מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
מונדיאל MENU
אינסטגרם
הווסקוורנה באנר שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
קונה אופנוע
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
פרפקט קוביה שמאל
תמוז
סטפן
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
ברקום שמאל
rok-straps רצועות קשירה 140
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
מתלה לקסדה
מונדיאל קוביה
HJC
הארלי שמאל
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון

רכיבה ראשונה: ווג 500R נייקד – דומה אך שונה

רכיבה ראשונה: ווג 500R נייקד – דומה אך שונה

כתב: דניאל וקנין | בחנו: אריק רוזנבלום, רון לב, דניאל וקנין | צילום: אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: אופנוע מתחילים נהדר, לא מאיים, מפתיע באיכותו ויכולותיו הדינמיות

הנייקד הוא האופנוע השני של חברת Voge שמגיע אלינו למבחן, וגם הוא מפתיע אותנו – ולרוב לטובה. מסוג האופנועים שלוקח טיפה זמן להבין אותם, תוך כדי נסיעה, בהתקלות במגוון סיטואציות, תוך כדי צבירת קילומטרים.

דבר ראשון שאנחנו מבינים הוא שחברת ווג לא מנסה להיות פורצת דרך, היא מנסה להיכנס לשוק רווי האופנועים העולמי כאנדרדוג, ולהראות לנו שהיא לא רוצה שנתייחס אליה ככזו. כבר באולם התצוגה האופנוע נראה נעים לעין, וכמו שכתבנו בכתבה על אחיו הגבוה של אופנוע המבחן היום, ה-500DS, אם נכסה את הסמל לעולם לא תנחשו שמדובר ביצרן סיני.

אז נכון, הוא יוצא מאחד ממפעלי הענק של סין, שמכוון לסטנדרטים גבוהים ובינלאומיים, זה שעל הדרך מייצר מנועים לב.מ.וו וכאן מייצר מנוע שהיה שייך להונדה, אבל הונדה זה הונדה ועל ב.מ.וו גם במקרה שמענו, אבל מי היא ווג? שאלה שגם אנחנו שאלנו הרבה פעמים במהלך המבחן.
אז בייצור מנועים הם עוסקים תקופה לא מבוטלת, מכלולים הם מביאים מחברות אחרות כמו בלמים של ניסין עם 2 דיסקים מקדימה או מזלג הפוך של קיאבה, ועל הדרך מוסיפים קצת פינוקים כמו מסך LCD צבעוני, מטען USB, תאורת LED ועוד, אז מה יכול להשתבש?

ה-500R מבוסס על פלטפורמת ה-KE500 של לונסין, שהיא למעשה השלדה והמנוע של הדור הראשון של ההונדה CB500, עם שינויים מסויימים, כמובן. המנוע, טווין מקבילי בנפח 471 סמ"ק, מייצר 46 כ"ס ב-8,500 סל"ד ומומנט מקסימלי של 4.3 קג"מ ב-7,000 סל"ד. משקלו הרטוב של ה-500R עומד על 195 ק"ג עם 17 ליטר דלק במיכל. בסיס הגלגלים יחסית קצר, 1,450 מ"מ, ויחד עם מזלג הפוך של KYB מקדימה ובולם יחיד מאחור – שניהם בעלי מהלך של 120 מ"מ, זרוע אלומיניום אחורית רצינית למראה וצמיגים במידות די סטנדרטיות של 120/70-17 ו-160/60-17 מרמז על חבילה די זריזה. מערכת הבלימה של ניסין מורכבת מזוג דיסקים מקדימה בקוטר 298 מ"מ, דיסק אחורי בקוטר 240 מ"מ ומערכת ABS של בוש. עיצובו כשל נייקד מודרני, זוויתי וחד ורמת האבזור שלו יחסית גבוהה לקטגוריה, אם כי נמוכה יותר משל ה-DS.

המושב, על 785 מילימטריו, מכתיב תנוחת ישיבה על האופנוע מאוד סטנדרטית לנייקד בנפח בינוני ולא מאיימת בשום צורה, או כמו שאמרנו, לא מנסה לפרוץ דרך או לחדש, פשוט 'להיות', להתקיים לצד מותגי ענק מוכרים וותיקים. סה"כ נוח, מעט נמוך לכותב שורות אלה שמסתכל על ממוצע הגובה הישראלי מלמעלה אבל כאמור – נוח ומרופד בנדיבות.
תיאור הלחיצה על כפתור ההנעה הוא קלישאה ותיקה של עיתונות הרכב, בדגש על כתיבת מבחני אופנועים ב-33 השנים האחרונות, כאילו שיש משהו מעניין בעצם הלחיצה עצמה או שאולי מדובר בכלל בשאריות מהתקופה הפרהיסטורית שבה התנעה חשמלית עוד לא הייתה סטנדרט, ועם זאת יש בתיאור אלמנט חיוני דווקא במבחן הזה. באופן די מפתיע, ל-500R יש סאונד בס עמוק, קצבי וצלול, אחד מהטובים ביותר ששמענו עם אגזוז מקורי, במיוחד בנפח המדובר ובמיוחד בתג המחיר, הסוד טמון במערכת הפליטה האיכותית, עם דוד קצר, שעשויה כולה מפלדת אל-חלד ועל פי השמועות מיוצרת במפעלי אקרפוביץ'.

יצאנו לדרך. רוב המבחנים מתחילים בדרכים משובשות מאוד שנקראות "דרום תל אביב", כי שם שוכנות רוב סוכנויות היבואנים הראשיות, זאת כמובן עד שרחוב הרצל ימתח פניו ויהפוך לחלק הנחשק של שכונת פלורנטין ואז מבחנים יפתחו בפסקה על כבישי אזור התעשיה של הרצליה, בינתיים – כבישי דר' ת"א הם דרכים קשות מאוד המיועדות לרוכבים מנוסים בלבד וכוללות עומסי תנועה הגורמים לרוכבי אופנוע להתקדם בהשתחלות בין רכבים, רמזורים, הולכי רגל ומעל הכל – אספלט 'משובח' במיוחד, שגורם לדרך סלמה להרגיש קצת כמו שביל 4X4 במדבר יהודה. כך כמובן התחיל גם המבחן הזה, ביציאה מסניף היבואן מוטו24, וככזה הוא נותן לנו אינדיקציה טובה ליכולות האופנוע. האמת? תפקוד המכלולים המרשימים למראה עלה מעל המצופה מהם באופן טבעי, עם בלם קדמי מצוין שפיצה על האחורי שהיה מעט פחות נשכני ולא מדויק. המתלים היחסית קשיחים כיאה לסגמנט, גם הם עשו עבודה טובה בסך הכל. גודל האופנוע מביא ליכולת תמרון טובה ורדיוס הסיבוב מאפשר מחיה קלה במרחב העירוני, ונראה שישרת טוב את הרוכב שזאת סביבת מחייתו הטבעית.

המבחן לא מסתיים בגבולות העיר תל אביב ואחרי שהסתובבנו עם האופנוע ברחובות העיר, הצלחנו לחלץ עצמנו מהכרך אל עבר המרחבים הפתוחים. ה-500R מטפס בקלות עד ל-100 ומשם קצב התאוצה קצת יורד כשמהירות השיוט הנוחה לו נמצאת בין 110 ל-120 קמ"ש. אך כאן המקום לציין שאופנוע המבחן הגיע אלינו עם גלגל שיניים קדמי שהוגדל מ-15 ל-16 שיניים (45 באחורי – הגודל המקורי), מה שמוריד כוח לצורך הארכת ההילוכים (ב-6.67% במקרה זה), לשם השוואה, על אחיו האדוונצ'ר 500DS המנוע הרגיש לנו חי וזריז יותר, ואופנוע המבחן ההוא היה בעל יחס העברה מקורי. אחרי 120 ניתן למשוך את המנוע עוד מעלה, אך זה לא יהיה נעים והמהירות הסופית מתייצבת קצת מעל 140 קמ"ש (160 על פי נתוני היצרן). זה אולי נשמע כמו נתון מאכזב, אבל חשוב לזכור שזה לא אופנוע עתיר ביצועים קיצוניים, זהו אופנוע נעים, עירוני כמעט, ומוצמדת לשמו רק R אחת, כך שרוכבים עם סגנון רכיבה שפוי שלא מחפשים לבלות זמן רק במהירויות לא חוקית ימצאו בו הנאה רבה.

החלטנו להיכנס לכביש 44 הפרברי והיפה לכיוון לטרון ונראה שהנייקד של ווג פורח שם. הכביש מלא בעיקולים, ויחד עם תנועה של אחר הצהריים ממילא קשה לרכב לאורך זמן במהירות גבוהה ונראה שלשם בדיוק המשוררים – סליחה, המהנדסים של ווג – כיוונו. ההיגוי זריז ומדויק, משרה תחושת ביטחון, איתו ועם גלגלי ה-17″ היצוקים הכניסה לפניות קלילה וזורמת, 'טוסטוסית', ומאפשרת לדחוק את האופנוע פנימה עמוק לפניה בלי חשש, זאת כמובן במגבלת הקטגוריה והנפח, שלא תחשבו שיש פה אופנוע סופרספורט, אם כי מדובר בנייקד בינוני זריז במיוחד. מול הרוכב לא ניצב פיירינג רחב או אפילו מגן רוח ומתחת לסנטרו מותקן לוח שעונים קומפקטי, עם מסך קריא וברור שמתחלף בחושך למצב לילה, יש לו כניסת USB רגילה ונגישה, פיצ'ר פשוט שנראה שדווקא חלק מיצרניות-העל נטשו לטובת Type-C נדיר יותר ובמיקומים נסתרים.
מספר בלימות חזקות נרשמו בדרך, חלק במכוון ובאופן 'סטרילי' וחלק לא, הבלמים נעימים ועושים את העבודה המצופה מהם, מביאים את האופנוע לעצירה בטוחה או להאטה הנדרשת ומערכת ה-ABS נכנסת לפעולה בזמן ומבלי לשדר פאניקה. המראות לא מהטובות שבחנו אך זוהי נקודת תורפה של רוב הנייקדים ולמען האמת, נקודה די זניחה ושניתנת לשינוי בקלות. ידית הקלאץ' קלה ורכה והעברת ההילוכים באופן כללי נעשית בצורה טובה ונעימה. זה אולי הזמן להזכיר שהשלדה והמנוע מיוצרים ע"י בעלת מותג ווג, לונסין, ונקנו מהדור הראשון של ה-CB500 של הונדה, וככאלה הם טובים מאוד, המנוע קיבל קצת חיזוקים ושינויים, בעיקר בשביל לאפשר ללוינסין להשתמש בחלקים קיימים – כמו גופי המצערת ומערכת ניהול המנוע של בוש ואפילו מסנן השמן שמגיע ממנועי ב.מ.וו שמיוצרים ע"י לונסין.

כשאופנועים חדשים נכנסים לשוק, קשה שלא להכנס להשוואות לדגמים קיימים. כשמדובר בנייקד בנפח 471 סמ"ק שניצב על הקצה העליון של קטגוריית ה-A1, שמגיע ממפעל הענק לונסין וגם מבוסס על המתחרה – קשה שלא להשוות אותו ל-CB500F של 'בית המלוכה' היפני, זה עם הכנף האדומה, נו, הונדה.

המנוע של המתחרה היפני מרגיש חי יותר – זאת אודות לגיר קצר יותר ולעובדה שזה הוא הדור החדש יותר של המנוע המותקן בווג – ועם זאת מסוגל לחיות בחלקים גבוהים יותר של מד המהירות, וכמובן שאיכות הגימור של הונדה – סימן ההיכר שלה – טובה יותר ברוב המקומות, גם אם לא בפער עצום.
הווג לעומת זאת עוד פחות מאיים ומבין השניים יכול להתאים יותר לרוכב חסר ניסיון. ההבדל לא קיצוני, בכל זאת על הנייר יש להם נתונים דומים מאוד, אבל משהו בווג הרגיש מעט רך יותר.
מצד שני הווג מביא איתו חבילה רעננה יותר, עם רמת אבזור מעט גבוהה יותר ומכלולים שחלקם גבוהים יותר מאלו שמותקנים על ההונדה. אבל לא הוגן להשוות בין אופנועים במבחן בכורה של אחד מהם, מה גם שישנם עוד כמה אופנועים שיכולים להיכנס להשוואה המאוד מעניינת הזאת, שבסופו של דבר מוכרעת בטעם אישי ונושאי תקציב, ביניהם – סוזוקי SV650, קוואסאקי Z650, סי.אף מוטו 650NK וגם הבנלי לאונצ'ינו 500.

בגזרת המחיר מתייצב הווג 500R על 43,900 ₪, כ-2,000 ₪ פחות מה-CB500F של הונדה שנמכר כעת ב-45,223 ₪, הווג אגב, נכון למועד פרסום הכתבה, במבצע ונמכר ב-39,900 ₪. אבל כמו שאמרנו, ההשוואה אמנם מתבקשת, אבל תעשה – בינתיים – על ידיכם. הווג 500R הוא נייקד בסיסי, המסתמך על מכלולי קצה נהדרים ובסיס – שלדה ומנוע – מוכרים. העיצוב שלו נעים לעין, אם כי טיפה גנרי, אחיו ה-500AC מחדש בתחום הזה, ובכל הקשור ליכולות תיור האדוונצ'ר מציע הרבה יותר, אבל לילד הסנדוויץ' הזה יש גם מה להציע, וזה נובע דווקא מהיותו אמצע, ממוצע, נוגע בכל חלקי האופנוענות אבל לא מצטיין במיוחד באף אחד מהם – זה מייצר אופנוע נעים ורגוע, לא מאיים, שככלי ראשון יהיה פרטנר נהדר ללמידת רזי הרכיבה ונגיעה בכל מה שיש לעולם הדו-גלגלי להציע. בסוף יום מצאנו שמאוד קשה להסביר במילים מה אהבנו באופנוע שהוא פשוט 'אופנוע', בלי יעוד מיוחד או איזשהו קונץ, וזאת פאדיחה כי אנחנו עיתונאים – זאת הפרנסה שלנו. אם לפני 20 שנה אופנועי 500 קיבלו את הטייטל 'אופנוע כבד' והיו נחשבים לכלים שלא מיועדים למתחילים, היום הווג יכול לקבל את התואר 'אופנוע קל', קל לרכיבה, יחסית קל במחיר, ומיועד להרפתקאות, קלות.

שאלנו בהתחלה, מי היא ווג, והתשובה היא הרבה יותר מורכבת משנראתה בהתחלה, לדעתנו – ואחרי שרכבנו על מספר אופנועים של היצרן – נראה שווג היא מתחרה ראויה ליצרניות המוכרות שמתפשרת במקומות הנכונים, ומפנקת במקומות אחרים. וה-500R? למרות הדמיון וחוסר הייחודיות לכאורה, יש לו כמה פיצ'רים שהקהל הישראלי מאוד אוהב, ביניהם מזלג הפוך, זוג דיסקים מקדימה ומסך LCD צבעוני והתנהגות נשלטת וצפויה, וכן – גם צליל נהדר.

כל חדשות מגזין מוטו ישירות לסלולרי

תעודת זהות

 

Voge 500R Naked

 

מחיר: 43,900 ₪

 

דרגת רישיון: A1

 

אחריות: שנתיים או 24,000 ק"מ

 

נתונים טכניים

 

מנוע: שני צילינדרים מקביליים, מקורר נוזל, גל-זיזים עילי כפול, מוזרק דלק

 

נפח: 471 סמ"ק

 

הספק: 46 כ"ס ב-8,500 סל"ד

 

מומנט: 4.3 קג"מ ב-7,000 סל"ד

 

מתלים: מזלג הפוך בקטור 41 מ"מ, תוצרת KYB, מהלך של 120 מ"מ, מאחור בולם יחיד תוצרת KYM עם מהלך של 120 מ"מ

 

בלמים: זוג דיסקים בקוטר 298 מ"מ מקדימה, קליפר 4 בוכנות של ניסין, דיסק בקוטר 240 מ"מ מאחור. מערכת ABS של בוש

 

מידות צמיגים: ק' 120/70-17, א' 160/60-17. פירלי אנג'ל ST

 

בסיס גלגלים: 1,450 מ"מ

 

מרווח גחון: 160 מ"מ

 

משקל יבש: 185 ק"ג

 

נפח מיכל דלק: 17 ליטר

 

5 תגובות ל רכיבה ראשונה: ווג 500R נייקד – דומה אך שונה

  1. עיצוב יפה. לי הוא מזכיר את ה GSX S750.

  2. נו באמת בשביל 2000 שקל לוותר על המוניטין והאמינות של הונדה לטובת כלי סיני מועתק? מה ההגיון

    • כי אתה מקבל מתלה קאייבה הפוך ולא רגיל, שני דיסקים מקדימה ולא 1, זרוע אחורית מעוצבת מאלומיניום, ולא ברזל, תאורת לד היקפית ולא סתם נורות, מחשב ניהול מנוע ו ABS של בוש, צמיגי פירלי ANGEL ST ועוד, נכון, בלי המדבקה של הונדה, שאגב מיוצר בתאילנד

  3. מסכים עם 2 התגובות – אסביר:
    אן על פניו מכלולים יותר טובים. השאלה אם השלם שלהם באמת יותר טוב מההונדה.
    מצד שני, מותג חדש לחלוטין, וללא שוק מכירה, הבדל של רק 2000 שח לא מספיק. אפ היה הבדל של 5000 שח ומעלה עוד אולי היה על מה לדבר. לא מבין את היבואנים האלה שמביאים כלים של חברות חדשות לחלוטין בשוקף לא מוכרות כלל בעולם המערבי, ומתמחרים אותם במחיר של מתחרה ישירת ביפנים הותיקים. פשוט לא הגיוני. כהוכחה הם בקושי מוכרים!

  4. יש לי הונדה יד שניה כבר 8 שנים. תמיד נדלק, תמיד נוסע. טיפולים בזמן וזהו. מצד שני כבר יש שליטה מלאה על איכות וכל העולם יודע לבנות כלים אמינים לאורך שנים. כל בחירה שתעשו תהיה טובה ללא חשש.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל