מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
דיאלים 204 על 35
בנלי שורת MENU
הווסקוורנה באנר שמאל
הארלי שמאל
טריומף קוביה
קונה אופנוע
מטרו באנר שמאל הכי עליון
עופר אבניר קוביה שמאל
בנלי שמאל עליון
לרט
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
סטפן
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
מידלנד שחורי 140 על 70
ברקום שמאל
אלבר מוטושופ קוביה 140 מרכז
לרט
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC

מבחן דרכים: רויאל אנפילד מטאור 350

מבחן דרכים: רויאל אנפילד מטאור 350

כתב: סר אלן קאת'קארט | צילום: ג'ייסון קריצ'ל

שורה תחתונה: אופנוע פשוט ויעיל שמותאם לרוכבים חדשים או חוזרים המחפשים כלי שימושי עם טאץ' של סטייל.

רויאל אנפילד חוגגת השנה את יום הולדתה ה-120, והיצרן ההיסטורי שנולד ברדיץ' אנגליה, אבל מאז 1955 יושב בהודו, מציין את אבן הדרך הזו בהשקה של מה שבסופו של דבר אמור להיות עמוד התווך החשוב ביותר במגוון הדגמים המתחדש והמתרחב שלו.

זאת בגלל שהמטאור החדש ל-2021, אופנוע Back To Basics עם מנוע צילינדר יחיד, מקורר אוויר ושמן, כל-חדש בנפח של 349 סמ"ק, עם בוכנה בקוטר 72 מ"מ ומהלך ארוך של 85.8 מ"מ, גל-זיזים עילי יחיד מונע שרשרת עם שני שסתומים, למעשה מייצג את הפלטפורמה החדשה שתחליף יום אחד את האופנוע הנמכר ביותר בעולם כיום מעל 250 סמ"ק, שמכר מיליוני יחידות מאז הופעת הבכורה של הדגם הנוכחי בשנת 2008. זהו הדגם המרכזי של רויאל אנפילד, ה-OHV קלאסיק 350 ודגם הקרוזר שלו, הת'אנדרבירד שיצורו הופסק כעת, עם כ-432,000 יחידות שיוצרו בשנת העבודה המלאה האחרונה בהודו לפני הקורונה, שהם כ-53% מסך הייצור הכולל של רויאל אנפילד, העומד על 806,807 יחידות באותה השנה. אז בשביל Eicher Motors, בעלת מותג רויאל אנפילד, פיתוח תחליף מודרני עם פליטת מזהמים התואמת את התקנים המחמירים, למועד בו מנוע ה-UCE של ה-350 קלאסיק כבר לא יהיה מסוגל לעמוד בתקנים ההולכים ומחמירים בעולם ובהודו, היה בראש סדר העדיפויות.

אז עכשיו הם מוציאים אופנוע כזה בצורת המטאור 350, כאופנוע בר-השגה ברמת כניסה, אבל עם תוספת של קלאס, ללקוחות בשוק העולמי, בעוד שבהודו הוא נחשב לאופנוע פרימיום – לעת עתה, בכל מקרה. שימו לב, מאז הופעת הבכורה שלו בהודו במהלך דצמבר אשתקד, המטאור הוכיח את מעמדו כלהיט עם רשימת המתנה של ארבעה חודשים בשוק הביתי עם 45,000 הזמנות שלא נמסרו עדיין, מכיוון שברויאל אנפילד עדיין מתמודדים עם בעיות בשרשרת האספקה הקשורות לקורונה ולהגדלת הייצור של הדגם החדש בשלושת המפעלים המודרניים שלהם מחוץ לצ'נאי. "מאז שהמטאור 350 הושק בהודו לפני כחצי שנה, יש לו ביקוש עצום" אומר סיימון ווברטון, מנהל התוכניות העולמי של RE. "התוכניות הראשוניות שלנו היו לבנות 120,000 מטאורים בשנה, אבל ההזמנות שלנו מהודו לבדה היו גבוהות מזה. עד כה בנינו ומכרנו 50,000 אופנועים מאז שהשקנו אותו בסוף השנה שעברה, ואז התוכניות שלנו היו לבנות 10,000 בחודש, כלומר 120,000 בשנה. עם זאת, ראינו ביקוש גדול בהרבה מזה שאנו יכולים לספק, ומתקשים בינתיים להגביר את הייצור. אבל יש לנו אספקה המיועדת למכירות בשוק העולמי, ולכל הדילרים שלנו ברחבי העולם יש מטאורים שמחפשים לקוחות עכשיו!".

המטאור המקורי בנפח 693 סמ"ק שהוצג בשנת 1953 היה למעשה הדגם הראשון של רויאל אנפילד שהגיע ל-160 קמ"ש, כמו גם אופנוע הטווין המקבילי הגדול ביותר בבריטניה באותה עת, לפני שהוחלף על ידי האינטרספטור עשור לאחר מכן. כך שלדגם החדש שנושא את השם הזה אין שום קשר לזה שקדם לו, מאוד מפתיע לראות שרויאל אנפילד לא שמרה את השם לשימוש עתידי באחד מה-650 טווינים שלה שנמכרים כרגע במספרים מרשימים ברחבי העולם מאז השקתם לפני שלוש שנים. למרות שהמטאור 350 מכוון בעיקר לשוק הביתי העצום של הודו, הוא מכוון גם לכיבוש לבבות הלקוחות המערביים, בעיקר רוכבים חדשים, נשים, צעירים וכאלו שחוזרים לרכיבה אחרי מספר שנים, בעיקר אלו שמונעים לחזור לרכיבה בעקבות הקורונה וממאנים לשוב לתחבורה הציבורית. אופנוע כניסה אלגנטי ואופנתי עם ערימות של אופי, קל לרכיבה ובינתיים נראה גם שבנוי טוב – עם רמת גימור יוצאת דופן עבור מחירו, איכות הבניה היא עליית מדרגה בולטת לעומת ה-350 הקודמים הודות למאמציו של ראש מחלקת העיצוב של רויאל אנפילד, מארק וולס, לשפר אותה – המטאור בטוח ימצא חן בעיני קהל יעד רחב, בעיקר בזכות המחיר האטרקטיבי בו מוצעות מגוון גרסאותיו.

המטאור 350, מכונה ע"י רויאל אנפילד 'קרוזר קל', עם הכידון הגבוה ורגליות הממוקמות מעט קדימה, הוא זמין בשלוש צורות שונות, כאשר גרסת ה-Fireball הבסיסית צבועה בגוונים בוהקים של אדום או צהוב ומחירה 3,749 ליש"ט בבריטניה. הגרסה הבאה, Stellar, במחיר של 3,829 ליש"ט זמינה בצבעי כחול, אדום או שחור מט, עם מפרט מעט גבוה יותר, כולל משענת סיסי-בר. בחלק העליון של המגוון תמצאו את ה-Supernova במחיר של 3,909 ליש"ט, בצביעה דו-גונית בכחול או חום עם פס הפרדה, גלגלים מכורסמים, מושבי פרימיום ומגן רוח. שלושת הדגמים מצוידים גם בג'ק מרכזי קל לשימוש, כמו גם ג'ק צד צר השוקע בכל קרקע שלא מוצקה לחלוטין, ולכן צריך משטח יציב וטוב כדי להיות בטוח ויעיל לשימוש. ובנוסף גם בחישוקי אלומיניום יצוקים, קדמי בקוטר 19 אינץ' ואחורי 17 אינץ' עם צמיגי טיובלס מתוצרת CEAT ההודית, שלדברי סיימון וורברטון תוכננו במיוחד עבור המטאור עם אחיזה טובה יותר במזג אוויר רטוב משהיו ידועים בעבר – למרות שמצלר Sportecs גם הותאמו לדגם הזה, כיוון שהם נגישים יותר מחוץ להודו כשמגיע הזמן להחליף אותם.

כסטנדרט מצוידות כל שלוש הגרסאות, אפילו ה-Fireball הבסיסית ביותר, במערכת ניווט Turn-by-Turn החדשה של אנפילד, המכונה Tripper Royal Enfield. זוהי מערכת הכוונה וניווט מגניבה שלוקחת את הוראות גוגל מפות מהסמארטפון שלך, ודרך האפליקציה החדשה של אנפילד מציגה את הדרך הטובה ביותר להגיע ליעדך בצורה של הכוונה קלה ופשוטה ללא הצגת מפה. מערכת הטריפר פשוטה וקלה לשימוש, כמו גם לא מטרידה, כאשר התצוגה ממוקמת בקטן מבין שני השעונים העגולים עם מסגרת הכרום הכוללים גם את תצוגת לוח המחוונים, אלו מוסיפים לתחושה הקלאסית של המטאור, כמו גם מכסה דלק בכרום הניתן לנעילה. כמובן שצריך לשמור את הטלפון בקרבת הרוכב בזמן הפעלת האפליקציה כדי שתוכל להמשיך ולמסור הוראות, או לרכוש עבורו מעמד לכידון המוצע כאופציה ממגוון האביזרים הרחב שפותח על ידי המגויס האחרון של רויאל אנפילד מטריומף המתחרה הסמוכה, מומחה האפטרמרקט ריצ'רד רולינס. מד המהירות האנלוגי מסוגנן למראה ומכיל צג דיגיטלי המציג מד דלק, מחוון הילוכים, שעון, מד אוץ ומד מרחק מתאפס, כולם נגישים דרך כפתור ה-Menu בחזית בית המתגים השמאלי. יש גם יציאת USB המותקנת בדיסקרטיות מתחת לכידון, המאפשרת טעינה תוך כדי תנועה. מכיוון שמערכת ה-Tripper Sat-Nav מותקנת כסטנדרט – היא תהיה זמינה בקרוב כאופציה גם עבור דגמי ה-650 טווין – מה שמדגיש עוד יותר מה המון מהאופנועים האחרונים של רויאל אנפילד מייצגים, עם תג מחיר של פחות מ-4,000 ליש"ט, כולל אחריות לשלוש שנים ללא הגבלת קילומטראז'.

בהזדמנות הראשונה לבחון את המטאור באנגליה קפצתי על דגם הסופרנובה בעל המראה הקלאסי בצבע חום, הדגם הבכיר והיקר מבין השלושה, לרכיבת אחר צהריים בכבישים הכפריים מכוסי העלים של דרום ווריקשייר הציורית, לאורך אותם כבישים מדרום למפעל רויאל אנפילד ברדיץ' בהם השתמשו רוכבי המבחן של רויאל אנפילד בשנות ה-50 וה-60 לפיתוח כל דגם חדש, במיוחד בשיפוע (14%) המרתיע של Sunrising Hill בדרך לסטרטפורד על נהר אייבון ובפניית ההיירפין המוזרה בערך באמצע הדרך. הדרך הזו חשפה גובה מושב נכון של 765 מ"מ ומושב רחב ונוח למדי, בשילוב עם כידון גבוה אך משוך לאחור וידיות אחיזה עבות מהרגיל שמוסיפות לנוחות הכללית, ואותן רגליות המוטות מעט קדימה ואינן קיצוניות כמו מנח הרגליים של קרוזר אמיתי, מספקות תנוחת רכיבה די זקופה אך עדיין נוחה ומרווחת יחסית. מגן הרוח הקטן אך היעיל להפליא שמותקן מעל פנס ההלוגן העגול במראה רטרו מפנה במידה רבה את הרוח מפלג הגוף העליון, לא שיש כל כך סיבה לדאוג מן הרוח מכיוון שאת ביצועיו של המטאור 350 ניתן לתאר בצורה הטובה ביותר כ-'מספקים', ולא כיוצאי דופן. המנוע חזק מספיק כדי לאפשר למטאור לשבור את מגבלת המהירות של 70 מייל לשעה (113 ק"מש) הנהוגה בבריטניה – אך רק בכ-8 קמ"ש, עם מהירות מרבית מוצהרת של 120 קמ"ש שהצלחתי להשיג בכביש ישר רק ע"י התכופפות מעל מיכל הדלק בנפח 15 ליטר, וגם אז הוא מגיע לשם רק בהדרגה, גם כשהמצערת פתוחה לרווחה.

עם זאת, במהירות נמוכה יותר מנוע הסינגל, עוקה רטובה, SOHC בנפח 349 סמ"ק של המטאור הוא מנוע יעיל וקל לשימוש, ובאופן מפתיע גם חלק וגם נעים, שקט, גם כשמושכים אותו אל עבר קצה היכולת ב-6,100 סל"ד, כאשר בשלב זה הוא מייצר 20.5 כ"ס, עם מומנט שיא של 2.7 קג"מ ב-4,000 סל"ד. הודות לגל-איזון מונע גלגלי שיניים, אפילו במה שמרגיש כמו התקרבות לתקרת הסל"ד אין אף רטט בשום שלב – לא במושב, בכידון או ברגליות – מה שהופך את הרכיבה למרגיעה ומהנה במיוחד, וגם מראות בעיצוב רטרו יעילות ונשארות ברורות. עם זאת יש להשתמש בתיבת ההילוכים על כל חמשת ההילוכים שלה בצורה אקטיבית כדי לשמור על המומנטום בעליה – הייתי צריך להשתמש בהילוך השני כדי לטפס את סאנרייסינג היל, אפילו לבד וללא מטען נוסף – ולעקוף, אפילו בכבישים מישוריים, זה דבר שדורש שיקול דעת טוב ועין פקוחה לשיפועים אפילו קלים. ולמרות שהמטאור ישייט בניחוחות יחסית ב-105 קמ"ש לאורך כל היום – ויעשה את זה בצריכת דלק נמוכה במיוחד – אולי עדיף להימנע מכבישים מהירים.

אבל זה השיפוט של רוכב מנוסה שאוהב להתקדם מעט יותר מהר, ואילו המטאור מותאם במיוחד לקהל היעד שלו, שישמח לחלוטין לנוע במהירות של 80 קמ"ש בדרכים הכפריות, בעוד ברחובות עירוניים עמוסי מכוניות הם ינצלו את תנוחת הרכיבה הזקופה ואת שדה הראיה שהיא מעניקה כדי לחצוב מסלול בתנועה, בעזרת המנוע של המטאור ששופע מומנט מלמטה. והכי חשוב, תגובת המצערת חלקה במעבר ממצב סגור לפתוח, כלומר שלא כמו בדגם איטלקי יקר מסוים שגם מתיימר להיות דגם כניסה, אין קפיצה פתאומית קדימה ביציאה מהמקום, או בפתיחת מצערת ביציאה מפניה בהילוך שני או שלישי. במקום זאת, המטאור צפוי לחלוטין באופן שבו הוא מגיב ליד ימין, ככל הנראה בזכות מיפוי מצוין של המנוע המוזרק – אין כאן אפשרות לבחור במצבי רכיבה, ואף אביזרי רכיבה אלקטרוניים כמו בקרת אחיזה וכדומה. זה הופך אותו לאופנוע אידיאלי עבור רוכבים מתחילים שירגישו שליטה על המטאור בכל עת, ולא ירתעו מתגובת מצערת פתאומית שתשגר את האופנוע קדימה במהירות רבה יותר משהם מצפים. עבודה נחמדה, אנפילד.

לידית המצמד אין כיוונון, אך יש לה פעולה חלקה והיא אינה כבדה מדי, כך שמדובר באופנוע קל לרכיבה בתנועה צפופה. אמנם לא חשבתי שאחבב את רגלית ההילוכים הכפולה בעקב והבוהן ברגל שמאל, אך למעשה קל מאוד להשתמש בה ברגע שמתרגלים, ובחירת ההילוך בפועל חלקה כחמאה דרך כל ההילוכים – זו בקלות תיבת ההילוכים הטובה ביותר על רויאל אנפילד בעל צילינדר יחיד שרכבתי עליו עד היום. אבל ההילוך החמישי הוא אוברדרייב, שעדיף לשלב רק כשאתם נמצאים במצב שיוט בכביש פתוח, מכיוון שרול-און בהילוך גבוה לא טוב במיוחד במנוע הצנוע הזה. וצריך להשתמש תמיד במצמד גם בהעלאת הילוכים – קשה להעביר הילוך בצורה חלקה בכל פעם בלי השימוש בו. עם זאת, קל למצוא את הניוטרל בעמידה.

השבחים על יצירת יחידת הנעה יעילה בנפח נמוך מגיעים לצוות המהנדסים במרכז הטכנולוגיה של רויאל אנפילד בשדה התעופה Bruntingthorpe שבלסטרשייר, אנגליה, שבראשו עמד מאז 2014 ג'יימס יאנג, שב'חיים אחרים' הוביל את תכנון מנוע השלושה צילינדרים 675 סמ"ק של טריומף בדגמי הדייטונה והסטריט טריפל לאורך כל הפיתוח מדף חלק ועד לייצור. הוא רק אחד ממספר מהנדסים ומעצבים מובילים בצוות המו"פ הכולל 180 עובדים שאנפילד אספה תחת עוד בכיר לשעבר בטריומף, סיימון וורברטון, מאז שנפתח המרכז בשנת 2017, כאשר מומחיות ייצור השלדות של החברה כבר שודרגה בשנת 2015, עם הרכישה של חברת Harris Performance Products.

אם כן, האריס הוא זה שיצר את שלדת העריסה הכפולה של המטאור, לה הותאם מזלג Gabriel בקוטר 41 מ"מ שאינו מתכוונן, עם מהלך מתלה של 130 מ"מ, ובחלקה האחורי צמד בולמים, המתכווננים לשישה מצבי כוונון עומס קפיץ, ומהלך מתלה של 80 מ"מ. עם בסיס גלגלים של 1,400 מ"מ בלבד, מדובר באופנוע קצר למדי עבור שני רוכבים, וזה בא לידי ביטוי בהיגוי המאוד חד – הוא בהחלט זריז באופן שהוא מאפשר לשנות כיוון בקלות בפניות, בלי שמרווח ההטייה יהיה באמת בעייתי לרגליות המתקפלות מצופות הגומי, עקב אותם צמיגים רזים. הם אחת הסיבות שההיגוי קל כל כך, הקדמי במידה 100/90-19 והאחורי 140/70-17, מספקים אחיזה טובה יחסית במזג האוויר היבש בו רכבתי על המטאור. האופנוע קל מאוד לתמרון ברחובות סואנים, ורדיוס הסיבוב הצר עושה עבודה קלה בפניית פרסה צמודה.

המטאור מצויד במערכת ABS, וכדי לעצור את האופנוע במשקל של 191 ק"ג עם שמן ומיכל דלק מלא (179 ק"ג יבש) מכל מהירות מעבר לעירונית, צריך להשתמש בשני בלמי ה-ByBre מתוצרת הודו (חברת הבת המקומית של ברמבו) די חזק, במיוחד הדיסק הקדמי הבודד בקוטר 300 מ"מ אותו אוחז קליפר צף כפול-בוכנות. אבל נראה שהדיסק האחורי הקטן יותר בקוטר 270 מ"מ עם קליפר חד-בוכנתי, גם הוא צף, היה יעיל באותה מידה בעצירת האופנוע כמו הקדמי, ואם משתמשים בשניהם יחד המטאור בולם היטב.

המתלה הקדמי של המטאור הרגיש רק בסדר ברכיבה על מהמורות, למרות כיול נוקשה למדי, מה שאומר שהפרונט לא יצלול יותר מדי כשלוחצים את ידית הבלם הקדמי חזק, אם כי אין הרבה תחושה לגבי מה עושה צמיג ה-CEAT הקדמי כשבולמים חזק. אבל המתלה האחורי היה אכזבה אמיתית, בקלות האלמנט הכי פחות מספק במה שאחרת הוא אופנוע טוב מאוד. מהלך המתלה הקצר של 80 מ"מ אומר הכל – למרות נסיונות בשינוי עומס הקפיץ, קשה היה להשיג תוצאה מספקת מהבולמים האחוריים שבהחלט מקפיצים יותר מאשר בולמים. התוצאה היא קפיצה מהמושב בכל פעם שהאופנוע פוגש במהמורה, אפילו הצנועה ביותר, ואיכות הנסיעה הירודה פירושה גם שאתה מודע יותר מדי לכל מה שקורה מתחת לאופנוע, כל שברי האספלט ובעיות הסלילה, אפילו עם הקפיצים הכפולים שמותקנים על האופנוע. אני חושד שהבעיה במתלים האחוריים היא שהם מותאמים ללקוחות ההודים, שלרוב ירכבו על האופנוע עם רוכב נוסף ואפילו יותר, כמו גם עם ארגזים או קניות. אפילו כשעומס הקפיץ על המצב הרך ביותר, המתלים הנוקשים כברירת מחדל היו מאכזבים, ואני חושב שללקוחות הייצוא שלה רויאל אנפילד צריכה לשנות את חלקו האחורי של האופנוע, עם מהלך מתלה גדול יותר וקצת יותר תאימות.

אבל חוץ מזה, זהו דגם חדש ומבורך מאוד לרוכבים רבים בעולם המחפשים אופנוע והכי מאושרים ברכיבה של 80-100 קמ"ש, שם המנוע הידידותי והחלק הזה מאיץ בעצלנות חביבה ומאפשר לרוכב לזרום בקצב הרגוע שמתאים לו. המטאור 350 הוא אופנוע מהנה וחביב שנגיש, מפרגן, ובעיקר נוח למעט מעל מהמורות, קל וגם מהנה לרכיבה. ויש עוד מהטוב הזה שיגיע מהפלטפורמה החדשה הזו. "ברור שאני לא יכול לדבר ספציפית על מה שאנחנו עומדים לעשות בעתיד, אבל כנראה שנרצה להוציא עוד גרסאות מכל סוג מנוע חדש שנפתח," אומר סיימון ווברטון. "מבלי להיות ספציפי מדי, אני יכול לומר שמדובר במנוע שהולך להיות איתנו זמן מה, ובוודאי תראה כמה התפתחויות נוספות המבוססות עליו בעתיד. אבל לא נמתח ונגדיל אותו לשמש כתחליף של הבולט 500 סמ"ק – כשהתחלנו את הפרויקט עוד בשנת 2016, לקחנו החלטה מודעת לעצב אותו להיות 350, בלי מקום להרחבה ל-500. לא היינו משוכנעים שהעלייה מ-350 ל-500 סמ"ק באמת משמעותית מספיק כדי להיות שווה את הטרחה, אז החלטנו לבצע אופטימיזציה של המנוע כך שמבחינת המשקל, וכמובן העלות, זה בדיוק מה שהוא צריך להיות בתור 350, תוך שהוא פועל גם במגוון שלנו כדגם המוביל ל-650 טווין. וזה בדיוק מה שהוא!".

כל חדשות מגזין מוטו ישירות לסלולרי

תעודת זהות

 

Royal Enfield Meteor 350

 

דרגת רישיון: A1.

 

הגעה לישראל: במהלך הרבעון האחרון של 2021.

 

אחריות: שלוש שנים ללא הגבלת ק"מ.

 

נתונים טכניים

 

מנוע: צילינדר יחיד, 4 פעימות, עוקה רטובה, מקורר אוויר, גל-זיזים עילי יחיד, מוזרק דלק

 

נפח: 349 סמ"ק

 

קדח \ מהלך: 72 מ"מ \ 85.8 מ"מ

 

יחס דחיסה: 9.5:1

 

תמסורת: 5 הילוכים, מצמד רב-דיסקי רטוב, שרשרת הינע סופי

 

הספק: 20.5 כ"ס ב-6,100 סל"ד

 

מומנט: 2.7 קג"מ ב-4,000 סל"ד

 

שלדה: עריסה כפולה

 

מתלים: מזלג קונבנציונלי בקוטר 41 מ"מ, מהלך של 130 מ"מ. מאחור זוג בולמים עם מהלך של 80 מ"מ, כיוון עומס קפיץ

 

בלמים: מקדימה דיסק יחיד בקוטר 300 מ"מ, קליפר ByBre צף דו-בוכנתי. מאחור דיסק בקוטר 270 מ"מ, קליפר ByBre צף עם בוכנה אחת. מערכת ABS

 

מידות צמיגים: ק' 100/90-19, א' 140/70-17, טיובלס

 

בסיס גלגלים: 1,400 מ"מ

 

מרווח גחון: 170 מ"מ

 

מידות כלליות: אורך 2,140 מ"מ, רוחב 845 מ"מ, גובה 1,140 מ"מ

 

גובה מושב: 765 מ"מ

 

משקל רטוב: 191 ק"ג

 

נפח מיכל דלק: 15 ליטר

 

4 תגובות ל מבחן דרכים: רויאל אנפילד מטאור 350

  1. ציטוט מהכתבה: "זהו דגם חדש ומבורך מאוד לרוכבים רבים בעולם המחפשים אופנוע והכי מאושרים ברכיבה של 80-100 קמ"ש, שם המנוע הידידותי והחלק הזה מאיץ בעצלנות חביבה ומאפשר לרוכב לזרום בקצב הרגוע שמתאים לו."

    אתם רציניים? גם שוקל 190 קילו, גם ביטוח חובה יקר לפי 350 סמ"ק, הספק 20 כ"ס, וכל הסמטוחה הזאת כדי לרכב 80 קמ"ש, ו 100 קמ"ש בלחץ? מה יהיה כשנשמע על המחיר המופלץ בישראל?
    בשביל לרכב 80 קמ"ש קונים קטנוע 125 סמ"ק.
    ויש קטע, הרי הדגם המפואר עולה באנגליה 4000 ליש"ט, כלומר מ 18,000 ש"ח באנגליה נקבל עודף.
    שזה מחירו של קטנוע פרימיום בישראל, אוטומטי מלא(וריאטור)…כן?! ובעיר אין כמו אוטומטי מלא.
    ומחוץ לעיר? אם ה 350 לא מביא ערך נוסף מחוץ לעיר אז למה הוא טוב?….אה "המחיר", אה…"העיצוב"….אפשר להבין.

    בו נראה את הנוכלים בישראל מוכרים את האנפילד 350 ב 18 אלף ש"ח, אחר כך נדבר על השאר, אם יש בכלל על מה לדבר(זה עגלה אכול שלוקי)

    • יש תשובה מאוד פשוטה בשבילך – זה אופנוע. לא צעצוע של ילדים כמו קטנוע 125 סמק.
      קסטומים הם לא אופנועים מהירים ואף פעם לא יהיו, מה שהם כן זה יקרים (לפחות בארץ) אז מי שהוא בן 20 ואין לו אבא עשיר, זה נראה כמו יופי כלי להתחיל ממנו ולהתקדם לנפחים יותר גדולים. בעבר היה בארץ את ה GN250, ולמרות שכמו שאתה אומר הוא "עגלה" היה מדובר בלהיט מכירות.
      ומצד אחד אתה אומר ביטוח לפי 350 מצד שני אתה אומר קטנוע.. ברור לך שקטנוע 125 זו אחזקה מטורפת ביחס לכמעט כל אופנוע נכון? האופנוע הזה צריך רק ניקוי פילטר אויר כל 5,000 והחלפה של פילטר שמן + שמן כל 10,000 ובנוסף יש לו טנק דלק של 15 ליטר והוא עובר 35 ק"מ לליטר(500 ק"מ לטנק דלק).
      מנוע של אופנוע כזה יכול לעשות 200,000 ק"מ לפני שהוא צריך שיפוץ. תראה לי קטנוע 125 שעובר את ה 50 אלף בלי לעשות מנוע…

      • ידידי לא מדובר כאן על "מהירות", לשייט במהירות חוקית של 100 קמ"ש, לשייט זה בלי להרגיש שהמנוע עוד מעט מתפוצץ לך, ועוד קצת רזרבות לעקיפה(נניח 120 קמ"ש), הם דרישות מינימום מאופנוע בן זמננו בנפח 350 סמ"ק.
        הציפיה כפולה ומכופלת כאשר הנפח 350 מעלה אותך לקטגוריית ביטוח חובה יקרה בהרבה.
        בן 20 שמחפש אופנוע בקטגוריה A2, ה 350 ממילא לא בשבילו (A2 זה עד 14.9 כוחות סוס).
        בן 20 שמחפש אופנוע בקטגוריה A1 רוצה לקבל אופנוע עד 47.4 כוחות סוס במינימום כסף, ולא עגלה שהביצועים שלה דומים ל קטנוע 125 פרימיום.
        בישראל לקוח חכם קונה יד שנייה, ושם המחירים מתיישרים חזק עם השוק מהמזרח, במחיר המופלץ של אנפילד חדש אפשר לקנות אופנוע יד ראשונה, מעט קילומטרים, דגם פופולרי שלא סובל מירידת ערך מטורפת, ולא חסרים לו חלקי חילוף…הבעיה: הקרטל הישראלי מרעיב את שוק אופנועי 250 סמ"ק, והמבחר היום עומד בעיקר על הונדה CBR250R, מי שמצליח לשים יד על אחד כזה שמור זאת עסקה מצוינת.
        GN250 היה להיט בימים שכל האופנועים היו עגלות חוץ מ ג'יקסר750R, אלה היו ימים אחרים, אתה מדבר על שלושים שנה לאחור, יה חטיאר.
        קטנוע עולה שליש מאחזקה של אופנוע, אלוהים איזה חר@טטן אתה. בטח אתה מהפראיירים שנכנסים למרכזי של מטרו-מוטור שם פושטים לך את העור. אם כבר אחזקה במחירים שפויים, קטנוע או אופנוע, היום קונים חלקים באינטרנט בשלישי רבע ולפעמים עשירית מחיר, וניגשים למכונאי מקומי שירכיב.
        הוצאה גדולה זה צמיגים, מי שרוצה ביצועים, קטנוע או אופנוע, לא יכול לחסוך כאן. מי שרוכב מנהלי חותך חצי מחיר בקנייה של צמיג כביש 100% ניילון, שגם מחזיק פי שלוש יותר בזמן (בין 3 ל 5 שנים כי השחיקה שלו מאוד נמוכה).

      • בוא…אף אחד לא מבטיח לך שאנפילד עושה 200 אלף. המנוע מיוצר לעשות את מה שנקוב באחריות, כל מה שמעבר זה אקסטרה, עניין של מזל. זה נכון לכל המותגים הזולים ולכל האופנועים הבסיסיים.
        לעשות מנוע לנפח 125 סמ"ק עם ווריאטור זה אחד הדברים הקלילים שניתן לעשות. אם זאת הפעם הראשונה גם לא צריך קדיחה ושלייף, כלום. אפילו לא צריך הונינג. מחלפים שני מייסבים של הקרנק, בוכנה ורינגים זה כבר אקסטרה. אם נשברו חלקים זה מייקר, אבל קונים באינטרנט קיט קומפלט גג 150$(קרנק מייסבים בוכנה צילינדר), מרכיבים…וסע לשלום לעוד מאה אלף קילומטרים.
        למה לשלם 40 אלף ש"ח על אנפילד חדש עגלה? ביטוח חובה יקר במדרגה השנייה. כאשר 125 אוטומטי מלא עושה את אותה העבודה, אפילו יותר טוב.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל