מבחן דרכים: NIU RQI Sport אופנוע חשמלי

כתב: אריק רוזנבלום | בוחנים: עמית משיח, אריק רוזנבלום | צילום: דניאל דהרי

שורה תחתונה: אופנוע, חשמלי, מהנה, איכותי. הטווח סביר לעיר. המחיר לא מהווה תחרות למקביל המונע בבנזין.

החלפת צורת ההנעה ממנוע בעירה פנימית, הנתמך בנוזלים, פילטרים, מערכות יניקה ופליטה ומייצר רעש וזיהום, למנוע חשמלי שמייתר את הצורך בכל אלה כמו גם בתיבת הילוכים, נהנית הלכה למעשה מכל הטוב הטכנולוגי שקדם לה, כשבמקביל לנסיונות הבוסריים שנראים לעיתים בתחום הדו"ג החשמלי אנו עדים ללא מעט יצירות מוגמרות שמגיעות מצויידות במתלים, בלמים וצמיגים מן השורה הראשונה, ועם שלדה טובה שיודעת להתמודד עם העומסים של המנוע החשמלי, שלמרות השקט המאפיין את פעולתו הרי שהוא מספק הרבה כוח, כבר מהמשיכה הראשונה במצערת.

ה־RQi של NIU הוא האופנוע הראשון של היצרנית שעסקה עד עתה בקטנועים וקורקינטים בלבד, ומתאים כמו כפפה לסוג הכלים המוזכרים לחיוב בפסקה הקודמת ומשתייך, ללא ספק, לצד הגבוה של הקטגוריה. עם מנוע חזק ומהיר של 5kW המייצר הספק שמגיע עד ל־10 כ"ס ומומנט של לא פחות מ־45 קג"מ, כמצופה ממנוע חשמלי, הוא מספק רעש שריקה מעניין שמתגבר עם התאוצה, שונה קצת מרוב החשמליים האחרים, עד למהירות של 110 קמ"ש, עם תאוצה של 2.9 שניות מ־0 ל־50 קמ"ש.

צמד סוללות בקיבולת של 5.18kWh מפתיעות ומספיקות לכ־95 ק"מ אמיתיים במצב דינמיק, המרוסן יותר ממצב הספורט בעיקר במהירות הסופית שהוא מאפשר, הסוללות יכולות להישלף החוצה אך שוקלות 23 ק"ג כל אחת, זמן הטעינה כאשר שתי הסוללות ריקות עד הסוף עומד על 7 שעות וסוללה אחת ניתן למלא מ־20% ל־80% בפרק זמן של כשעתיים.

אז אחרי שעברנו על הנתונים הטכניים המתבקשים במבחן דרכים לכלי חשמלי, קרי הספק המנוע, טווח בפועל וזמני טעינה, אפשר להתפנות לספר לכם על חווית הרכיבה עצמה. הכיסא בעל ספוג דק ונוקשה, מספק נוחות סבירה, אם כי אחרי פרק זמן ממושך באוכף העכוז כבר התחיל להתלונן. על כל פנים, המתלים הלא נוקשים עושים עבודת שיכוך וספיגה טובה ושומרים על התנהגות ערה וזריזה עם תחושה של ביטחון, והבלמים טובים מאוד, עוצמתיים בדיוק למידותיו ומתקשרים עם הנעשה תחתם, הכידון די רחב, איכות ההרכבה ואיכות החומרים טובה מאוד גם היא.

העיצוב נודד בין חדשני לרטרו – לאורך האופנוע – עם פנס LED עגול וגדול בחזית העירומה, המשך במיכל דלק בסגנון שמזכיר לנו דגמים מוכרים משנות ה־70, מושב מדורג ומראה כאילו חשוף, כלומר מעטפת פלסטית העוקבת צמוד אחר קווי המתאר של השלדה הכולאת בחובה את הסוללות, המנוע ויחידות הבקרה הדיגיטליות, כך שמתקבל מראה 'נייקד' או לפחות אשליה של אופנוע חשוף. יחידת הזנב מעוצבת גם היא במין שילוב של רטרו ומודרני, משווה לאחורי האופנוע ניחוח ספורטיבי, הנתמך גם בעיצוב הזרוע האחורית הבשרנית ובצמיגי הכביש הטובים והאוחזים – פירלי דיאבלו רוסו.

יש לו גם לוח מחוונים דיגיטלי שנראה בבירור אפילו בשמש ישירה ומספק את המידע הבסיסי בספרות גדולות ותצוגה בגווני אדום לוהטים. יש גם אפליקציה ייעודית, מערכת Keyless ומצלמת דרך קדמית ואחורית כסטנדרט. לנוחות הרוכב בתמרונים צפופים יש הילוך אחורי ולמי שרוצה להשתגר מהמקום יש בקרת זינוק. ברגע שלוחצים על הברקס, המנוע הופך מצרכן ליצרן וממלא במעט את הסוללה בעזרת בלימה רגנרטיביות, שגם יוצרת מעט תחושה של בלימת מנוע, אך זו מינורי ולא ממש מורגשת ברכיבה.

כשמתיישבים על ה־RQi מרגישים שמדובר באופנוע פול-סייז, וגם רוכב בגובה ממוצע יגלה כלי מאוד נוח למידותיו. עם גובה מושב של 825 מ"מ ופרופיל צר באזור המותניים, שתי הרגליים תמיד יציבות על הקרקע והכידון מותקן בגובה ומרחק "בול בפוני". אפשר לנוע עם הטוסיק קדימה ואחורה על המושב המרווח ולמצוא תנוחת רכיבה נוחה, יש גם מקום בשפע למורכב, עם ידיות נוחות לאחיזה, שמאפשרות גם לקשור בקלות תיק על המושב האחורי – כי סבל אנחנו לא מאשרים לכם להתקין פה ובטח שלא ארגז, רוצים קטנוע? יש ל־NIU כאלו בשפע.

בכדי להתחיל תנועה  נדרשת לחיצה קצרצרה על Ready – להבדיל מהרבה אחרים בסגמנט, בהם נדרשת לחיצה ממושכת דווקא – מתרגלים מהר וזה נחשב בעינינו לשיפור בחווית המשתמש, גם אם טיפה פחות נכון מבחינה בטיחותית. מעבר לכך יש גם סדר לחיצות לטובת הפעלת בקרת הזינוק ולחיצה ארוכה על הסוויץ' כדי לפתוח את תא הסוללות. המראות סבירות, מעט קטנות לטעמנו ועם מנגנון כיוונון לא שגרתי, אבל מספקות שדה ראיה נרחב לאחור.

כבר ברגע בו התיישבנו לראשונה על ה־RQi יד שמאל חיפשה מצמד ורגל ימין פנתה לבדוק הילוך – שתיהן נתקלו באוויר… ובאמת, עם הארגונומיה והמכלולים ועם צמיגים במידות 110/70-17 מלפנים ו־140/70-17 מאחור הוא שש אלי סיבוב ונהנה על הצד מיציבות כיוונית ואחיזה טובה – כשהמנוע מאיץ אותו החוצה מן הפניה בזריזות מפתיעה ביחס לנתון ההספק. הבלמים, מבית ברמבו, עם דיסק יחיד בקוטר 300 מ"מ מקדימה ודיסק בקוטר 240 מ"מ מאחור, עושים את עבודתם נאמנה כשצריך לקצץ מהמהירות שהוא צובר וניתן לכוון את המנופים על הכידון. ה־RQi מצוייד במערכות CBS, ABS ובקרת אחיזה, הבולמים כאמור עובדים יפה – לא רכים מדי ולא נוקשים מדי, סופגים בצורה טובה ושומרים על יציבות. המזלג הקדמי הפוך, הפרונט נע באופן זריז ובצורה קומוניקטיבית, הבולם האחורי מרגיש קצת פשוט ולא מספיק בריסון ועידון אבל ניתן לכיוונון עומס קפיץ שמשפר את המצב מעט ובאופן כללי לא התלוננו, גם לא מול כל תחלואי העיר. ציון עובר עם כמה נקודות בונוס.

המהירות המרבית אליה הגענו עומדת על 109 קמ"ש מדויקים, פחות או יותר, כשהתאוצה ממצב עמידה ועד למהירות הסופית נעשית בצורה לינארית וחלקה עם משיכה חזקה ואופיינית לסגמנט, עם מומנט אדיר שזמין בכל טווח המצערת החשמלית. התאוצה הבריאה הזו מלווה כאמור ברעש שריקה חינני שמתגבר ככל שהתאוצה מתמשכת. הוא מרגיש יציב גם בנסיעה אל מול הרוח על הכביש המהיר וגם בתמרונים במהירות אפס, בזכות חלוקה מאוזנת היטב של המשקל – 186 ק"ג – וזווית היגוי נוחה. באופן כללי, הרושם הוא שלמרחקים העירוניים וקצת מעבר להם, שהם תחום המחיה הטבעי שלו, הוא מאוד נוח ביום יום וגם ההרכבה עליו סבירה, יש מספיק מקום למורכב ואין השפעה משמעותית על התנהגות האופנוע.

ואם בענייני התנהגות עסקינן, אז נחזור לבקרת הזינוק, שממריצה את יכולת היציאה של ה־RQi מהמקום, קיים פה רצף של פעולות כדי להפעילה, רצף הכולל כמה לחיצות כדי להגיע למצב ההפעלה על הצג, אישור, סחיטת הבלם וסיבוב המצערת פעמיים לאישור נוסף. הסיבה לכל הסרבול הזה היא כדי לאפשר לרוכב לחשוב שוב האם הוא רוצה לבזבז את האנרגיה היקרה על התאוצה הזו ולהימנע ממצבים שבטעות מפעילים את הבקרה – ואכן השימוש בה מניב תאוצה מאוד מהירה. כמה? בואו נגיד שכל הכלים בכביש עד בערך קטנועי 300 נמרצים, לא הצליחו להאיץ יותר מהר ממנו, אופנוע שאמור להיות מקביל לדגם 125 סמ"ק, כן?

בצד השני של הבקרות ישנה בקרת שיוט, שגם היא מהווה גאדג'ט חביב, עם אופציה של מצב "הליכה" (Assisted / Walking) שמופעל ע"י כפתור בקרת השיוט, ומאפשר תמרון קל במהירויות נמוכות, וזה אמור להיות לעזר במצבי תמרון קשים, חניות, מעברים קשים וכמקובל בסגמנט החשמלי, יש רוורס, קצת מסובך לתפעול, אבל קיים.

הוא זריז בפתיחות וברכיבה בתחומי העיר, הוא לא אופנוע שנועד לבין עירוני שיותר ממעבר זריז בין ערים שכנות, אבל מספק חוויה די "אופנוענית", עם קלילות תפעול ורכיבה חלקה, מלווה סאונד שקט אבל קיים של המנוע החשמלי, עם הרבה ביטחון וגם לא מעט סטייל. לא היינו אומרים שהוא מיועד רק למחפשי גאדג'טים או חובבי הפרוגרס, שכן המכלולים טובים, ההתנהגות מהנה וטווח הנסיעה סביר, אבל תג מחיר של 35,000 ₪ מציב אותו רחוק מלהפוך לתחליף משתלם לאופנוע 125 סמ"ק מקביל, שמחירו נע בין 20,000 ל־30,000 ₪.

לצורך האתגר, ניסינו למשוך כמה שיותר ק"מ על הסוללה מבלי להטעין, כשירדנו מתחת ל־20% נדלקות אזהרות ועוברים למצב E-Save. מתחת ל־15% ה־RQi כבר מאיץ ממש לאט ולא מאפשר לעבור את ה־40 קמ"ש. מתחת ל־10% הוא כבר לא מאפשר לעבור את ה־30 קמ"ש, וכשהגענו ל־5% השתפנו וחזרנו הביתה להטעין. אבל במהלך כל המבחן לא הרגשנו את החרדה המאלצת אותנו להישאר בקרבת מטען, אין פה הרבה יותר טווח מכלים אחרים, אבל מה שיש לו מוריד את מפלס החרדה באופן מורגש.