מבחן דרכים: E RIDE Pro LS

כתב: שחר מלאך | צילום: בני דויטש

שורה תחתונה: קל, חרישי וחזק בטירוף – כל עוד זוכרים שזה עדיין פלייבייק.

יש משהו מאוד פשוט ומהנה בפלייבייק חשמלי: אין הילוכים, אין קלאץ', אין דוושת בלם אחורי ואין צורך להתעסק יותר מדי. מסובבים מצערת ונוסעים. ה-E Ride Pro 3.0 כבר הראה לנו עד כמה הפלטפורמה הזו יכולה להיות מעניינת, וה-LS לוקח את הנוסחה הזאת ומוסיף לה הרבה יותר כוח ויכולת ממה שמקובל לקבל מכלי קטן וקל ממדים.

את ה-LS פגשתי באירוע של קריסטלינו, יבואנית Xi Mobility, שבו השתתפו כ-30 רוכבים. רובם הגיעו עם טלריה קומודו, לצד כלים נוספים של טלריה ו-E Ride. יצאנו ליער מיתר בקבוצות, כשהמטרה מבחינתי הייתה קודם כל להכיר את הכלי ולראות מה הוא יודע לעשות בתנאי רכיבה אמיתיים.

ה-LS הוא כלי קטן, פשוט ונקי למראה. אין כאן הרבה דברים שמסיחים את הדעת מהמטרה – לעלות, לפתוח גז ולרכב. המשקל הנמוך, 83 ק"ג כולל סוללה, מורגש מיד. אפשר לשנות כיוון בקלות, לתקן קו תוך כדי תנועה ולהרים את החלק הקדמי בלי להרגיש שהכלי נלחם בך.

בגובה של 1.85 מ', ה-LS הרגיש לי מעט קטן, במיוחד לעומת הקומודו שאליו עברתי בהמשך. מצד שני, הממדים הקומפקטיים הם גם חלק מהקסם שלו. בסינגלים צפופים ומפותלים, המשקל והמידות האלה הופכים אותו לכלי שקל מאוד לשחק איתו.

ה-LS מצויד בגלגלי 19 אינץ' מלפנים ו-18 אינץ' מאחור, במתלי Fast Ace ובבלמים הידראוליים עם דיסקים בקוטר 220 מ"מ מלפנים ומאחור. הסוללה היא 72V/50Ah, והיצרן מצהיר על טווח של עד 140 ק"מ וזמן טעינה של כ-3.5 שעות. במחירי ההשקה הוא מוצע ב-29,990 ₪, לעומת 32,990 ₪ במחיר הרגיל.

המנוע החשמלי מספק 10 קילוואט בהספק הנומינלי ועד 25 קילוואט בשיא. הנתונים האלה מקבלים משמעות ברגע שמתחילים לפתוח את המצערת. התגובה מהירה והכוח מגיע מיד, בלי ההשהיה שאנחנו מכירים מאופנוע עם מנוע בעירה פנימית.

התחלתי במצב Eco, שהיה מבחינתי דרך טובה להבין את הכלי וללמוד את תגובת המצערת. משם עברתי למצבים חזקים יותר, עד Sport. ההבדלים בין המצבים מורגשים היטב, וב-Sport כבר יש יותר ממספיק כוח לרכיבה מהירה. ה-LS מציע גם מצב Race, אבל בתוואי שבו רכבנו לא הייתה סיבה ממשית לעבור אליו: האתגר עבר מהר מאוד מהספק לאחיזה וליכולת להעביר את הכוח לקרקע.

המצערת מגיבה היטב ומהר, ובעליות הכוח הרב יחד עם המשקל הנמוך הופכים את הגלגל הקדמי לקל מאוד, לפעמים אפילו קל מדי. כמעט כל פתיחת גז משמעותית בעלייה גרמה להרמת גלגל, ולכן צריך לעבוד עם הגוף והמצערת כדי לשמור על הקו.

הרכיבה השקטה ביער מיתר
אחרי כמה דקות של הסתגלות אפשר להתחיל ליהנות מהיתרון הגדול של ההנעה החשמלית. אין רעש מנוע, אין העברות הילוכים ואין צורך לצעוק כדי לדבר עם הרוכב שלידך. במקום זאת שומעים את הצמיגים, את האבנים ואת עבודת המתלים.

רכבתי בערך שעתיים נטו, ובסיום הרכיבה מד הסוללה הראה בערך חצי סוללה, אולי מעט יותר. לא מדדתי את המרחק שעברנו ולכן לא אנסה להסיק מכאן טווח אמיתי. זו אינה מדידת טווח, אבל היא כן נותנת אינדיקציה לכך שלאחר כשעתיים של רכיבה נותרה בערך מחצית מהסוללה.

את המתלים השארתי כפי שהגיעו מהמפעל. גם את מצבי הרכיבה והאפשרויות הנוספות דרך האפליקציה לא שיניתי במהלך הרכיבה. בשלב הזה היה לי חשוב להכיר את הכלי כפי שהוא ולרכב עליו, ולא להתחיל לחפש את הכיוון האישי שלי. ברכיבה ארוכה יותר בהחלט הייתי מתנסה גם בכיווני המתלים ובהגדרות האלקטרוניות.

בקטעים המהירים והזורמים, ובעיקר כשהקרקע הייתה יחסית מהודקת, מתלי Fast Ace עבדו בסדר. המשקל הנמוך של הכלי הוא ללא ספק הנשק המרכזי שלו, והוא מאפשר לזרוק אותו מצד לצד ולתקן טעויות בקלות.

הבלמים, לעומת זאת, היו מבחינתי נקודת חולשה. הם הרגישו חלשים יחסית, ובעיקר בירידות תלולות לא נתנו לי את הביטחון שהייתי רוצה לקבל מהבלם הקדמי. הבנתי שגם החלפת רפידות היא שדרוג מקובל אצל רוכבים של הכלי, ובגלל הזמינות והמחיר של רפידות מתאימות מדובר בשינוי פשוט יחסית למי שרוצה לשפר את התחושה.

הבלימה הרגנרטיבית דרך ידית האגודל מוסיפה עוד דרך לשלוט בכלי, ולאחר שמתרגלים אליה היא שימושית. אבל היא לא יכולה לפצות על מגבלות של הצמיגים, המתלים או מערכת הבלימה עצמה.

כשהקרקע נפתחת, המגבלות מופיעות
ה-LS נהנה מאוד מסינגלים מהירים ומפותלים, אבל כשהשטח נהיה טכני יותר מתחילים להרגיש את הפשרות שנעשו כדי להגיע לכלי כל כך קל וקומפקטי.

הכלי שעליו רכבתי באירוע הגיע עם צמיגי שטח שאינם הצמיגים המקוריים. מידות הצמיגים של ה-LS הן 2.75-19 מלפנים ו-3.00-18 מאחור. הצמיג האחורי צר יחסית, ובעליות עם קרקע משוחררת הוא מתקשה לייצר את האחיזה שהייתי רוצה. במשלוחים הבאים צפויים להגיע צמיגי מקסיס, כאשר בשלב זה הם מסומנים במיתוג E Ride.

המשקל הנמוך, שהוא יתרון גדול ברוב הזמן, הופך כאן גם לחיסרון. החלק הקדמי קל מאוד, ובעליות תלולות כל פתיחת מצערת מרימה אותו. אם נעצרים באמצע עלייה כזאת, לא תמיד אפשר פשוט לפתוח גז ולהמשיך. צריך למצוא קו, לעבוד עם הגוף ולפעמים לזגזג את המשך העלייה כדי להצליח להעביר את הכוח לקרקע.

אחרי הרכיבה, מבחינתי ברור שה-LS מכוון יותר לפלייבייק מאשר לאופנוע אנדורו מלא. כשהשביל מהיר, מפותל ויחסית חלק, הוא מהנה מאוד. כשהשטח הופך שבור, תלול או משוחרר, כבר צריך לעבוד יותר כדי לפצות על המגבלות.

מעבר לקומודו: פלייבייק מול אופנוע שטח
בהמשך עברתי לטלריה קומודו, וההשוואה ביניהם הייתה מעניינת בעיקר בגלל ההבדל בגישה. הקומודו שוקל כ-98 ק"ג, לעומת 83 ק"ג ב-LS, ויש לו מנוע שמפיק עד 32 קילוואט, סוללת 97 וולט וגלגלים במידות 21/18.

ה-15 ק"ג הנוספים מורגשים מיד במהירות נמוכה ובשינויי כיוון, אבל כשהשטח נפתח הם הופכים ליתרון. הקומודו מרגיש יציב יותר, הצמיג האחורי הרחב מספק יותר אחיזה, והמתלים והבלמים נותנים יותר ביטחון כשהקצב עולה או כשהקרקע נשברת.

גם הממדים הרגישו לי מתאימים יותר לגובה שלי. לעומת ה-LS הקומפקטי, הקומודו הרגיש לי יותר במידות של אופנוע שטח, והאחיזה הנוספת מאחור תרמה לביטחון כשהקרקע הפכה פחות צפויה.

לעומת זאת, בקטעים צפופים ומהירים ה-LS הרגיש לי קליל ומשחקי יותר. הוא דורש פחות מאמץ כדי לשנות כיוון, והמשקל הנמוך שלו הופך אותו לכיף גדול כשלא צריך להתמודד עם מהמורות גדולות או עם אחיזה בעייתית.

לסיכום
ה-E Ride Pro LS הצליח להפתיע אותי. הוא אמנם נראה כמו פלייבייק קטן ופשוט, אבל 25 קילוואט ומשקל של 83 ק"ג יוצרים שילוב עם הרבה מאוד ביצועים.

היתרונות שלו ברורים: משקל נמוך, תגובת מצערת מהירה, כוח רב, רכיבה שקטה וממדים קומפקטיים שהופכים אותו לכלי מהנה מאוד בסינגלים מהירים ומפותלים.

מצד שני, הצמיג האחורי הצר, המתלים והבלמים מגבילים אותו כשהשטח נהיה טכני ותובעני יותר. לכן מי שמחפש כלי קליל ומהיר לרכיבת שבילים וסינגלים ימצא כאן חבילה מעניינת מאוד, אבל מי שמגיע עם ציפייה לאופנוע אנדורו מלא יצטרך לקחת בחשבון את ההבדלים.