fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט – ראלי300
אלבר טריומף מתחת ל-menu – אמצע 3 – טייגר 800
זונטס אמצע 2
מטרו ימין 1 – ימאהה 26 יוני
מטרו באנר שמאל הכי עליון ימאהה – יוני-26
קריסטלינו קובית צד xi
nicot ניקוט אשדוד
מוטוטאץ דקר
עופר אבניר קוביה שמאל
אלבר טריומף קוביה עליון – טייגר 800
אישימוטו באנר קוביה שמאל
בליץ 10k קוביה 140 על 70
זונטס קוביה 140
kove 140 על 70 – איקס510
תמוז
מידלנד שחורי 140 על 70
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
סטפן
שרקו
voge מוטו24 באנר r-125
HJC
אודי דגן 140 על 70

ומה עם האופנועים? הצד שלנו של GTA

ומה עם האופנועים? הצד שלנו של GTA

כתב: אריק רוזנבלום | צילום: גלריית ההשקה של Rockstar Games

השבוע, אחרי 13 שנה, יצא סוף סוף GTA 6. עולם המשחקים יכול לנשום. אנחנו, ברשותכם, רוצים קודם לברר איפה מחנים את האופנוע. כי בזמן שכולם מתווכחים איזו מכונית לגנוב קודם, יש בסדרה הזאת גם דרך מעניינת יותר להגיע לצד השני של העיר. דרך צרה יותר, חשופה יותר, ובדרך כלל עם פחות סבלנות לפגוש חזית של משאית.

זאת לא פינה שולית בחניה. עוד לפני 6, ב-GTA 5 ובאונליין כבר הצטברו יותר מ-50 אופנועים, קטנועים וגרסאות. לא נעבור על כולם. נבחר כמה שהביאו איתם משהו מעבר לעוד מספר במד המהירות. השמות בדויים והעיצובים מערבבים לא פעם כמה דגמים אמיתיים, אבל חובב אופנועים ירגיש כאן די מהר בבית.

מי שחיפש אותם ב-GTA 3 חיפש לשווא. דווקא בווייס סיטי הם חזרו, ב-2002, והעיר של הניאון קיבלה פתאום גם כידון. ה-PCJ 600 היה אחד הכלים שהגדירו את החזרה הזאת. לא איזה פסל אקזוטי מסיבי פחמן, אלא אופנוע שנראה מוכר למי שזוכר חניות של אופנועים בשנות ה-90: מראה של יפני עם 4 צילינדרים, חצי פיירינג, משקף ומושב שאפשר לדמיין עליו גם מורכב. משהו ברוח ימאהה XJ600 דיוורז'ן, עם קווי דמיון גם לגרסאות של סוזוקי בנדיט. דווקא המראה הכמעט יומיומי הזה הוא חלק מהקסם. אופנוע שאפשר לדמיין בדרך לעבודה, רק שיום העבודה בווייס סיטי נוטה להסתבך.

לידו חנה הסנצ'ז, התשובה למי שלא מבין למה צריך להמשיך עם הכביש עד הסוף. הוא מלווה את הסדרה מאז ווייס סיטי, והעיצוב שלו השתנה בדרך, אבל הרעיון נשאר: אופנוע שטח קל, מרווח גחון ומתלים שנותנים סיבה טובה להסתכל גם על מה שיש מעבר למעקה. הוא לא צריך להיראות כמו סופרבייק כדי לפתוח אפשרויות. שביל, גבעה או מעבר צר יכולים להיות מעניינים יותר מעוד ישורת. רוכבי שטח מכירים את הרגע הזה שבו כולם רואים סוף כביש, ואתה רואה התחלה של טיול.

ואז יש את הפאג'יו, קטנוע עם מראה של וספה. ליד הספורטיביים והקרוזרים הוא נראה כאילו הגיע לכתובת הלא נכונה, אבל דווקא בגלל זה הוא כל כך שייך ל-GTA. גרסת המשלוחים, פיצה בוי, מוסיפה ארגז מאחור ומשימה שקל להבין גם בלי להכיר את העלילה: מישהו מחכה לאוכל. בתוך עולם שכל כך עסוק בלהיראות מסוכן, יש משהו מוצלח בקטנוע שלא נראה מסוכן אפילו לחברת הביטוח. לא כל כלי צריך לנצח במרוץ כדי שיזכרו אותו.

 

 

בסן אנדריאס כבר חיכה בקצה השני של הסקאלה ה-NRG-500. זה לא אופנוע שהלבישו עליו מדבקות כדי להצדיק מחיר, אלא מחווה ברורה למכונת גרנד פרי בסגנון הונדה NSR500: מעטפת מרוצים, צמיגי סליקס ומספר על הפיירינג. פתאום הרחוב נראה קצת כמו מסלול. המשחק אפילו הציע בית ספר לרכיבה ומיומנות שהשתפרה עם הזמן. מכל הדברים שאפשר ללמוד ב-GTA, זה לפחות משהו שאפשר להזכיר בבית.

אבל אופנוענות היא גם האנשים שמסביב לאופנוע. ההרחבה The Lost and Damned של GTA 4 הבינה את זה, והעבירה את הסיפור למועדון אופנוענים, עם נאמנויות, מאבקי כוח ויותר מדי אגו בחדר אחד. כאן האופנוע כבר לא היה רק דרך להגיע למשימה. הוא היה חלק מהזהות של הדמויות. הקרוזר והצ'ופר קיבלו משהו ששום נתון מהירות לא יכול לתת: סיבה להיות שם.

למי שהעדיף את הצד הספורטיבי, הגיע ההאקוצ'ו. מתחת לשם הבדוי קל לזהות את הצללית התפוחה והארוכה של סוזוקי האיבוסה. זה הקסם של העיצוב הזה גם מחוץ למשחק: אופנוע שלא צריך להיות דקיק כדי לשדר מהירות. לצדו, הבאטי 801 מביא את הצד האיטלקי, עם שפת העיצוב של אופנועי הספורט של דוקאטי. יפן ואיטליה, שני מבטים שונים על אותה חולשה שלנו. אפשר להבין את שתיהן בלי לפתוח טבלת ביצועים.

אונליין כבר לקח את החניה למקומות פרועים יותר. הווסטרן ריבר מזכיר את ה-Method 143 של ARCH, החברה של קיאנו ריבס וגרד הולינגר. לא עוד סופרבייק במדים אחרים, אלא שרירים אמריקאיים ועיצוב של אופנוע קונספט. בקצה הרחוק יותר נמצא האופרסור, עם כנפיים, הנעה רקטית ונשק. בשלב הזה אפשר להפסיק להתווכח אם הוא נאמן למקור. המקור, ככל הנראה, עבר למחלקת התעופה.

ועכשיו 6 מחזיר אותנו לווייס סיטי ולמדינת ליאונידה. אחד הכלים החדשים והמעניינים הוא הפרינצ'יפה Alvino V1, אופנוע הספורט שלצדו הוצג ג'ייסון. הקווים מזכירים דוקאטי פניגאלה V2, והוא בהחלט נותן סיבה להעיף עוד מבט בתמונות. מולו, הדינקה אנדורו מציע את המשיכה ההפוכה: מראה של דו-שימושי מהסוג שלא צריך חליפה צמודה כדי לעשות חשק לצאת מהעיר. אלה בדיוק שני הקצוות שהיינו רוצים למצוא בחניה: משהו בשביל הפניות, ומשהו בשביל הרגע שבו האספלט נגמר.

את ההתנהגות שלהם נשאיר למבחן עם שלט ביד. תמונה לא מספרת מה קורה בפתיחת גז או כמה משקל מרגישים בהחלפת כיוון. מה שאנחנו רוצים מ-GTA 6 הוא שההבדלים האלה יעברו גם דרך המסך. שקטנוע לא ירגיש כמו אופנוע ספורט שהחלישו לו את המנוע, ושאופנוע שטח ייתן סיבה לבחור בשבילים ובשטח. עם כל הכבוד למרדפים ולפיצוצים, לפעמים כל מה שצריך הוא כביש טוב, אופנוע שמוצא חן בעיניך וכמה דקות בלי הפרעות.

אם אפשר, גם בלי מסוק מעל הראש. קשה להתרשם מהאגזוז ככה.

 

ב־GTA יש מקום גם למכוניות על. אנחנו נשארים עם שני גלגלים.

 


מגזין מוטו נובמבר 2026 – גם בדיגיטל

 

לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Whatsapp לחצו כאן

לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Telegram לחצו כאן

תגובות


עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל 2 – wn7