לקראת ביקורו בישראל: מוטו פוגש את מרקו מלאנדרי

תמי גורלי | צילום: MotoGP.com, WSBK, אנדראה וינונה, FIM, Ducati Motor holdings

מרקו מלאנדרי כבר לא ילד. הרוכב האיטלקי שניצח 22 מרוצים ברמה העולמית, מתוכם חמישה בקטגוריית המוטוGP, כבר חגג ארבעים אבל משהו ברוכב הזה, שפרש רק לפני קצת יותר משנתיים, מרגיש מאוד צעיר. אולי זה מבנה גופו הקטן (1.66 מטר בלבד) ואולי זה בגלל שאחרי שיחה איתו ישנה תחושה כאילו שהאיטלקי נמצא כעת בתקופה דומה לזו שחווים כל כך הרבה ישראלים, התקופה של 'אחרי הצבא', כאשר מתחילים לגלות את העולם. מלאנדרי יגיע לישראל בחודש אפריל ויעביר הדרכות רכיבת מסלול.

השיחה מתחילה בזכרונות, נפגשנו פעמים רבות בעבר כאשר היה רוכב מוטוGP. הראיון המלא האחרון שנתן לי היה כשרכב עבור קבוצת גרסיני בעונת 2010, העונה הסדירה האחרונה שלו באליפות העולם לפני שעבר לפאדוק הסופרבייק. היום הוא כבר יכול לצחוק על מה שקרה בעונת 2015 כשאפריליה עם פרויקט חדש החזירו אותו למורת רוחו למוטוGP. מלאנדרי הדגים אז מה זו שביתה איטלקית…

אלוף קטגוריית ה־250 סמ"ק בעונת 2002, סגן אליפות המוטוGP בעונת 2006, סגן אליפות הסופרבייק בעונתו הראשונה שם ב־2011 (שם גם ניצח על ארבעה יצרנים שונים: ימאהה, BMW, אפריליה ודוקאטי) בשונה מיריביו, לא נשאר בפאדוק. הוא לא מצא תפקיד כמנהל, מדריך או כתצפיתן. ואחרי תקופה בה עבר לצד השני של המתרס ועבד כפרשן, העונה הוא יצפה במרוצים כמעט כמו שאר האוהדים.

"אולי אגיע למספר מרוצים, אבל לא יותר מזה, אני כבר לא כל כך אוהב את הנסיעות, מדי פעם זה בסדר ורק כשזה במטרה לחוות דברים חדשים. אני מעדיף לצפות בהם בטלוויזיה. עבדתי כפרשן עבור הטלוויזיה האיטלקית ולשמחתי זה היה מהסטודיו במילאנו. יזמתי גם מספר כתבות שעשינו במהלך חופשת החורף והראנו את בתי המלאכה של היצרנים, כיצד מפתחים את האופנועים של אפריליה ודוקאטי, זה היה כיף ונחמד מאוד, אבל פתאום ערוץ הטלוויזיה החליט ללכת על כדורגל ולא על המוטוGP. חבל, כי הם בחרו כדורגל איטלקי ולא אליפות עולם".

למה אתה חושב שזה קרה?
"אני צופה שבעקבות הפרישה של ולנטינו, ההתעניינות היחסית נמוכה מבעבר תימשך עוד מספר שנים. אפילו אם היו – יש כעת ויהיו עוד – רוכבים איטלקים טובים, נראה שחסר משהו כדי לגרום לאנשים לצפות בטלוויזיה, נראה שיש חוסר של אישיות או דמות. באניאיה והרוכבים האחרים לא חזקים מספיק כפרסונה, כאישיות. כמובן, זה בלתי אפשרי שיהיה עוד מישהו כמו ולנטינו, אבל הרוכבים היום לא משאירים רושם ארוך טווח".

בשונה מרוכבים אחרים, לא נשארת בפאדוק
"אני אוהב לגלות ולחקור את מה שהעולם יכול להציע חוץ מספורט-מוטורי, כי מאז ומתמיד כל מה שעשיתי זה ספורט מוטורי, אבל כעת אני מגלה דברים חדשים. אני לא ממש מבין מדוע, אבל התאהבתי באופני הרים חשמליים ואני גם משתתף במרוצים, זה כיף גדול. אני מקבל את האדרנלין שאני צריך, אבל אני חווה משהו שונה לחלוטין בחיי. עכשיו אני נוסע עם הוואן הקטן שלי אל אמצע היער. אני נוסע בלי תוכניות ותכנונים מראש. פעם החיים שלי היו מערכת שעות: אימונים, שינה, אוכל, בדיקות טכניות, מרוצים. עכשיו אני רוצה לנסות לעשות משהו חדש ואני ממש נהנה".

שמעתי שהעונה אתה כן מתכוון להשתתף באליפות העולם – אליפות האנדורו קרוס-קאנטרי לאופניים חשמליים
"זה לא במטרה לנצח, זה בטוח! אין לי את הכישורים בכדי לנצח ואני לא בכושר מספיק טוב, אבל אני רוצה להשתתף כי מתחרים במקומות מאוד יפים ויש לי שם הרבה חברים. חוץ מזה שיש אופניים עם השם שלי (אופני פולגור, Mula 880 MM33) ככה אני יכול לשווק אותם, זה התירוץ. למען האמת, מעולם לא אהבתי אופני הרים, אבל ב־2014 התחלתי להשתמש באופניים חשמליים כדי להתאמן. לפני כמה שנים השתתפתי במרוץ ראווה כי אחד מנותני החסות שלי ביקש – ופשוט נהניתי. באותה התקופה כבר החלטתי לפרוש מהסופרבייק ויצא לי לראות באינטרנט מרוצים, ואז התחלתי להתחרות בשביל ההנאה האישית שלי".

זה משלים את מה שאולי חסר אחרי פרישה?
"זה שונה מאוד ממרוצי אופנועים, אבל עדיין מספק קצת אדרנלין. כל רוכב מזנק לבד וזה מרגיש כאילו כל רוכב צריך להוכיח את עצמו לעצמו. יש לחץ, אבל לא יותר מדי ואם אני רוצה – אני אפילו יכול לשתות כוסית יין ערב לפני התחרות… אני רוצה לעסוק בספורט, אבל להנות ממנו, אני רוצה לעשות את מיטב יכולתי – אבל בגבולות ההנאה בלי הלחץ".

זה נשמע כאילו זו הקלה לפרוש
"כל עוד נמצאים בתוך האליפות אי אפשר באמת להבין. הרוכבים מתחרים מגיל צעיר מאוד ורק כשמפסיקים אז מבינים עד כמה החיים היו קשים וכמה לחץ הופעל. זה מאתגר, מאוד לא פשוט. כאשר פורשים מגלים חיים חדשים לחלוטין, לכן אני רוצה לקחת את הזמן מחוץ לפאדוק ולא לבוא יותר מדי".

אתה אוכל כל מה שאתה רוצה?
"כן".

עשית הרבה הרפתקאות בשנים האחרונות תוכנית ריאליטי, די ג'יי
"התשוקה למוזיקה הייתה בי מאז שאני בן 12, אבל לא היה לי מספיק זמן כדי להתאמן, כעת שיש לי זמן אני עושה את זה קצת יותר. אולי אנגן במהלך הסופ"ש של המוטוGP במוג'לו, ביום שישי באזור האוהדים מחוץ לפאדוק. המוזיקה והתיקלוט תמיד היו נוכחים בחיי, אבל פשוט לא היה לי זמן לעבוד על זה".

אתה יכול להשוות את האדרנלין על המסלול להופעה?
"האמת שזה מדהים לראות כיצד הקהל מגיב כאשר שמים מוזיקה שהם אוהבים! זה יפה מאוד לראות, כי זה כאילו שהשליטה על רגשות הרוקדים היא בידיים של התקליטן. זה נחמד, באמת שאני אוהב את זה! התחושות האלו היו דומות לאלו בזמנו על האופנוע, בעיקר כאשר היו צופים רבים מסביב וכאשר האוהדים חיכו שאחזור למוסך. זה נותן עוד כוח ואנרגיה".

איזו מוזיקה אתה מנגן?
"אני אוהב מוזיקה אלקטרונית אבל פעמים רבות אני צריך לנגן מוזיקה מסחרית, תלוי איפה אני מנגן ועבור מי אני מחמם. בדרך כלל אני החימום עבור הדיג'יי המרכזי, גם בגלל שאני לא רוצה להישאר עד 5:30 בבוקר… ככה בשעה 01:00-01:30 אני כבר יכול לחזור הביתה. אני שם הרבה פופ, רמיקס איטלקי, מוזיקת דאנס".

גם לוולנטינו יש תשוקה למוסיקה
"הוא התחיל יחד איתי, יש לנו הרבה מהמשותף".

אתה מרגיש שחסר לך משהו מקריירת המרוצים?
"מה שבטוח – חסרים לי תארים. ניצחתי הרבה מרוצים אבל איבדתי הרבה אליפויות. עם זאת אני חושב שישנה סיבה לכל פעם שפיספסתי אליפות. זה לא תירוץ אבל אני יודע מדוע הפסדתי. הייתי רוצה לשנות דברים בעבר, אבל זה בלתי אפשרי. בכל מקרה אני יכול להיות שמח כי עשיתי משהו שאנשים זוכרים היטב, כמו הניצחון בפיליפ איילנד 2006, מוג'לו 2005 וכאשר רכבתי עם חליפת ספיידרמן ב־2002. עשיתי דברים שהאוהדים זוכרים יותר מתארי אליפות".

זו החליפה האהובה עליי, אבל הרסת אותה, לא?
"כן, רכבתי עם חליפה דומה גם ב־2004 והרסתי אותה לחלוטין! ב־2002 ניצחתי את המרוץ במוג'לו אבל הסיום של המרוץ ב־2004 באסטוריל לא היה טוב במיוחד. האמת? זה לא היה רעיון שלי למרות שהייתי שמח לקחת על זה בעלות, כי זה היה רעיון מדהים. אני זוכר שאחרי המירוץ במוג'לו עמדו מחוץ למוסך ילדים קטנים שהסתכלו עליי ואמרו לאביהם "היי אבא, תראה, זה ספיידרמן!", זה היה נפלא".

הבת שלך עוד מעט בת תשע, כמה היא יודעת על מה שהיית עושה בעבר?
"לא יותר מדי, היא לא מבקשת לראות מה עשיתי, אבל היא כן שאלה למה אנשים מבקשים להצטלם איתי כל הזמן. ואז יום אחד היא אמרה לי שזה טוב שהם מבקשים להצטלם, כי אם לא היו מבקשים זה אומר שאני כבר לא עדכני".

האם סיפרת לה שהכינוי שלך היה "הקיפוד"?
"היא ראתה את העיצובים הישנים של הקסדה שלי וראתה את האווטאר. סיפרתי לה שפעם השיער שלי היה נראה ככה. באותה תקופה כל העיצובים של החיות והלוגואים היו מאוד אגרסיביים, אני אהבתי את הקיפוד כי הוא נראה נחמד, חמוד כזה, אבל כשהוא מתעצבן הוא הופך אגרסיבי".

מה אתה חושב על האליפות כיום?
"אני מאוד אוהב לעקוב אחרי האליפות. ב־2020-2021 הייתי פרשן, שוחחתי עם הרוכבים במסלול והייתי מעורב מאוד. עכשיו קצת פחות, אבל אני עדיין עוקב, אפילו אחרי המבחנים, וקורא את כל הציטוטים של הרוכבים ועל כל חלק חדש שהיצרנים מביאים למסלול. אני לא יכול להפסיק לאהוב ספורט מוטורי, זה עדיין חלק ממני, אלו החיים שלי, זה מי שאני".

"הספורט השתנה מאוד. בשלוש השנים האחרונות התווספו החלקים האווירודינמיים ומנגנוני ההנמכה. אלו דברים שבעבר אי אפשר היה אפילו לחשוב עליהם. זה קצת מעבר לרצוי, כי הרוכב צריך לעשות יותר מדי דברים. בתקופה שלי היה קצת יותר מקום לרוכב. לאלקטרוניקה כבר היה חלק גדול מהאופנועים, אבל זו הייתה עזרה, עכשיו זה כבר סגנון רכיבה… זה קצת יותר מדי. אני מסכים שזה נדרש אם המטרה היא שיפור הבטיחות, אבל כל הפיתוח האווירודינמי אף פעם לא יהיה על אופנוע לכביש הציבורי ולכן זה לא ריאלי לאופנועים. האופנועים אפילו קצת יותר מכוערים".

ומה אתה חושב על הרוכבים היום?
"בתקופה שלי היינו די קנאים לפרטיות, אפילו לא הראינו מה היינו לובשים בחיים האישיים וכעת נראה שעל הרוכבים להראות הכל, לפעמים יותר ממה שהם באמת רוצים, אבל בגלל שנותני החסויות, הקבוצה או האליפות עצמה מבקשים. כל העולם הולך לכיוון הזה, בשבילי זה… אני חושב לפעמים שעדיף לדמיין משהו על פני לדעת את האמת…"

כי אם נזכר בחלק מהתמונות שלך בצעירותך, אולי עדיף…
"כן, בימים ההם לא הייתי מושלם… לפעמים, אם הייתי חושב על משהו הייתי חייב לעשות אותו, זה הלך הרוח שלי. רציתי לשמור על האופי והאישיות שלי. היום כל הרוכבים נראים אותו הדבר. אני מעדיף שכאשר אדם חושב משהו, הוא מדבר – לטוב ולרע".

לא תמיד אהבת את הסיקור של ולנטינו
"לא אהבתי את הסיקור של האליפות והיחס לוולנטינו אבל האמת היא שהם עשו הרבה כסף ממנו, הוא הביא הרבה כסף, אז הם היו כאילו אוהדים שלו. במקרים רבים כאשר ולנטינו לא ניצח, הם אפילו לא סיקרו את המרוץ באותו היום. אז לוולנטינו היה מותר לעשות הכל ולרוכבים האחרים לא, מבחינתי זה לא היה יחס שווה בין הרוכבים השונים".

היית פעם קצת פראי
"נכון, אבל היום אני בסדר, מודע יותר. אני לא אומר שאני חכם, אבל בוגר יותר, אולי יותר נבון, אבל אני אותו הדבר. כאשר אני מרגיש שעלי לומר משהו – אני אומר. אי אפשר לשמח את כולם".

זה יהיה ביקור ראשון שלך בישראל
"לא הייתי בישראל עדיין ואני נרגש מאוד. חברים טובים שלי היו ואמרו שזה מקום יפה וגם לא ידעתי שיש מסלול מרוצים. אני אוהב להגיע למקומות חדשים, ללמוד תרבויות חדשות, להכיר דרך חיים אחרת ולהבין מדוע אנשים שונים ממני. אני אוהב ללמוד. יותר מאשר את המקומות, אני רוצה להכיר את האנשים. אני רוצה להבין מדוע יש לאנשים מנהגים שונים ורעיונות אחרים. זה מסקרן אותי מאוד. אני רוצה לראות מקומות שאינם תיירותיים, דברים מקומיים, זה מה שאני אוהב. איך האנשים?".

אתה תאהב את האנשים
"לדעתי בעולם כיום יש יותר מדי 'פוליטיקלי קורקט', אני מעדיף אנשים ישירים. מבחינתי זה רע מאוד – כי כולם צבועים".

אתה בא לישראל כדי להדריך, אתה עושה את זה הרבה?
"מספר פעמים בשנה, ואני אוהב לעשות את זה כי זו הזדמנות להעביר את הידע שלי ומה שאני יודע, כי עבורי רכיבה יכולה להיות טבעית ונורמלית, אבל עבור רוכבים חובבים פחות. זה שונה לחלוטין עבורם לרכוב על האופנוע לעומת רוכב מוטוGP. אז אני רוצה להסתכל לאנשים בעיניים כאשר אני מנסה לעזור להם להשתפר וללמד אותם משהו שיכול להיות עבורם שונה וחדש, לכן אני אוהב את זה".

מה הטיפ הראשון שאתה נותן לתלמידים?
"להשתמש בגוף על האופנוע, כי הוא כמו הגה המכונית וזה מצריך הבנה. בהתחלה זה לא משנה אם רוכבים מהר או לאט, כי יש הקפות מהירות ואיטיות, אבל צריך לזוז נכון. חשוב מאוד לא לחשוב על המהירות ועל מי מהיר יותר, כי אני רוכב איתם, אבל אם לומדים כישורים אז נהיים מהירים בסוף, כי נעשים טובים יותר על האופנוע. צריך להקשיב לגוף ולמה שאני מנסה ללמד וכאשר זה הופך להיות אוטומטי וטבעי הרוכב יכול להיות יותר מהיר, ובטוח – כי לפעמים כדי להיות מהיר לוקחים יותר מדי סיכונים".

מי היה המדריך שלך?
"כל רוכב שנתקלתי בו על המסלול שהיה מהיר ממני! עכשיו ישנן הרבה אקדמיות רכיבה, כבר בגילאים צעירים. בזמנו הילדים הלכו לרכוב בסופ"ש, ישר מזנקים למרוצים ומנסים ללמוד מהרוכבים המהירים. אני עובד מדי פעם עם רוכבים צעירים ומעת לעת מתקשרים אליי בבקשה שאבוא לצפות ולרכוב עם קבוצות על המסלול, אבל אני לא רוצה לעשות את זה יותר מדי. יש לי תשוקות אחרות והרבה דברים שאני רוצה לעשות בחיים ולעולם אי אפשר לדעת מה יקרה".

אתה מגיע לישראל כאורח של גאלפר
"אני עוזר להם מבחינה שיווקית, מקשר בינם לבין רוכבים וקבוצות בסופרבייק, ואני מנסה להסביר להם מה הרוכב מרגיש כאשר הוא רוכב עם המוצרים שלהם – כדי שיוכלו להציע ולעצב מוצרים חדשים".

איך נראה היום שלך?
"אני אבא. אני מתאמן באופניים כאשר הבת שלי בבית ספר, ואני דיג'יי. אנחנו מתגוררים כבר שנה בשוויץ באזור דובר איטלקית ואני מביא חברות איטלקיות לשוויץ. אני עסוק, אבל לא באופן שמשתלט על חיי, אז אם אני רוצה לקחת יום חופש, אני יכול. אני בשליטה על החיים שלי. אנשים בדרך כלל מנסים לעסוק בתשוקה שלהם כאשר הם בגמלאות, כאשר הם כבר בגיל מבוגר, אני רוצה לעשות את זה עכשיו וכשאהיה זקן – אעבוד…".