fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
קאברג שחורי 205 על 35
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
מוטוטאץ דקר
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
תמוז
לרט
עופר אבניר קוביה שמאל
HJC
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
אודי דגן 140 על 70
MV קוביה
סטפן
voge מוטו24 באנר

דו"גרי עולמי – ביקור במוזיאון האופנועים הבריטיים בלונדון

דו"גרי עולמי – ביקור במוזיאון האופנועים הבריטיים בלונדון

אופיר דואק

צילום: אופיר דואק

יום ראשון בשעת צהריים מאוחרת שכונת גרינפורד במערב לונדון נראית כמו עיירת רפאים. אני ואסף, שותפי למסע, מנסים למצוא מישהו שיכול להסביר לנו איך מגיעים לחוות רבנור (Ravenor) אבל הרחובות שוממים והחנויות סגורות. מידי פעם עובר פקיסטני במראה חשוד או אישה ברעלה שאולי יכלו להגיד לנו היכן מכה נמצאת אבל לא לשם מועדות פנינו. הזמן דוחק, נותרה לנו רק חצי שעה עד אשר ייסגר מוזיאון האופנועים שבו אנו רוצים לבקר וזו ההזדמנות היחידה שיש לנו. רק כמה שעות קודם לכן נחתנו בלונדון ומוזיאון האופנועים הבריטיים היה חייב להיות התחנה הראשונה שלנו מכיוון שהוא פתוח רק בימי שבת וראשון. בינתיים שום דבר שנראה כמו מוזיאון לא נראה באופק ואני בטוח שבראשו של אסף חלפה המחשבה למה לעזאזל הוא הסכים לצאת לטיול עם פסיכי כמוני ומאיפה הקרצתי את המוזיאון הזה. לבסוף אנחנו נתקלים בבריטי משופם עם פחית בירה ביד.
"Ravenor farm you said ?" (נא לקרוא במבטא בריטי כבד) אמר האיש בפליאה, לגם שוב מפחית הבירה שלו וקימט את מצחו. בטח חשב לעצמו מה יש לשני צעירים לחפש בחור כזה ביום ראשון אחר הצהריים.
"you looking for the motorcycle museum, no?" נזכר האיש והכווין אותנו למקום, אני הנהנתי כאילו אני מבין למה הוא אומר התחלנו ללכת בכיוון אליו הפנה את ידו. כעבור כמה דקות הגענו לחצר שוממת ובה מבנה גדול ומאורך ומעליו השלט  London Motorcycle Museum. נכנסו פנימה למה שנראה כשילוב בין חנות מזכרות למחסן חלפים שהיה שומם ולאחר כדקה הגיעה  אישה בריטית מבוגרת שכנראה הופתעה בעצמה לראות שיש מישהו שבא לבקר במוזיאון. נותרו לנו כ-20 דקות עד השעה 4 אמרתי לעצמי שלפחות נספיק לצלם כמה מצ'לסים לפני שעת התה. פסעתי אל תוך ההאנגר ונדהמתי.

מנהרת הזמן
הם היו שם בעשרות רבות, מסודרים למופת בשתי שורות ארוכות, במגוון גדלים ועם מנועים שונים ומשונים. אנפילד, וולוסט, BSA, אריאל, מצ'לס, נורטון, סאנבים, וינסנט, רודג' ועוד שמות רבים שחלפו מהעולם ונותרו זיכרון מיותם לתהילת עבר של תעשייה מפוארת. אופנועים שדרכם שזורה ההיסטוריה מימי ראשית האופנוע דרך המרוץ הטכנולוגי של בין המלחמות, ימי הזוהר בשנות ה-50' וה-60' ועד להתרסקות בשנות ה-70' כשהיפנים עלו לשלטון ותעשיה שלמה ומפוארת נקברה תחת חלודה ושלוליות שמן מטפטף.
האופנוע העתיק ביותר במוזיאון הוא של חברת קלייד (Clyde) ונוצר בשנת  כשהחלה העלייה השנייה לארץ ישראל1903. האופנוע הזה, מודל 23 עם 4 כ"ס, מחזיר אותך אחורה בזמן לימים בהם אופנוע היה בעצם אופניים עם מנוע שנתחב במרכזו, עם מאייד שנראה שבנה מקופסת שימורים ונשלט על ידי ידיות המצויות על השדרה המרכזית, בלי מתלים ואפילו בלי פנס מלפנים. אני נזכר לרגע באופנועים סופר מודרניים מפוצצי טכנולוגיה כמו ההונדה VFR או האפריליה  RSV4 aprcומנסה להיכנס לפרופורציות. איפה היינו ואיפה אנחנו היום.
אני מתרוצץ לאורכו של ההאנגר מנסה לקלוט כמה שיותר מהמגוון שנמצא שם בין אופנועים צבאיים, אופנועים משטרתיים ,אופנועי ירוץ עטויי פרניגים פרימיטיביים. בין האופנועים פזורים חפצים שונים שכל אחד הוא עדות לתקופה. חלקי מנועים, כרזות שונות, מעילי עור עתיקים משהו שאמור היה להיות קסדה. לפתע נכנס בחור בחולצת פסים בשנות ה-40' המאוחרות של חייו. זהו ג'ף, בנו של מייסד המוזיאון. לרגע חשבתי שכבר תם הזמן והוא נאלץ לפנות אותי מהמקום אבל ג'ף השקט ומסביר הפנים החל להפנות אותי לעבר כל מיני אופנועים מיוחדים שחמקו מעיני כשהוא מסביר לי אודותיהם. אני מספר לג'ף על אתר דו"גרי ועל טל שביט שהיה ממייסדי האופנויות בארץ והוא מקשיב בעניין. הוצאתי מהתיק חולצה של דוג"רי והגשתי לו וג'ף ניגש לחדר האחורי להראות לאחיו וחברו את החולצה ואומר שאנחנו מהאתר דו"גרי.
"אוגרי ? אוגרי ?" אומר בפליאה גבר כסוף שיער. "דו"גרי" אני מנסה לתקן אותו והוא ממשיך בשלו. לבסוף הוא ניגש ומוציא ספר קומיקס שעליו רשום השם OGRI. מסתבר שאוגרי הוא דמות קומיקס של אופנוען שנוצרה על ידי המאייר פול סאמפל (Paul Sample) שנוצרה בשנות ה-70' ועלילותיו התפרסמו במגזין הבריטי Bike עד לשנת 2009.אני מניח שטל, שגדל על מגזינים בריטיים, בטוח הכיר את אוגרי. מעניין אם חשב על כך כשבחר את השם לאתר שלו.

המקדש של טריומף
ג'ף מוביל אותי אל הצד השני של החצר שם עומד מה שנראה כאסם ישן. פתיחת הדלתות מגלה שמה שראיתי בהאנגר הקודם היה רק ההתחלה. מדובר במקדש פרטי לאופנועי טריומף שבו עשרות אופנועי טריומף מכל השנים. בונוביל, ת'אנדרבירד, דייטונה, טייגר, ספיד טווין ועוד שמות שיעבירו רטט בכל חובב אופנועים קלאסיים. בנוסף נמצאים בהאנגר אבות טיפוס ייחודים שאין כמותם בשום מקום בעולם. ג'ף מספר שבמהלך השנים מהנדסים בטריומף עבדו על שלל פיתוחים ורעיונות שונים שרובם נזנחו מסיבות של תקציב או בעיות פיתוח. אבות הטיפוס הושלכו בפינות המפעל וכאשר המהנדסים הותיקים פרשו לגמלאות הם פשוט לקחו איתם את היצירות שלהם הביתה.
בנוסף ניתן למצוא מגוון ניסיונות של התעשייה הבריטית של התעשייה הבריטית להתמודד עם וספה. מסתבר שהצרעה האיטלקית הדירה שינה מעיני המהנדסים האנגלים שניסו למצוא בעצמם את העוקץ. עם ניסיונות של טריומף פרינסס ואחרים. גם אחיו של ג'ף שעוזר לאביו לשפץ את האופנועים נכנס פנימה ואנחנו משוחחים באנגלית הטכנית הרצוצה שלי על האהבה שלהם דווקא לטריומף, על ההתפתחויות הטכנולוגיות והקשיים בשיפוץ כאשר בינתיים אסף מתייבש לו בחת, ולא רק הוא.
מסתבר האישה המבוגרת שקיבלה את פני בכניסה היא אימו של ג'ף והיא אומרת שהשעה כבר 5 וחצי והמוזיאון היה אמור להיסגר מזמן. אנחנו יוצאים ממקדש הטריומף אבל ג'ף אומר לי לבוא אחריו למחסן שבצד ופותח אותו בגאווה. חלל המחסן מלא בריח של צבע טרי ושם נמצאים עוד אופנועים וקטנועים בשלבי שיפוץ שונים כאשר ליד כולם נמצא טריומף מודרני יחסית מסוף שנות ה-70, גאוותו של ג'ף, שהיה האופנוע ששימש אותו במרוצים.

למרות הזמן הקצר ששהייתי במוזיאון לא גדול במיוחד אני חייב להודות שהופתעתי לטובה. כמות האהבה והזמן שהושקעה שם על מנת לשמר את מורשת  האופנועים הבריטיים היא אינסופית, וכולה על ידי משפחה אחת שהתמסרה לעניין. הלוואי ויכולתי להתמקד בכל אופנוע ואופנוע שהוצג במוזיאון אך הזמן היה קצר ואנחנו כבר איחרנו את שעת התה. כל אופנוע במוזיאון הוא עולם במלואו ושווה כתבה בפני עצמו ואכן על חלקם אכתוב כאן בקרוב.
לאחר שיצאתי מהמוזיאון ניקרו בי מחשבות על טל. אני בטוח שהוא היה מתלהב כמו ילד קטן למראה כל האופנועים הייחודים שם ועם כמות הידע שאצר בתוכו היה יכול לכתוב ספר על האופנועים הללו.
ואתם, אם מזדמן לכם להיות בלונדון, טל תהססו להגיע למוזיאון האופנועים הבריטי שנמצא במרחק נסיעה של 20 דקות ברכבת התחתית. מובטחת לכם חוויה קסומה מהעבר.

אלבום התמונות המלא מהמוזיאון בדף הפייסבוק של דו"גרי

מוזיאון האופנועים הבריטיים בלונדון
כתובת
: Ravenor Farm – Oldfield Lane South, Greenford, Middlesex UB6 9LD
שעות פתיחה: בימים שבת וראשון בלבד בין השעות 10:00-16:00
מחיר כרטיס: 5 פאונד למבוגר, 1 פאונד לילד בין הגילאים 5-14, לילדים מתחת לגיל 5 הכניסה חינם
טלפון: 020 8575 6644
http://www.london-motorcycle-museum.org/

איך להגיע ? הדרך הפשוטה ביותר היא לעלות על ה-Centrel Line (הקו האדום) ברכבת התחתית ולרדת בתחנת Greenford. מתחנת הרכבת מדובר בהליכה של 10-15 דקות.

Doogri want to thank to Jeff and all the friends in The London Motorcycle Museum for the cordial hosting and explanations
Keep on the good work and hope to see you soon 

 

7 תגובות ל דו"גרי עולמי – ביקור במוזיאון האופנועים הבריטיים בלונדון

  1. תודה על הסיקור והתמונות, תמיד טוב לזכור מאיפה הכל התחיל ולאן הגענו, לטוב ולרע 🙂

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל