מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
רכיבה ראשונה: Nerva EXE במבחן דרכים
כתב: עמית משיח | בוחנים: אריק רוזנבלום, עמית משיח | צילום: אריק רוזנבלום
שורה תחתונה: קטנוע חשמלי גדול וזריז, יקר, עם טווח של כ־100 ק"מ.
לאורך העשור האחרון יצא לנו לרכב על די הרבה קטנועים חשמליים, מהניסיונות הבוסריים של תחילת המהפכה נטולת הבנזין עבור בניסיונות החדשניים ולעיתים הזויים בתחום העיצוב ועד ימינו מרובי המגוון. הקונספט די ברור וקבוע במהותו אצל כולם; בערך 100 ק"מ על טעינה של כ־4 שעות, מהירויות עירוניות עד בינעירוניות מתונות, קרי 80 קמ"ש +/- זה בהחלט יכול לספק את קהל הרוכבים העירוני היומם המצוי, כולל אותנו.
הלחץ המוחשי בנוגע לאחוזי הסוללה הנותרים בכל עת בזמן הרכיבה, כשהמודעות למיקום ומרחק מהיעד (או משקע מזדמן בדרך) מוחשית תמיד, השקט והתאוצה החזקה שמייצרים עוד אלמנט להיות זהיר בו – פשוט כי עוד פחות יכולים לצפות לך או להבין שאתה שם 'פתאום' – כל אלה בהחלט דרשו זמן התרגלות וגם שינויי תפישה אקטיביים. כך גם היעדר מערכת ABS ברוב המוחלט של קטגוריית החשמל. המודעות למצב הסוללה כמובן קיימת ונוכחת אבל עם הזמן והניסיון המצטבר כבר לא מדובר בלחץ – עד כה נוכחנו לדעת שהכלים החשמליים הללו מספקים באמת את כמות הק"מ המדוברת ואפשר להתנהל בתוך הטווח הזה מבלי לחשוש.
הבולטים והמספקים שבין שלל הקטנועים החשמליים שדגמנו לאורך השנים האחרונות היו אלה שנראו והתנהגו כיחידה אחת שלמה ומהודקת והציגו התנהגות כביש טובה ובטחון לרוכב – כמו אחיהם מזהמי האוויר בקטגוריית הביניים, כמו למשל הזאפ הקטן והזריז, הניו עם הגלגלים הגדולים, הסיילנס מרובה הסוללה והגוגורו עם הסידור של החלפת סוללות בנקודות 'תדלוק'. יתרון לדגמים בעלי סוללה נשלפת שאפשר לקחת הביתה או למשרד – לרוב רובנו המוחלט שלא גר בצמוד קרקע ונהנה משקע זמין בחניה מקורה, חסרון מוחשי לדגמים שכמקדם היסטריה מגבילים את המהירות לאקו ומטה כשהסוללה מגיעה לאחוזים נמוכים – אולי כשמדובר בתאורת המסך של הנייד זה עוד נסבל אבל על בין עירוני כשהיעד כבר באופק זה פשוט לא חוקי…
מה שמוביל אותנו אל הקטנוע הנבחן היום והעונה לשם נרווה EXE, לפנינו קטנוע בעל מימדים מלאים, פולסייז, דומה בגודלו וגם בעיצובו הכללי להרבה קטנועי 250-350 אחרים – מהדאונטאון, ועד הדיאלים S3, ולמעשה הוא נראה די זהה לטארו אקספלורר 300, אותו בחנו בעבר.
הבעלים של החברה הוא ספרדי, הייצור נעשה בסין ויש פה שיתוף פעולה עם BYD – בתחום הסוללות, שמסתבר שהיא מובילה בו, מה שבא לידי ביטוי בביצועי הקטנוע, כמו גם במחירו.
ה־Nerva נראה ומרגיש כמו קטנוע רגיל ללא קשר ליחידת ההנעה בה הוא עושה שימוש. זה כאמור דבר מהותי בחווית המשתמש שלנו כרוכבים… מה שנקרא שינוי אחד בכל פעם, בבקשה. אז עם המושב המדורג ביחד עם כידון ממוצע במימדיו ובמיקומו וביחד עם מרווח נדיב לרגליים, מספק הנרווה תנוחת רכיבה נינוחה וטובה, הספוג מעט רך ומי שיישב בקדמת הכיסא ירגיש ברבות הזמן את הבסיס הפלסטי, אבל מעבר לכך המושב עצמו עשוי מחומר איכותי. מושב המורכב מציע מקום רחב ידיים וידיות אחיזה ארוכות שממוקמות נכון, רגליות המורכב רחבות וניתנות לקיפול. חסר לנו תא אחסון מלפנים, אבל כן שמחנו למצוא שני שקעי USB ומתלה לשקיות. יש לו צג מחוונים ברור וקריא בכל מצב תאורה, כולל בשמש ישירה, הפונטים מעט קטנים לבוחני מוטו המזדקנים אבל מצד שני הצעירים שבמערכת ציינו את תאורת לוח השעונים המשתנה בין אור לחושך כמועילה.
הכיסא נפתח הפוך טימקס-סטייל, עם הרבה מאוד מקום מתחתיו, קסדה שלמה נכנסת בקלות ומותירה מספיק מקום לתיק גב קטן ולתיק הבד איתו מגיע כבל הטעינה של הנרווה. תפעול פתיחת הכיסא מתבצע מסביבת הסוויץ' – בדומה לנהוג בקטנועי הונדה, גם כאן יש מצד ימין של המפתח לחצן כפול – למעלה פתיחת תא הטעינה ולמטה פתיחת הכיסא. בעוד מכסה שקע הטעינה נפתח בקלות ובקפיציות בכל פעם שביקשנו, הפתיחה של המושב הייתה מלווה לרוב בצורך לשלב לחיצה על הכפתור עם נגיעה עם היד השניה במושב עצמו, לפעמים דרש קצת סבלנות. זה המקום לציין שקטנוע המבחן הגיע אלינו חדש וייתכן ובעיה שכזו תסתדר מעצמה אחרי שהמערכת תספיק להשתפשף קצת… ההוכחה שהרצה היא לכל המכלולים ולא רק לבוכנה וצילינדר של מב"פ.
אבל לנרווה אין מב"פ, אפילו שהוא באמת דומה לקטנוע רגיל יותר מכל חשמלי עליו רכבנו עד כה, אז בואו נדבר עוד קצת על ענייני טעינה: מאוד נח למלא חשמל בנרווה, מעבר למכסה פתח המילוי יש פקק אטום למים שנפתח בחצי סיבוב – כמו מכסה טנק הדלק באופנועים וקטנועים רבים מספור, אלא שהנרווה מתהדר בשקע טעינה המתחבר לעמדות טעינה רגילות של מכוניות חשמליות – מה שאומר שבנוסף לכבל הארוך והעבה שמגיע עם הכלי ושמתחבר לשקע ישראלי סטנדרטי, ניתן למלא אותו גם בעמדות טעינה. זה מפצה במשהו על חסרון שיש לקטנוע לטעמנו – הסוללות לא נשלפות ומחייבות טעינה בחניה סמוכה לשקע.
מצד שני, היות והסוללות הללו מותקנות בלב ליבו של הקטנוע, ממש נמוך בשלדה הקשיחה של הנרווה, משיג הקטנוע הזה מרכז כובד נמוך המסייע ליציבות, כמו גם גלגלים בקוטר 15″ מלפנים ו־14″ מאחור המגיעים נעולים בגומי מתוצרת חברת בת של מקסיס ומפתיעים באחיזתם ומערכת בלימה משולבת המונה שני דיסקים מלפנים ואחד מאחור. יחידת ההנעה היא מנוע בראשלס 9kW עם הספק מרבי של כ־16 כ"ס ומהירות של 125 קמ"ש ועם סוללות בקיבולת של 5.76kWh שאמורות להספיק ל־6,000 מחזורי פריקה וטעינה – שמתרגמים לטענת היצרן ל־540,000 ק"מ – טווח הרכיבה המוצהר נע בין 75 ל־150 ק"מ, ובתנאי המבחן השגנו 100 ק"מ ברכיבה משולבת. זמני הטעינה בשקע ביתי (חיבור Type2 בקטנוע) נעים בין 3.5 שעות ל־80% עד ל־4 שעות ו־20 דקות לטעינה מלאה במטען ה־1.8kW המצורף ובנוסף ניתן לחבר את ה־EXE גם לעמדת טעינה ביתית או ציבורית.
הסוללות עשויות ליתיום ברזל פוספט (LiFePO4), הן אמנם קצת פחות יעילות מסוללות ליתיום-יון מבחינת יחס הקיבולת לגודל פיזי, אך מאפשרות שימוש חוזר, או כפי שמכנים זאת בנרווה – חיים שניים – כמאגרי אנרגיה המסוגלים לשמש לתשתית טעינה באזורים בהם ישנה בעיית אספקת חשמל סדירה או בסדר גודל מתאים, כך שלאחר שעוברות שנות האחריות לסוללה והספקה יורד, היא זוכה לשימוש נוסף לאחר החלפתה בסוללה חדשה, ולא מוסיפה לזיהום.
אז יש פה מנוע די חזק ומולו מערכת בלימה והתנהגות כביש שמתאימות לתאוצה ולמהירות שהקטנוע יודע לייצר, המתלים בסיסיים למדי ומהווים נקודת חולשה של הנרווה, בעיקר האחורי שנטה לסגור מהלך בהרכבה ועל אף שהוא ניתן להקשחה עדיין מדובר על מתלים רכים ופשוטים מדי, בעיקר לנוכח עלותו של הקטנוע החזק, 39,990 ₪ עם הנחה של כ־2,000 ₪ בתקופת ההשקה. מעבר לכך יתר המתגים והידיות סטנדרטיים לגמרי, הצפצפה חלשה ואנמית ואילו המראות גדולות ומספקות שדה ראיה נרחב והיות ואין פה בעירה פנימית הן גם לא מווברצות באף סל"ד. טכומטר גדול בצד ימין של הצג מציג את הטעינה הרגנרטיבית, בכיוון ההופכי לשנתות הסל"ד ובצבע ירוק.
יוצאים לדרך – אחרי שמסובבים את המפתח בסוויץ' (חצי סיבוב למצב המאפשר פתיחה של הכיסא ושל שקע הטעינה וסיבוב מלא לתצוגה בלוח המחוונים) יש ללחוץ על לחצן שעל כידון ימין, שימו לב שאין צורך להוסיף לחיצה על ידית בלם אלא רק על לחצן ה־Ready לבדו, התצוגה תתחלף בהתאם וסיבוב המצערת יוציא אתכם לדרך בתאוצה חזקה ועם אוושה חרישית. אותו לחצן שולט גם על הנסיעה לאחור – שגם כאן מתבצעת בלחיצה ממושכת על הכפתור שבימין הכידון בלבד וללא שימוש במצערת. שינויים בהרגלי השימוש… אם בתחילת ההתנסויות החשמליות סלדנו באופן גורף מהפיצ'ר הזה של רוורס הרי שעם הזמן (והמשקל המשתנה על הסבל במשימות המערכת השונות) מצאנו לו שימוש יותר מפעם אחת, למשל עם סבל עמוס בחצר משופעת ובתמרוני חניה צפופים – כשיש אז מתרגלים מהר.
יש לו שלושה מצבי רכיבה – אקו, נורמל וספורט; את מצב הצב (אקו) ניסינו לרגע וחצי רק בשביל הפרוטוקול, מצב נורמל סיפק את כל צורכנו בעיר כשהתאוצה היא טובה אך לא מופרעת והמהירות הסופית עומדת על כ־80 קמ"ש, מצב ספורט מספק תאוצה חזקה עוד יותר ומהירות של מעל 115 קמ"ש שראינו על השעון למרות שהחברה מצהירה על קצת יותר. ניתן לעבור בין מצבי הרכיבה באמצעות בורר שממוקם גם הוא בצד ימין של הכידון וניתן לשנות מצב גם תוך כדי רכיבה – מאוד נוח כשיוצאים מהעיר אל כביש פתוח או כשחוזרים ונכנסים אל השטח הבנוי ובמפגש עם פקק בדרך. הזכרנו בפיסקה הפותחת את הצורך ב'חבילה שלמה ומגובשת' והנרווה בהחלט עומד בקריטריון הזה, התנהגות כביש טובה בעת הטיה ובקו ישר, כוח זמין ונשלט, אחיזה טובה ובלימה מספקת, כל אלה ביחד עם מבנה קטנועי 'נורמלי' סיפקו תנוחת רכיבה וחווית רכיבה נורמטיבית לחלוטין, מתאימה ונוחה בעיר ובפרבר. רכבנו על הנרווה גם בגשם שוטף שלא השפיע על היציבות אבל גילה שבעזרת המבנה הקצת בורגמני שלו סיפק הקטנוע הגנה למכנסיים מפני הגשם, ואילו המשקף הקצר והמושחר שתורם את חלקו לנראות הטובה של לוח המחוונים היה נמוך מדי לטעמנו.
בסופו של יום, אחרי 260 ק"מ של רכיבה, בשלל תנאי דרך, תנאי מזג אוויר ומצבי רכיבה שונים, כולל 2 טעינות מלאות ואחת זריזה של כמה דקות בעבור כמה אחוזים, בהרכבה ובסולו וגם בגשם חזק ועם ציוד רב על הסבל, הנרווה הוא קטנוע מהנה וטוב. אתם צריכים שקע זמין או עמדת טעינה פנויה בשביל שהוא יתאים לכם, דירה בבית קומות פחות תתאים לו, אבל בהינתן התנאים המתאימים של טעינה וצרכים שלכם מול טווח יומי, הוא קטנוע חשמלי מבטיח ביותר אך מחירו הגבוה, לצד טווח רכיבה קצר וזמני טעינה ארוכים לא הופכים אותו לתחליף טבעי וקל לקטנוע מנהלים לוגם בנזין.
מחיר בדיחה, לדעתי הם לא יגיעו לעשר מסירות
40000 אלף שקל?מישהו התבלבל פה
כמה ואט שעה /ק"מ ???
מחיר מחיר מחיר
הישראלים לא פראיירים!
גם בשלושים אלף זה יקר. חומר למחשבה ליבואנים החדשים והצעירים שהצטרפו לעולם הדו-גלגלי פה.
גימיק מטורלל , בשימוש ממוצע של כ6500 קמ בשנה ייקח יותר מ 20 שנה לכסות על הפרש המחירים בינו לבין קטנועי 125 מודרנים חסכוניים , ( 20 שנות חרדת מרחק בלי חופש פסיכולוגי).
רואים שאין לך מושג בכלים חשמליים. החסכון הוא לא רק בדלק אלה בחוסר של טיפולים שוטפים חוץ מצמיגים ובלמים וביטוח של 50 סמק. לא מכיר הרבה כלים 125 שמסוגלים לשייט על 100+ בלי לקרוע אותם
מה לגבי עלויות אחזקה ? טיפולים?
אין יותר מתסכל,זה להתקע עם הדו גלגלי בצד הדרך.
להתקע בגלל טווח רכיבה של 100 ק"מ,זו בעיה לא קטנה.
האם תוכל לנסוע לעבודה בירושלים ומשם לרוע בתל אביב ומשם בחזרה לבית?
כלי חשמלי זה עדיין כלי מאד מפחיד,כל עוד אין הרבה תחנות טעינה,וזה לוקח המון זמן לטעון.
כל עוד אין הקלות בביטוח בצורה משמעותית,במיסוי או במחיר הכלי,לא ממש שווה לרכוש דו גלגלי חשמלי.
ודווקא הדלק בדו גלגלי,הוא לא הבעיה.
אם לא הבנת אז ה100 קילומטר זה לנסיעה משולבת, מה שאומר בכביש מהיר אתה לא עובר את ה80 קמש, כי אם כן אז הטווח יורד ואם אתה מדבר על ירושלים אז תצפה לטפס את העליות כמו המשאיות אחרת גם לטווח של 75 ק"מ אתה לא תגיע. הכלים האלה לרב מיועדים לתוך העיר כמו שאמרת תל אביב, או שאם הנסיעה שלך היא עד 40 ק"מ כל כיוון בלי עוד סידורים. הביטוח הוא של 50 סמ"ק, אין טיפולים והתשלום על חשמל הוא מגוכך לכל קילומטר, המחיר של הכלי וההגבלה בטווח אלה הבעיות העקריות שלו
הוא נראה ממש קטנוע רגיל, יהמר לזכותו את זה. המחיר לא עולה בקנה אחד גם אם היה עושה 250 ק״מ על ״מיכל״
בחיאת זום זום
מה חשמל עכשיו מה? כל 125 סמ״ק יותר משתלם מזה.
עם חסרונות כמו מחיר של 40K, חוסר בABS, משקל של 200 קילו וסוללות לא נשלפות כדי להטעין בדירה, הכלי הזה לא מתחרה באף אחד. כל אלה ניתן לפתרון ובאמת שחוסר בABS מובן בכלים קטנים של 15-25K כדי לחסוך בעלויות, אבל בכלי כבד עם מנוע 9קילוואט זה כבר חסרון משמעותי, היום כל 250 סמק וחלק מ125 מגיעים עם ABS. ודרך אגב סוללה של 6 קילוואט שוקלת כ35 קילו, אפשר היה לחלק אותה לשתיים ולעשות אותה נשלפת, היה מגדיל את השימוש ומאפשר לרכוש עוד סוללות. בקיצור עד 30אלף לכלי הזה היה יכול להיות פוטנציאל
עלו לי על הנרווים הנרווה האלו