fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
cristalino מתחת לתפריט xi
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
מידלנד שחורי 140 על 70
לרט
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
מוטוטאץ דקר
תמוז
אישימוטו באנר קוביה שמאל
סטפן
voge מוטו24 באנר
אודי דגן 140 על 70
MV קוביה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC

מבחן בכורה: איטלג'ט דראגסטר 125 – סופרבייק אורבני

מבחן בכורה: איטלג'ט דראגסטר 125 – סופרבייק אורבני

כתב: סר אלן קאת'קארט | צילום: קל אדג'

מתוך מגזין מוטו, גיליון 398, אפריל 2021, לקריאה דיגיטלית כאן.

שורה תחתונה: כמו עוף החול הקם לתחייה מתוך האפר, כך גם הדראגסטר, שאולי שונה מהותית מהדגם הקודם, אבל ראוי לשמו ולבאז סביבו.

2020 הייתה אמורה להיות התחלת הקאמבק של הקטנוע הדרמטי והכי פחות קונבנציונלי שהגיע לייצור סדרתי, עם הופעת הבכורה של גרסאות הייצור באולמות התצוגה ברחבי העולם של ה-Dragster המאוד-מיוחד של Italjet שהושק בתערוכת EICMA במילאנו 2019. 70,000 יחידות של הצהרת החדשנות הדו-גלגלית עם שלדת מסבך הצינורות, היגוי טבורי ועיצוב ראדיקלי נבנו בין השנים 1995 ל-2003, לפני שהחברה האיטלקית נכנסה לתהליך פירוק, קורבן נוסף של יבוא כלים זולים ומשתלמים מהמזרח. היוצר של הדראגסטר המקורי, לאופולדו טרטריני, מייסד החברה החביב עם המקטרת והיגואר, שנפטר בשנת 2015 לאחר חיים מלאי חדשנות, בוודאי היה מרוצה לראות את העיצוב האיקוני שלו מוחזר לשוק בזכות בנו מאסימו, בן ה-57, מי שאחראי ללידתו המחודשת של הדראגסטר.

אך ההשפעות של הקורונה הביאו לדחיית תחילת הייצור של דראגסטר שתוכנן לחודש יוני 2020, למרות מה שמאסימו טרטריני מתאר כ-"עניין עצום ואלפי ההזמנות מכל רחבי העולם", שהגיעו לאיטלג'ט. עם זאת, שרשרת האספקה המשובשת שהביאה לכך שהייצור נאלץ להתעכב תוקנה כעת, וטרטריני מאשר כי הייצור של הדראגסטר במפעל החברה שממוקם דרום-מזרחית לבולוניה החל באמצע מרץ, עם משלוחים ראשונים ללקוחות באירופה בשבוע השני של חודש אפריל, ממש אחרי חג הפסחא (והפסח).

בעוד שהדראגסטר המקורי היה מונע במגוון מנועים דו-פעימתיים בין 50 סמ"ק ל-180 סמ"ק (עם קומץ של 250 סמ"ק ארבע פעימות שנבנו), הגרסה החדשה תהיה זמינה רק בגרסאות 125 סמ"ק או 200 סמ"ק ארבע פעימות. כל אחת מהן משתמשת במנוע פיאג'ו, בעל ארבעה שסתומים, גל-זיזים עליון כפול, מקורר נוזל, שבעבר הניעה דגמים אחרים כמו וספה GT 200 ואפריליה סקרבאו 125. כך שמדובר ביחידות הנעה מוכחות התואמות כעת לאירו5, כאשר גרסת ה-125 סמ"ק מספקת 14.9 כ"ס ב-10,000 סל"ד ומומנט של 1.3 קג"מ ב-7,750 סל"ד, על קטנוע במשקל יבש של 108 ק"ג. גרסת ה-200 סמ"ק מעט חזקה יותר, עם 20 כ"ס ב-8,250 סל"ד ו-1.8 קג"מ ב-6,250 סל"ד, עם משקל יבש של 112 ק"ג. המנועים האלה נבנו בעבר בסין על ידי Jincheng עבור פיאג'ו, אך לאחר שענקית הקטנועים האיטלקית מיסדה את הקשר האקסקלוסיבי הנוכחי שם עם זונגשן, Jincheng חידשה את המנועים כדי להמשיך ולייצר אותם לדגמים משלה, וללקוחות כמו איטלג'ט. כסימן ליחסים הקרובים בין החברות – מאסימו טרטריני מבקר באופן תכוף בסין מאז 2003 – ו-Jincheng תייצר דראגסטרים בסין תחת רישיון, אם כי לשיווק בשוק המקומי בלבד.

אחרי רכיבת המבחן הזו סר קאת'קארט פתח הזמנה לדגם ה-200 סמ"ק

הדארגסטר החדש ל-2021 הוא הקטנוע היחיד בעולם עם שלדה המורכבת ממסבך צינורות מפלדת כרומולי וחלקי אלומיניום יצוקים בשתי הקצוות, אומר מאסימו טרטריני, המשתוקק להדגיש זאת, בניגוד לצינורות הפלדה קטני-הקוטר ששימשו את הדראגסטר המקורי, שלדת הדגם החדש הרבה יותר קשיחה, שלדת מסבך אמיתית העשויה צינורות גדולים בקוטר 24 מ"מ-28 מ"מ, כמו בסופרבייק של דוקאטי. הוא שומר על אותה זרוע קדמית חד-צידית עם היגוי מרכזי כמו קודמו הקלאסי, עם אותה גאומטריית היגוי. אבל הזרוע יצוקה כעת מאלומיניום במקום פלדה, ויוצרת בסיס גלגלים ארוך יותר, עם 1,335 מ"מ לעומת 1,310 מ"מ, ליציבות מוגברת וגם מרווח נוסף לרוכב ומורכב. ישנן שתי ידיות מורכב בשרניות, ובחלק האחורי רגליות מורכב אינטרגליות כמעט-לא-מספיקות להנחת הרגליים. המתלה הקדמי מפריד את ההיגוי מפעולת המתלים, בכך הוא מחדד את ההתנהגות ובעיקר את הבלימה, עם העברת משקל מינימלית גם תחת הבלימות הקשוחות ביותר, וחוץ המראה המשופר הוא מכוון להפחתה משמעותית של הזעזועים מהכביש – בעיה מוכרת עם קטנועים קטני-גלגלים – והוויברציות שמגיעות לכידון.

כמו בעבר, גם הזרוע הקדמית וגם האחורית בעלות מונושוק מתוצרת Paioli עם כיוון עומס קפיץ בלבד, מחליפים את ה-Bitubo על דגם האב-טיפוס. ובדיוק כמו בדראגסטר המקורי, גם לגרסת 2021 מידות גלגלים מוזרות, כל אחד גדל באינץ' לעומת הקודם, הפעם עם גלגל 12″ וצמיג פירלי דיאבלו רוסו סקוטר במידה 120/70-12 וגלגל 13″ עם צמיג במידה 150/70-13 מאחור. מערכת הבלימה המשולבת כוללת דיסק 200 מ"מ מקדימה ו-240 מ"מ מאחור, שניהם עם קליפרים בעלי 2 בוכנות באדיבות ברמבו, עם מערכת ABS שכלולה בדגם ה-200 כדי לעמוד בתקנות האירו5 וגם בדגם ה-125 למרות שזה לא מחוייב לאחת כזאת כדי לעמוד בתקן. מיכל הדלק בנפח 11 ליטר ממוקם מתחת למשטח הרגליים, ובכך מוריד את מרכז הכובד יחד עם חלוקת משקל טובה יותר, בזמן שהכידון הספורטיבי המשוך לאחור עשוי יציקת אלומיניום, ונושא ידיות של דומינו.

אבל העיצוב הראדיקלי של הדראגסטר והמראה הבלתי מתפשר הם הדבר האמיתי, שכן בדיוק כמו קודמו הוא לובש את הטכנולוגיה שלו מבחוץ, כמו – ובכן, מכונית הספורט אריאל אטום. "בחברה שבה הכל נראה אותו דבר ועושים דברים אחרת לעתים רחוקות כל כך, אני חושב שהדראגסטר הוא השילוב המושלם בין עיצוב איטלקי, טכנולוגיה מובילה ומראה ספורטיבי", אומר הבוס של איטלג'ט טרטריני. "הדראגסטר נמצא בדם שלי, כך שהיה קל מאוד לשחזר את הגרסה הקודמת ורק להתאים לה מנוע אירו5. אבל אני מאמין שהיה צריך משהו אחר, אז עיצבנו אותו מחדש לחלוטין. אני בטוח שהריכוז הטכנולוגי הזה בצורתו הטהורה ביותר, שגם קיבל תג מחיר זמין, יהפוך לאבן דרך בשוק הקטנועים עם השלדה החדשה, המנוע החדש ועיצוב המתלים המפותח עם מערכת ה-Independent Steering System. אבל אני רוצה להקדיש את היצירה הזאת לאבי לאופולדו, שהגה את המקורי לפני 25 שנה – תודה על ההשראה, פאפא!" כמה תג המחיר זמין? כל גרסה של הדראגסטר זמינה במבחר של שלושה צבעים – צבע אנטרסיט/אדום/לבן, צבע אנטרסיט/צהוב וצבע אפור/כתום. המחירים באיטליה מתחילים ב-5,000 € ו-5,400 € לגרסאות ה-125 וה-200 בהתאמה.

המקור מול החידוש, השלדה עבה יותר, העיצוב חד יותר, אבל הרעיון הוא אותו הרעיון- משהו שונה ומיוחד.

אני צריך להתוודות שאני מעריץ של האיטלג'ט דראגסטר מאז הפעם הראשונה שעיניי נחו על אחד כזה לפני 25 שנה, ואפילו קניתי את אחד הדגמים מהדור הראשון שישמש כתחבורה בפאדוק במסלולי מרוצים ברחבי אירופה, כמו גם כלי רכב מגניב בתוך בריטניה לטיולים לכיוון סניף הדואר, לפאב או אפילו סרט או משחק כדורגל – בכל מקום בו יש תנועה צפופה או בעיות חניה. מנוע הדו"פ 180 סמ"ק שלו היה די חזק וזריז, אבל הסיבה העיקרית שכל כך אהבתי אותו הייתה שהוא הרגיש הרבה יותר מוצק ויציב בכל מהירות מאשר קטנוע קונבנציונלי יותר באותה התקופה כמו וספה או קימקו. ובעוד שהדראגסטר הגיע מאוחר מדי כדי לחלוק קורת גג בפאדוק במשך 3 העונות בהן התחרתי בשביל מפעל בימוטה, על אופנוע בעל חזית דומה עם היגוי טבורי – אני מודה שגם זה חלק באהבה שלי לדראגסטר. זה היה אמצעי תחבורה שעבד מצוין אבל נראה אחרת לגמרי, ואני לא יכול להכחיש שנהנתי לרכב לאט ברחובות הומי אדם ולראות את העוברים והשבים מביטים בתדהמה עם העיניים שלהם מקובעות על הזרוע הקדמית שלו. כן, בהחלט אופנוע מסובב מבטים שהיה גם יעיל וגם מהנה לרכיבה – ככל הנראה הסיבה שלמרבה הצער שלי נגנב, וכשנמצא היה כל כך הרוס שהעדפתי לקחת את כספי הביטוח ולגרוט אותו…

אז אחרי שנים שעודדתי את מאסימו טרטריני לייצר סוף סוף גרסת דראגסטר למאה ה-21, רעיון איתו הוא השתעשע לפחות עשור, התלהבתי מאוד מגרסאות הטיזר 125 ו-200 ארבע פעימות שהוא הציג בתערוכת EICMA 2018 במילאנו. נראה שלא הייתי לבד, עם היענות כל כך גבוהה עד שהשאלה היחידה שנשארה הייתה כמה מהר הוא יכול להגיע לייצור, לא אם. המסירות שלי לדראגסטר השיגה לי את הפרס הגדול – רכיבה ראשונה אי פעם של מישהו מחוץ לאיטלג'ט והרבה לפני שהייצור התחיל, אם כי רק רכיבה קצרה, על גרסת טרום הייצור של הדראגסטר 125 לאורך דרך ויה אמיליה לעיירה הציורית בגבעת דוצה, שרחובותיה המרוצפים באבנים משתלבות הם גלרית אומנות באוויר הפתוח עם עשרות ציורים העוטפים את קירות הבתים. מתאים למאורע, מכיוון שהקטנוע עליו רכבתי לשם הוא למעשה אומנות מודרנית על שני גלגלים…

אומנות מאוד פרקטית, עם מנוע קטן ותאב גז ששמח להגיע למה שאני מניח שהיה קרוב מאוד לתקרת הסל"ד שלו באזור ה-10,000 סל"ד, והניע אותי במישורים הפתוחים של ויה אמיליה, כשהצג הקטן אבל אינפורמטיבי הראה 110 קמ"ש, בלי שמץ של ויברציה, בזכות גל-האיזון שתוכנן ע"י מהנדסי פיאג'ו. אחרי הפנייה מהכביש המהיר לכבישי הגבעה, בדרך העוברת בין הפרדסים לחומות של דוצה וקיה, נראה היה שמשקל גופי (85 ק"ג) לא הפריע למנוע האיטלג'ט 125 להזיז את 108 הק"ג שלנו, למרות שלווריאטור לקח זמן מה לפתח מהירות אחרי שבחנתי את יכולתו להתחיל נסיעה בעליה, אבל ברגע שהשיפוע התמתן הוא הצליח להתגבר. אם כי הרכבה של נוסע נוסף הייתה משנה את התמונה לחלוטין.

יחידת הנעה צנועה אבל מתקדמת.

אך סביר להניח שרוב הדראגסטרים לא ישמשו לרכיבה בזוג, ולשימוש יחיד מדובר בכלי קטן מגניב ופרקטי, אבל מעוצב לשלמות. בגובה 1.80 מ' הרגשתי נוח וישבתי זקוף למדי על המושב, ש-770 מ"מ מפרידים בינו לבין הקרקע, עם מספיק מרחב לברכיים בלי שינשקו את הכידון. היה מספיק מקום על משטח הרגליים למגפיים במידה 43 שלי, אבל כל מי שיש לו רגליים גדולות יותר יצטרך להתרגל לדחוס אותן לסיפון. בדיוק כמו בדראגסטר הישן המקורי שלי, ההיגוי של הגרסה החדשה הזו לא היה עצבני כמו שניתן לצפות מהגלגלים הקטנים האלו, וזה ללא ספק נובע מהחזית המיוחדת. הגומי הספורטיבי של פירלי מתחמם במהירות ובעל אחיזה טובה, אף על פי שהיו כמה רגעים כשרכבתי על הדראגסטר ברחובות המרוצפים של דוצה, שרציתי שיהיה לי ABS על הכוכב הזה (*בגרסת טרום הייצור לא הייתה ל-125 מערכת ABS), כאשר הגלגל הקדמי ננעל לרגע פעמיים או שלוש בבלימה. בלמי הברמבו יעילים ונשלטים, אם כי צריך להשתמש בשניהם כדי לעצור קטנוע ורוכב במשקל משולב של 200 ק"ג עם דלק ומים – ובכלל בצורה חכמה מ-100 קמ"ש ומעלה. הדראגסטר לא צולל תחת בלימות חזקות, הסימן המסחרי של עיצוב ההיגוי הטבורי שממזער את ההשפעות של הבולם הקדמי הרך יחסית. העבודה בוצעה…

ישנם המון יצרני אופנועים המציעים כלים חדשניים רק כקונספטים עיצוביים, שלעולם לא מגיעים לייצור. בידי טרטריני האב וכעת בידי הבן, איטלג'ט הייתה ההפך, תמיד עם האומץ לתת ביטוי לחזון וטרנדים, לחשוב מחוץ לקופסה, ובעיקר – להאמין בחדשנות אמיתית, במקום פשוט להיות שונה למען השוני. סיסמת החברה "Always Dare" (להעז תמיד) מגלמת בתוכה את האסטרטגיה של המותג, זו שהובילה את קטנועיה לתצוגה במוזיאונים החשובים בעולם – ושזוכה להערכה על ידי לקוחות נבונים. משווק דו"ג הולנדי תיאר פעם את הדראגסטר של איטלג'ט כ-"הלמבורגיני של עולם הקטנועים". קשה להתווכח עם זה – מעבר לעובדה שהוא הרבה יותר זול ממכונית העל האיטלקית של קבוצת פולקסווגן – אבל התיאור האהוב עלי ביותר לקטנוע האיטלג'ט החדש מגיע מעיתונאי אחר (לצערי לא אני!) שכינה את הדראגסטר כ-"שלב הזחל של אופנוע WSBK", כי ככה זה אכן נראה בעמידה, לפני שהוא מרחף כמו פרפר לאורך רחובות העיר – שם הוא הופך לממתק לעיניים. טיפ אחרון: אל תרכבו על הדראגסטר, הסופרבייק האורבני, אם אתם רוצים שלא יבחינו בכם!

רוצה לראות מה מחיר האופנוע שלך עכשיו? כנס למחירון מוטו

כל חדשות מגזין מוטו ישירות לסלולרי

נתונים טכניים

 

מנוע: צילינדר יחיד, ארבע פעימות, 4 שסתומים, DOHC, מקורר נוזל

 

נפח: 125 סמ"ק

 

הספק: 14.9 כ"ס ב-10,000 סל"ד

 

מומנט: 1.3 קג"מ ב-7,750 סל"ד

 

מתלים: מקדימה זרוע חד צידית, בולם יחיד, מהלך מתלה של 100 מ"מ. מאחור בולם יחיד עם מהלך של 90 מ"מ, אפשרות כיוון עומס קפיץ

 

בלמים: מקדימה דיסק יחיד בקוטר 200 מ"מ, מאחור דיסק בקוטר 240 מ"מ, קליפרים 2 בוכנות של ברמבו, מערכת ABS

 

מידות צמיגים: ק' 120/70-12, א' 150/70-13

 

בסיס גלגלים: 1,335 מ"מ

 

גובה מושב: 770 מ"מ

 

משקל יבש: 108 ק"ג

 

נפח מיכל דלק: 11 ליטר

 

2 תגובות ל מבחן בכורה: איטלג'ט דראגסטר 125 – סופרבייק אורבני

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל