עלילת הסיטרואן המיוחדת מכולן

כתב: דני שטיינמן | צילום: סיטרואן

הסיטרואן Traction Avant ("הינע קדמי", בתרגום חופשי מצרפתית) הייתה מכונית פורצת דרך ובשל כך גם מהמפורסמות שיצאו את צרפת. כאשר הושקה בסוף 1933 היא שיקפה היטב את חזונו ושאיפותיו של אנדרה סיטרואן, מייסד החברה, להציע את מכונית הנוסעים המתקדמת והיעילה אי פעם. תחת הנחייתו והוראותיו עבד צוות מהנדסים על פיתוח מערכת הינע קדמי יחד עם שלדת monocoque (מרכב אחוד) עתידנית שפותחה במקור עבור מטוסים.

ה־Traction Avant, שמעצביה (אנדרה לה-פבר הצרפתי ופלמיניו ברטוני האיטלקי) הצליחו לנצל את תכנונה המיוחד ולעצב מרכב מודרני, אווירודינמי ומרווח באופן חסר תקדים (בשל היעדר מערכות הינע ותיבת הילוכים שחוצות בדרך כלל את תא הנוסעים), הייתה למכונית הראשונה בעולם בייצור המוני עם הינע קדמי ושלדת מונוקוק – שלדה בה המרכב הוא נושא העומס העיקרי, ללא הצורך בקורות פלדה עליהן המכונית (מנוע, תיבת הילוכים ומרכב) נשענת. במידה רבה, הייתה ה־Traction Avant לא רק לסיטרואן המתקדמת אי פעם עת הושקה, אלא גם למכונית שהתוותה את הכיוון בו מתכננים ובונים מכוניות מודרניות, עד היום.

סיטרואן Traction Avant 15 Six H שנת 1956

ה־Traction Avant יוצרה בכמה גרסאות, כסדאן מרווחת עם 4 דלתות, סטנדרטית או מוארכת, קופה ואפילו טנדר, מ־1934 ועד 1956, בקרוב ל־800,000 יחידות. ניתן להעריך שזו הייתה הסיטרואן שהשפיעה יותר מכל מכונית אחרת על החברה, משני היבטים; הראשון – היא הזניקה את סיטרואן שנות דור לפנים מבחינת חדשנות וטכנולוגיה, ממצבת אותה כיצרנית מתקדמת, חריגה ושונה. ההיבט השני היה גורלי עוד יותר; בשל הוצאות הפיתוח האסטרונומית, סיטרואן פשטה רגל בשנתה הראשונה של ה־Traction Avant, ובשל כך עברה לשליטת יצרנית הצמיגים מישלן שהחזיקה בה עד 1976. מישלן השתמשה בסיטרואן בין היתר כפלטפורמה לניסויים ולבחינת צמיגים וטכנולוגיות רכב שונות, מה שהשפיע בתורו על ה־DNA של המותג, עם השפעה ארוכת טווח.

כמעט מיד עם השקתה, ובמקביל לגל ההדף שהיא עוררה בעולם הרכב, החלה הציפייה לגרסת קבריולט ספורטיבית ונטולת גג. המבנה הייחודי של ה־Traction Avant העניק לה יכולות אחיזה והתנהגות כביש פנומנליות לזמנה ורבים ציפו לחוות יכולות אלו עם גג פתוח ומרכב ספורטיבי-אלגנטי מתבקש. בסיטרואן לא היו צריכים לשמוע את תקוות חובבי הז'אנר בכדי לחשוב על גרסה שכזו, ולמעשה עוד בשלבי תכנונה חשבו על קבריולט, לאו דווקא מסיבות של פוטנציאל להכנסות, מה שלא תמיד צפוי בגרסאות קצה, אלא יותר מסיבות תדמית ושדרוג המותג.

ב־1938 השיקה סיטרואן את ה־Traction 15 Six, גרסת העל של ה־Traction Avant, שצוידה במנוע 6 צילינדרים בנפח 2.8 ליטר שהציע 77 כ"ס. שילוב המנוע החזק יחד עם יכולות המרכב והמתלים של הלימוזינה האלגנטית הפכו את המכונית לאחת המהירות באותה העת, עם ביצועי כביש שלא פעם העפילו על ביצועי מכוניות חזקות ויקרות הרבה יותר. זו הייתה יצירה מתוחכמת ומתקדמת ששילבה הנדסת עילית שבבסיסה הייתה גישה של "יותר מוח במקום כוח". התקשורת וגם אנשי סיטרואן, בקמפיינים הפרסומיים, הכתירו אותה מהר מאוד כ"מלכת הכביש", ולא בכדי. הציפייה לראות קבריולט על בסיסה הפכה ללוחצת יותר. בתחילת 1939 בנו במחלקת הפיתוח של סיטרואן מספר אבות-טיפוס של קבריולט על בסיס ה־Traction 15 Six והחלו לבחון אותם באינטנסיביות במסלול המרוצים L’autodrome de Linas-Montlhéry הממוקם כ־30 ק"מ דרומית לפריז.

סיטרואן Traction Avant 11B Cabriolet שנת 1938

ככל הנראה, רק שבע Traction 15 Six Cabriolet יוצרו בסה"כ – כאשר (כנראה) שלוש לפני שהמלחמה פרצה והייצור הופסק, ועוד ארבע הורכבו לאחר המלחמה. כיום ידוע רק על ארבע האחרונות, כולן התגלו במצבי הרכבה שונים באחד המרתפים של מפעל סיטרואן Quai de Javel בפריז לאחר המלחמה. השלוש שיוצרו לפני המלחמה נמסרו לשגריר צרפת בארה"ב שלקח אותה איתו, ליורשת אימפריית הצמיגים מישלין, הבעלים של סיטרואן מאז 1934, ולדוכסית הצרפתייה de Portes; כולן נעלמו ללא עקבות וגורלן לא ידוע עד עצם היום הזה.

הסיטרואן הנחשקת מכולן כיום, לבטח מן ההיבט האספני-היסטורי, היא גרסת 8 הצילינדרים של ה־Traction Avant שכונתה Citroën Traction 22CV. תריסר מהן יוצרו כאבות-טיפוס, אך ככל הנראה כולן הושמדו במהלך המלחמה. כיום יש כמה סיטרואן העונות לשם Traction 22CV אך מדובר בהעתקים.

מכאן, שכיום מהוות ארבע הסיטרואן Traction 15 Six Cabriolet ששרדו, את היצירות הנדירות והמבוקשות ביותר, ולא רק כפריטי אספנות נחשקים, שיצאו את מפעלי סיטרואן; הסיטרואן Traction 15 Six Cabriolet היחידה שנמכרה במחיר ידוע, במסגרת מכירה פומבית, גילחה 600 אלף יורו ממי שרכש אותה (ב־2015) והפכה בכך לסיטרואן היקרה אי-פעם. סביר להניח שמחירה כיום גבוה בהרבה. זאת ועוד: ההיסטוריה החסרה של מכוניות מיוחדות אלו, בכלל זה פרטים מלאים על מעצביהן, הליכי הפיתוח, תוכניות השיווק ובעיקר – גורל המכוניות החסרות – הפכו אותן למיוחדות כפי שהן, הרבה מעבר לעיצוב ולתצורה הייחודיים.