fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
קאברג שחורי 205 על 35
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
לרט
תמוז
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
מוטוטאץ דקר
אישימוטו באנר קוביה שמאל
אודי דגן 140 על 70
HJC
MV קוביה
סטפן
voge מוטו24 באנר
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון

קביעת נכות בביטוח לאומי – האם זה באמת הסוף?

קביעת נכות בביטוח לאומי – האם זה באמת הסוף?

אדם אשר נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, ונותרה לו נכות בעקבות התאונה – זכאי לבחור איזה מסלול הוא מעדיף לקביעת אחוזי נכות: מומחים של בית המשפט, או ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי.
החוק קובע, שכאשר אדם בחר להיבדק בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי במסגרת נכות מעבודה – הקביעה של הוועדות הרפואיות היא קביעה על פי דין ולכן היא מחייבת גם בבית המשפט, כלומר בית המשפט כבר לא יכול למנות מומחים מטעמו לבדיקת הנפגע, ועליו לפסוק פיצוי לפי קביעת ועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי.

השאלה היא האם זה כך תמיד? האם אדם שקיבל אחוזי נכות מביטוח לאומי יכול להיות בטוח שהם יחייבו גם בתביעה שלו מול ביטוח החובה?
אז התשובה כמו בתחומים רבים בתחום המשפט היא שזהו הכלל, אבל יש לו חריג.
ברב רובם של המקרים – ההחלטה של הועדה הרפואית אכן תחייב את בית המשפט גם בתביעה מול ביטוח החובה, ואולם במקרים מעטים וחריגים – בית המשפט יכול למנות מומחים חדשים – מומחים מטעמו – אשר יקבעו בעצמם את הנכות אשר נותרה לנפגע, מבלי שהם מחויבים לקביעה של הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.

להליך הזה, שמתנהל בבית המשפט, קוראים "הבאת ראיות לסתור", וההליך הזה מאפשר לצד מסוים לבקש מבית המשפט שלא לקבל את קביעת הועדה הרפואית אלא למנות מומחה רפואי מטעמו. החוק קובע כי הליך כזה יתאפשר רק אם בית המשפט "שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

לאורך השנים בית המשפט פרש את הסעיף הזה בצמצום וקבע כי הבאת ראיות לסתור תתאפשר רק במקרים מיוחדים וחריגים, ובנסיבות יוצאות דופן, וסוג המקרים נחלקו לשניים:
טעמים משפטיים – בהליך שהיה בביטוח לאומי נפל פגם מהותי.
טעמים עובדתיים – עובדות חדשות ומשמעויות, למשל שחלה החמרה משמעותית במצבו של הנפגע.
כך למשל – פער גדול בקביעת אחוזי נכות בין ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי לבין מומחה פרטי מטעם הנפגע לא תשמש הצדקה להבאת ראיות לסתור, ואולם עבר רפואי משמעותי אשר לא עמד בפני הועדה הרפואית בעת קביעת הנכות כן יכול להצדיק הבאת ראיות לסתור.
החוק לא קבע רשימת מקרים סגורה ולכן יש לבחון כל מקרה ונסיבותיו, אולם כל זמן שבהליך במוסד לביטוח לאומי לא נפלו פגמים, וכל המידע הרלבנטי היה בפני הועדה הרפואית – על פניו לא צריכה להיות הצדקה להתרת ההליך.


 

האמור לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ולא נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. 

הכותבת הינה עורכת דין המתמחה בתביעות בגין נזקי גוף עקב תאונות דרכים. 

עו"ד ענת ברדה

לפרטים ושאלות ניתן לפנות בפקס: 03-635555

 

כל חדשות מגזין מוטו ישירות לסלולרי

 

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל