טיול מועדון ימאהה טנרה לצפון הארץ

כתב: מיקי כהן | צילום: שמוליק פאוסט

חודש מאי מתהדר לו במזג אוויר חמים, עם ימים של שרב שמזכירים כי פעם, לפני שנים רבות, היה פה מדבר – לכן אין יותר מתאים לאווירה מטיול עם מועדון טנרה, אך בשל מזג האוויר כוון דווקא לצפון המדינה, כדי לברוח מעט מהחום המעיק. אותו מועדון אשר הוקם לפני פחות משנה, בעידוד ובתמיכה מלאה של יבואנית ימאהה, וכבר מונה למעלה מ־300 חברים, מבין מועדוני הדגם הגדולים בישראל, אם לא הגדול מביניהם.

כבר ביום חמישי, בשעות אחר הצהריים, אני אוסף את הטנרה אשר ילווה אותי במהלך הטיול ולמחרת בבוקר אני עושה את דרכי לנקודת המפגש שנקבעה במטרו חדרה. כ־60 בעלי טנרה, בין אם אלו 700 או 660, הספיקו להירשם לטיול, ובאופן מוזר כמעט שלא ראיתי 2 אופנועי טנרה דומים אחד לשני, כאשר כל רוכב משפצר ומתאים את הטנרה לטעמו ונוחותו. האחד הוסיף תיקים, השני קיט מדבקות ולעיתים נדירות נשאר מקורי. מגוון ומעניין.

לאחר תדרוך בטיחות והסבר על המסלול המיועד מפיו של גיא רדר, התבקשנו להמשיך בנסיעה חופשית לצומת צמח שעל שפת הכנרת. הטנרה נוח ושימושי גם ברכיבה מנהלתית בדרכנו לעזוב את האספלט. לאחר תדלוק המשכנו כמקשה אחת בעליה לרמת הגולן, בכביש חמת גדר המתפתל לאורך חלק מהגבול עם ירדן, דרך מדהימה ביופיה ומהנה לרכיבה – שלמראה השיירה הפך יפה עוד יותר.

כשעולים לרמת הגולן הטמפרטורות יורדות ומזג האוויר הופך נעים ונוח, קצב הרכיבה לא מהיר ומאפשר להביט על נופי רמת הגולן הצופים על ימת הכנרת. כולנו חמושים באופנועי אדוונצ'ר ואת כל הדרך הזו עברנו בשביל לטעום חול וטבע, אז אנחנו יורדים מהאספלט לשטח, לכיוון תל א-סאקי, שם הוצגה בפני כל הרוכבים היסטוריית המקום.

בחזרה לקטע קצר בכביש, ברכיבה לאורך כביש 98, לעצירת קפה בבריכת אורחה וחלוקה לשלוש קבוצות רוכבים שיעברו כמעט את אותו המסלול אך עם אתגרים מעט שונים, חברתי לקבוצה אותה הוביל גיא רדר, שלקח אותנו לנקודות שונות ברמת הגולן והוסיף הסברים רבים.

השתכשכנו בבוצץ שהפתיע בכמה מקטעים, דילגנו על סלעי הבזלת של הגולן, צלחנו כמה מעברי מים – מתוכם אחד, ליד מעיין ידידיה, ששם את גובה המים ממש מתחת לפנס. סיימנו את מקטע השטח בבית המכס, כצפוי הטנרה צלח את כל אשר זרקנו תחת גלגליו ללא תלונות. כמו בכל ירידה מהאספלט, גם פה היו כמה רגעים לא מתוכננים, בהם התגלתה הערבות ההדדית של חברי המועדון. למראה גלגל פצוע המאבד במהירות אוויר נחלצו חברי המועדון לעזרה מיידית, האחד שלף כפות, השני סט מפתחות תואם והשלישי הוציא פנימית, דקות מספר ונושא הגלגל נותר רק זיכרון.

מעבר ידידיה סיפק לנו אירוע דרמטי כאשר אחד הרוכבים שלח את הטנרה שלו לטבילה עמוקה ומים חדרו למערכת היניקה, תושיה ומומחיות של כמה חברי הקבוצה וכמה דקות אחר כך, שתי הבוכנות של הטנרה חזרו לנוע בצילינדריהן.

השמש כבר באמצע השמיים וגם הגולן התחיל להתחמם, הרעב גם הוא נתן את אותותיו ואנו עשינו דרכנו לאקורד הסיום של הטיול – ארוחת צהריים דשנה, אחריה חברי המועדון נפרדים ועושים דרכם איש לביתו, לספר סביב שולחן השבת את חוויותיהם – ואין ספק שיש מה לספר.

חזרנו הביתה עם ציפייה להזמנה והתרגשות לקראת טיול המועדון הבא. זה לא קורה תמיד.

לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Whatsapp לחצו כאן
לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Telegram לחצו כאן