רכיבה ראשונה: זונטס 350D

כתב: אסף לביא בנארי | בחנו: אריק רוזנבלום, אסף לביא בנארי | צילום: דניאל דהרי

שורה תחתונה: תמורה גבוהה למחיר, יחס ההספק/משקל הטוב ביותר ורמת אבזור גבוהה. הקטנוע הסיני שצריך להדאיג את המותגים הוותיקים.

במהותם, קטנועים הם כלי תחבורה יעילים, הם נועדו לצלוח מרחקים קצרים, במהירות נמוכה, בנוחות ובמחיר לא גבוה. קטנועי מנהלים לוקחים את המהות הזו ומרחיבים אותה בנוחות גבוהה יותר והגדלת טווח השימוש לתנועה בין עירונית, כשקטגוריית הנפח הפופולרית בישראל – עקב מדרגות הביטוח הנוראיות – היא 250 סמ"ק, ובקרוב כנראה 249 סמ"ק ליתר דיוק, מאפשרת תנועה בין-עירונית למרחקי הפרברים הקרובים למטרופולין. בעבר הלא-רחוק היו שני קטנועים שהגדילו את טווח הרכיבה מעבר לזה – קטנועי 400 סמ"ק עם דור המייסדים הונדה סילברווינג וסוזוקי בורגמן.

הראשון היה טווין כבד משקל ונדיב ממדים שכבר לא מיוצר מספר שנים והבורגמן עודו כאן, אך בגזרה חטובה וספורטיבית יותר. הבאים אחריהם לא שמרו על אותו הנפח וחלקם נטו לכיוון ה־350 סמ"ק, לעיתים תוך שהם שומרים על המיתוג העגול והיפה של "400", ומציעים את אותה היכולת הבין-עירונית הנרחבת, העדיפה על אחיהם הקטנים.

לאותה הקטגוריה נציגים מכובדים רבים, ממיטב היצרנים, וכמעט כולם זכו כאן על דפי המגזין ופיקסלי האתר לשבחים ותשבוחות. עוד משותף להם – תג המחיר, הנע בין 35 ל־45 אלף שקלים. כדי להיכנס לאותה הזירה הצפופה והמאוד פופולרית, ובטח כשמדובר במותג פחות נודע, צריך מרפקים – במקרה של הזונטס מרפק ימין הוא תג המחיר הנמוך מ־30 אלף שקל ומרפק שמאל דוחף ביצועים, איכות ועיצוב שפוגעים למתחריו ישר בצלעות.

לא נרחיב שוב מי היא זונטס, בעיקר בגלל שכבר אמרנו במבחן הקודם שלא נעשה זאת שוב, ובאותו המבחן ביקשנו גם שלפני שתשלפו את תגובות "זה סיני" הרגילות, תקשיבו למה שיש לנו לומר ואולי גם תרכבו בעצמכם. לזונטס יש למעשה 3 קטנועי 350, ה־350M הספורטיבי, ה־350E הטורינגי וביניהם ה־350D המהווה מדרגת ביניים בין הספורטיביות לתיור והראשון להגיע לישראל – אותו אנחנו בוחנים.

בבסיסו של הזונטס 350D מנוע סינגל מקורר נוזל, בנפח 349 סמ"ק, עם גל-זיזים עליון יחיד ומהלך בוכנה די ארוך, היוצרים מנוע גמיש למדי עם 3.9 קג"מ ב־6,000 סל"ד והספק מרבי של 36 כ"ס ב־7,500 סל"ד, זאת יחד עם משקל נמוך של 188 ק"ג רטוב מכתירים אותו כקטנוע עם ההספק הגבוה ביותר ובעל יחס ההספק/משקל הטוב בקטגוריה. לתחושתנו, לאחר שרכבנו על רוב הכלים בקטגוריה הזו – זה גם מורגש.

עיצובו של ה־350D מוקפד והרמוני, מתכתב עם איכות הגימור והחומרים הגבוהה ותשומת הלב הרבה שהושקעה כאן המורגשת ללא ספק. מרכז הקטנוע צר, גורם לעיתים לתחושה כמו על אופנוע, מרכז הכובד נמוך והמושב נגיש גם לנמוכים, הוא לא רחב, מכיל או עוטף, אבל בעל תמיכה טובה ואפשרות לנוע קדימה ואחורה ונוח גם לאורך זמן. בצידו של המורכב הוא גבוה יותר. לרוכב יש הרבה מקום לרגליו, עם מדרכים ארוכים ורחבים, אך חלקם העליון מרגיש קצת קרוב וצפוף.

מול הרוכב כידון סטנדרטי ברוחבו, אחרי שכבר התרגלנו להגזמה בתחום לאור כניסתם של קטנועי הקרוסאובר, ממוקם קרוב לרוכב ונמוך, עליו מראות מאסיביות וכפתורים מוארים ומרובים, לשליטה במגן הרוח החשמלי העולה ויורד לשני מצבים ושליטה בצג ה־TFT הגדול בעל 4 מצבי תצוגה וקישוריות בלוטוס לשיקוף הנייד. אין כאן מפתח התנעה אלא מיקרו-שלט Keyless, גודלו לא יותר מדיסק-און-קי ממוצע, שגרם לנו לפחד לאבד אותו – ואז קיבלנו צמיד שניתן לחבר אליו את השלט ולענוד על היד. מתחת לכידון שני תאי אחסון, אחד בעל אפשרות נעילה. מתחת למושב תא אחסון צנוע ממדים.

למרות שהוא לא הספורטיבי ביותר מבין שלושת הדגמים של זונטס המבוססים על אותה הפלטפורמה, הוא מרגיש קרבי ו'אופנועי' מהרגע הראשון, המצערת חדה ומאוד מדויקת, שולטת על מנוע זריז ומלווה בצליל מפלט קצת גס ובשרני, מגרגר אפילו, ומרגע שמתחילים לדחוק אותו הוא מתגלה כסוויפר לא קטן, עם התנהגות מעולם קטנועי-העל, שמגובה במנוע חי, גלגלים גדולים – בקוטר 15 אינץ' מקדימה ו־14 אינץ' מאחור – והרבה תחושת ביטחון. על חגיגת הדינמיות המפתיעה מעיבים רק מתלים בסיסיים ודי נוקשים שבמהירות נמוכה או בורות גדולים מתנהגים בקופצנות מוגזמת – אך כאן מדובר ב"מחלה" של רוב הכלים בקטגוריה שמודגשת רק בזכות ההתנהגות המופתית של הזונטס.

הספורטיביות מבורכת, אבל ה־350D טוען גם ליכולת עירונית שימושית ונוחות לשיוט בין-עירוני. רכבנו על קטנועים נעימים ממנו בתנועה עירונית, עם מצערת פחות רגיזה ותחושה יותר נינוחה. יש לו שני מצבי רכיבה – מצב אקו ומצב ספורט, ההבדלים ביניהם קטנים יחסית ומי שירצה מעט יותר רוגע בעיר יוכל לבחור במצב אקו, אך מרגע שעוברים את רף 7,000 הסל"ד ה־350D עובר מיד למצב ספורט. גם הווריאטור פה זכאי לכמה מילים טובות, הוא מדויק ובעל חיבור חלק ולמעשה אחראי לכל האווירה המאוד ספורטיבית של ה־350D ומכוון לעבוד בסל"ד מעט יותר גבוה. מהירות השיוט הריאלית היא באזור ה־130 קמ"ש, כשהוא מצפין ממנה בקלות עד לאזור ה־155 קמ"ש, אבל הופך להיות פחות נעים.

את קטנוע המבחן קיבלנו עם מגן רוח נמוך, אך הרוכשים יקבלו גם אחד גבוה וצלול ואף יוכלו לבחור מי מהם יורכב בעת המסירה. יש לו כיוונון חשמלי לשני מצבי גובה ועם המשקף הנמוך ההבדל לא גדול במיוחד ונע בין "כל הרוח בפנים" ל"חלק מהרוח בפנים". למורכב יש כיסא רחב יותר משל הרוכב, יש לו גם ידיות אחיזה נוחות ורגליות הממוקמות בצורה טובה שלא מכריחה כיפוף גדול של הברכיים, זה ממקור ראשון – כשהורכבתי בעצמי, וגם ממורכבת הבית שממדיה אינם קרובים לשלי – שדיווחה על מרווח מחייה נדיב ונוחות סבירה גם בנסיעה ארוכה יחסית, לא מהנוחים ביותר שבחנה, אבל קרוב מספיק.

מערכת הבלימה המרשימה למראה מתוצרת J.Juan עושה עבודה טובה בבלימת המסה הדי-קלילה של ה־350D, אך חסרה בנשיכה ועוצמה ראשונית, במהירות עירונית זה כמעט לא מורגש, אך בעת שרוצים להשיל מהירות, ככל שזו גבוהה יותר כך החוסר בשיניים מודגש. למרות המנוע הפחות מעודן ועגול, ה־350D נותר יעיל בעיר ונע בין המכוניות העומדות כמו כל קטנוע אחר. בקרת האחיזה, כמו גם מערכת ה־ABS עובדות כצפוי ולא מתערבות מוקדם או בצורה ברוטלית מדי ויש גם בלם חניה בידית הבלם השמאלית. אם יש לנו תלונה רצינית ל־350D היא לגודלו של תא האחסון מתחת למושב. קסדה מלאה תיכנס בתנאי שאינה גדולה במיוחד, אינה מצוידת בספוילר או בדיבורית בולטת, כך שרוב הרוכשים הפוטנציאלים כנראה יאלצו להוסיף לרשימה גם ארגז, ויש גם מקורי די יפה; ולגבי הצבע אין התלבטות, בינתיים שחור מט היא האופציה היחידה.

ואם כבר מדברים על רכישה, הרי שכאן מגיעה החוזקה הגדולה ביותר של הזונטס 350D, שכן הוא לא רק החזק ביותר מבין מתחריו, בעל יחס ההספק/משקל הטוב ביותר שבהם, אלא גם בעל תג המחיר הנמוך ביותר מביניהם – ובפער לא קטן, עם מחיר דרומית ל־30,000 ₪ מדובר בעסקה מצוינת, הכוללת קטנוע נאה למדי, המרגיש איכותי, עם מעטפת ביצועים ספורטיבית, אבזור מכובד ומחיר תחרותי, שמזכיר לנו את מה שקורה היום בשוק הרכב הארבע גלגלי. מתחרה סיני רציני למותגים הוותיקים.

לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Whatsapp לחצו כאן
לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Telegram לחצו כאן