מבחן דרכים: ווג DS900X אדוונצ'ר

כתב: צורי כהן ארזי | בחנו: אריק רוזנבלום, צורי כהן ארזי | צילום: יובל כהן ארזי, אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: הרבה אדוונצ'ר לשקל. מאובזר וטכנולוגי, לא מושלם, אך מהנה בכביש וגם בשטח.

מותג Voge שבבעלותו של קונצרן לונסין הסיני החל לייצר אופנועים בשנת 2018 ומאז עוסק בהגדלת מגוון הדגמים ומספק לרוכבים מגוון אופנועים וקטנועים בקטגוריות ובנפחים שונים, לרוב במחיר תחרותי. בשנותיו המעטות יחסית, המותג מכוון כל העת לייצור אופנועי פרימיום ונראה שבמחלקת התכנון מפרשים זאת כיצירה של רשימת האביזרים והאלקטרוניקה הכי ארוכה שניתן להתקין על אופנוע. ה־DS900X החדש של ווג מביא איתו, לפחות על הנייר, בדיוק את מה שרוכב אדוונצ'ר ממוצע יכול לבקש. על הנייר – כל החבילה. מנוע גדול וגמיש, בולמים מצויינים, גלגלי שפיצים בקוטר 21 אינץ' מקדימה ו־19 אינץ' מאחור ובלמים שעובדים מעולה.

המנוע הדו-צילינדרי שלו בנפח 895 סמ"ק מניע גם את דגמי ה־900 של ב.מ.וו, שכן הוא מיוצר עבור היצרן הבווארי ע"י לונסין, כאן הוא מייצר הספק של 95 כ"ס ב־8,250 סל"ד ומומנט של 9.7 קג"מ ב־6,250 סל"ד ועטוף בסמלים של ווג. למעשה, ה־DS900X – ששווק בהתחלה כ־900DSX, והשתנה לקראת תחילת השיווק – חולק את רוב מרכיביו עם בני-דודיו הבימרים שכמעט ובלתי נמנע מלהשוות ביניהם.

אותה רשימה ארוכה של אבזור ואלקטרוניקה כוללת מצערת 'רכב-על-חוט' אלקטרונית, 4 מצבי רכיבה – גשם, כביש, ספורט ואנדורו פרו – ששולטים על תגובת המצערת, התנהגות המנוע והתערבות הבקרות. יש כאן בקרת אחיזה ומערכת ABS, כמו גם סליפר קלאץ', קוויקשיפטר דו-כיווני, בקרת שיוט אדפטיבית עם רדאר קדמי ואחורי, התראת שטח מת, מצלמת דרך מובנית מקדימה וחיישני לחץ אוויר בצמיגים. לכל זה מצטרפים מיגוני ידיים, מנוע וגחון, ג'ק אמצע, מגן רוח מתכוונן בטווח של 60 מ"מ, התנעה ללא מפתח, תאורת LED מלאה, מושב וידיות מחוממים וצג TFT בעל קישוריות בלוטוס ותצוגת ניווט פניה-אחר-פניה.

ה־DS900X הוא אופנוע גדול ומרשים, בעל נוכחות. לחיצה על הכפתור הראשי שעל גשר הכידון מעירה את הצג לחיים, עם אנימציה של לוגו המותג, אחריה מופיעה הרבה אינפורמציה שמשודרת לרוכב בצורה אינטואיטיבית מאוד, שעובדת מצויין גם בתנאי שמש ישירה. לחיצה נוספת, הפעם על כפתור המתנע, והמנוע מתנער לחיים בגרגור כבוש בעל מקצב המדמה וי-טווין, בזכות גל-ארכובה ב־270°. הדוד הגדול ששידכו לו והממיר הקטליטי שיושב עליו כמו משקולת על צוואר של שודד ים שנזרק למים, מסרסים אותו מלהפיק סאונד ראוי ומגרה. אפשר לאהוב את זה, זה שומר על יחסי שכנות טובים, אבל לטעמנו מעט יותר מדי שקט – ואם תחליטו לשדך אותו למערכת פליטה פחות קפוצה הוא כנראה ימרח לכם חיוך על הפרצוף בכל פעם שתניעו אותו בבוקר, לגבי החיוך של השכנים – אין אחריות.

פרק הרכיבה העירוני עובר עלינו בניסיון להבין אחד את השני ולייצר חיבור לקראת היציאה לדרך הפתוחה, ואנחנו מתחילים עם מצב Road, אחד מארבעת מצבי הרכיבה המוצעים לנו, לא העדין ביותר, שומר על בקרות מעורבות ברכיבה ולא מסרס את המנוע בצורה משמעותית. אומנם האופנוע הזה חולק מכלולים רבים עם… אתם כבר יודעים, אבל מיפוי המנוע שונה וזה מורגש יותר משרצוי, זאת בעיקר מכיוון שרכבנו על אחד מאלו ממש לפני המבחן הזה. המנוע בשרני וגמיש ומאפשר רכיבה זורמת על כל מנעד הטורים, הוא חזק וגם יחפה עליכם אם יצאתם מהרמזור בהילוך שני. נדרשת מעט בחישה בהילוכים בתוך העיר ומשהו בהעברת ההילוכים מרגיש נוקשה, הקוויקשיפטר המשודך לא מקל בהעלאת ההילוכים 1 ו־2 ונדרשת עבודה רציפה עם הקלאץ'. העיר הצפופה אינה מקום המחייה הטבעי של אופנוע כזה, אבל ה־DS900X גבוה ושם את הרוכב בנקודת מוצא טובה מעל התנועה העירונית. במהירות איטית בתנועה צפופה, הכידון הרחב מפצה על המשקל ומאפשר שינויי כיוון בתנועה הצפופה.

הנעה ללא מפתח כבר אמרנו? הסיבה היחידה להוציא את המפתח מהכיס היא כדי לפתוח את פתח התדלוק, בעזרת המפתח המסורתי המתחבא בתוך השלט החכם. אחרי שהחזרנו את המפתח לכיס אנחנו ממלאים את מיכל הדלק בעל 17 הליטרים ונשבעים בינינו לבין עצמנו שלא נשאיר ולו טיפה אחת שלא תיכנס לצמד תאי הבעירה. אחרי הכל – אם יש אופנוע ודלק לשרוף, מן הסתם שניתן לו את הכבוד הראוי ונרכב עד מיצוי יכולותיו, כלומר – בכבישים המפותלים ומעט גם בשבילי העמק. צריכת הדלק בתנאי המבחן עמדה על 20 קמ"ל, מה שגרם למד הדלק להבהב אחרי 250 ק"מ ולנורה להידלק אחרי 30 ק"מ נוספים. זה נותן לנו לפחות 300 ק"מ בין קפה לקפה בתחנות דלק. וזה ברכיבת מבחן שכללה לא מעט גז ורכיבה משולבת בכל תוואי שהאופנוע מאפשר.

עם הפנים מזרחה, יצאנו לכיוון כביש 5 בואכה דרך אלון. אופנועים כאלה תמיד מושכים לכבישים רחוקים וריקים – אם אפשר נטושים. אם תהיה אווירה מדברית או פראית בכלל אנחנו מכשכשים בזנב. כי אופנוע שמוציא אותך מחוץ לעיר מזכיר לך את הבדידות המבורכת שבלהיות אופנוען, אבל גם את הבדידות המסוכנת שבלהיות אופנוען – כדי לוותר על השנייה יצאנו בזוג. אין כמו גז משותף. אנחנו על כביש 5 – מושכים לו בהילוכים למהירות שיוט ומתייצבים על 120-130 קמ"ש. זה לא בדיוק מספיק כדי לשייט בנחת בין כל הטייסים של חוצה שומרון, וכשאנחנו מחפשים מה גורם למהירות שיוט להיות מה שהיא, יש לנו צ'קליסט – יעילות מיגון הרוח, תנוחת הרכיבה, והתנהגות המנוע.

מגן הרוח בעל שני מצבים בכיוונון ידני, שנוח לתפעול גם תוך כדי רכיבה. רכבנו בעיקר במצב הגבוה מבין השניים ומיגון הרוח עובד טוב, לא מושלם ומייצר את הבועה שהיינו רוצים, אבל עושה את העבודה. תנוחת הרכיבה זקופה וטבעית, הכידון רחב וממקם את הידיים בנוחות, מתגי התפעול נגישים ונוחים, הרגליים חובקות את המיכל בטבעיות ויש מקום גם לרוכבים גבוהים מהממוצע. בסעיף הנוחות היינו מסמנים לו כוכבית קטנה מאחר והמנוע פולט חום לרגליים, כאילו לא מספיק לנו זה שחודש אוגוסט, יש גם את החום שפולט המנוע. התחושה היא שיושבים 'בתוך' האופנוע, וברכיבה בינעירונית 238 הק"ג הרטובים שלו מרגישים פחות. במהירות הזאת הסל"ד מתייצב על איזור ה־4,000 סיבובי מנוע והוא דוחף אותך לעלות, המנוע מרגיש הרבה יותר חי בסל"ד גבוה של 7-8 עם בור קטן ב־5, מה שגורם לנו לרכב על הטווח הגבוה שלו ולמשוך למחוזות ספורטיביים. כשדוחפים ל־150 קמ"ש ומעלה מיגון הרוח כבר מוותר, אבל במהירויות כאלו, האדוונצ'ר היחיד שיש לו מגיון רוח מקורי שממשיך להיות יעיל הוא אולי מלך הקטגוריה, החמוש בבוקסר בווארי. גם הוויברציות של המנוע מורגשות בידיים וברגליים במהירות כזו ולא ממש מאפשרות לשהות שם לאורך זמן, אבל כל עוד נשארים בטווח הנוח שבין 120 ל־140 קמ"ש ה־DS900X הוא אופנוע נוח לרכיבה ארוכה בכבישים פתוחים.

אם תרצו לדעת איך להפעיל את החימום בידיות, תשאלו אותנו. כי בעודנו מנסים להפעיל את בקרת השיוט, לחצנו על כפתור מחממי הידיות, ועד שהבנו מה הייתה הטעות שלנו, כבר היה ריח של עוף בקסדה. עם האף מזרחה אנחנו פוגשים בפניות הראשונות של כביש אלון, ויחד איתן עברנו למצב Sport – הופה! בוקר טוב גברת ווג! הכל נהיה חד הרבה יותר – תגובת המצערת שדורשת כעת דיוק רב, וגם תגובת המנוע שמצידו מפרגן לנו את מלוא הסוסים מהאורווה דרך מסננת הבקרות אל הגלגל האחורי. אנחנו מתפלקים עם האספלט מצד לצד דרך הכביש של גיתית ועם משכך ההיגוי שוכחים שיש שם גלגל 21 אינץ' מקדימה. מערכת הבלימה של ברמבו עם שני דיסקים בקוטר 305 מ"מ וקליפר דו-בוכנתי מקדימה עושה את מלאכתה נאמנה ונושכת נהדר כשאנחנו מגיעים לפנייה עיוורת היא משדרת המון פידבק ומאפשרת בלימה עוצמתית ומדוייקת. מאחור ישנו בלם דיסק בקוטר 265 מ"מ מעט פחות רגיש, אבל בשימוש משולב עובד נהדר ויש לנו פה ציון דוז פואה על בלמים.

צמיגי הפירלי סקורפיון Trail II – טיובלס במידות 90/90-21 ו־150/70-17 – מרגישים טוב ונדבקים לאספלט הרותח. התגלשנו על הפיתולים ברכבת ההרים עד גיתית ופונים שמאלה לכבשן הלוהט של תחילת אוגוסט בבקעה, ברוכים הבאים לאגזוז של הגהינום. על המסך אנחנו מקבלים חיווי מחיישני לחץ אוויר שבגלל החום גם מולקולות האוויר מתרחבות ומעלות את הלחץ בצמיגים. אהבנו את הערנות. תגובת המצערת לא מקלה ונותנת מכות קלות בסגירה ובפתיחת גז, ניסינו להיות עדינים ולהתגלגל על הידית בנחת ודיוק, היא מצדה דרשה דיוק רצחני במצב הרכיבה הנוכחי. תגובת המצערת רכה יותר במצבי רכיבה פחות אגרסיביים כמו מצב Road וכמובן מצב Rain, שמפחית את הספק המנוע ומסרס אותו למען רכיבה בטוחה בתנאים ירודים. כאמור, מצב Road הוא המוצלח והנעים לרכיבה ולשיוט, ולרוכב הממוצע הוא יספיק בהחלט לרוב הזמן על האוכף, ומי שרוצה להחמיר בביצועים מוזמן לעבור למצב Sport, אבל לקבל על עצמו עבודת מצערת מדויקת וקפדנית.

ה־DS900X ממשיך למשוך אותנו להרביץ בו גז ואנחנו שמים פעמינו לכיוון הגלבוע. אבל לפני זה, קראו לנו שבילי העמק לגיחה קצרה. זאת הייתה הזדמנות להעביר את מצב הרכיבה ל־Enduro Pro, או כמו שאומרים בסינית – מצב קרחנה. כאן בקרת האחיזה וה־ABS מתנתקות וכל מה שנשאר לנו זה להיזכר איך מרגיש אופנוע בלי פילטרים, כי מהרגע שהסוסים מתפוצצים בלועות של הצילינדרים ורצים דרך הטלטלים והקראנק אל השרשרת ודרכה לגלגל, וואו! סוף סוף משתחרר למנוע הקוף ואנחנו יחד עם הקוף זה ששועט על גבם של 95 סוסים, נוסעים בשבילי העמק, טוחנים אבק, על אף מרווח הגחון שעומד על 210 מ"מ ומאלץ אותנו להוריד קצב, הוא יהיה נהדר כאופנוע לדרכי עפר, לקפה בשטח וגם לטיול שקט עם מורכבת.

מזלג קדמי הפוך של KYB, בקוטר 43 מ"מ עם מהלך גלגל של 190 מ"מ ובולם יחיד בעל מנגנון לינקים מאחור, עם אפשרויות כיוונון מלאות, עובדים נהדר בכביש וסופגים את המהמורות העירוניות והבינעירוניות, כשבשבילי העמק רכבנו עד מגבלת הבולמים. היה לנו נוח לרכוב איתו בעמידה וגם התפעול והתצוגה תומכים ברכיבה בעמידה. עם צמיגים נכונים – כלומר, מוכווני שטח, זה יכול להיות אופנוע פגז שבילים ועוד. גובה המושב נמוך בהשוואה לאדוונצ'רים מקבילים, 835 מ"מ, ובזכות מושב מדורג גם רוכבים נמוכים יותר יוכלו להרגיש בבית. בסיס הגלגלים באורך 1,580 מ"מ.

כשיצאנו איתו מהשטח, נשארנו על מצב אנדורו – גם בכביש מפותל מצב הרכיבה הזה, נטול הבקרות, מספק פאן בארגזים! הפולניה שבנו כאן רוצה להזכיר שכדאי לרכב עם מערכות בטיחות מצילות חיים. אם תדוממו מנוע, יחזור מצב הרכיבה למצב הקודם בו הייתם באופן אוטומטי. כבר מחשיך ואנחנו מכוונים את ה־DS900X לכיוון שיר ערש – התאורה שפנס החזית מספק ויחד איתו זוג פנסי הערפל, שתוכלו לבחור מתי להפעיל, היא לא פחות ממעולה, הרבה זמן לא פגשנו אופנוע עם יחידת תאורה כזו.

כשדוממנו אותו בערב, אחרי כמה שעות רכיבה, שמנו לב שאין איתות חריף מהגוף, אין עומס משמעותי על אף אחד השרירים. הכל ברגוע, בא בטוב. ה־DS900X נוח ואיפשר לנו רכיבה ארוכה ומהירה בלי לשלם על זה אחר כך בכאבי שרירים או תשישות. למחרת בבוקר רכבנו את הדרך מהצפון לתל אביב ללא עצירות, למעט תדלוק, ואת הדרך בעיר צלחנו חיש מהר. כך שה־DS900X יכול לשמש כדיילי גם למי שיש באמתחתו כמה עשרות קילומטרים ביום וכניסה לעיר הצפופה.

אם נזכור שהמותג מייצר אופנועים משנת 2018, בהשוואה ליצרנים הגדולים מאירופה ויפן מדובר בזמן קצר מאוד כדי להציג אופנוע כזה בקטגוריה משמעותית ותחרותית. אל מול המתחרים הוותיקים מבוואריה, יפן ואוסטריה ישנה תחושה של מעט חוסר בשלות, אבל יחד עם זאת, מדובר באופנוע עם רמת אבזור מדהימה ומכלולים איכותיים, שבתמחור הנמוך הופך לעוד יותר מרשים. ה־DS900X הוא אופנוע שיתאים בעיקר למי שמחפש אופנוע עם חבילת אלקטרוניקה רחבה שגם יקח אותו בסידורי היום יום וגם לטיול בסופ"ש – ולא מתרגש ממותגים. שותפות במכלולים עם הבווארים לא כוללת את כל כולם ובמחלקות מסוימות הוא לא מרגיש מספיק עגול ושלם, עם זאת במחיר של 84,900 ₪ מקבלים אופנוע אדוונצ'ר פול סייז, מאובזר בכל טוב, עם עלויות תחזוקה נמוכות והרבה מאוד אופנוע לשקל.