fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
מידלנד שחורי 140 על 70
עופר אבניר קוביה שמאל
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
לרט
מוטוטאץ דקר
לרט
voge מוטו24 באנר
אודי דגן 140 על 70
HJC
MV קוביה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
סטפן

הונדה מגוייסת

הונדה מגוייסת

כתב: עמית רייס

האגדה מספרת שאי שם, בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר צה"ל החליט לצרף לשורותיו טרקטורונים לפעילות לוחמת, הוחלט להשליך ממטוס הרקולס שטס בגובה נמוך ארבעה כלים מארבעה יצרנים: פולאריס, הונדה, סוזוקי וימאהה- מחוברים למצנח כמובן. "מי מהכלים שיהיה מספיק אלסטי וישרוד את הצניחה- יבחר לשרת בצבא האיכותי בעולם" אמרו לעצמם קציני החימוש… עוד נחזור להצנחה בהמשך, אבל עכשיו ברצינות:

לאחר מבחני כשירות מחמירים, הוכרז הכלי הנבחר- הונדה "BIG-RED" 300 סמ"ק עם 4X4 קבוע. כמו כל לוחם טירון בצה"ל, ההונדה הופשט מפלסטיקיו האזרחיים, נצבע בצבעי זית מזעזעים והתחיל לעבור התעללות פיזית ונפשית הכוללת פירוק הסבל המקורי, התקנת סבל חי"ר יעודי השוקל פי שלושה ועוד כל מיני ריתוכים יעודיים (זיוודים בז'רגון הצבאי) למטרות נשק, קשר ותצפית. כך הלך הטרקטורון והתחשל בחולות הנגב עד שהפך ללוחם מסוקס ומוכן לקרב, ואפילו קיבל כינוי צבאי משלו- הכירו את "היאגי".

הרעיון היה פשוט מאוד: במקום שחיילי החי"ר יסחבו את הציוד המחלקתי הכבד על הגב, יהיו כמה טרקטורונים סאנג'ארים, אשר ישאו על סבליהם את מאות הקילוגרמים של ציוד הקרב, ינועו חרישית עם הכוח ויוכלו להוות אמצעי ירי/תצפית/פינוי ועוד.

במסגרת היעוד החדש, הועמסו על היאגי במהלך האימונים והנסיעה המבצעית מאות קילוגרמים של ציוד לא אזרחי בעליל, מה שגרם לו לנטיות ולהתהפכויות מפחידות- אחורה, קדימה ובעיקר לצדדים. בואו נגיד שאם כבר להתהפך או ליפול לאיזה ואדי, אז עדיף שלא יהיו לך על הסבל ארגזים מלאים בטילי נ"ט, וגם מתיבות מתכת מלאות ברימוני רסס היה עדיף להימנע… אז מה בכל זאת עשו בצה"ל? מצאו כמה פסיכים שיסכימו לעבור את הכשרת נהגי ה"יאגי" אי שם בדרום, ועוד כמה יותר פסיכים שיסכימו להדריך באופן קבוע את הפסיכים הראשונים שהזכרנו קודם.

מי או מה היו המדריכים הללו?

מדובר בלוחמים מוכשרים שנפלטו כל אחד בדרכו המיוחדת מיחידת האם שלו, ובמדריכות חי"ר שהוכשרו לכך מראש והיוו בעצם את יחידת מדריכי היאגי בצה"ל. הביג-רד המסכן עבד קשה ועמד במשימות שהיו גורמות למהנדסי הונדה לצמרמורות ולזיעה קרה: קשירות, גרירות, הטבעות בנחלים, טיפוס וירידת מדרגות גבוהות פי שתיים ממרווח הגחון של הכלי, רכיבה אגרסיבית ושעות מנוע לא פרופורציונאליות לכלום ובכלל חיי נצח בתוך אבק הפודרה של ביסל"ח וצאלים. הכלים היו חוזרים שבורים מהשטח ונכנסים למוסך היחידה על בסיס יומיומי לתיקונים בסגנון החלפת תפוחי היגוי, רפידות בלם ואפילו ריתוכים בשלדה. 

מודעות לעלויות טיפולים לא הייתה שם. היום במחשבה לאחור- פשוט חלום! צא לשטח, תן בגז, שבור ת'כלי ובסוף היום תכניס אותו למוסך, הוא יחכה לך חדש למחרת בבוקר- לא מבייש מירוץ WRC מקצועי.

הקורס כאמור היה קשה ותובעני ולא כל הנהגים סיימו אותו. חלק לא הסתדרו עם ההיגוי והמערכות התפעוליות השונות בשטח ועם המשקלים שהביאו את נקודת מרכז הכובד לצאת משיווי משקל.

פסיכים כבר אמרנו? אחת מהתרגולות הייתה שכאשר עולים עליה רצינית מבצעים את הפעולה הכי הגיונית שאפשר להעלות על הדעת- להעלות נהג אחר מהצוות על הסבל הקדמי, וזאת כדי שיאזן את המשקל שלך מקדימה כשאתה מפרפר בולדרים…

היום, כשמסתכלים אחורה בענף הרכב הצה"לי על יתרונותיו הבולטים של היאגי- הטרקטורון של צה"ל, מבינים כי חוץ מכמה פעולות עלומות שאי אפשר לדבר עליהן, אפשר לציין בעיקר את הפאן של המדריכים ביחידה ושל אלו שהיה להם טרקטורון צמוד ברמת הגולן…

לפני שנים אחדות כבר הוחלף הbig-red בריינג'ר של פולריס, כלי הרבה יותר יציב ונוח לנהיגה שממשיך לשרת בצה"ל בכבוד עד עצם היום הזה. 

גלריה

11 תגובות ל הונדה מגוייסת

  1. אני עברתי את הקורס הזה בשנת 1999 בצבא, חוויה מצחיקה, כייפית ובלתי נשכחת.

  2. כתוב:"האגדה מספרת…". שמע, אני לא רוצה להפחיד אותך. בדרך כלל סיפורים שמתחילים כך הם תמיד יהיו באמת. "בדרך כלל" ו-"תמיד" הם מילים הסותרות זו את זו, אני משאיר לך להבין מי מהם עדיפה. עכשיו, כיוון ששאלת, האגדה מספרת שכל הטרקטורונים הלכו קפוט. רק אל תטעה לחשוב שהכסף נזרק לשב כי הניסוי הצליח. "קפוט" ו-"הצליח" הם מילים סותרות, תתמודד עם זה. חשוב לרשום "האגדה" כי האמת תשמע לך יותר מידי בידיונית מכדי שתאמין בה.

  3. וכן, הבטיחו לחזור לזה בסוף הכתבה ולא חזרו.

  4. מטרת הפוסט זה להיזכר בימים עברו. אם אתה לא יוצא היחידה לא תבין את ההומור הפנימי ששזור בה, כמו לדוגמה המקרה עם ההצנחה, ש"כולם" יודעים מה יצא ממנה ולא הרגישו בחסרונה. כיוון ש"כולם" יודעים חוץ ממך כל ניסיון שלך להבין יהיה לשווא. התשובה שלי(מגיב5) באה לנסות לחבר אותך למקרה בלי שתנסה להבין, תנסה רק להרגיש. תחשוב איך זה לחיות בסרט בידיוני שאתה רק חולם עליו ואצלנו זה מציאות, ואם גם זה לא גורם לך לחייך, אז סליחה כנראה שהכתבה הזאת לא בשבילך.

  5. אם כתוב מפורשות: "עוד נחזור להצנחה בהמשך", אזי הקורא מצפה שיחזרו לזה בהמשך.
    אם גם את זה לא הבנת אז יש לך בעיה נוספת בהבנת הנקרא.

  6. פוקי, יש סודות שלא מגלים גם לא אחרי 30 שנה, אבל ברמזים בין החבר'ה זה עובד טוב ומעלה חיוך של ממתיקי סוד. ניסיתי לפנות לרגש שלך ולהדביק אותך במקצת בהתלהבות "שלנו", אבל אתה מעדיף לעבוד עם השכל. צודק, אמרו שיחזרו להצנחה בהמשך ולא חזרו. סליחה!

  7. אם היחידה עדיין היתה קיימת הייתי חוזר לעשות מילואים חודשיים בשנה

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל