מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
מדור משפטי | רכיבה בקלות דעת וחוסר זהירות
כתב: עו"ד שמעון צור | צילום: Midjourney
לפני כמה שבועות פורסמה בקבוצת רוכבים תגובה על מקרה שבו שוטר עצר רוכב אופנוע שרכב לבוש בגופייה ובכפכפים. הרוכב קיבל דו"ח בגין "נהיגה בקלות דעת", שכלל קנס של 1,000 ₪ ותוספת של שש נקודות. המקרה עורר דיון לא קטן: האם עצם הלבוש יכול להיחשב עבירה, והאם באמת מדובר בקלות דעת או לכל היותר בחוסר זהירות?
נהיגה בקלות דעת מוגדרת בחוק כנהיגה פזיזה ורשלנית תוך התעלמות מודעת מסיכונים. הכוונה היא להפרה בוטה של כללי התעבורה, כמו למשל נהיגה במהירות מופרזת במיוחד או תחת השפעת סמים, מצבים שמעמידים בסכנה ממשית את חיי האדם. הענישה בגין עבירה זו חמורה מאוד וכוללת פסילה מנהלית מיידית של תשעים יום, שבית המשפט רשאי להאריך, קנס כספי לפי שיקול דעת השופט, שמונה נקודות חובה, ובמקרים קיצוניים גם עד שנתיים מאסר בפועל.
היסוד המרכזי בסעיף הוא "כוונת הפזיזות": הנהג או הרוכב יודע שהוא נוטל סיכון בלתי סביר, מבין שהוא עלול לגרום לנזק, אך מקווה שהסיכון לא יתממש ובוחר להמשיך בנהיגה כאילו דבר לא קרה.
לעומת זאת, "נהיגה בחוסר זהירות" נחשבת לעבירה קלה יותר. תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה מתייחסת להתנהגות שאינה זהירה, אך גם אינה כרוכה בהכרח במודעות לסיכון ממשי. מדובר במצבים שבהם הנהג לא חשב שהתנהגותו עלולה לסכן חיים, אך בפועל היא עלולה להסיח את דעתו וליצור סיכון. אל תוך ההגדרה הזו נכנסות למשל פעולות כמו שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה, אכילה או שתייה תוך כדי נסיעה, או כל התעסקות אחרת שמסיחה את תשומת הלב. זהו למעשה "סעיף סל" רחב המאפשר למשטרה לשייך אליו מגוון התנהגויות שונות. הענישה במקרים אלו מתבטאת לרוב בקנס כספי ונקודות, ולעיתים גם בהעמדה לדין, אך רמת החומרה נמוכה בהרבה מזו של קלות דעת.
כעת אפשר לשוב לדוגמה שפתחה את הדיון. החוק עצמו אינו אוסר במפורש על רכיבה בגופייה ובכפכפים, ולכן מבחינה פורמלית אין מניעה לעשות זאת – ממש כפי שמותר לנהוג ברכב פרטי בלבוש דומה. עם זאת, במקרים של תאונה, גם אם מדובר בתאונה עצמית בלבד, קיימת חובה לדווח למשטרה. המשטרה רשאית לחקור את המקרה, ואם ייקבע שהייתה התרשלות מצד הרוכב, ניתן יהיה להעמיד אותו לדין, גם כאשר הנזק נגרם אך ורק לעצמו. במקרים כאלו עלולות להינתן שלילה, נקודות ועונשים נוספים.
ההבדל המהותי טמון בכך שכפכפים באופנוע אינם כמו נעליים רגילות ברכב. במיוחד באופנוע כבד, כפכפים עלולים להקשות על ביצוע פעולות בסיסיות כמו לחיצה על הבלם או העברת הילוכים, ובכך להפוך לגורם שמסיח את הדעת ואף יוצר סיכון תפעולי של ממש.
נכון להיום החוק מחייב רק חבישת קסדה, אך אין דרישה רשמית ללבוש מיגון נוסף – גם אם ברור לכולם שציוד כזה מציל חיים. בעיניי, יש מקום לחקיקה מסודרת שתחייב ציוד מיגון מינימלי: קסדה תקנית, ביגוד מתאים וציוד בסיסי נוסף. חקיקה כזו יכולה להשתלב תחת תקנה 21(ג), כך שאי-לבישת ציוד מיגון תיחשב עבירה של "חוסר זהירות".
חקיקה ברורה תצמצם מחלוקות, תאפשר אכיפה אפקטיבית יותר ותשמור על חיי הרוכבים, גם אם הם אינם תמיד רואים את הסכנה מבעוד מועד.
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי במאמר זה הינו מידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
עו"ד שמעון צור עם ניסיון של כ־23 שנה בתחום התעבורה עם התמחות במקרים מורכבים בתחום תאונות הדרכים ותביעות לפי תקנות התעבורה.
לפרטים ושאלות: 050-8461977 או במייל [email protected]
לגבי המשפט: בעיניי, יש מקום לחקיקה מסודרת שתחייב ציוד מיגון מינימלי זה יכול להיות נכון רק בתנאים מסוימים למשל רכיבה בכבישים מהירים בשעות מסוימות . לא הגיוני לחייב מיגון מלא בנסיעות עירוניות קצרות
להבדיל מעניין הנעליים ותפעול ההילוכים, כל השאר נתון לשיקול דעת הרוכב. כל עוד החוק אינו מתערב, כמו בנושא הקסדה, אזי אין מקום ללשוטר להתערב. במקרה של תביעה, יכול להיות מקום לחברת הביטוח להראות אשמה תורמת אם הרוכב לא היה ממוגן.