מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
נדחה ערעורו של הנהג הפוגע בטל שביט
אופיר דואק
צילום: רונן טופלברג
בשבוע שעבר דיווחנו לכם על הערעור אותו הגיש חיים בר עם, הנהג הפוגע בטל שביט, בתגובה על החלטת בית המשפט לתעבורה לשלול את רשיונו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. אתמול בבוקר, יום שני, נערך הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי על ידי השופט ציון קאפח. בתום הדיון דחה השופט קאפח את הערעור כשבכך הוא מאשרר את פסיקתו של שופט בית המשפט לתעבורה אהרון האוזרמן ששלל את רשיונו של בר עם עד תום ההליכים.
לדבריו של קאפח ישנה תשתית ראייתית לכך שנסיבות התאונה נגרמו לכאורה ערב רשלנות גבוהה של הנהג. קאפח מציין שההליך הפלילי מתנהל בקצב מהיר ובלאו הכי גם אם היה משיב לעותר את רשיונו הוא לא היה יכול לחזור לנהוג מיד שכן עליו לעבור בדיקות רפואיות ומבחנים עיוניים ומעשיים. עם זאת יש לציין שאם ההליך הפלילי ימשך זמן רב יוכל הנאשם להגיש ערעור נוסף. היונים הבאים בהליך הפלילי באישום גרימת מותו ברשלנות של טל שביט ז"ל יתקיימו באמצע חודש יולי.
ממשפחת שביט נמסר:
"לא ברור לנו מאיפה לנהג שהרג את טל יש את החוצפה, עזות המצח וחוסר הרגישות, לבקש שוב ושוב את רישיון הנהיגה שלו. המשפחה מברכת את החלטת שופט בית המשפט המחוזי אשר מונעת ממנו להמשיך לנהוג בכבישי ישראל ולסכן את שאר הנהגים."
לכאורה נהג ברשלנות? הגיע הזמן שתהיה לזה אסמכתא. מספיק עם הסחבת המשפטית ועם סבל המשפחה. הצדק צריך לצאת לאור ומקומו של הנהג הוא בבית הסוהר
וקבל החלטה נכונה וענינית
הנהג הפוגע כנראה ויורשע אבל סביר להניח שגזר הדין (שיסגר או לא יסגר בעסקת טיעון)יקבע על מאסר קצר בפועל ומאסר על תנאי, קנס לא משמעותי ושלילת רשיון ארוכה. תקופת המאסר תומר לעבודות שירות ועוגמת הנפש תהיה גדולה.
עד שלא יכניסו עברייני כביש לכלא לשנים ממושכות ויפסיקו לסגור עסקאות טיעון מגוחחות ימשיכו להירצח אנשים בכבישים.
אני הייתי מוסיף עונש מוות לשודדי זקנים, אנסים, פדופילים ורוצחים.
במסורת המשפטית הישראלית, מזלו (הרע) של הנהג הפושע, שמשפחת שביט עוקבת מקרוב אחר המתרחש. אחרת השופטים היו מחליקים פינות ומקפחים את הצדק.
הנהג הרג עקב רשלנות צורמת ופושעת שלא לומר עבריינות: כביש ישר ועמוס לעייפה. הפסיכי רצה לחתוך לרוחבו, רק השד יודע למה, ורק לשד איכפת. חיכה בקוצר רוח לרגע מתאים יחסית והיחיד שמצא היה כשלא היו מכוניות אלא רק אופנוע. הוא חתך ככה במודע כי את האופנוע ראה. אי אפשר שלא לראות. את המכוניות הדוהרות במקום סירב לחתוך ככה כי ידע שהתנגשות עם רכב אחר תגרום לו להתהפך. אבל עם האופנוע, ככה יכול היה הנהג הפושע להניח, הוא בטוח יותר. ובעניין הזה הפסיכי צדק. האופנוען יאלץ לבלום וברגע האחרון, כמטורף, כי מי יכול להבין מהלך מטורף שכזה על הכביש המהיר. ואם לא יצליח אז ממילא האופנוען ייפגע. ככה זה כשאין פגושים.
אני למדתי מהמקרה המצער של טל שביט הי"ד שכל רכב שעומד בצד הכביש אני צופר והרבה גם אם הנהג בפנים,בחוץ עם וינקרים או לא ומה שלא יהיה אני צופר למען יישמעו,יראו וייראו
אבל, אם תיפול על נהג שמשתוקק לצאת כבר לכביש, וכבר התייאש כי הכביש עמוס לעייפה, כי אז הוא יצא עליך כמו שיצא על טל. הוא יראה אותך ויצא כשם שראה אותו ויצא.
למה אתה מניח שאם תצפור כמו בהמה או אז הוא יתחשב בך?
האם אתה מייחס לנהג אחריות ויכולת דחיית סיפוק ברמה סבירה? אתה כבר יודע שהנהג אפילו לא מבין שהיה פגם בנהיגתו.
נהג שיכולת השיפוט שלו מאד אנוכית. הכביש עמוס. על מכוניות לא יצא כי בזוית 70 מעלות הוא יחטוף חזק בצד ויתהפך. אבל מול אופנוע הוא עכבר גבר.