ראלי דקאר 2024 יוצא לדרך!

כתב: דניאל וקנין | צילום: Red Bull, DPPI, A.S.O, GASGAS, KTM, Husqvarna, Honda

הראלי המפורסם בעולם החל בשנת 1979, כשהרפתקן צרפתי בשם תיירי סבין ועוד כמה משוגעים לדבר החליטו לצאת למרוץ ידידותי מפריז לבירת סנגל, דקאר, מה שהפך במהרה בשנים הבאות לאירוע מבוקש ומסוקר. עוד שנים עברו, הדקאר צבר רוכבים רבים וקהל, ההשקעה והיוקרה גדלו, ואיתן גם האבידות בנפש, כולל זו של סבין עצמו, היזם והאב הרוחני, שנהרג בתאונת מסוק בעת שצפה במרוץ.

אגדות רבות נוצרו סביב המרוץ, רוכבים ונהגים הוציאו מעצמם דברים שלא ידעו שיש בהם, משאיות הציוד התחילו להתחרות ביניהן ויצרו קטגוריה חדשה, וכיום ניתן להתחרות על גבי אופנועים, טרקטורונים, רכבי סייד-ביי-סייד, מכוניות ומשאיות. הדקאר פורץ דרך בתחומים רבים וקובע את הטון לראלים אחרים, רכבים ואופנועים מיוצרים במיוחד למרוץ וגם כלי רכב ניסיוניים פוקדים אותו בכל שנה.

ב־2008, לאחר שארגון הטרור אל-קעידה רמז על כוונתו לפוצץ את האירוע, הראלי בוטל ושנה לאחר מכן עבר לדרום אמריקה ושימר רק את החלק השני בשמו, של הבירה הסנגלית. כעבור 10 מרוצים שם עבר, כמו תחרויות ספורט רבות אחרות, למפרץ, לסעודיה, שם גם יוזנק ויסתיים המרוץ זו השנה החמישית (והאחרונה, נכון לחוזה בנוכחי). בכל יום ישנו סטייג' – זמן שנמדד כתחרותי – וקטע 'ליאייזון' שנחשב למעבר שמוביל חזרה ל'ביוואק', המחנה. לכל סטייג' ישנו מנצח, והזינוק למחרת יהיה לפי סדר ההגעה בסטייג' של היום הקודם (מה שרוכבים מנוסים מנסים להימנע ממנו). בסיום, המנצח לא סופר ניצחונות בסטייג'ים אלא את כמות השעות שרכב בסטייג'ים, בתוספת זמני עונש אם ישנם כאלה. על המתמודדים לרכב ולנהוג במהירויות קיצוניות במדבר תוך ניווט שמתבצע על ידי ספר דרך, אותו יפגשו לראשונה כרבע שעה לפני הזינוק. ישראלים מעטים ניסו את מזלם בדקאר, הראשון שסיים אותו היה אביב קדשאי ב־1996 (תזכרו את שם המשפחה…).

הביוואק, Bivouac, מחכה לכל הצוותים והמתחרים

ולעניינינו – אופנועים. עד שנות ה־2000 היפנים שלטו בקטגוריה, עם נגיעות קלות של ב.מ.וו וקאג'יבה, ואז הגיעה ק.ט.מ, שגרפה 18 ניצחונות רצופים, תוך שהיא רוכשת לעצמה שם מעורר פחד וגם רוכבים אגדיים לא מעטים, ביניהם גם הרוכב האוסטרלי, "המאלט המעופף", טובי פרייס שאנחנו מצפים לראות השנה. פרייס שבר עד היום 33 עצמות במרוצים – אנחנו מקווים שאנחנו עומדים בספירה – הוא נחשב לרוכב המשוגע. אך אולי גם לחכם ביותר, ולאגדה – לאחר שניצח ב־2016 את המרוץ, 3 שנים בלבד אחרי ששבר חוליה בצוואר והיה צריך ללמוד ללכת מחדש. אחרי דומיננטיות בלתי מעורערת של הקבוצה הכתומה, הגיע אמריקאי אחד, ריקי בראבק שמו, שרוכב תחת הכנף האדומה של הונדה והיה זה שהצליח לנשל את ק.ט.מ מפסגת הדיונה, שנה לאחר מכן, קווין בנאבידס הארגנטינאי שרכב אף הוא בהונדה, ניצח. אותו בנאבידס, החזיר בשנה שעברה את הניצחון לק.ט.מ והפך לרוכב הראשון שמנצח שני דקארים עם שתי קבוצות שונות. אחיו, לוסיאנו, הוא אלוף העולם המכהן בראלי רייד W2RC, תחת קבוצת הוסקוורנה, ולדבריו שואף לנצח את המרוץ בפעם הראשונה.

מכאן אנחנו צריכים לתת קצת ג'וס. לוסיאנו בנאבידס יתחרה השנה לבד בקבוצת הוסקוורנה, אחרי מעבר של הרגע האחרון של בן קבוצתו סקיילר האוס האמריקאי להונדה. האוס, זוכה לפינה חמה בליבנו כשלפני 3 שנים מכר את כל רכושו כדי להצטרף למרוץ וסיים במקום החמישי – הבלתי ייאמן – בתור מתמודד פרטי, לא לפני שפירט קצת על עלויות בוידאו. יחד איתו, בהונדה, יתמודדו ריקי בראבק ופאבלו קינטנייה הוותיק מצ'ילה, שמתמודד ברצף משנת 2013, תמיד מסיים גבוה – אך מעולם לא ניצח. חוזה "נאצ'ו" קורנחו גם הוא ותיק, גם הוא מתמודד חזק, גם הוא צ'יליאני וגם הוא מעולם לא ניצח. אדריאן ואן בוורן מצרפת, שהתמודד בעבר בקבוצת ימאהה, עליה השלום, נחשב למתמודד חזק מנטלית בצורה בלתי רגילה ותמיד מאיים על הכתר. האחרון בהונדה הוא טושה שריינה מספרד שמצטרף השנה לקבוצה. אחרי שנתיים ללא תואר, הונדה מציבה סגל חזק ומראה הצהרת כוונות לקראת הדקאר הקרוב.

היצרנית ההודית הירו, שמתפתחת משנה לשנה, גם כן מבהירה כי בכוונתה להתמודד על הניצחון ומחתימה ברגעים האחרונים שחקן משמעותי, ז'ואן בארדה, שרכב קודם תחת הונדה. הוא מצטרף לרוס בראנץ', 'קלהארי פרארי' מבוטסואנה, שהתחרה עבור ימאהה עד שהקבוצה נסגרה. איתם ירכבו גם ג'ואקים רודריגז מפורטוגל וסבסטיאן בולר הגרמני.

תחת קבוצת ק.ט.מ נמצאת כמובן גם גאסגאס, שמחזיקה בשני רוכבים חזקים מאוד. סם סנדרלנד הבריטי שכבר ניצח את המרוץ פעמיים, ודניאל סנדרס האוסטרלי הצעיר, שהגיע במקום הרביעי והבלתי ייאמן במרוץ הראשון שלו, אך שנה לאחר מכן נפצע בצורה לא נעימה בקטע קישור בכביש. שנה אחרי, כשהוא עוד סוחב את הפציעה מהשנה הקודמת, סיים שביעי ואנחנו בטוחים שזה לא סיפק אותו, והוא יבוא חזק מאוד למרוץ השנה. אי אפשר שלא לדבר על הרוכב השלישי של ק.ט.מ, מתיאס וולקנר האוסטרי, שניצח את המרוץ ב־2018, אך לצערנו נפצע באימון לפני פחות מחודש – ולא ישתתף השנה.

את קטגוריית הראלי GP, בה מתמודדים המקצוענים עם התמיכה מהקבוצות, נסגור עם קבוצת הבוטיק הקטנה של שרקו הצרפתית, עם הרוכבים לורנזו סנטונילו ורוי גונסלבס.

עוד רוכב שראוי לציון הוא מייסון קליין, שסיים לפני שנתיים כרוקי המצטיין במקום התשיעי הכללי, התרסק שנה שעברה, נחבל בראשו, והתחיל להתנהג מוזר – הן על המסלול והן בראיונות – עד לפרישתו מהמרוץ. השנה, הוא חוזר כשהוא מקבל תמיכה חלקית מקבוצת Kove הסינית. למי שפספס, בשנה שעברה התחרה לראשונה אופנוע סיני, שלושה כאלו אפילו, עם רוכבים רוקי'ז (פעם ראשונה) – ושלושתם סיימו את המרוץ. התמיכה של Kove בקליין נחשבת גם היא כהצהרת כוונות, עם רוכב שמטרתו לנצח את המרוץ.

לא מעט פעמים כתבנו בכתבה זו על הצהרת הכוונות של היצרנים והרוכבים השונים, ולא בכדי. לאחר שליטה מוחלטת של ק.ט.מ, נראה שהשנה הפערים מיצרניות קטנות מצטמצם אט אט, ועם התוכניות ארוכות השנים שמגבירות את התחרות, לא מן הנמנע שבשנים הקרובות נראה על הפודיום יצרנית שהיא לא ק.ט.מ (או מותגיה השונים) ולא הונדה. גם בין הרוכבים בקבוצות הבכירות אנחנו רואים רמות גבוהות מאוד של תחרותיות, נזכיר שבשנה שעברה, לאחר שבועיים ו־4,706 ק"מ, ניצח בנאבידס את פרייס בפער בלתי נתפס של 43 שניות. השנה אנחנו יכולים להצביע על 10-15 רוכבים שלא יפתיעו אם ינצחו את המרוץ. אף פעם לא משעמם בדקאר, ויש לנו תחושה שהשנה יהיה צפוף במיוחד בצמרת.

זכרתם את השם 'קדשאי'? אז על אופנוע אדום של גאסגאס תתחרה השנה הישראלית הראשונה שתנסה לסיים את הדקאר, 28 שנה אחרי הישראלי הראשון שעשה זאת – קדשאי האב. נחזיק אצבעות חזק חזק ליעל קדשאי כדי שתסיים בתוצאה טובה. השתדלנו לא לדבר על המצב עד כה למען האסקפיזם, אבל יעל יוצאת לסעודיה בסיטואציה מאוד לא פשוטה ורק עצם ההגעה לקו הזינוק דרשה מאמץ ואומץ גדולים מצידה. אחרי שנה שלמה של עבודה כדי להגיע למעמד הזה, נמשיך לעדכן על הסיפור של יעל בדקאר ונאחל לה לחזור בריאה ומרוצה – ועם הגביע.

על הדקאר אפשר לכתוב עוד אלפי מילים, ופה דיברנו בעיקר על קטגוריית האופנועים (שבתוכה גם מתמודדים פרטיים וגם קטגוריית ה־Malle moto, בה למתמודדים אין תמיכה והם תלויים בעצמם) אבל קצרה היריעה מלהכיל והקשב מלקשוב – מידי שנה סיפקנו לכם סיכומים יומיים כאן באתר, והשנה נעשה זאת בפלטפורמה של הרשתות החברתיות, עם סיכומי וידיאו.

נסיים, כרגיל בפתיחת הדקאר, עם משפטו המפורסם של תיירי סבין, שמרגיש לכותב שורות אלה רלוונטי מתמיד עם יציאתה של יעל קדשאי למרוץ: "אתגר לאלו שהולכים, חלום לאלו הנשארים מאחור".