מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
דיאלים 204 על 35
אינסטגרם
עופר אבניר קוביה שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
הווסקוורנה באנר שמאל
גלאי רדאר קוביה
קונה אופנוע
לרט
לרט
סטפן
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
rok-straps רצועות קשירה 140
מידלנד שחורי 140 על 70
תמוז
ברקום שמאל
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
הארלי שמאל

מאבריק זה לא מילה גסה/ מאבריק x3 טורבו בנסיעה ראשונה בנגב

מאבריק זה לא מילה גסה/ מאבריק x3 טורבו בנסיעה ראשונה בנגב

אדם בלנגה

צילומים: טופלברג/בלנגה


שורה תחתונה:
אין ספק שמדובר בכלי סייד-ביי-סייד שמציע אינטרפציה חדשה לסגמנט, וכנראה הטוב ביותר שכסף יכול לקנות ב- 2017. (לפחות עד ביצוע מבחן השוואתי מול ה- RZR טורבו החדש) ״הבעיה״ היחידה במשפט האחרון היא שעם תג מחיר שבקלות מפחידה יכול להאמיר לקו ה- 200 אלף שקלים חדשים, המכונה המופלאה הזאת תהיה הרבה מעבר להישג ידיהם של רוב האוכלוסייה. 

כאופנוען עם אהבה לבוץ
אם אני בוחן את הכלי הזה כאופנוען- כל הגישה הזו מוזרה לי באופן מרענן: הרי מצד אחד אני עם קסדת שטח, משקפי אבק וחליפת נהיגה, אך מצד שני אני יושב בתוך כלוב כתום למראה, ויש מולי 2 דוושות והגה. הדיסוננס הקוגניטיבי המתקבל מהעזרים שדיברתי עליהם עד עכשיו (ההגה, הכיסאות הנוחים באופן מפתיע ואפילו הצידנית שאפשר להוסיף בחלק האחורי של הכלים האלה) מתגמד אל מול הקלות המהממת בה הכלי הזה עושה את עבודתו.

כל אופנוען שנסע מספר קילומטרים בשטח יודע- בייחוד אם מדובר בדרך לא מוכרת ושתולת אבנים- שהחוק הבלתי כתוב אומר: "סע לאט, סע בזהירות, ותקווה שלא בטעות תפגוש את הרצפה". לסחוט את המצערת עד הסוף, ועוד בדייט ראשון? הצחקתם אותי. אז זהו, שבמאבריק זה שונה לגמרי: עם תיבת הילוכים אוטומטית מסוג ווריאטור ומנוע טורבו עם צפונית ל- 150 כ״ס, ה- x3 ממש מבקש, סליחה, הוא ממש דורש מכם ללחוץ עד הסוף על הגז, ולעזאזל עם הזהירות וההיגיון… אחרי שהמוח נרגע מהתאוצה ומורה לרגל להרפות מהמצערת למספר שניות, אפשר להסתכל לצדדים ולקלוט את המתלים המפלצתיים שיש לדבר הזה- אבל על כל זה נדבר מיד ממבט של נהג רכב.

כנהג מכוניות עם זיקה לשטח
אם אני בוחן את הכלי הזה מנוקדת מבט של נהג רכב, עולה לי פה השאלה הקלאסית של: ״באמת? על זה השארתי עכשיו בחברת עופר אבניר 200 אלף שקלים?״. את התשובה לשאלה הזאת מגלים רק כאשר מגיעים לחלק הקסום הזה, בו אתה מבין שלא באמת משנה באיזו מהירות תכנס לפניה, ולא באמת משנה כמה גדולות האבנים שיש ״בשביל״ (אם אפשר בכלל לקרוא למקומות שנסענו בהם שבילים…)-המאבריק יגיד לך בנונשלנטיות מפתיעה, שמצידו, לא רק שהכל בסדר- הוא רוצה עוד.

אני חושב שבתור נהג מכונית, המאבריק X3 הזה הוא קצה גבול הריגוש שאפשר להוציא מכלי רכב עם ארבעה גלגלים בשטח. דבר זה התאפשר כיוון שקאן-אם בחרו לעשות כמה החלטות מאוד חכמות: הראשונה היא הישיבה הבטוחה בתוך השלדה הגדולה והכתומה. השנייה היא כיסאות הבאקט עם חגורת בטיחות שמורכבת מארבע עיגונים שונים ומקבעת את הנהג למושב בדיוק למקרים בהם יתברר שיכולותיו של המאווריק גבוהות משמעותית מאלו של הנהג הממוצע (ובינינו- גם משל עיתונאי הרכב הארץ ישראלי…).

קל מאוד להיות ציניים לגבי הכלי הזה, באמת. כמעט שהצלחתי לפספס את ההזדמנות לצאת לנהיגה הזאת ופטרתי אותה כלאחר יד. אבל אם יש משהו שקשה להסביר- זה מה שקורה כאשר סוחטים את המצערת עד הקצה. נכון, בגלל סוג התמסורת את הלחיצה הזו צריך לבצע לפרקי זמן קצרים בלבד, אבל בשניות האלו אתה מבין בדיוק לאן הלך הכסף. בשביל להבין צריך ללחוץ על הגז, חזק חזק. ולחצתי. הציניות עפה לכל הרוחות, יחד עם ענן האבק והאבנים.

"האדם (שלנו) שבטנק ינצח"
כאדם בלנגה – בוחן רכב
כשאני כותב את המבחן הזה כאדם בלנגה אני מבין כמה דברים על עצמי: 

הראשון- אני רוצה להיות עשיר מספיק בשביל שיהיה לי אחד כזה בחנייה. 

השני- אני רוצה להיות נהג מספיק טוב בשביל לקחת את הכלי הזה באמת עד לקצה. 

השלישי- והכי חשוב- הוא מסר קטן בהכרת תודה, בגלל אותו תג מחיר (זה שדיברתי עליו בפסקה הראשונה). אני מבין שאני חלק מקומץ קטן של אנשים שהיתה להם את הזכות לקחת את הכלי המוטרף הזה לטיול לאילת, דרך ההרים, דרך האבנים, ולהרגיש בדיוק (בדיוק!) מה הוא עושה הכי טוב – ויותר מזה, איפה הוא מרגיש בבית.

אבל כאדם בלנגה, הכלי הזה מרגיש לי כמעט קל מידי. בתור אדם שמבלה את חלק הארי של הזמן שלו על אופנועים כאלה ואחרים, הקלות בה הכלי הזה עושה דברים (וזה דבר מצוין!) גורמת לי להרגיש קצת מוזר- ואפילו מיותר קצת. אבל כשאני מדבר עם אנשים אני מבין שלא כולם רוצים ״לסבול״ ולהרגיש כל אבן. יש כאלה שפשוט רוצים לשים את הכלי על הנגרר, להביא אותו לחולות שנמצאים במרחק של פחות משעת נסיעה מהבית, לשים את הילד בכיסא ליד (חגור ומוגן ברמה שאופנוען תמיד יוכל רק לחלום עליה) ופשוט לתת בגז עד שנרגעים.

וכאן בדיוק טמון סוד הקסם: הקאן-אם מאבריק X3 הוא לא כלי הסייד-ביי-סייד שאתם רגילים לראות, כיוון שמצד אחד הוא הכי תחרותי וגרזן שיש עם מנוע רוטקס טורי משולש צילינדר, 900 סמ"ק, מוגדש ועם אינטרקולר לקירור מירבי, מרווחי גחון החל מ-36 ס"מ, מתלי פוקוס וכו' (לפרטים טכניים נוספים) , ומצד שני, כשרוצים- אפשר פשוט ליהנות ״ברגוע״ יחסית. לעניות דעתי- הכיף הזה אמנם יקר, אבל בינינו- אני מתחיל להשתכנע שהוא שווה את זה.

שלוש וחצי מילים טובות
חייבים לציין לטובה את חברת עופר אבניר על הפינוק הבלתי נגמר שלהם ועל האירוע המדהים שהם הרימו, שהרי לא בכל יום מצליחים להעמיד 11 כלי ספורט קיצוניים בעלות של מיליון שקלים- ופשוט משחררים עליהם חבורת עיתונאים צמאים לבנזין וחול. את התודה השנייה שלי אני רוצה לומר לרשת אופנוסנטר, שדאגו לי לחליפת רכיבה מלאה של חברת RED אשר דאגה לחמם אותי במשך כל הנסיעה (והיה קר ממש), ולקסדת שטח מגניבה בטירוף של חברת ג׳סט 1 (Just1) ששמרה לי על הראש.

תודה על הזכות לקרוע את הכלים אתכם בשטח.
אני כבר מחכה ל״טיול״ הבא…
מחירים:
Maverick X3 R Turbo  מחירון: 172,950 ש"ח מחיר השקה: 165,950 ש"ח
Maverick X3 XDS Turbo מחירון: 183,950 ש"ח מחיר השקה: 176,950 ש"ח
Maverick X3 XRS  Turbo מחירון: 199,950 ש"ח מחיר השקה: 192,950 ש"ח


5 תגובות ל מאבריק זה לא מילה גסה/ מאבריק x3 טורבו בנסיעה ראשונה בנגב

  1. ולתת בראש לפולריס ורייזר הם מפרקים ואו מנסים לפרק ללקוחות את הכיס ולא יגדלו במכירות.
    ממש לא עובדים חכם.
    בהצלחה עם פרייריים.

  2. הכתבה והסיקור היו אחלה אבל למחיר כזה הייתי עושה בוז ולא לייק.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל