בניגוד לכל הציפיות, הדור החדש של טויוטה אייגו גרם לנו להתאהב בו Continue Reading
שי שיוביץ
צילום: רייס/שיוביץ
השורה התחתונה
טויוטה עם שמחת חיים? טויוטה צעירה וחצופה? טויוטה שבא לך לצאת איתה לדייט סוער? כן, יש דבר כזה, וקוראים לו טויוטה אייגו. הדור החדש של האייגו (התאומה של הסיטרואן C1 והפיג'ו 108) מציג עיצוב שאי אפשר להתעלם ממנו, שילובי צבעים חצופים ובולטים, המון אבזור ומרווח פנים מכובד. בנוסף- צריכת הדלק מעולה, הנוחות טובה ואפילו התיבה הרובוטית מציעה אופי פעולה שאפשר לחיות איתו. אז מה הפלא שאנחנו אומרים "איי לאב אייגו"?
וקצת יותר בהרחבה
האייגו היא הצלע השלישית במשולש שיתוף הפעולה בין טויוטה לפיג'ו-סיטרואן, ואת המשולש הזה אנחנו מכירים כבר קרוב ל- 10 שנים. (פרט טריוויה משעשע- שילוב הפעולה הזה מאפשר לכם לקבל באירופה את הג'מפי המוכר של סיטרואן תחת השם טויוטה הייאס… מעניין, לא?) האייגו החדשה מגיעה לארץ באיחור של כשנה לאחר ה- C1 וה- 108 ושל כמעט שנתיים אחרי הצגתה.
הדור הראשון הציג דמיון רב מדי לאחיות מצרפת, סבל מעיצוב אנונימי לחלוטין, ספרטניות מופגנת ונוחות נסיעה לא מזהירה. הדור החדש מבטיח לטפל בכל הנקודות הללו, וכמו שאתם כבר בטח מבינים לבד- הוא גם הצליח. למרות שהאייגו זהה לחלוטין מבחינה מכנית לסיטרואן C1 שבחנו לפני כמעט שנה, החלטנו שהיא מספיק מיוחדת כדי לקבל מאיתנו "צומי" מיוחד. התענוג, כאמור, היה כולו שלנו.
מסמנת X על העיצוב
נסכם את פרק העיצוב בארבע מילים: אי אפשר להתעלם ממנו.
ועכשיו נרחיב: תאהבו או לא, להבדיל מהדור הראשון- העיצוב של האייגו מצליח להבדיל אותה לחלוטין מהצרפתיות וליצור שייכות לשפה העיצובית הנוכחית של טויוטה. ה- X הגדול שבחזית הרכב מבליט את האייגו והופך אותה- לדעתנו לפחות- למודרנית מאוד, צעירה, חצופה ובולטת שלא מתנצלת לרגע על מה שיש לה להציע. מוטיב ה- X מופיע גם בחלקה האחורי אולם בצורה קצת יותר מעודנת. בכל מקרה, לא תטעו לחשוב אף לא לרגע אחד שמדובר ברכב אחר. האמת שהעיצוב הזה משלים את השלישייה היפנו-צרפתית בצורה מושלמת, כך שכל לקוח ולקוחה פוטנציאליים יוכלו לבחור את עיצוב הרכב החביב עליהם: מראה ה- "דובון אכפת לי" המתוק והחביב אצל סיטרואן, הלוק הקלאסי והסולידי אצל פיג'ו, ולמי שרוצה ממש לבלוט- המראה הצעיר והמרדן של טויוטה. כן, מכל השלושה- דווקא אצל טויוטה… אנחנו מתפלאים שהשמיים לא נפלו. פסי העיצוב הפלסטיים הצבעוניים ניתנים להחלפה במקרה של שינוי הטעם, אופציה שקיימת רק בסמארט שעולה פי-2 ויותר. יפה.
ומה עם השאר?
השאר זהה לחלוטין לסיטרואן C1 כך שלא נלאה אותכם בחזרה מיותרת על הדברים. נזכיר רק שהתיבה הרובוטית הסבירה יודעת ל"זחול" בפקקים ובכך מקלה מאוד על הנהג, שהמנוע לא ממש חזק (69 כ"ס) אבל מספק לחלוטין, וצריכת הדלק מדהימה עם 16.6 קמ"ל בממוצע המבחן.
והמחיר?
מחיר האייגו הרובוטית עומד על 69,900 ש"ח, ובמידה ותחליטו להעביר הילוכים לבד תחסכו 5,000 ש"ח. עובדה זו יוצרת בעיית תמורה מסוימת לטויוטה, כיוון שאת ה- C1 המקבילה תוכלו לקבל ב-10K ש"ח פחות. מצד שני, אי אפשר לזלזל בעיצוב הייחודי ובשם טויוטה המפורש המוצמד לחרטום הרכב, אשר מביא איתו שוק יד שניה פורח ושמירת ערך מוכחת. האם שווה או לא? זו כבר החלטה שלכם. אנחנו, כאמור, התאהבנו.
בסולם ריכטר / רחל ריכטר שואלת – טויוטה או יגואר?
"טויוטה או יגואר?" הטלפון בצהריים מעיד שרכב נוסף עומד לזכות בנוכחותי.
"טויוטה." אני לא מהססת ומוותרת בהינד עפעף על היגואר היוקרתית.
אני מניחה שכאן צריך לבא הסבר כלשהו. לטובת הקוראים שכבר שרדו את הכתבה (המצוינת) מעלי, אני אתמצת אותו: אני אוהבת רכבי מיני. הם חמודים ללא יוצא מן הכלל, הנהיגה בהם נעימה ורגועה, ולכל אחד מהם יש מאפיין ייחודי בולט (האבזור, המנוע, הבטיחות, היעדר הבטיחות, וכו׳), מה שהופך אותם לקטגוריה דינמית ומעניינת בשוק הרכב.
אז טויוטה. אייגו.
המאפיין הבולט של הטויוטה הוא העיצוב המובחן והייחודי לעילא ולעילא. תמונה אחת שווה אלף מילים, אז תציצו בשלוש ארבע תמונות ותפרגנו לי שחסכתי לכם עוד כמה שניות של קריאת קלישאה שחוקה נוספת, שבמקרה של הטויוטה נכונה להפליא- במציאות היא הרבה יותר יפה. הרבה יותר.
סביבת הרכב לא שונה מרכבי מיני מקבילים בקטגוריה; איכות החומרים, המרווח, תא המטען- כולם מוכרים ומופיעים כאן בהבדלים מינוריים מרכבים אחרים. ההפתעה (הנעימה) הגיעה דווקא מכיוון התיבה הרובוטית החד מצמדית, שכמעט ולא הורגשה בנסיעה ארוכה יחסית, כולל עליה כמעט מאתגרת.
האייגו חמודה להפליא, נותנת פייט גדול בעיצוב, והנסיעה בה מהנה ונינוחה.
לייק