fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
מידלנד שחורי 140 על 70
תמוז
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
מוטוטאץ דקר
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
MV קוביה
סטפן
voge מוטו24 באנר
אודי דגן 140 על 70
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC

מבחן דרכים: ​​הארלי דוידסון פאן אמריקה 1250 ספיישל

מבחן דרכים: ​​הארלי דוידסון פאן אמריקה 1250 ספיישל

כתב: יובל נווה | בוחנים: אריק רוזנבלום, יובל נווה | צילום: אריק רוזנבלום

מתוך מגזין מוטו, גיליון 407, ינואר 2022, לקריאה דיגיטלית כאן.

שורה תחתונה: הקאדילק של הדו-גלגלי. מרשים, נוח, מפתיע, חוצה ארצות מצטיין.

לאריק יש מנהג חביב – בכל ביקור שלי בישראל הוא דואג שנעשה משהו מוטורי יחדיו, בדרך כלל זה מבחן דרכים לאופנוע, ״תתכונן להפתעה! רק תביא ציוד רכיבה ותתכונן ליום רכיבה ארוך״, הוא כתב לי, וגם הפעם לא איכזב. השכם בבוקר נפגשנו אריק, אני וצמד אופנועים – הארלי דוידסון פאן אמריקה 1250 בגרסת ספיישל וטריומף בונוויל T100. מה הקשר בין כל הרכיבים? ארצות הברית של אמריקה. אני מתגורר שם, אריק נהג לגור ולעבוד שם, ההארלי זה ברור והבונוויל מקבל את שמו ממישורי המלח המפורסמים במדינת יוטה, שם בעבר הרחוק טריומף לחמו לשבור שיאי מהירות. על ה־T100 ארחיב בכתבה אחרת, כי הוא היה הקינוח בעוד ההארלי היה המנה העיקרית, אבל במשפט אחד: אופנוע חמוד וקסום, ג׳נטלמן בריטי עם אילן יוחסין מפואר.

הארלי דוידסון נכנסו לתחום האדוונצ׳ר מאוד מאוחר, בערך 20 שנה מאוחר מדי. חברת הקרוזרים השמרנית הבינה שמצד אחד קהל היעד הוותיק והמבוגר שלה מצטמצם במהירות ומצד שני מה שהולך היום זה אופנועי תיור חזקים ומודרניים עם יכולות שבילים בסיסיות. המכירות של דגמי האדוונצ׳ר בעולם, בפרט בארה״ב, בנסיקה מתמדת והשוק פורח.

אמנם בעבר היה להארלי ניסיון מסוים, עם דגם הביואל יוליסס שמנועו היה מבוסס על מנוע ספורטסטר, אבל האופנוע הזה כשל מסחרית, וקניית המותג ביואל על ידי הארלי עלתה על שרטון, כאשר אריק ביואל המנכ״ל עזב בטריקת דלת.

חזרה לימינו והארלי החליטה ללמוד את השוק ולא להמציא אותו מחדש. הפאן אמריקה מכיל את מה שמצופה מאופנוע פרימיום בקטגוריית ה־1,200 סמ״ק. מתלים מתכוונים חשמלית, מנוע חזק עם 150 כ״ס, בלמי דיסק של ברמבו, מצערת רכב-על-חוט אלקטרונית, ניהול מנוע ממוחשב עם מבחר מצבי רכיבה, מסך TFT גדול ומלא מידע ועוד. יותר אוסטרי מאוסטרי. או שמא זה יותר בווארי מבווארי?

ההיכרות הראשונית עם אופנוע נוגעת בחוש הראייה והאסתטיקה של האופנוע. ה־Pan America הוא קצת כמו כוסברה או עמבה – אפשר לאהוב ואפשר לשנוא, אבל אי אפשר להתעלם. בחזית יש את האלמנט הוויזואלי הבולט ביותר – פנס רחב ומרובע עם קווים זוויתיים חזקים. עיצוב פסאודו צבאי שמזכיר טנק אברמס עם פנלים שטוחים וגדולים. לדגם יש אופציה לסכימת צביעה נוספת, מעין אפור/ירוק כהה, ובה האופנוע ממש נראה כאילו תוכנן לשימוש בצבא ארה״ב. כפי שציינתי, החיבור לעיצוב הוא סובייקטיבי, אבל אני כן אהבתי אותו. יש לאופנוע המון אופי, אי אפשר לטעות ולחשוב שמדובר באופנוע אחר. גם מנוע הווי-טווין החשוף בצבע מט כהה יפה ונותן תחושה של אופנוע שלא בא לשחק משחקים. משל היה בודי בילדר שבא לחוף הים במיאמי ביץ׳ עם גופייה הדוקה שמבליטה את כל השרירים.

אופנוע שכזה תוכנן לגמוע מיילים ארוכים על כבישי האינטרסטייט האינסופיים של ארה״ב. שמו מסגיר את ייעודו, 'חוצה יבשת אמריקה', או אם תרצו 'משייט מחוף לחוף'. אי אפשר לבחון אופנוע שכזה בנסיעה מקומית מגבעתיים לחוף הצוק הצפוני ולכן תוכנן מסלול לכנרת ובחזרה. קואסט טו קואסט בזעיר אנפין ישראלי, מהים התיכון לעין גב. שם בכנרת חיכתה הפתעה גדולה, על כך בהמשך.

ההתנעה של השרירן הייתה קצת קשה, למען האמת, אולי כי האופנוע עדיין בהרצה. אבל הוא ניעור לחיים בסופו של דבר. גילוי נאות, זו לא הרכיבה הראשונה שלי על הדגם, גם בארה״ב יצא לי לבצע רכיבת מבחן באחד מאירועי האופנועים. אבל אז הייתה זו רכיבה קצרה ולא מבחן אמיתי.

הצלילים שבוקעים ממפלט הפאנ-א (כמו סו-פר, דמיינו את ראמזי עבד ראמזי משפע יששכר מבטא זאת) לא מזכירים שום הארלי שאי פעם שמעתי. הארלים ידועים בצליל מהונדס עמוק וייחודי שנשמע כך – פוטאטו-פוטאטו-פוטאטו. פוטאטו כמו תפוח אדמה באנגלית. אמרו את זה ברצף ומהר וקיבלתם פס קול של הארלי טיפוסי. בסל״ד נמוך הפאנא נשמע כמו מיקסר נינג׳ה שזרקו לתוכו תפוחי אדמה, או פוטאטו. צליל חנוק ומתכתי שגורס משהו בתוך המנוע. המפלט העצום והכבד בוודאי תורם לכך, מעניין איך מפלט אפטר מרקט כמו לדוגמה אקרפוביץ׳ היה נשמע.

יצאנו לדרך ברחובות וכבישי תל אביב הפקוקים עד אימה. היה קשה להשתחל בין המכוניות, האופנוע רחב וכבד ויש לו היגוי עצל במהירות נמוכה. לא לזה הוא תוכנן וחבל להתאכזב כיוון שהפאנא איננו אופנוע עירוני כלל וכלל. הבוקר היה קריר אבל הרגשתי את חום המנוע, שדווקא היה נעים. לעומת זאת כאשר חזרנו בערב החום הנפלט מהמנוע במהירות נמוכה אפה לאריק את הרגליים ועוד כמה איברים…

ברגע שעלינו על איילון וצפונה הסוס השחור הרגיש חופשי ומאושר. יש לי מנהג עם אופנועים שחדשים לי, אני מתחיל עם מוד המנוע החלש יותר, במקרה הזה מוד גשם. שתי סיבות לכך, האחת – אני לא רוצה הפתעות לא נעימות, ווילי, החלקות וכו׳. הסיבה השנייה היא שכך אוכל להרגיש את הכוח טוב יותר כאשר אחליט כן לעבור למוד החזק. באזור גלילות העברתי למצב כביש ואכן המצערת הגיבה הרבה יותר טוב והמנוע הרגיש חזק. כאשר קוראים מפרטים של אופנועים ורואים נתון של 150 כ״ס בלתי אפשרי להבין איך יתנהג האופנוע. לק.ט.מ 1190 או 1290 יש התנהגות הרבה יותר אגרסיבית, אפילו הייתי אומר מפחידה ומרתיעה לרוכב הלא המיומן. הפאנא חזק ועם מומנט בריא אבל לא גורם לך להיכנס לחרדות אם פתחת מצערת בגסות. הוא הזכיר לי במקצת את הוי-סטרום 1000, גם אופנוע בעל מנוע וי-טווין, אבל לפאנא יש הרבה יותר כוח.

דווקא בסל"ד בינוני וגבוה צליל המנוע משתפר למעין גרגור חתולי ויש פחות רעידות. זה מוזר ולא צפוי, כי ברוב המנועים עליה בסל״ד גורמת לעוד ויברציות, אבל במהירות שיוט על כביש מהיר התחושה היא של ריחוף נעים מעל הכביש, רוצה לומר הכביש לא הורגש והאופנוע לא הפריע להוויה.

הגנת הרוח על האופנוע די טובה ואפשר לכוון את מגן הרוח בזמן רכיבה על ידי הזזת מנוף מכני ולבחור בין ארבעה מצבים. בגובה 1.96 מטר אני לא מייצג את הרוכב הממוצע, אבל לא סבלתי מהרוח. האופנוע מרווח למדי אך יש גיאומטריה קצת מוזרה לכידון.

בכביש 90 המפותל בואך כנרת, סוף סוף השתחררה התנועה ועברתי למוד ספורט. מפתיע כמה האופנוע בטוח בעצמו ברכיבת תיור ספורטיבית. האחיזה מצויינת והיציאה מפניות היא בסגנון Point And Shoot.

פתיחת מצערת, האופנוע טס לפנייה הבאה על גלי מומנט רחבים ואין ממש צורך להעביר הילוכים. בהתלהבותי העברתי גם את עצמי למוד ספורטיבי בראש, הקפדתי על שמירת קווים נכונים, הטיות גוף וריכוז בפניות ואחרי כמה דקות הבנתי שאיבדתי את אריק והבונוויל שהשתרכו אי שם כמה ק״מ מאחור. נפגשנו ליד צומת צמח. הפאנא אופנוע מהיר מאוד אם לא שמים לב.

בהגיענו לכנרת נפגשנו עם אדווין, מנכ״ל חברת Aqua Marine המוכרת יאכטות פאר וסירות מרוץ. ב־5 שעות הבאות שטנו על סירת מנוע מיוחדת שמייצרת גל, או Wake, שעליו ניתן לגלוש ואכן אריק וכתבנו לענייני ים נמרוד גלשו בצורה מעוררת התפעלות בהינתן גילם המתקדם. זו חוויה אדירה לנהוג במהירות 50 קשר על מי הכנרת עם מנוע של 620 כ״ס שמעיף את הסירה קדימה בתאוצה מטורפת. גם על כך בכתבה אחרת.

בלמי הברמבו נהדרים ועובדים מצוין. יש מודולציה טובה מאוד כפי שמצופה מברמבו. בדרך חזרה, בכביש הסרגל, היה נהג רכב מסחרי שהחליט שהחיים שלי לא חשובים ופשוט חתך אותי וחסם את הנתיב. מחוסר ברירה בלמתי בעוצמה רבה והאופנוע ננעץ באספלט בצורה החלטית, הייתי יכול לבלום הרבה יותר חזק אילו הייתי נדרש לכך. מערכת הבלימה המשולבת עבדה כפי שמצופה ממנה ברגע קריטי. אריק מאחור עם הבוני, בעל הדיסק הקדמי הבודד, סיפר לי בדיעבד כי היה לו רגע של כמעט אירוע לבבי קטן בגלל שבלם בלימת חירום בכל כוחו וכמעט התנגש בי מאחור.

החלפנו אופנועים מדי פעם כדי להתרשם מחדש. למרות שמוד ספורט מוסיף אלמנט של כוח וספורטיביות הוא מכויל לכבישי בטון אמריקאיים ובכביש הישראלי הטיפוסי, למעט כביש 6, המתלים מרגישים נוקשים וגם המנוע חד מדי. לטעמנו, מוד כביש היה מושלם. פעולת המתלים החשמליים ניכרת באופן ברור בזמן ההתנעה או החלפת מוד. המתלים עולים או יורדים כאשר הם נכנסים למצב החדש.

המצערת לא לינארית, באף אחד מהמודים, שזה בניגוד לקלישאה המקובלת, דווקא דבר טוב לטעמי באופנוע תיור. פתיחת המצערת הראשונית לא גסה והכח מגיע אחר כך, רק כאשר הרוכב מבקש זאת בהחלטיות.

באופן מפתיע לטובה העברת ההילוכים מרגישה מאוד לא הארלי, רכה למדי וללא נקישות ותחושה של כלי חקלאי. קצת קשה למצוא את הילוך הסרק בהשוואה לממסרת של טריומפים וספיציפית הבוני אבל אם לא היו אומרים לי שזה הארלי הייתי טועה לחשוב שהתכנון יפני. קצת מאכזב ברמת תמחור כזו ובהינתן כל האלקטרוניקה היעדרו של קוויקשיפטר, אני מניח שהארלי יישרו קו עם השוק בשנים הבאות ויוסיפו את התכונה הזו. לאופנוע המבחן התווספה מערכת המנמיכה את האופנוע בעצירה לטובת הגעה קלה עם שתי רגליים לקרקע, לא הייתי זקוק לה, אבל לרוכבים אחרים זה יכול להיות פיצ'ר משמעותי.

בכל מקום בו עצרנו אנשים נקבצו מסביב לפאנא ושאלו בסקרנות מה האופנוע המיוחד הזה והשתוממו שזה הארלי. בדרך חזרה עם רדת החשיכה ועל רקע שקיעה כתומה, הרכיבה זרמה במהירות והיו רגעי זן והרמוניה של רוכב-אופנוע-כביש. הצג מלא ועשיר בנתונים ומעוצב בצורה נאה מאוד. ממשק התפריטים פשוט ופונקציונלי. ההתנעה ללא מפתח נותנת תחושה של יוקרה, המושב נוח ואיכות הגימור טובה. רק דבר אחד הפריע לי כאשר נכנסנו לחשכת הליל. יש פנסי צד קדמיים שנדלקים בהטיית האופנועים ומאירים את הפנייה, תכונה בטיחותית חשובה. אבל האור שהם זורקים לצד גם דולף למעלה, לקוקפיט, ומסנוור במקצת את הרוכב.

לגבי רכיבות שטח, מרווח הגחון קטן למדי. בחזית מגן הגחון הוצב מצנן שמן, שזה כנראה המקום הכי גרוע למקם בו אלמנט כזה כאשר רוכבים בשטח מכיוון שאבנים וסלעים יפגעו בו בוודאות. מגיני הידיים הם מגיני רוח מפלסטיק ומכה קטנה מוציאה אותם בקלות מהתושבת. בנפילה הם לא יגנו על הידיים או הכידון. לרכיבות שבילים רגועות לא צריכה להיות בעיה, אבל אני לא הייתי נכנס לשטח במצבו המקורי כי זה ייגמר בשברון לב וכיס.

הפאן אמריקה הוא אופנוע מאוזן ומצוין וההוכחה לכך היא במכירות היסטריות בארה״ב. הוא מוגדר כרגע Sold Out אצל הדילרים. גם בישראל מסתמנת מגמה דומה עם ביקוש גבוה והיצע נמוך כתוצאה מהמכירות בארה״ב. הארלי הכינו שיעורי בית ופגעו בול. התוצאה הסופית לא מכילה שום דבר אקזוטי. זהו אופנוע פונקציונלי ללא דברים מיותרים ובלי השופוני של דגמי הארלי האחרים. הוא בא לתת עבודה ולא מתבייש לחשוף את המנוע ושאר המערכות. אם לא יורדים לשטח אז הפאנא מתחרה ישירות בב.מ.וו המקביל והוא מרגיש יותר נוח ונעים מדגמי ק.ט.מ המקבילים שמתעדפים ביצועים ספורטיביים.

אריק ואני הגענו לאותה המסקנה – הפאן אמריקה הוא קאדילק דו-גלגלי. מפנק, גומע מרחקים, חזק ובעל מראה ייחודי. ואמריקאי, כמובן. Fun באמריקה, אבל Fun גם ביזראל.

לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Whatsapp לחצו כאן
לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Telegram לחצו כאן

תעודת זהות

 

Harley Davidson Pan America 1250 Special

 

מחיר: 160,000 ₪

 

דרגת רישיון: A

 

נתונים טכניים

 

מנוע: וי-טווין, מקורר נוזל, מערכת תזמון שסתומים משתנה

 

נפח: 1,252 סמ"ק 

 

הספק: 150 כ"ס ב־9,000 סל"ד 

 

מומנט: 12.9 קג"מ ב־6,750 סל"ד

 

מתלים: בולמים סמי-אקטיביים, מזלג הפוך בקוטר 47 מ"מ עם מהלך של 190 מ"מ וכיוונון מלא מקדימה, מאחור בולם יחיד עם מהלך של 190 מ"מ הניתן לכיוונון מלא

 

בלמים: מקדימה זוג דיסקים בקוטר 320 מ"מ וקליפר מונובלוק רדיאלי עם 4 בוכנות, מאחור דיסק בקוטר 280 מ"מ וקליפר דו-בוכנתי, תוצרת ברמבו, מערכת ABS ובלימה משולבת

 

מידות צמיגים: ק' 120/70-19, א' 170/60-17, מישלין Scorcher Adventure

 

מידות כלליות: אורך 2,265 מ"מ, רוחב 965 מ"מ, גובה 1,510 מ"מ

 

בסיס גלגלים: 1,580 מ"מ

 

גובה מושב: 869 מ"מ

 

מרווח גחון: 210 מ"מ

 

משקל רטוב: 242 ק"ג

 

נפח מיכל דלק: 21.2 ליטר

 

4 תגובות ל מבחן דרכים: ​​הארלי דוידסון פאן אמריקה 1250 ספיישל

  1. צודק, כוסבארה. אני לא סובל. 🙂
    לי לא עושה כלום הדבר הזה.
    תתחדשו.

  2. אופנוע אמריקקי לפלצנים אמריקקים, בארץ אין לו מה לחפש. יהיו כמה מטורפים שירכשו אותו אין להם מה לעשות עם הכסף והאגו אבל חוץ מזה אני לא רואה כאן איזה להיט.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל