מוטו פאן | סוס עבודה חשמלי ושמו GOUPIL

כתב: עמית משיח | בחנו: אריק רוזנבלום, אסף לביא, עמית משיח | צילום: בני דויטש, אריק רוזנבלום

מתוך מגזין מוטו, גיליון 370, דצמבר 2018, לקריאה דיגיטלית כאן.

שורה תחתונה: רכב תפעולי שיכול לשלוט בגאון בעיריות, מוסדות וחברות שמייעדות אותו לעבודות קשוחות מסביב למתחם המחייה שלהם, עם אחזקה זולה של רכב חשמלי וכושר נשיאה מרשים של מעל טון.

משהו משתנה ברחובות, שמתם לב? שנת 2020 קרבה ובאה ומשהו בתודעה הציבורית מתחיל להפנים את המציאות החדשה – זו שבה כבר אין ספק מה יהיה הכוח המניע כבר בשנים הקרובות. מילים כמו 'אנרגיה מתחדשת' ו-'אפס זיהום מגזי פליטה' כבר מוכרים לכולנו ולמרות שהנושא עדיין חייזרי, בעיקר כי הם נראים אחרת לגמרי מרכבי הבנזין, אליהם התרגלה העין שלנו עוד מילדות, בעיקר כלי הרכב המסחריים שבינהם; כלומר, את המראה של טסלה, יגואר, אודי או ב.מ.וו – ספורטיבי ועתידני על גבול הבאטמוביל (או לכל הפחות גרסת ה-SUV שלו), אין לנו בעיה לקבל, גם עם אופנועי-על כמו האנרג'יקה – אנחנו מסתדרים בכיף, אבל בתחום השינוע העירוני – ה'לחם והחמאה' של תעשיית הרכב החשמלי בן זמננו – שם אנחנו מקבלים עיצוב וחומרים הנגזרים מן הצורך הפרקטי (כמה שיותר מטען ונפח אחסון בכמה שפחות משקל עצמי) שאיך לומר, שונה עד-מאוד מאותן משאיות קטנות של דיזל שנוהגות עדיין לפקוד את רחובות הישוב – "פקח אני פורק סחורה".
הנקודה היא שגם למראה השונה הזה כבר התרגלנו, אי שם בנבכי תודעתנו הציבורית. או בקיצור: רכב משא עירוני חשמלי, גם אם הוא שונה במראה – כבר לא נחשב בעיני הציבור ל-'יצור'.

עם כל המחשבות האלה הגענו לנסיעת ההתרשמות הקצרה שלפניכם. את ה-G4 של חברת Goupil מביאה לארץ קבוצת לובינסקי. את השיווק וההפצה עושה ד.ל.ב מוטוספורט; במרכז לוגיסטי גדול, עם שינוע לרחבי הארץ. הוא נמכר במחיר של 105,000 ש"ח כשהאפשרות הריאלית לרכישה של רכב מסוג זה היא בליסינג; 2,650 ש"ח לחודש בהסכם לשלוש שנים, לא כולל מע"מ.

ולמרות כל מה שהקדמנו ואמרנו – המראה שלו ספציפית דווקא דומה יחסית למשאית 'סטנדרטית', הסוד הוא בפרופורציות; ה-G4 מגיע במימדים קומפקטיים: אורך 3,580 מ"מ, רוחב 1,200 מ"מ, גובה 1,900 מ"מ ומשטח אחורי באורך 2,150 מ"מ (עליו ניתן להתקין מגוון רחב של יישומים – אנחנו בחרנו בארגז פתוח, עם כלוב בצדדים – עקב אופי העבודה שלפנינו).

הטיול שלנו יצא ממחסני המערכת – אי שם במזרחה של העיר, מקום בו פרקו חברי המערכת החסונים משטחים עמוסי גליונות טריים של מוטו מדריך, משם – עמוסים חשמל ומטען – שמנו פעמינו אל עבר לב הכרך, בואכה משולש שוקן – שם נפרוק את המטען היקר, חבילה אחר חבילה, לאורכו ולרוחבו, נעלה צפונה – עוצרים ומבקרים כל מקום בענף…

זו הזדמנות מצויינת לבחון רכב תפעולי/חשמלי קטן – הרבה עצירות קצרות ושני אנשים בתא הנהג – שלמרות שהוא נראה צר מלהכיל שני אנשים מבוגרים, הרי שבפועל לא היה צפוף, גם לא לגדולי הגוף שבמערכת. עוד כמה אנקדוטות לפני שיוצאים לסיבוב: המראות נמוכות וצמודות מאוד לחלון דלת הנהג, הקבינה השקופה, אגב חלונות, ניתנת לפתיחה – אך בפועל, כששני החלונות פתוחים זה על זה נפגעת הראות ולא היינו נוהגים כך לאורך זמן – משיקולי נוחות. כיסא הנהג סביר ונוח, אבל לא לאנשים גדולים; אחרי הרבה שעות בעיר הגב העליון/צוואר נותר מעט נוקשה מהסיבה שהמשענת זקופה, לא משהו שאי אפשר להתגבר אליו או להוסיף לו מערכת תומכת גב – פשוט להיות מודע. בטח ובטח שבעבודה. הכניסה והיציאה מהמשאית הצרפתית הקטנה נוחים, פתח הדלת גדול (מה שנקרא – "דלת ההתאבדות") ולמרות שהידית הפנימית לא הכי ידידותית עדיין הפשטות והקלות שבתפעול הן המילים המובילות בתחושה.

בנסיעה:
כיאה לרכב חשמלי, יודע ה-G4 להאיץ מהר וחזק – מנוע חשמלי, למי שטרם התנסה, מספק את כל המומנט שלו כבר מתחילת התנועה – כשהסל"ד נמצא עדיין בחיתולים… כמו אותה ועדה הוא גם לא זריר על הבלמים – צריך ללחוץ חזק על הדוושה כדי לייצר עצירה מספקת וחסרים תחושה ורגש.
תחילת תנועה, ידית בורר ההילוכים מזכירה את האמריקאיות של ילדותנו, למרות שסדר ההילוכים הפוך מאותן אוניות אספלט – זוללות דלק מאובנים ומזהמות שכמותן, רחמנא ליצלן.
בטח לא יפתיע אתכם שהוא משתחל מדהים בתנועה…עם כל זה שנהגי המכוניות לא נותנים כבוד הן עקב השקט, וגורם ההפתעה הנלווה אליו והן עקב הגודל המזערי אחרי הכל. סיבוב על המקום – U TURN – מדהים. הגלגלים הקדמים מתחת להגה, בקצה של הפרונט… כיף.
תמרון אחורה/קדימה – מעולה, למרות שבהחלט היינו מברכים על מצלמת רוורס, בדגם שבחננו ניתן להביט אחורה מן הקבינה מבעד לחלון קטן, בתלוי במידת העומס של המשטח האחורי, מן הסתם.

אגב משטח אחורי וכושר העמסה אפשר לסחוב בכיף טון, המשטח עצמו גבוה למדי ויש להתחשב בכך בעת העמסה של ציוד גדול וכבד. לחוברות המדריך שלנו היה הגובה הזה מושלם להעמסה – כמו שנאמר: מי שלא התנסה בהעמסה בשיטת "בסטת האבטיחים" עם חברים, לא ראה שמחה מימיו.

מי שבאמת הפתיעה היא הסוללה; אחרי יום עבודה ארוך, הושב הרכב לד.ל.ב עם 56 אחוזים! בתחילה ממצב של 100 אחוזים ירדה הסוללה ל-91 ואז ל-83, די מהר. היינו מודאגים, על האמת נודה, אבל זה כנראה אחד מהדברים שמשתנים בתפיסה שלנו כנהגים את המציאות המשתנה – לא טוב ולא רע, פשוט אחר.

אז מ-100 אחוזים סיימנו עם 56 אחוזים, כלומר בעבור 44% סוללה זכינו ל-70 ק"מ נמרצים וכל זאת בתוואי נסיעה עירונית עמוסה וללא מזגן – פשוט כי הדגם הזה מגיע בלי…מה שטוב לאדם ומה שטוב לסוללה זה לעיתים נדירות אותו דבר, זה נכון לאפליקציות זוללות אנרגיה בנייד וזה נכון גם בתחום הרכב החשמלי המתפתח.

בשורה התחתונה – ה-G4 של Goupil הצרפתית הוא אחלה יציאה. יופי של רכב תפעולי – המורשה לנוע ברחבי הכביש הציבורי-עירוני. יפה, יעיל וקומפקטי ברמה שלא הכרנו.

ובמאמר מוסגר נספר לכם שלמרות דיווחים רבים שהתקבלו במערכת, אנחנו מכחישים כל נסיעה על מדרכות, אגב השתחלות בין קטנועים חונים – א. זה בטח בלתי אפשרי לביצוע, או בטיחותי ו-ב. אנחנו לא כאלה… ואם נהננו – לא נספר לכם את זה במוטו פאן?