fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

דיאלים 204 על 35
מתחת לשורת MENU מטרו
דיאלים 204 על 35
אגמ מוטורס עליון מתחת ללוגו טארו
הווסקוורנה באנר שמאל
הארלי שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
טריומף קוביה
אגמ מוטורס קוביה 140
אלבר מוטושופ קוביה 140 מרכז
עופר אבניר קוביה שמאל
סטפן
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
לרט
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
HJC
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון

מבחן דרכים: הונדה רבל 1100

מבחן דרכים: הונדה רבל 1100

כתב: צחי שף לוי | בחנו: אריק רוזנבלום, עמית משיח, צחי שף לוי | צילום: אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: אופנוע שלא מתעסק בכלום חוץ מבתחושת חופש ממכרת, הלוואי שהמדינה שלנו הייתה ארוכה יותר…

אי שם בסוף שנות ה-2000 אחרי רכיבה על הרבה קטנועים, קניתי לעצמי את האופנוע הראשון שלי שגם במקרה היה הקרוזר הראשון שלי, קוואסאקי EN500 מודל 95', אופנוע בצבע שחור מט עם מלא ניקלים, שעון אחד אנלוגי של הספידומטר וגשר עם פנסים.
אופנוע קרוזר שמונע ע"י רצועת הינע, עם כידון ניקל מוזר, ישיבה נמוכה עם רגליים שלוחות קדימה, כזה שהרגיש באותה תקופה כאילו בשביל לכבד את הלוק שלו חייבים לרכב עם מעיל עור שחור עם סימני שפשוף OLD SCHOOL סטייל. כשרכבתי עליו, תחושת החופש הייתה עוצמתית ומרגשת, האוויר הפתוח עם ריחות הבוקר, אפילו ביציאה לרכיבה לעבודה וממנה חזרה בערב עם תחושת סוף יום, הייתה חוויה בלתי נשכחת, יכול להיות שזאת הנוסטלגיה מדברת מגרוני (או יותר נכון, מפרקי אצבעותיי), בכל זאת היה מדובר בקרוזר יפני עם מנוע טווין מקבילי, אבל תחושת החופש וההתרגשות מהסוג הספציפי הזה הן משהו שרק קרוזר יודע לייצר.
וכשאני חושב על זה, אז אותו EN של שנות ה-90 הוא למעשה 'אב קדום' ולא ישיר של הרבל 500, קרוזר יפני, מנוע טווין 500 שמשותף גם לאופנוע ספורטיבי, לנייקד ואדוונצ'ר, מראה מינימליסטי שניתן לשחק איתו לכל כיוון ותג מחיר נמוך. והרבל 1100, זה שלשמו נתכנסנו הוא למעשה גרסה גדולה ומודרנית לאותה החוויה, בלי פוזה, בלי חיקויים, תחושה מזוקקת ממכונה נכונה.

הונדה תמיד שמו בין הכוונות גם את השוק האמריקאי והאהבה שלו לקרוזרים, הבעיה של הונדה שם היא למעשה הבעיה של כולם – אתה לא הארלי? אתה פחות מעניין. בשנות ה-80 הונדה הצליחה לבלבל את השוק הזה עם ה-VT וה-VF-C והצליחה להיכנס ללב השוק האמריקאי, היא עשתה את זה בצורה 'הארליסטית' במיוחד, עם הרבה ניקלים ומנוע V בולט לעין, אבל זה לא החזיק הרבה זמן, אולי נתוני מכירות ואולי בכירים בהונדה שנעו בחוסר נעימות בכיסאות, אבל למרות הצלחה מסוימת עם דגמי ה-VTX היצרן לאט לאט החל לצמצם את הליין ה'מסורתי' והחל ללכת בכיוונים שלו – זה הוליד כלים כמו הוולקירי עם מנוע הבוקסר 6 צילינדרים של הגולדווינג, ה-VT125, מגנה 50, הרבל 250 הפשוט, הפיורי 1300 שלראשונה היה צ'ופר פרופר מהמפעל, ב-2014 הונדה אפילו הציגה 4 כלים חדשים שעונים על ההגדה של קרוזר אבל לא קרובים לאלו האמריקאים בשום דבר – צמד ה-CTX'ים בנפחי מנוע של 700 ו-1300, עם לא מעט פלסטיקה אבל תנוחת רכיבה ראויה ואופציה ל-DCT, ה-NM4 וולטוס החייזרי על בסיס דומה והגולדווינג F6C שהיה הדרך של הונדה להחזיר את הוולקירי בלי לקרוא לו ככה.
ואז, ב-2017, להונדה פתאום יש קרוזר אחד בלבד באירופה – הרבל 500. ובמהלך השנים הוא צובר הצלחה וגורם למהנדסים, שכבר לא נעים בחוסר נוחות, לעבד את הקונספט הזה לגרסה גדולה יותר – הרבל 1100 – שיורש את המנוע של האפריקה טווין, כולל האופציה ל-DCT, את המראה של ה-500 ואת הגישה של הונדה לייצור קרוזר לא שגרתי.
בוקר חם ואנחנו בסוכנות הונדה בתל אביב, מחכים לפגוש את ה-Rebel 1100 איתו נבלה כמה ימים בניסיון להכיר אותו ולספר לכם מה חווינו. חתן המבחן מגיע ולפני שמספיקים לומר לנו כמה מילים, אנחנו מסובבים את המפתח של הרבל. לוח שעונים דיגיטלי ומינימלי נדלק וכבר מראה לנו ש-28 מעלות בחוץ. אנחנו מקבלים הדרכה זריזה על האופנוע, הכפתור הזה והכפתור הזה ו…"זה מצב ספורט…" הנציג של הונדה אומר לנו ואנחנו כמו ילדים קטנים מריצים בראש "MO' PAWAAA BABY".

הרגל מורמת מעל האוכף, רגלים נשלחות קדימה ואין שם כלום. "איפה הרגליות?", אנחנו מורידים את הראש ורואים שהן ממוקמות קצת מאחורי העקב, מניחים את הרגליים במקומן הנכון, מתרגלים ויוצאים לדרך. הרבל 1100 מונע ע"י אותה יחידת כוח המוכרת מדגמי האדוונצ'ר של הונדה האפריקה טווין 1100, מנוע טווין מקבילי עם גרגור של יפני בשרני, מנומס ושקט, אבל ברגע שתיתן לו אישור הוא ישחרר נהמה להזהיר את הסובבים, מאוד מתאים לאופי הקרוזרי – באופן מפתיע, יש לציין – הונדה אמנם לקחו את מנוע הטווין המקבילי מאופנוע אדוונצ'ר ושינו בו הרבה דברים, אבל הוא לא מרגיש כל כך רחוק מהמקור, הוא חזק, גמיש ושימושי במיוחד. יש לו 86 כ"ס ב-7,000 סל"ד ומומנט של 9.9 קג"מ ב-4,750 סל"ד אבל הוא מרגיש הרבה יותר חזק מאשר על הנייר.
ברכיבה בתוך העיר צפופה, המנוע במצב סטנדרט מגלגל אותנו בנינוחות בין הרחובות והשדרות, לא מפגין יותר מדי נוכחות – גם במובן הויזואלי, אולי זה מפני שהלוק שלו די דומה לאחיו הקטן בנפח 500 סמ"ק, אופנוע קרוזר במבנה קצר, עם גלגל קדמי שמן וזווית רגליים חצי שקועה חצי קרבית. הכידון צר ביחס לקרוזרים אחרים אבל נותן תחושה טובה, הכל מרגיש מזמין מאוד ובנוי ליציאה למרחבים, לכבישים מפותלים, כאילו האופנוע אומר לך "אני מוכן, מה איתך אתה?".
עוד צומת ועוד רמזור, עוד פנייה קטנה בה אנחנו משתחלים בין המכוניות ומבינים כמה האופנוע הזה קליל לתנועה עם המבנה הצר שלו, על אף 225 הקילוגרמים שלו ועם גלגל ברוחב 180 מ"מ מאחור, הוא זז בקלות בתוך התנועה העירונית, לא כל כך רחוק מאחיו הקטן ובוודאי שקל יותר מקרוזרים רגילים, המנוע נשלט וכל גרם של מומנט מורגש היטב בסיבוב המצערת. אבל אופנוע כמו הרבל לא נוצר במטרה לכבוש את העיר ולהשתחל בתנועה הצפופה, הוא רוצה חופש, הוא רוצה אוויר והוא אופנוע שמגיע לו מרחבים, יש לו את היכולת, יש לו את הלוק, "חופש!"… יש לו את זה.

אז אנחנו יוצאים לכביש המהיר, רק עוד רמזור אחד ואנחנו רוכבים אל עבר השקיעה! ברמזור אנחנו משלבים לניוטרל, לוחצים על הכפתור ההוא, זה שמעביר למצב 'עוד כוח', כאילו שעד עכשיו זה לא הספיק, הכפתור הזה שמעיר במוחנו את הילד הקטן נטול הבעיות והאחריות שגוער בנו, "בוא נראה מה יקרה עכשיו", והכפתור הזה! וואו. הנורה מהבהבת 'SPORT', חיוך מרושע עולה על הפנים, בתוך הקסדה כשאף אחד לא רואה ו….
אנחנו אוהבים אופנועים, זה ברור מעצם תפקידנו, ומי שאוהב אופנועים לא אומר 'לא' לעוד כוח, אנחנו אוהבים אופנועים עם כוח, כאלו שמסובבים להם את המצערת עד העצר והם מחזירים לנו בזריקת אדרנלין וריגוש ישירות למוח, כי ככה הם עוצבו, ככה הם תוכננו, זה היעוד שלהם, סופרספורט, הייפרנייקדים, עם פרינג או בלי פרינג, וגם כאלו שמשלבים כביש ושטח יחדיו, בכל אחד מהם תמצאו דגם שמצטיין בתחומו ומספק את מנת האדרנלין הגדושה ביותר.
ורכבנו על קרוזרים רבים מכל הסוגים, גדולים וקטנים, אמריקאים ויפנים סינים אפילו אירופאים – ולרובם מכנה משותף, אופי. אופי קצת עצל, הכל באיזי "שב, תרכב ותהנה מהרכיבה, אף אחד לא רודף אחריך, יש לך את כל הזמן שבעולם". אבל שום דבר ברבל לא הכין אותנו להפתעה שעמדה בפנינו, החלפת מצב הרכיבה, לחיצת הכפתור הזו, גילתה לנו אופנוע אחר לחלוטין ברגע שהרמזור התחלף לירוק.
המצערת חשמלית והתגובה בהתאם, סיבוב שלה מתורגם מיידית לתנועה מלאת מומנט, מומנט אדיר ששולח אותך קדימה, הילוך שני נכנס ואנחנו כבר באזור התלת ספרתי, בשלישי הנתון על הצג כבר לא חוקי, ברביעי אנחנו משחררים צעקה קטנה בתוך הקסדה, בחמישי ושישי אנחנו מורידים קצב ומרגיעים את היפני הזה לפני שהוא מפרק את הצמיג לחתיכות, או לפחות ככה זה מרגיש, ומותיר את אחד מבוחני המערכת בלי רישיון.

לקראת סופו של הכביש המהיר אנחנו מאטים, מפעילים את האיתות ימינה ופונים לכיוון כבישים מפותלים יותר, עם נופים אחרים והרבה מאוד שקט. הכידון הצר מתרגם את פקודות ההיגוי במדויק, אבל עם רגש קצת מעורפל, האופנוע הארוך שומר על קו בצורה מרשימה ותנוחת הרגליים בחצי הדרך מנסות לחבוק את המיכל כדי שהגוף לא ישאב לאחור. בתוך הפניות הארוכות הרבל יציב ושומר על קו נקי מבלי לאבד יותר מידי את הכיוון, זאת גם בעזרת בקרת האחיזה שמתערבת במידה טובה ונשלטת, בדיוק כמו שצריך, שומרת על הבטיחות מבלי למנוע את ההנאה מהרכיבה, אפילו שלכמה רגעים עלתה במוחנו המחשבה לכבות אותה ולראות איך האופנוע מגיב על הקצה, אבל זה פיתוי שהצלחנו לעמוד בו.
מכאן ואילך אנחנו כבר מבינים יותר את האופנוע הזה, הוא רוצה לנסוע רחוק, לחפש את הגבולות, לא את גבולות המהירות, ולא משנה לו באיזו מהירות. מכאן אנחנו כבר רוכבים אל עבר האופק, עם בקרת שיוט. כפתור על הכידון בצד ימין מפעיל ומכבה את בקרת השיוט, כלומר שגם לאחר כיבוי האופנוע והדלקתו הבקרה תישאר פעילה אם לא כיבית אותה, עוד כפתור קטן מתחת לאגודל ימין מקבע את מהירות הנסיעה. קרוז(ר) קונטרול, נחלתם של האמריקאים והאדוונצ'רים הגדולים ניתן גם לרבל.

לוח השעונים הדיגיטלי מעוצב כיאה להונדה, רקע שחור עם ספרות דיגיטליות ירוקות בסגנון LCD והנתונים הרלוונטים כמו מד מהירות, מד סל"ד ומחוון הילוכים. בלוח ישנם גם נתוני צריכת דלק, כמו גם מצבי מנוע שמשפיעים על מפת ההצתה (P) בקרת האחיזה (T) ובלימת המנוע (EB) ואפשרות במצב "User" לשנות כל אחת מהן להתאמה מדויקת יותר.
האופק נראה קרוב או במילים אחרות אנחנו יורדים מהכביש הפתוח והמהיר חזרה אל העיר הצפופה, לאחר נסיעה של 40 דקות, בהן המתלים של הרבל "יישרו" מהמורות בדרך הפתוחה, אלו של תוך העיר מורגשות בסל"ד הנמוך דרך הבולמים האחוריים ומפרות את השקט המוחי ששרר בשיוט הבינעירוני. לרכוב בתוך העיר על מצב ספורט לא הכי כיפי, המצערת רגישה מאוד עד כדי שהצוואר מקבל הצלפת שוט גם אם אתה מוכן לזה, חוזרים למצב מנוע סטנדרט.
לצד הצג ה-LCD יש גם לוח מנורות של הבקרות השונות שהוא מגיע איתן, ששם נמצאת גם מנורת חום מנוע כי נורה שנדלקת אם חם מידי למנוע זה אולד סקול, נורת בקרת שיוט ושאר הנורות הרגילות. הרבל 1100 היה אופנוע כל כך מהנה שהתלונות העיקריות שלנו התרכזו בזה שאין כיבוי אוטומטי למאותתים.

מערכת הבלימה הקדמית בעלת דיסק יחיד בקוטר 330 מ"מ וקליפר בעל 4 בוכנות, יודעת להתמודד עם המשקל והמהירות של הרבל, ליטוף קל על ידית הבלם וההאטה מורגשת מיד. צריכת הדלק הממוצעת עומדת על 22 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת, וברגעי הלחץ הוא הגיע גם ל-14.6, במושגים של ימינו הרבל די חסכן, המראות מעוצבות "בול" ללוק של הרבל, שחורות מט, עגולות וממוקמות בדיוק בנקודה שלא מפריעה בעין של הרוכב ועם זאת עדיין החלק האחורי נראה ברור מעבר לכתף. הרבל 1100 בהחלט נותן פייט לשאר הקרוזרים הנמצאים בשוק הישראלי עם מחיר כניסה של 81,223 ₪ הוא זול יותר מההארלי דוידסון ספורטסטר 1200 שמסיים את שירותו השנה ועולה 107,000 ₪, זול עוד יותר מהאינדיאן סקאוט שעולה 110,205 ₪ ועוד יותר מהטריומף בונוויל ספידמאסטר או הבובר בלאק 1200 שעולים 119,400 ₪ ו-121,400 ₪, אבל הוא לא בדיוק מתחרה ישיר, כי למרות קרבת הביצועים, תחושת החופש והיכולות, ההונדה לא מציע את אותה החוויה, לא ניקלים, לא מסורתיות ולא כלום, את כל זה הונדה השאירה נעול בקופסה קטנה שהיא לא מוכנה לפתוח, וזה ממש לא לרעתו, יש לו גם תג מחיר נמוך, גם יכולת מרשימה וגם יחודיות. הוא לא 'חיקוי של' או 'המקורי', הוא רבל – וזה אומר הרבה.

כל חדשות מגזין מוטו ישירות לסלולרי

תעודת זהות

 

Honda CMX1100 Rebel 1100

 

מחיר: 81,223 ₪

 

רישיון: A

 

אחריות: שנתיים ללא הגבלת ק"מ

 

נתונים טכניים

 

מנוע: שני צילינדרים מקביליים, מקורר נוזל, מוזרק דלק

 

נפח: 1,084 סמ"ק

 

הספק: 86 כ"ס ב-7,000 סל"ד

 

מומנט: 9.9 קג"מ ב-4,750 סל"ד

 

מתלים: מקדימה מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ עם מהלך של 120 מ"מ. מאחור בולם יחיד עם מנגנון לינקים ומהלך של 100 מ"מ.

 

בלמים: מקדימה דיסק יחיד בקוטר 330 מ"מ, קליפר רדיאלי עם 4 בוכנות. מאחור דיסק יחיד בקוטר 256 מ"מ, מערכת ABS

 

מידות צמיגים: ק' 130/70-18, א' 180/65-16

 

בסיס גלגלים: 1,488 מ"מ

 

גובה מושב: 690 מ"מ

 

נפח מיכל דלק: 11 ליטר

 

משקל רטוב: 221 ק"ג

 

3 תגובות ל מבחן דרכים: הונדה רבל 1100

  1. "יום אחד זה יקרה
    בלי שנרגיש משהו ישתנה
    משהו ירגע בנו
    משהו יגע בנו
    ולא יהיה ממה לחשוש
    וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד
    זה יבוא בטוח בעצמו
    כאילו היה שם תמיד וחיכה רק שנבחין בו
    וזה יבוא אתה תראה
    הידיים הקפוצות יתארכו
    והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל
    זה יבוא כמו שהטבע רגיל להיות שלם עם עצמו…"

  2. אופנוע כל כך סתמי שזה מביך. מה הרעיון: מקסימום כוח במינימום כסף?
    מי שכל כך חשוב לו מכוח ומוגבל תקציב שיקנה אופנוע כביש, איזה ג'יקסר, יד שנייה, ולא את הח@רא הלא מעוצב הזה.
    מילא שמשלמים בקרוזרים על כאב הגב והנוחות(רוח בפרצוף), כי רגליים קדימה באופנוע זה אינקוויזיציה, וזה יומר לך כל אורתופד.
    בקורזר אמיתי לפחות מקבלים ניקלים וסטייל של מסמרים…טונות של נעצים…מקבלים וויברציות של מנוע חיי ובועט, מקבלים משהו.
    וכאן מה מקבלים סלינג שוט לצוואר? זה פתטי.

  3. הרבל 500 וה 1100 לא סתם שוברים שיאי ביקוש באמריקה, החוזקה היא ברבגוניות, בעיר הוא זריז כמו קטנוע, מתנהג כמו סופר נייקד ברמה גבוהה במסלול המפוטל ובכביש ישר מעניק הרגשת חופש ופינוק, במיוחד בגרסת הקלאץ הכפול.
    מומלץ להחליף את המושב המקורי שאינו בנוי לנסיעות ארוכות וחובה להוסיף יכולת אכסון.
    הרבל הוא אופנוע קאסטום כך שאפשר למצוא ברשת מגוון רחב של אביזרים בכל תחום ומקבלים גם את האמינות המפורסמת של הונדה.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל