fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
קאברג שחורי 205 על 35
cristalino מתחת לתפריט xi
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
מידלנד שחורי 140 על 70
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
לרט
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
מוטוטאץ דקר
HJC
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
voge מוטו24 באנר
אודי דגן 140 על 70
MV קוביה
סטפן

קיוואי סופרלייט 125 במבחן ארוך טווח – דיווח שלישי

קיוואי סופרלייט 125 במבחן ארוך טווח – דיווח שלישי

עמית משיח

צילום: אריק רוזנבלום

תחום שונה ומעניין, עולם הקסטום. ייחודי בתוך עולם שגם ככה נחשב לנישתי, לפעמים ממש הפוך…
זה נכון שאת ההוויה האופנוענית החופשית שמציג הז'אנר מחבר המוח שלנו לרעם מנוע וי-טווין עצום נפח, רעידות של הגוף וצליל באס על גבול רעידת אדמה, אבל בכל הקשור למגבלת הכוח של רשיון ה-A2 – ממילא אין על מה לדבר ואם כבר, אז צלעות קירור וקיק-סטרטר שווים פה יותר מעוד כ"ס.

אז מה יש לקסטום מעבר למנוע?
תנוחת הרכיבה; הפוכה לכיוון הדינמי של הרכיבה, כלומר הידיים והרגליים מונפות קדימה, בעוד הישבן והגב מנסים להתרווח לאחור, משל היו בכיסא הנהג של איזו קורבט, או כל מפלצת אמריקאית אחרת. הסופרלייט מככב בגזרה הזו – עם מדרסי הרגליים, עם משקף הרוח המכוון לרכינה המתבקשת, עם המושב המדורג והרך ובעיקר עם הפוזה הנובעת מן הכתפיים המורמות והרגליים המפוסקות סביב המיכל – Easy Rider של ממש, מי צריך בכלל מנוע בין בית קפה אחד למשנהו…
לזה מצטרף גם המראה המגודל של הקיוואי – תמיד טוב, בכל אופנוע, בפרט בתחום הקסטום, ברור שבקטני הנפח.

האבזור, המראה והעיצוב המיושנים פועלים פה לטובה – הכנפיים העמוקות ומדרסי הרגליים, שריד לשנות ה-50' העליזות, הרגליות השלוחות קדימה ותיקי האוכף, זרועי הניטים, כמו גם מנשא המתכת החובק אותם אל זנב האופנוע – צאצאים חופשיים של שנות השישים הם, ואילו השעונים הנתונים בבתי כרום – מד הסל"ד ומד המרחק המתאפס בסיבוב ידית קטנה בצידו – היישר מן ה-70'. הכל במקום והכל תורם לתחושה של הרוכב, לתגובות ברחוב ולהשפעה שיש גם להן על תחושת הרוכב.

גם הגיר, בכל אופנוע כביש 125 מכל סגמנט אחר, היינו מבקשים הילוך שישי, כדי למקסם את מעט הכוח שיש שם. בשביל קסטום, חמשת ההילוכים של הקיוואי מספקים את העבודה היטב. הם מספיק ארוכים כדי לא לגמגם בסל"ד נמוך וגם כדי לשייט בעיר בנוחות מרמזור לרמזור – על השלישי בדרך כלל, או על הרביעי אצל הרוכבים הפחות 'איזי' שבינינו.

אז חולשות הן בעצם חוזקות, הפוך על הפוך ובגדול, זאת אומרת בקטן… כי אחרי כל המלל ששפכנו כאן על גודל ונראות, המימדים של הסופרלייט הם עדיין כשל 125 – והוא הקסטום המשתחל ביותר שיצא לנו לפגוש בינתיים – עם כל הפוזה של הגדולים. יומיומי ומועיל, בדיוק כמו המקום בתיקים – בואך הסופרפארם פינת המכולת.

הנינוחות הזו שברכיבה מגובה גם על ידי מיכל דלק ענק ומד דלק שלא יורד מ'פול' עד שהצטברו לפחות 150 ק"מ. ויש שם עוד גאלונים של בנזין להמשך המסע.

וכל המחשבות האלו, המטיילות בין שטחי המרעה הרחבים של הפילוסופיה הדו-גלגלית שלנו לבין העובדות האפרוריות שמרכיבות את החיים שלנו במציאות, מוצאות את מד הק"מ מתקרב אל קו האלף המיוחל – שם יעבור הקסטום שלנו טיפול סיום הרצה ותיבדק לעומק גם סוגיית היציאה החלשה מן המקום (שאנחנו מודים שמתרגלים אליה).

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל