מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
קאברג שחורי 205 על 35
בנלי שורת MENU
קונה אופנוע
הארלי שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
הווסקוורנה באנר שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
טריומף קוביה
סטפן
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
ברקום שמאל
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
אלבר מוטושופ קוביה 140 מרכז
לרט
תמוז
אישימוטו באנר קוביה שמאל
בנלי שמאל עליון
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC

הדשא של השכן: קטנועי ימאהה

הדשא של השכן: קטנועי ימאהה

טל שביט

לפעמים, הדשא של השכן סתם שונה, וממש לא ירוק יותר – כפי שממחישים חלק הקטנועים המופיעים בעמוד זה. מי שאחראי לזוועות האלה הוא הטעם היפני, שהוא לעתים קרובות ביזארי, בלשון המעטה. בשנת 2005 הציגה ימאהה קטנוע-קונפסט מפלצתי בשם Maxam, כלי שנראה כאילו צנח ישירות מסרט מדע-בדיוני סוג ג', בעיצוב חללי (אבל משנות ה-60). הנה:

עם חרטום ארוך להפליא וזנב מגודל שהכיל תא-מטען ענק, קשה היה לראות כיצד מישהו יעלה על דעתו ממש לייצר בהמה שכזו – אבל ימאהה עשתה בדיוק את זה, והכניסה את המאקסאם לייצור; בעיצוב קצת פחות מוגזם, אבל עדיין א-ר-ו-ך, מיושן, עם מוטיבים מעולם המכוניות מלפני חצי-מאה, ובהחלט, כן, מכוער. למרבה הפלא, הדגם הזה גם יוצא אל מחוץ ליפן ואף שווק, עד 2008, גם בארה"ב (תחת כינוי אחר, Morphous). ביפן הוא משווק עד עצם היום הזה.

מדובר בקטנוע באמת גדול. בסיס הגלגלים הוא 161.5 ס"מ, דהיינו יותר מכל קטנועי ה-400 בשוק, והאורך הכללי הוא 263.5 ס"מ – כ-35 ס"מ יותר מהונדה סילוור-ווינג, למשל. המשקל גבוה בהתאם, 201 ק"ג, אך למרות זאת למאקסאם מנוע 250 סמ"ק בלבד, אותו מנוע שמשמש את המג'סטי 250 (שמשווק ביפן בלבד, ראו בהמשך). עם הספק מרבי צנוע של 20 כ"ס, הביצועים בהחלט רגועים. בצד הפרקטי, לעומת זאת, יש למאקסאם מה להציע: תא-מטען נפתח בזנב הכלי כמו בקטנועי פיאג'ו, מושב ענק וסופר-מרווח, ומיכל דלק נדיב של 14 ליטרים. ובכל זאת, אנחנו מוותרים. הכלי הזה יכול מבחינתנו להשאר ביפן.

את המג'סטי 400 של ימאהה כולנו מכירים. אבל ההיסטוריה של סדרת המג'סטי התחילה בשנות ה-90 עם דגם 250, הראשון שיצא לשוק – בחו"ל ואצלנו. ובכן המג'סטי 250 כבר אינו קיים בהיצע האירופי של ימאהה ולכן גם לא אצלנו. אבל ביפן הוא חי וקיים (שם הוא נקרא פשוט "מגסטי" – ה-400 נקרא שם "גרנד מג'סטי"). העיצוב שונה משמעותית מזה של ה-400, וגם כאן אפשרלראות חרטום בולט באופן מוזר-משהו. אבל פרט לכך הכלי נראה מענין למדי – מרווח, מודרני מאד בעיצובו, ועם מושב נמוך. היצע קטנועי ה-250 אצלנו לא רב במיוחד, ואינו כולל כלל אופציה יפנית למעט דגמי ה-X של ימאהה; היה יכול להיות נחמד אילו המג'סטי 250 היה נמכר פה, יחד כמובן עם ההונדה Faze עליו כבר כתבנו.

בנפחי מנוע קטנים יש לימאהה עוד דגם או שניים שאולי לא ממש חסרים לנו מבחינה פונקציונלית אבל נראים משעשעים למדי. ה-Vino הוא דגם-רטרו חביב בסגנון המיו של סאניאנג, שקיים בנפחי 50 סמ"ק (שתי פעימות) ו-125. הוא משווק גם מחוץ ליפן (בין היתר בארה"ב, למשל), וקיים ביפן גם בגרסת Molfe Vino המצויידת בסל-קניות מובנה מלפנים. כמה נוח. עוד יותר מגניב הוא ה-Vox (בארה"ב: C3), בעל עיצוב תעשייתי בלתי-שגרתי ותא מרופד תחת המושב, הנפתח הצידה. למרבה הצער, ה-Vox קיים רק עם מנוע 50 סמ"ק שתי-פעימות צנוע, בעל כ-4 כ"ס בלבד…


לפעמים הדשא של השכן סתם שונה, וממש לא ירוק יותר – כפי שממחיש לפחות אחד הקטנועים המופיעים בעמוד זה. מי שאחראי לזוועה הזו הוא הטעם היפני, שהוא לעתים קרובות ביזארי, בלשון המעטה

4 תגובות ל הדשא של השכן: קטנועי ימאהה

  1. "היצע קטנועי ה-250 אצלנו לא רב במיוחד, ואינו כולל כלל אופציה יפנית" או שאולי אתה מתכוון לייצור עצמו ביפן ?

  2. ללא ספק, עם שרפרף אז שיהיה בסטייל! אם היה כזה, היתי קונה.

  3. לכן לא מפתיע שהסטייל הנמוך חזק שם. אני בטוח שגמדי ישראל ישמחו לקצת היצע בשוק.

  4. חבל על אבדה לעולם האופנועים הישראל
    מקווה בשבילך שיש אחלה אופנועים בגן עדן
    בעצם בטוח
    יהי זכרך ברוך

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל