מועדון האופנועים הישראלי נצבע באדום עם הדרום

רוצים לדעת איזו עוצמה יש למועדון הזה? דוגמא טובה לעוצמה זו היא שביום ראשון מחליטים על טיול שישי, וכבר באותו סופ"ש יוצאים לטיול מתוקתק ומאורגן עד לפרטים הקטנים ביותר. אל ה"דרום אדום" הוביל אותנו איל ברנדט, ומסייעים לו נאמנה דורון קדמיאל ויוסי והב, שאף יצא מוקדם יותר השבוע לטיול הכנה ב"שכונה" שלו כדי לבדוק שהדרכים מתאימות לכל משתתפי הטיול.

בעיתוי מקרי הגענו לקברו של אריק שרון יום לאחר ציון יום השנה למותו, כך שלהסברים של איל ברנדט ודורון קדמיאל מתלווים רעשי המלגזות ופועלי הבמה שמפנים את הציוד והמחסומים מהאירוע של אתמול.

הגבעה היא "גבעת הכלניות", אבל הפעם החרציות הצהובות מאיימות לקחת את הבכורה ומשתלטות על הגבעה. לנוכח ה"השתלטות העוינת" הזאת אנו עוזבים את הגבעה ויוצאים לכיוון "שוקדה". היום זה היום הראשון של חודש "דרום אדום", ואני הייתי בטוח שיום שישי הראשון של חודש "דרום אדום" לא יהיה כל כך עמוס, אך מסתבר שכמונו חשבו עוד מאות משפחות שהציפו את האתר ב"שוקדה". כנראה שלנו האופנוענים יש פריווילגיה, ולמרות שהאזור סגור לתנועת כלי רכב עקב עומס בלתי רגיל- מתירים לנו להיכנס למתחם כדי לינוק את כל האדום הזה לקרבנו.

המצלמות נשלפות ועדויות לכך תוכלו לראות בעשרות תמונות מדהימות שפורסמו כאן בדף. אנו שולפים גם את ארוחת הבוקר וערכות הקפה, ונהנים מכל רגע מהאווירה הקסומה שמשרה המקום והחברותא הנעימה.

את שוקדה עוזבים מחוסר ברירה וממשיכים לבארות יצחק הישנה. גם כאן מקבלים הסברים מלומדים על המקום, על תושביו בתקופת הקמת המדינה והקרבה לרצועת עזה. הזיכרון האחרון והטרי למדי ממבצע "צוק איתן" מלמד אותנו שהעתיד כאן לא יהיה וורוד בקרוב.

דילגנו הלאה ל- 232, כאשר היעד הוא חוות "אל היען" שגם מהווה סיום ליום כל כך מוצלח.

תודה למוביל הטיול, איל ברנדט, איתו טיילתי פעמיים בשבוע שעבר (אחד ספונטני ביום שלישי וביום שישי), תודה ליוסי והב ודורון קדמיאל שסייעו והוסיפו את התבלינים שלהם לקדירה, ותודה ליואל פינקל על האיסוף הסובלני לטור ארוך כל כך.

תודה מיוחדת לכל החברים שלקחו חלק בטיול על החברותא הנעימה והבטוחה .