעים כאבזור מקורי, וזה מסוג הדברים שלא נשמעים דרמטיים עד שרוכבים מוקדם בבוקר, בחורף, בעליות לירושלים או בצפון. בנוסף יש תאורת LED מלאה ופנסי עזר מקוריים, כך שהאופנוע מגיע די מוכן לרכיבות לילה, כבישים צדדיים ושבילים, בלי להתחיל להוסיף מיד אביזרים חיצוניים.

בתחום השטח, הוא מגיע עם מיגון גחון, מגיני ידיים מפלסטיק, מיגוני צד מסיביים למנוע, סבל מקורי ומשטח לארגז, ג'ק צד וג'ק אמצע. יש לו גלגל 21 אינץ' מקדימה ו-18 אינץ' מאחור, ג'אנטים טיובלס וצמיגי Pirelli STR – צמיגים שאני מכיר לטובה גם מהטנרה הפרטי שלי, כצמיגים טובים מאוד לכביש וסבירים בהחלט לשטח, בעיקר לטיולי שבילים ופחות לאנדורו מאתגר.

מעבר לזה, הוא מגיע עם מתלי KYB מתכווננים, בלמי Nissin עם דיסק כפול מקדימה ומשכך היגוי מקורי שכבר מורכב על הכידון. אלה לא רק שמות יפים במפרט. אלה רכיבים שמורגשים בפועל, במיוחד כשעוברים מכביש מהיר לשביל שבור. זו אחת הסיבות שאפשר להתלהב מהחבילה הזו: אתה לא קונה אופנוע ואז מיד מוסיף עוד 8-15 אלף ש"ח באבזור בסיסי לטיולים. הרבה מאוד כבר נמצא שם מהמפעל. מי שמתכנן שטח אגרסיבי יותר אולי ירצה להחליף את מגיני הידיים מפלסטיק למשהו מסיבי יותר, אבל מעבר לזה, הכלי מרגיש מוכן ליציאה.

מיד הרגשתי את ההבדל מהטנרה. הטנרה גבוה וצר יותר, עם מרכז כובד שמרגיש גבוה יחסית. ה-Voge, לעומת זאת, מרגיש נמוך ורחב יותר, בעיקר באזור מיכל הדלק. לרוכב מעל 1.80 מ', מיכל הדלק הרחב גורם לרגליים להיפתח קצת יותר לעומת הטנרה. זה לא בהכרח שלילי, אבל זו תחושה שונה, וכזו שמרגישים מיד.

מבחינת משקל, חשוב לומר מראש: זה לא אופנוע קל. הנתונים נעים סביב 210-213 ק"ג יבש ובערך 226-243 ק"ג רטוב או מוערך, תלוי מקור ושיטת מדידה. יש לו גם מיכל דלק גדול מאוד של 24 ליטר, שמוסיף נוכחות ומשקל אבל מאפשר טווח נסיעה משמעותי. ועדיין, התחושה בפועל פחות מאיימת מהמספרים. מרכז הכובד מרגיש נמוך יחסית, והאופנוע נותן ביטחון מהר יותר ממה שציפיתי.

כשהנעתי את האופנוע, המנוע מיד נתן נוכחות. בכלי שקיבלתי הייתה תוספת בתשלום של סעפת IXIL משודרגת, שייצרה צליל טוב, בשרני ומרשים לחובבי הז'אנר. הצליל מוסיף מאוד לחוויה, אבל כמו בטנרה שלי, האגזוז נמצא במקום מעט בעייתי במקרה של נפילה על הצד שלו. נפילה יכולה לעקם אותו פנימה, ואם לא שמים לב – הוא עלול לגעת ולשרוט את הזרוע האחורית.

בכביש המהיר המנוע מרגיש חזק, זמין ולא מתאמץ. הוא מטפס מהר בסל"ד, מושך יפה ומאפשר שיוט רגוע במהירויות של 130-140 קמ"ש בלי תחושה שהוא עובד קשה. יש לו עוד הרבה לתת מעבר לזה, אבל לא ניסיתי לאתגר אותו יותר מדי במהירויות גבוהות. מה שכן בולט הוא שהכלי לא מרגיש לחוץ. יש אופנועים שבמהירות שיוט גבוהה משדרים עומס – דרך רעידות, רעש, תחושת מנוע או חוסר יציבות. כאן התחושה הייתה רגועה יותר. יש מנוע עם רזרבות, תנוחת רכיבה נוחה וכידון רחב שמייצר שליטה טובה.

גם המושב תורם לתחושה הזו. הוא נוח יחסית, והאופנוע מאפשר לשבת עליו בצורה טבעית לאורך זמן. זה לא אופנוע כביש טהור, והוא גם לא מנסה להיות כזה, אבל בתור אדוונצ'ר גדול הוא נותן תחושה שהוא יודע לגמוע מרחקים בלי להפוך את זה למאמץ.

ברכיבת כביש, הבולמים מרגישים מכוונים לצד היציב והבוגר יותר מאשר לצד הרך והמתנדנד. הם סופגים שיבושים קטנים בצורה טובה, בלי להעביר יותר מדי מכות לכידון או למושב, ועדיין שומרים על האופנוע מרוסן כשמגבירים קצב. בפניות ארוכות ובכביש מהיר יש תחושת יציבות טובה, והאופנוע לא "צף" או מתנדנד גם כשהאספלט פחות מושלם.

יתרון חשוב הוא שהבולמים ניתנים לכיוון, כך שכל רוכב יכול להתאים את ההתנהגות להעדפות שלו – יותר נוחות ורכות לטיולים ורכיבה רגועה, או תחושה מהודקת ומרוסנת יותר לרכיבה מהירה, עומס ציוד או רכיבה זוגית. בגלל אופי האדוונצ'ר, מהלך המתלה הארוך וגלגל ה-21 אינץ' מקדימה, הוא לא מרגיש חד כמו אופנוע כביש טהור בשינויי כיוון מהירים. בבלימות חזקות יש צלילה מסוימת של הפרונט, אבל היא נשארת נשלטת ולא מערערת את הביטחון.

לכלי יש משקף קדמי מתכוונן, אבל הכיוון שלו מצריך עצירה והתעסקות עם ארבעה ברגים. לדעתי, מי שרוכב הרבה בכביש ירוויח מהגבהה של המשקף כדי לקבל פחות רוח לפנים ויותר שקט בקסדה. בשטח, לעומת זאת, עדיף להשאיר אותו נמוך כדי שלא יפריע לשדה הראייה ברכיבה בעמידה.

בשטח, ה-Voge DS800X Rally מפתיע לטובה ומרגיש טבעי יותר ממה שהגודל שלו מרמז בהתחלה. מכיוון שזו הייתה הרכיבה הראשונה שלי עם הכלי בשטח, לא רציתי לאתגר אותו יותר מדי או לקחת אותו מיד לקצה. לכן נשארתי באזור הרגוע יחסית של רכיבת השטח: שבילי כורכר, דרכי אבנים, מקטעים שבורים ומעט עליות וירידות מתונות, כאלה שלא באמת מאתגרות את הכלי. לא נכנסתי לשטח טכני צפוף או אגרסיבי מדי, אבל גם בתנאים האלה, ובמיוחד ביחס להיכרות הראשונית עם הכלי, הוא הרגיש יציב מאוד, צפוי ומשרה ביטחון.

מה שהיה מעניין הוא שככל שזמן הרכיבה בשטח התקדם, גם הביטחון שלי על הכלי עלה בהתאם. בהתחלה רכבתי בזהירות יחסית, בעיקר כדי להבין איך הוא מגיב, איך המשקל מתנהג ואיפה הגבולות שלי מולו. אבל אחרי כמה קילומטרים של שבילים, אבנים ושינויי אחיזה, התחושה השתנתה. מצאתי את עצמי סומך עליו יותר, נותן לו לזרום, ומתחיל לרצות לאתגר אותו קצת יותר. לא ברמה של להכניס אותו מיד לשטח טכני קשה, אבל כן לבדוק קצת יותר את הקצב, את היציבות ואת היכולת שלו להתמודד עם שביל פחות חלק.

למרות שמדובר באופנוע לא קטן, הוא לא מרגיש מאיים ברגע שמתחילים לזוז. גובה המושב מאפשר שליטה טובה יחסית, ומרכז הכובד הנמוך עוזר מאוד בתחושת הביטחון, במיוחד במהירויות נמוכות ובמעברים מעט מאתגרים יותר. גם רוכבים פחות מנוסים בשטח יכולים להרגיש עליו בנוח מהר יחסית, כי המשקל לא מרגיש "נופל" לצדדים כמו שאפשר היה לצפות מאופנוע בגודל הזה.

גם למנוע יש חלק חשוב בתחושת הביטחון הזו. בשטח הוא מרגיש גמיש וזמין, עם מספיק כוח בסל"ד נמוך ובינוני כדי להתקדם בלי לעבוד יותר מדי עם ההילוכים. בשבילים פתוחים הוא מאפשר לצבור קצב בקלות, ובעליות מתונות או ביציאה ממקטעים שבורים יש תחושה שיש תמיד מספיק מומנט כדי למשוך את הכלי קדימה בלי מאמץ. הכוח לא מרגיש חסר, אבל גם לא מגיע בצורה שמבהילה או שוברת אחיזה מהר מדי, כל עוד עובדים בעדינות עם המצערת.

במהירויות נמוכות ובקטעים צפופים יותר כן צריך להיות מדויק עם יד ימין. מדובר במנוע חזק יחסית לאופנוע אדוונצ'ר שמיועד גם לשטח, ולכן על מצעים רופפים כמו כורכר או אבנים קטנות צריך קצת רגישות. אבל ברגע שמתרגלים אליו, הוא נותן תחושה נשלטת מאוד. היתרון הגדול הוא שאפשר לרכוב עליו רגוע, על מומנט, בלי להרגיש שחייבים "לפתוח" אותו כדי שיתקדם.

כאן גם מורגש היתרון של אופנוע שנותן הרבה ביטחון לרוכב. בשטח, במיוחד עם כלי גדול, הביטחון הזה חשוב לא פחות מהכוח או מהנתונים על הנייר. אם האופנוע מרגיש לא צפוי, כבד מדי או כזה שכל תיקון קטן הופך למאבק, מהר מאוד מורידים קצב ומאבדים הנאה. ב-Voge התחושה הייתה הפוכה: גם כשהשביל היה שבור יותר, וגם כשהיו אבנים או שינויי אחיזה, הכלי הרגיש רגוע יחסית ונתן תחושה שאפשר להמשיך להתקדם בלי דרמות.

לבולמים יש בשטח תפקיד משמעותי מאוד. הם מאפשרים לרכוב בקצב טוב גם בשבילים מאתגרים יחסית, ובולעים יפה את השטח – אבנים, חריצים, שינויי גובה ושיבושים רצופים – בלי לגרום לאופנוע לאבד את הקו או להעביר תחושה עצבנית לרוכב. יש מספיק מהלך וספיגה כדי לתת ביטחון, אבל גם מספיק ריסון כדי שהאופנוע לא יתנדנד או ירגיש רך מדי כשמגבירים קצב.

משכך ההיגוי מוסיף עוד שכבה של יציבות, במיוחד על שבילי כורכר ואבנים שבהם הכידון יכול לקבל מכות קטנות ותיקונים מהקרקע. האפשרות לכוון אותו מאפשרת לבחור בין כידון קל ומהיר יותר לתגובה, לבין תחושה יציבה ומרוסנת יותר. במצב הקשה שלו הוא מורגש מאוד ומייצב את הפרונט בצורה ברורה, מה שמוסיף ביטחון בשטח ועל מצעים פחות אחידים. לעומת זאת, במצב הרך הוא מתאים יותר לרכיבת כביש ולתמרון בין רכבים, שם צריך תנועה משוחררת ומהירה יותר של הכידון.

הפרונט הרחב יחסית והנוכחות הכללית של האופנוע מורגשים, וברוב הזמן זה דווקא מוסיף לתחושת היציבות על שבילי כורכר ואבנים. הוא שומר קו בצורה טובה, לא מרגיש עצבני, ומאפשר להתקדם בקצב בטוח בלי להילחם בכל תיקון קטן. מצד שני, אותו פרונט רחב גם מסתיר קצת את הקרקע הקרובה לאופנוע, בעיקר ברכיבה בעמידה. בשבילים פתוחים זה פחות מפריע, אבל בזוויות חדות יותר, בעליות או בירידות, ובטח בשטח טכני שבו חשוב לראות בדיוק איפה הגלגל הקדמי עובר – זה יכול להיות חיסרון.

בסופו של דבר, יכולת השטח שלו מרגישה אמיתית ולא רק קוסמטית. ברכיבה הראשונה בחרתי להישאר בצד השפוי והרגוע יותר של השטח, אבל התחושה היא שככל שההיכרות עם הכלי תעמיק, הביטחון יגדל ואפשר יהיה לאתגר אותו יותר – גם בשטח טכני ומורכב יותר. השילוב בין מנוע גמיש, מתלים שסופגים היטב, מרכז כובד נמוך ומשכך היגוי מתכוונן יוצר חבילה שמרגישה מוכנה להרבה יותר משביל לבן רגוע.

הווג DS800X Rally מצליח להשאיר רושם חיובי מאוד. זה אופנוע שמגיע עם הצהרת כוונות ברורה: לא רק להיראות כמו אדוונצ'ר קרבי, אלא גם לתת לרוכב חבילה שימושית, מאובזרת ובעלת יכולת אמיתית בכביש ובשטח.

הוא מרגיש יציב, בוגר ומפתיע בביטחון שהוא משרה, במיוחד ביחס לגודל ולנוכחות שלו. בכביש הוא נוח, מרוסן ומסוגל לגמוע מרחקים בלי מאמץ, ובשטח הוא מרגיש טבעי יותר ממה שהייתי מצפה מאופנוע בגודל כזה.

כמובן, הוא לא מושלם. יש מקומות שבהם מרגישים שזה עדיין לא אופנוע מלוטש לגמרי ברמת הפרטים הקטנים – בעיקר בתפעול חלק מהבקרות, בממשק, ובצורך להתרגל למצערת, למשקל ולפרונט הרחב יותר בשטח טכני. אבל אלה לא דברים שמבטלים את החבילה, אלא נקודות שצריך להכיר ולבדוק ברכיבת מבחן.

התחושה המרכזית היא שהווג DS800X Rally נותן הרבה מאוד אופנוע עבור הכסף. הוא מתאים לרוכב שמחפש אדוונצ'ר גדול, מאובזר ובעל יכולת לספק הנאה בשטח, בלי להיכנס למחירים של הכלים האירופיים הוותיקים. ברכיבה הראשונה שלי איתו בחרתי לא לקחת אותו לקצה, אבל דווקא זה מה שהשאיר טעם של עוד: הוא הרגיש בטוח, צפוי ומסוגל, ונתן תחושה שככל שההיכרות איתו תעמיק – אפשר יהיה לגלות ממנו עוד הרבה יותר.