רכיבה ראשונה: אנרג'יקה אקספריה

כתב: דניאל 'מיצו' פטרי | צילום: אריק רוזנבלום

תודו, אתם רוצים את שורה התחתונה. נו, תודו. אז יאללה קבלו: אני אומר שזה מגניב. אבל רגע, זה לא מסתכם בזה. אני רוצה לתת לכם קצת יותר מידע ובעיקר לספר לכם למה זו השורה התחתונה, ומה צריך בכל זאת לשפר. תהיו איתי.

כולנו רואים כיצד כמות כלי הרכב החשמליים על כבישי הארץ הולכת וגדלה, אבל אנחנו עדיין לא נחשפים למספרים דומים בקרב האופנועים, וזאת למרות קיומם של כמה יצרנים בעולמות הקטנועים, ופרט לזירו שמוכרים בארץ מספר קטן של אופנועים "גדולים" בשנה, כנראה שעדיין לא הגענו לבשלות בתחום הזה.

וזה הגיוני. מכוניות משמשות את רובנו לצורכי תחבורה – כלי רכב שלוקח אותנו בית-עבודה-בית ואולי קצת סידורים. רכב חשמלי שעושה טווח (מעשי) של 200 ק"מ בין טעינות יכול בהחלט לספק את הצרכים האלו, וכשאין מגבלת משקל, אפשר להגדיל את הסוללות (על חשבון משקל עצמי שעולה לעיתים על 2 טון), ועל ידי כך לקבל טווחים של מאות ק"מ. ברכב שאין בו בעיית משקל אפשר להכניס מטען מהיר וגם לפנק את הנהג/נוסעים בכל מיני גאדג'טים, מסכים, אפליקציות פלוצים ושלל משחקים ופיצ'רים שיסיחו את דעתם מהמגבלות והחסרונות של לנסוע בטנק ששוקל 2.5 טון.

אבל בעולמות הדו-גלגליים, בהם אופנועים "גדולים" פונים לנישה מאוד ספציפית של רוכבים שלא רק שאוהבים אותם ברמה האישית, אלא משתמשים בהם למטרות הנאה, לטיולי סוף שבוע ובאופן עקרוני ככלים שמחוברים אליהם בחיבור רגשי (וזאת בניגוד לקטנועים שעדיין משמשים רובם ככולם רק לצרכי תחבורה יומיומית מעשית) הצרכים של אותם רוכבים מהכלים אלו שונים בהרבה: תן לי כלי דו-גלגלי שנוסע טוב, נוסע מהר, נוסע חזק, עם או בלי מורכב/ת, עם או בלי ארגז/מזוודות צד, מאובזר היטב, בטיחותי, אמין, שנראה טוב, שמשדר אמירה מאוד ספציפית, ושגם יודע לצלוח טווח שיהיה שימושי לטיולים. זה מה שחשוב. אם תוסיף להם אפליקציה מטופשת כזו או אחרת זה לא ירגש אותם. אבל תן להם מכלולים איכותיים, תן להם ביצועים, תן להם טווח – וקנית אותם.

בניגוד לרכבים חשמליים, מכיוון שבכלים דו-גלגליים יש מגבלת גודל ובעיקר מגבלת משקל, אי אפשר להעמיס עליהם סוללות עצומות, מה שיצר מגבלה רצינית של טווח לכלים האלה. וככל שהיצרן רוצה להגדיל את הסוללה כדי להגדיל את הטווח, כך הוא נאלץ לחסוך במשקל במקומות אחרים, מה שיוצר אופנועים שמתפשרים בהרבה תחומים.

וזה כבר איבד את הפואנטה והרחיק לקוחות מאולמות התצוגה. ואז הגיעה אנרג'יקה. דגמי אנרג'יקה מתהדרים בטכנולוגיה ועיצוב איטלקיים. פעם, בשנות ה־80 או ה־90 של המאה הקודמת אני לא בטוח שזו הייתה מחמאה. אבל בימינו הסיפור שונה לגמרי. למען ההגינות אוסיף שאין לי מידע – ברגע כתיבת שורות אלה – על רמת האמינות המתמשכת של המותג או על בעיות כאלה או אחרות – אם בכלל ישנן כאלה – אבל אין ספק שמדובר ביצרנית שלא נחה על שמריה ומשלבת בכלים שלה לא רק עיצוב מוקפד אלא גם אלמנטים טכנולוגיים שהופכים את הכלים החשמליים האלה לחזקים יותר, עם סוללות בעלות הספק גבוה יותר, מרכז כובד נמוך יותר, טעינה מהירה ורכיבים מהטופ שאפשר להשתמש באופנוע.

לשם כך התגייסה היצרנית לייצר אופנוע שמתהדר לא רק באפס אחוזי פליטת מזהמים, אלא כלי שמשדר מראה ותדמית של אופנוע שאשכרה בא לתת עבודה, אבל גם לאפשר לך ליהנות מאלמנטים של פאן וביצועים – משהו שקצת חסר לנו בשיממון החשמלי. מרגע שנחשף דגם האקספריה לפני כשנה – רציתי לרכוב עליו. בתמונות הוא נראה נפלא, מזכיר מאוד בצורתו את המולטיסטרדה הגדול של דוקאטי (אופנוע שחביב עלי באופן אישי). וכעת, כשהגיע הזמן להפשיר אופנוע מבחן, לא פספסתי את ההזדמנות לצאת לרכיבה.

האקספריה עומד בגאון על המדרכה כשהוא משדר מראה של 'אדוונצ'ר' קרבי. כלי המבחן היה ללא מזוודות (את הארגז בחרתי להשאיר בסוכנות). מקדימה חרטום מחודד כפול פנסים המזכיר בצורתו את ה־S1000XR של ב.מ.וו. למעשה, אם לא תתמקדו ב"אין אגזוז" שלו, אתם בהחלט עלולים להתבלבל.

המנוע החשמלי של האקספריה עוצב מחדש, משקלו הופחת וכעת הוא קל יותר מהדגמים האחרים של היצרן, הוא מוצב נמוך יותר בגוף האופנוע כשהוא משודך לשלדת מסבך צינורות פלדה, כך שמרכז הכובד שלו נמוך יותר מהמקובל. כל זאת מאפשר חווית רכיבה נוחה מאוד גם במהירויות נמוכות. המנוע מפיק 80 כ"ס ב־7,000 סל"ד ומקסימום של 102 כ"ס ב־7,500 סל"ד (ניתן לרכוש גם גרסה מופחתת הספק המתאימה לרישיון A1), אבל כדרכם של מנועים חשמליים זה לא ההספק שקובע, אלא המומנט שמגיע בעצם למקסימום שלו ממצב עמידה. פתחו גז, והופה אתם משוגרים מהמקום כמו טיל בליסטי. את החוויה הזו באמת שקשה לתאר בכתב, אתם פשוט צריכים לנסות אותה בעצמכם. זה אומר 0-100 קמ"ש ב־3.5 שניות מרשימות, שיכולות להשאיר הרבה רוכבים סביבכם עם פה פעור ומהירות מקסימלית מוגבלת ל־180 קמ"ש (והוא מגיע לשם מהר מאוד למרות משקלו העצמי הגבוה יחסית, שעומד על 260 ק"ג). לפעמים זה יכול להפתיע, אם אתם רגילים למנוע בעירה פנימית (ומי מאיתנו לא).

הסוללה של האקספריה היא הגדולה ביותר באופנוע חשמלי ומתהדרת בקיבולת של 22.5kWh. על הדרך, היא קלה יותר וגם מוצבת באופנוע כך שמרכז הכובד שלו נמוך יותר. הסוללה משודכת לשקע טעינה Type 2 ושקע טעינה מהירה CCS המאפשר טעינה של 80% מהסוללה בתוך 40 דקות בעמדות ציבוריות. נכון, זה עדיין לא מהיר כמו למלא טנק דלק באופנוע ב־90 שניות ולצאת לדרך, אבל זה מאפשר לצאת – בתכנון נכון של עצירות לקפה/פיפי/ארוחה קלה – גם לטיולים ארוכים. למי שיש עמדת טעינה בבית או בעבודה – הכלי הזה יכול לתת מענה של טווח שימושי יעיל מאוד. נדבר על הטווח המעשי עוד מעט.

מקדימה משקף גבוה יחסית ומתכוון, המספק מיגון רוח טוב בכל מהירות שנבדקה. אגב רוח – אני חייב לציין שבזכות העובדה שהאופנוע נוסע בשקט מוחלט, הרעש היחיד שמגיע לאוזני הרוכב הוא רק רעש הרוח והצמיגים על האספלט, בליווי יבבה דמויית סירנה רחוקה המגיעה מהמנוע החשמלי. בהתחלה זה מכה בתחושה מוזרה של "משהו חסר לי פה, זה לא הגיוני", כאילו יצאנו לרכיבה בלי קסדה… ואז נופל האסימון… אנחנו רוכבים על 120 קמ"ש על פאקין אופנוע, ולא שומעים שום רעש!

אך כאן הערה – היה לי קשה להתרגל לדממה הזו, ואני בטוח שכל מי שיעלה על האופנוע החשמלי הזה (או כל אופנוע חשמלי לצורך העניין) יסכים איתי, בעיקר בגלל היעדר ההרגשה של "מנוע מתאמץ" האופיינית למנוע בעירה פנימית. אבל לא פחות מזה – לא יכולתי שלא לחשוש שמא נהגים שאני מתקרב וחולף לידם – בעיקר בפקק – בכלל לא ידעו שאני שם. אין ספק, זה דורש שינוי מחשבתי, ואולי גם שינוי בהרגלי הרכיבה שלנו. בכל מקרה, ככל שיתרבו כלים חשמליים על הכביש נצטרך כולנו להתרגל גם לזה, בדיוק כמו שקורה היום עם רכבים חשמליים שחולפים לידינו במהירות ובדממה.

הקוקפיט מאובזר במסך TFT צבעוני בגודל 5 אינץ', המציג בצורה ברורה את ביצועי הכלי ואת תצרוכת האנרגיה בכל רגע נתון, וכמובן – איך לא – כמה טווח נשאר לנו בהתאם למצב בו אנחנו רוכבים באותו רגע. הכידון רחב, בשרני ונוח, כאופייני בז'אנר, והוא נטול ויברציות לחלוטין (וזה נכון לגבי כל חלקי האופנוע וגם הרגליות). בשני צידי הכידון יש כרגיל בתי מתגים המאפשרים לעבור בין המצבים השונים, וכן מתגים להפעלת בקרת השיוט, אותם מצאתי קצת מוזרים לתפעול. דווקא ה"התנעה" של הכלי מוזרה ודורשת לחיצה על מתג בצד ימין במקום שבו אנחנו רגילים למתג ההתנעה, אבל הוא משמש גם למעבר להילוך אחורי, רברס, וגם הילוך קדמי – שניהם מוגבלים לתנועה במהירות נמוכה בחניה לטובת סיוע בתמרון.

הערה נוספת, מצאתי את תפעול התצוגה של האופנוע כקצת מעצבן לפחות בהתחלה, כשלפעמים לחיצה על מתג לא עשתה את מה שציפיתי ממנו. לדוגמה, התאמצתי מאוד לכוון את השעון באופנוע, כשלמרות שינויים חוזרים ונשנים האופנוע התעקש לא לקבל את השעה החדשה וחזר אחורה. אני מניח שזה משהו נקודתי שבוודאי יפתר בעדכון תוכנה.

עוד מקדימה, תא מטען ננעל חשמלית במקום בו הייתם מצפים למצוא את מיכל הדלק. כשפותחים אותו מגלים שהוא בעצם תפוס כמעט כולו על ידי החלק העליון של הסוללה, אבל סביבה יש מקום להכניס את כבל הטעינה וארנק או כל דבר שהוא יחסית דק וגמיש. המושב נוח למדי, על גבול המפנק. בנוסף, זה ישמע אולי טיפשי לכתוב את זה אבל הנה: האופנוע לא מתחמם…

בגזרת הבולמים לאקספריה מזלג קדמי הפוך בקוטר 43 מ"מ מתוצרת זקס. מאחור, זרוע דו-צדדית עם בולם זקס בודד. שניהם מתכווננים ידנית ועם מהלך של 150 מ"מ. הבולמים מתאימים למשקלו של האופנוע ולאופי הרכיבה, אם כי לפעמים הם הרגישו מעט רכים מדי ביחס למה שאני אוהב. עם זאת, לא נשכח שזהו אופנוע בעל אופי 'אדוונצ'רי' וכיוון שכך הם מותאמים לתפקיד זה בצורה טובה.

מערכות הבטיחות כוללות בקרת אחיזה ומערכת ABS לפניות של בוש. בנוסף, בלחיצת מתג בכידון ניתן לעבור בין 4 מצבי רכיבה ו־4 מצבי מנוע – החל ממצב מוחלש לתנועה בגשם וכלה במצב הספק ספורטיבי. בסיס הגלגלים של האקספריה עומד על 1,515 מ"מ לא קצרים במיוחד, אבל אחראי בין היתר על תחושת היציבות האורכית שמשדרת ביטחון לרוכב. תוסיפו לזה מערכת בלימה מתוצרת ברמבו הנושכת דיסקים כפולים בקוטר מרשים של 330 מ"מ מקדימה ודיסק בודד בקוטר 240 מ"מ מאחור, וקיבלת כלי שגם יודע לעצור מצויין. בזכות העובדה שניתן לבחור – באמצעות המתגים על הכידון – כמה אנרגיה תוחזר לסוללה בעת בלימה (מה שמכונה בלימה רגנרטיבית) – וניתן לבחור בין בלימת מנוע מקסימלית וכלה בביטול מוחלט שלה – אפשר לרכוב על האופנוע כמעט בלי שימוש בבלמים. כמובן, ככל שתורידו את היד מהמצערת ותשלבו ברכיבה בלימות מנוע – ככה תקבלו טווח ארוך יותר, וזה בהחלט נכון לקטעים עירוניים הרבה יותר מאשר לקטעים בינעירוניים מהירים וארוכים.

המשמעות היא שבתנועה עירונית אפשר לרכוב על האקספריה מעל 400 ק"מ – נתון מרשים במיוחד – וזאת בזכות העובדה שתנועה עירונית מאופיינת בתאוצה ממצב עמידה עד למהירות מסויימת, ומשם יש עזיבת מצערת תוך כדי החזרת אנרגיה לסוללה עד למצב עמידה ברמזור הבא – וחוזר חלילה. לעומת זאת, בתנועה בינעירונית בה רוב הרכיבה היא במהירות גבוהה יותר, על מצב של "גז" וכמעט אין בה עזיבת מצערת ובלימת מנוע – הטווח הולך וקטן עד לקצת מעל 200 ק"מ – הכל תלוי ביד ימין. ככל שנקפיד על רכיבה במצערת "קבועה" (ואפשר להשתמש לשם כך בבקרת השיוט) ושימוש מדוד בה ובבלימת המנוע – כך נוכל להוציא טווח ארוך יותר מהאופנוע. ואז, כשנגיע לקטעי כביש טכניים בהם נרצה ללחוץ – האקספריה בהחלט שש למשחק הזה ואוהב לצלול את הפניות ולצאת מהן עם הגז בצורה מרשימה. ברכיבה עם אופנועים מקבילים מהז'אנר ובידיים של רוכב מיומן – האקספריה לא יישאר מאחור ויספק ערימות של מומנט וכיף תוך כדי שהוא עושה את זה בדממה חרישית (אבל שוב, אי אפשר להימנע מהמחשבה שכל זאת על חשבון קיצור הטווח).

איך הוא בפועל? נסעתי מהסוכנות ברחוב המסגר בת"א, בהתחלה בתנועה עירונית לא עמוסה במיוחד ואז בתנועה בינעירונית עד להרי ירושלים ועד נס הרים וחזרה, כשעשיתי את המסלול דרך כביש 1 (ת"א-ירושלים) עד אזור נתב"ג, שם פניתי לכיוון רמלה ונכנסתי לכביש 44 עד צומת נחשון, צומת שמשון, כביש 38 ועלייה עד "בר בהר" וחזרה באותה דרך. לאורך הרכיבה בכבישים המהירים רכבתי במהירויות חוקיות פלוס פרשנות אישית המתאימה לתנאי הדרך. בקטעים המפותלים לחצתי יותר ומאוד נהניתי מהפניות ובעיקר מה"דחיפה" של המנוע ביציאה מהן – דחיפה שיודעת להאיץ את האופנוע ממהירות של 0 ל־150 קממברים מעוכים בשעה בצורה מרשימה שהעלתה לי שוב ושוב חיוך מטופש בקסדה, אבל אני חייב להודות שכשרכבתי במהירויות גבוהות תמיד עמדה לי בראש המחשבה להציץ בטווח. עם זאת, הגעתי חזרה אל אולם התצוגה עם 54% סוללה וכ־125 ק"מ על צג הטווח – וזה ללא ספק מרשים ביותר.

האקספריה נמכר בשלוש אופציות צבע ולכל אחת מהן אפשר להוסיף חבילות אבזור שונות, כולל למשל סט מזוודות צד וארגז אחורי בנפח כולל של 112 ליטר מרשימים, ידיות מחוממות, התנעה ללא מפתח ועוד רכיבי קרבון שונים, ג'אנטים קלים מאלומיניום מתוצרת OZ, מגיני ידיים, משקף גבוה, ג'ק אמצע ועוד. באתר החברה יש קונפיגורטור שמאפשר בחירת חבילת אבזור. מחירו של האופנוע הנבחן עומד על כ־132,000 ש"ח על הכביש, ונודע לי כי אחד מגופי ההצלה הגדולים במדינה ביצעו כבר רכישה של מספר כלים כאלה לשימוש החובשים שלהם. לאופנוע אחריות מלאה של 3 שנים ו־5 שנים על הסוללה.

בואו נודה: אי אפשר עדיין להחליף תידלוק זריז של אופנוע מונע בנזין בעצירה של 40 דקות לקבלת טווח של כ־200 ק"מ בינעירוניים באופנוע מונע חשמל – אבל אנחנו מתקרבים לשם, ואם יש אופנוע שאשכרה משנה פה את התמונה ומאפשר להתחיל לחשוב על שימושיות ביחד עם פאן – זהו האקספריה של אנרג'יקה. אם אנחנו משלבים רכיבה בינעירונית עם רכיבה עירונית יומיומית, הטווח עולה ועולה ככל שנשתמש בו בצורה מושכלת. האופנוע מתהדר בסט מכלולים מעולים, עיצוב איטלקי מוקפד, נוחות, רב-גוניות, וזאת מבלי להתפשר בנושא בטיחות וביצועים, וכל זאת במחיר שהוא אמנם לא נגיש לכל אחד, אבל בחשבון של אחזקה במחירים אפסיים, תדלוק (או שמא חשמול) במחירים שהם עדיין נמוכים מאוד ביחס לעלות של ליטר בנזין, טיפולים זולים יותר ומחירי ביטוח חובה שהם ברמה של קטנוע 50 סמ"ק – האקספריה יכול בהחלט להוות בחירה מעולה לרוכבים שמוכנים לעשות סוויץ' בראש וכאלו שחשוב להם לשמור על פליטת מזהמים נמוכה.