מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
רכיבה ראשונה: קוואסאקי אלימינייטור 500 במבחן דרכים
כתב: אריק רוזנבלום | צילום: דניאל דהרי
שורה תחתונה: קל, נמרץ וכיפי, נהדר למתחילים, יכול להיות מעט יותר יפה – אבל זול ממתחריו.
זה לא משנה איפה נולד האופנוע הראשון או איפה מייצרים את האופנועים הטובים ביותר, שורשיה של האופנוענות והערכים המזוהים עם כלי הרכב הדו-גלגלי נעוצים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אמריקה, ורסנו… שם נולדה האופנוענות המודרנית, בסיפור מרתק שכולל התערבות חיצונית והרבה השראה, הקרוזרים הענקיים של אמריקה עיצבו את האופנוענות כפי שאנחנו מכירים אותה היום.
שם, בבירת העולם החופשי, תמצאו גם עשרות קרוזרים ממוצא יפני ו־DNA אמריקאי, ובערך כל אופנוע שנעלם מעיניכם מפולטרות התקן האירופי בשנים האחרונות עודנו שם, ולכל אחת מהיצרניות היפניות יש שם מגוון של קרוזרים קלאסיים על מנועי וי-טווין עתירי נפח. אלינו, לישראל האירופית, מגיעה נציגות מצומצמת של מה שהיצרנים היפנים רואים כמתאים לטעמנו, אופנועי קרוזר עם מנועי טווין מקבילי ומינימום ניקלים, בסיס מכני של אופנוע מודרני עם מנוע בעל אוריינטציה ספורטיבית, עטוף בסגנון קרוזר בסיסי בואכה בובר.
החדש ביותר מביניהם הוא ה־Eliminator 500 של קוואסאקי, קרוזר נטול חוכמות עם מנוע ה־450 החדש של סדרת דגמי הכניסה למותג, שרוצה לשחזר שתי הצלחות היסטוריות של דגמי עבר, הראשון הוא האלימינייטור המקורי שהחל דרכו באמצע שנות ה־80 והיה לראשוני הקרוזרים עם מנוע ספורטיבי ונמרץ, והשני הוא ה־EN500 שהיה הקרוזר-מתחילים החביב על הקהל הישראלי בשנות ה־90 ותחילת המילניום.
כמו זה השני, גם האלימינייטור 500 חולק את מנועו עם אח ספורטיבי, הנינג'ה 500 החמוש באותו מנוע טווין מקבילי חדש בנפח 451 סמ"ק, המייצר הספק של 45 כ"ס ב־9,000 סל"ד ומומנט של 4.3 קג"מ ב־6,000 סל"ד, ומשודך לתיבת 6 הילוכים ואסיסט/סליפר קלאץ'. כמו המתחרה הישיר מבית הכנף האדומה, גם האלימינייטור מתאפיין בסגנון בובר ו־99% חלקים מושחרים, מרכז כובד נמוך, מושב נגיש ותנוחת רכיבה די טבעית, אך נבדל בצללית הארוכה והנמוכה שמזכירה את הוולקן 650, כמו גם בגלגל גדול קוטר וצר מקדימה.
המושב הנמוך בגובה 735 מ"מ מתאים לרוכב בכל גובה ודי מרווח, מכתיב עם הכידון המשוך אחורה והרגליות הממוקמות במרכז הכלי תנוחת רכיבה טבעית ונוחה, גם ברכיבה יחסית-ארוכה. הכידון ממש נופל לידיים, לא גבוה או רחב מדי ומאפשר להשתחל בין הרכבים בעיר בקלות, יחסית לקטגוריה, כמובן. כצפוי הוא נעדר כל מיגון רוח, והדבר היחיד שמסיט אותה מעט זה לוח השעונים. ברכיבה עירונית זה לא מפריע בשום שלב, ומחוץ לעיר הרוח נסבלת עד למהירות של כ־130 קמ"ש, ועם מיגון רוח טוב יותר, מהירות השיוט הנעים יכולה לעלות בעוד כ־10 קמ"ש, ואולי אפילו מיגון הרוח הצנוע של דגם ה־SE יספיק.
הקרוזריות הניכרת במפגש הראשון עם האופנוע לוקחת תפקיד משני ברגע שמניעים ומתחילים לנוע איתו. רכבנו בחודשים האחרונים על עשרות אופנועי "500" סמ"ק, ולמרות שזה בנפח הנמוך ביותר מביניהם, הוא מבין הזריזים והחיים ביותר מביניהם. ה־DNA הספורטיבי של קוואסאקי מורגש בנכונות של הטווין המקבילי הזה לטפס במהירות בסל"ד, כל פקודת מצערת מניבה תגובה מהמנוע, ללא כל הסתייגות או שיהוק, בקלילות מרשימה הוא רץ במעלה הסל"ד. גם בהילוך שלישי בסל"ד נמוך מאוד הוא מאיץ בקלות בלי גמגומים, בליניאריות, כל הדרך עד למהירויות לא חוקיות. הקלילות והחלקות ממשיכה גם בפעולת המצמד והגיר.
למרות בסיס גלגלים ארוך של 1,520 מ"מ, גלגל קדמי בקוטר 18 אינץ' ומתלים לא מתכווננים עם מהלך גלגל צנוע של 120 מ"מ ממזלג בקוטר 41 מ"מ מקדימה ו־90 מ"מ מצמד הבולמים שמאחור, כמו גם זווית היגוי די-קהה של 30° – כל אלו מקובלים בקטגוריה – האלימינייטור מפתיע בהתנהגותו בכביש מפותל, אפילו כשהמהירות עולה, הוא שומר על יציבות קווית, נעוץ בכביש ונשלט. ההיגוי לא זריז והמתלים לא הכי איכותיים, אבל בהשוואה למקובל בקטגוריה, מדובר בהתנהגות די-ספורטיבית ומשובבת. בנוסף, הוא מרגיש מאוד קל – עם משקל רטוב של 176 ק"ג, כולל 13 ליטר דלק – והוא גם באמת קל ממתחריו ששוקלים בין 15 עד ל־60 ק"ג יותר ממנו, עם התנהגות קלילה בעיר, שיכוך סביר בעיר ומחוץ לה למעט הבולמים האחוריים שקצת קצרים ונוקשים.
מערכת הבלימה לא צריכה להתמודד עם מסה של קרוזר ממוצע, וגם נועדה לעצור כלים מהירים ממנו, על כך היא עושה עבודתה בצורה נהדרת, עם הרבה רגש ועוצמה, מדיסק בודד בקוטר 310 מ"מ מקדימה ו־240 מ"מ מאחור, קליפרים דו-בוכנתיים ומערכת ABS שלא מתערבת בהיסטריה. תפעול הכפתורים שעל הכידון פשוט ואינטואיטיבי, המראות צרות וקל להשתחל איתן בעיר, אבל בחוץ עדיף אם היו קצת יותר רחבות. לוח המחוונים עם צג LCD פשוט ועגול, לא ממוקם במרכז האופנוע אלא מעט שמאלה (צריך להתרגל), קריא ומציג מידע בסיסי + מחוון הילוכים, ובעל קישוריות בלוטוס ואפליקציה ייעודית.
על טעם ועל ריח… עיצובו של האלימינייטור לא נועד לזכות בפרסים או לסובב ראשים ברחובות העיר, הוא פשוט ומינימלי, אולי מדי, וקצת 'מכני' עם שלדה, מנוע וצמת חשמל שיכלו להיות מעוצבים יותר או מכוסים יותר. איכות הבניה, ההרכבה והחומרים עומדת בסטנדרט של קוואסאקי. רכיבה בהרכבה לא משנה את התנהגות האופנוע ולמורכב נוח יחסית, אך עלו תלונות על היעדר ידיות אחיזה ותחושה כאילו יושבים "על הכנף".
הקרוזר הקטן של קוואסאקי לא נועד להיות אמריקאי טיפוסי, הוא לוקח את המאפיינים של הקטגוריה ובוחר להיצמד לחשובים ביותר, ולשלב אותם עם בסיס מכני טוב, מהנה וקצת ספורטיבי, עיצוב בסיסי שמאפשר לרוכב להתאים אותו לטעמו, למרות היעדר מערכות מתקדמות כמו בקרת אחיזה ומצבי רכיבה שכבר התרגלנו לראות בכמעט כל כלי, זה לא משפיע במיוחד על הרכיבה, מה גם שמתחריו נטולים בדיוק כמותו מאותן בקרות ואלקטרוניקה מתקדמת.
הוא אופנוע מהנה לרכיבה, וגם קל לתפעול, מתאים למתחילים וגם למנוסים יותר, מציע חבילה כוללת טובה, די חסכוני עם תצרוכת דלק של כ־28 קמ"ל ובעל תג מחיר תחרותי של 44,985 ₪ – זול ב־1,500-5,000 ₪ מרוב מתחריו. הוא לא אמריקאי, אבל הוא קרוזר, ומאוד דומה לדודו ה־EN500 הזקן שהצליח כאן מאוד לפני קצת יותר מ־20 שנה.
אופנוע נראה יפה ובה מבית טוב של קאוואסקי. נראה בהחלט מומלץ למתחילים.
הסינים לא נופלים ממנו,ובפחות 10 אלף שקל,במחיר של 37 אלף היה שובר שוויון,והופך ללהיט מכירות.
מאיפה הבאת את הקשקוש הזה? עשית מבחנים על כולם?
מתחיל לכאוב לי הגב עוד לפני שעליתי עליו
מחיר סביר,לוח שעונים פרימיטיבי,וככה קרוזר לא נראה…קרוזר זה רגליים שלוחות קדימה.
פנס עגול ועיצוב קלאסי זה לא קרוזר.