מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
מוטו פוגש | יונס פולגר – קאמבק קיד
תמי גורלי | צילום: Bonovo Action By MGM Racing, Michelin.
מתוך מגזין מוטו, גיליון 397, מרץ 2021, לקריאה דיגיטלית כאן.
כל אוהד מרוצי מוטוGP זוכר את הקרב הנהדר בסקסונרינג בין הרוכב המקומי יונס פולגר והאלוף מארק מארקז. פולגר, אשר התחרה אז עבור ימאהה בקבוצת הלווין Tech3, נתן קרב נהדר לרוכב הונדה – אך נאלץ להסתפק במקום השני ובאהדת הקהל הביתי בסוף המרוץ המותח. היה נראה שזו ההתחלה של קריירת מרוצים מבטיחה עבור הרוקי, אבל חמישה סבבים מאוחר יותר פולגר מודיע שהוא סובל מבעיה בריאותית שלא מאפשרת לו להמשיך להתחרות ופורש מהמשך העונה. למרות שהוא מוחתם כבר לעונה נוספת בקבוצה הצרפתית, לפני תחילת האימונים של עונת 2018 יוצאת הודעה כי פולגר לא ישוב להתחרות.
לא היה ברור מה קרה שם ושמועות רבות הציפו את הפאדוק – גם מכיוון הקבוצה שנטש – שהוא לא עמד בלחץ. פולגר לא הגיע לקטגוריה הבכירה עם רשימה ארוכה של תארים, אבל הארווי פונצ'ראל ראה בו משהו – וכגודל הציפיות, כך הייתה בסופו של דבר גם האכזבה.
פולגר נעלם, הוא לקח זמן בבית עם זוגתו ובתו שנולדה עוד בטרם חגג 20 שנים. שנה אחרי הפרישה ימאהה מחזירה את הגרמני לכותרות כשהם מחתימים אותו להיות רוכב המבחן שלהם לעונת 2019.
לאט לאט פולגר פוקד יותר את מסלולי המרוצים, הוא מגיע כמחליף למספר סבבים במוטו2 ולקראת עונת 2020 הוא מתחרה לראשונה עונה מלאה ועושה זאת ב-IDM, אליפות הסופרבייק הגרמנית על ה-R1.
בעונת 2021 הרוכב בן ה-27 יחזור לראשונה להתחרות ברמה העולמית והפעם בסופרבייק, על ה-M1000RR, הדגם החדש והמשופר של BMW.
את הראיון אנחנו מקיימים דרך אמצעים וירטואליים, אני במטבח והוא בחדר הכושר/מוסך עם טי שירט פשוטה וללא כל סממן ממותג של הקבוצה או היצרן עבורם ירכוב. בגלל הקורונה הוא לא קיבל ביגוד, לא פגש אף אחד כמעט, לא ראה או ניסה את האופנוע ורק שמע שהוא יהיה שונה לחלוטין מה-S1000RR שהיה על המסלול בעונת 2020 ולא הגיע לפודיום פעם אחת. "אני יודע שהם עשו הרבה שינויים מבחינת אווירודינמיקה עם הכנפונים, הם גם אמרו לי שהם שינו את השלדה, הזרוע הקדמית, המנוע חזק יותר, תיבת הילוכים חדשה – אז הם עשו הרבה שינויים. זה נכון שהם התקשו, אז זה היה חשוב שהם ייקחו צעד קדימה ואני מאוד שמח להיות חלק מזה ולחבור אליהם בזמן הנכון. אני אבחן את האופנוע באופן רשמי במרץ בפורטימאו, אחרי זה באסטוריל ואז גם בברצלונה – אז יהיה לנו קצת זמן על האופנוע, אני לא מודאג".
פולגר יהיה אחד מארבעת הרוכבים של היצרן הגרמני כשבקבוצת המפעל יתחרו מייקל ואן דר מארק ותום סייקס והוא ויוג'ין לבארטי יתחרו בקבוצות לווין נפרדות "לכולנו יהיו אותו האופנוע, אני מאמין להם, אבל יש לנו גם חוזה שאומר את זה. זה הגיוני, כי אם לא אקבל את אותם החלקים אז זה לא טוב עבור הפיתוח, זה יהיה אותו אופנוע בצביעה אחרת".
לא רק עבור פולגר זו תהיה עונת בכורה, גם עבור הקבוצה שלו שעושה עימו את המעבר מהאליפות הגרמנית ורוב הצוות שלו יעשה יחד איתו את המעבר. לדבריו זה היה ספונטני והתחיל להתגלגל כאשר היה ווילד קארד במהלך העונה הקודמת ובעל הקבוצה שלו, מיכאל גלינסקי, פתח בשיחות עם ימאהה. "הגענו לשלב של לדבר על 'החומרה' והכל, התחלנו להבין שיש להם כל כך הרבה רוכבים ואם נלך על ימאהה נהיה הרוכב השישי על קו הזינוק – ואת יודעת איך זה עובד… החלטנו לבחון אופציות נוספות וכאשר BMW פנו אלינו ושאלו מה התוכניות שלנו והתאמנו להם בול. הם רוצים לשפר את האופנוע ועם שני רוכבים זה לא מספיק, כעת תהיה להם דאבל אינפורמציה. זה 'ווין ווין' עבורנו", הוא מספר ומוסיף שעוד לפני שהגיע חזרה הביתה לאחר סוף השבוע כבר קיבל הודעה שהם קרובים להסכם.
פולגר, הקבוצה Bonovo action By MGM Racing והיצרן נרגשים מכך שלראשונה יהיו שלושתם גרמנים, אך הוא מבהיר שלעניין הלאום לא הייתה חשיבות וכעת זה רק בונוס וכבוד עבור כולם. חשוב להבהיר שהעזיבה שלו את ימאהה לא קשורה לכך שהוחלף במפתיע ע"י חורחה לורנסו בתפקיד רוכב המפעל של ימאהה "כשעברתי לאליפות גרמניה, לא חיפשתי קבוצה עם ימאהה כי רציתי לרכוב על ימאהה. גלינצקי פנה אלי, יש לו קשר טוב עם ימאהה גרמניה, לכן יכול היה לקבל כלי טוב וזו הייתה החבילה. יכולנו להמשיך עם ימאהה, אבל החבילה ש-BMW הציעו לנו הייתה טובה יותר. היינו צריכים להסתכל מה הכי טוב לנו כקבוצה חדשה וכרוכב חדש באליפות הסופרבייק. הכל התאים והסתדר בול. זה נכון שסגנון אופנוע הימאהה התאים לי, זה נכון, אבל ב- BMW היו רק שני רוכבים והיה אפשר לראות שהיה להם אימון טוב או מקצה דירוג טוב – אבל הם לא היו ממש עקביים, אבל אם אפשר להיות מהירים בהקפה אחת, או מקצה אחד – זה מראה את הפוטנציאל, זה אפשרי. הפוטנציאל שם, וכן – זה אופנוע אחר, אבל מי יודע? בשבילי זו גם הזדמנות לרכוב על משהו חדש, זה מרענן, אופי אחר של אופנוע ואולי זה יתאים לי, נראה. אאלץ להבין מהר מאוד מה האיכויות של האופנוע הזה ולנסות להבין אותו על המסלול. יש לי את היכולת לקבל מהר את התחושה מהכלים עליהם אני רוכב".
במהלך 2020 פולגר והקבוצה השתתפו בשני סבבי סופרבייק, האחד בקטלוניה והשני באסטוריל, כשפולגר מצליח לצבור נקודות בכל המרוצים, אך מודה שלא ציפה להילחם כל כך קשה – למרות שידע שהרמה באליפות הארצית נמוכה מזו באליפות העולמית וזה רק הגיוני "החלטתי שלא לתת לעצמי להיות נינוח גם כאשר הייתי מהיר מהאחרים. לא אמרתי לעצמי שאני מהיר מהאחרים ודחפתי 110% גם כשהייתי בפער של עשר שניות מקדימה. לא רציתי לאבד את הרמה שלי. אבל אני מאוהב בסופרבייק!", הוא מספר בהתלהבות יחסית לאישיותו השלווה "אני אוהב את השיטה, שלושה מרוצים, שלוש הזדמנויות לנצח, אך ההבדל הגדול ביותר היה ההתנהלות של הצמיגים. זה היה מאתגר עבורי, כי צמיגי הפירלי מצויינים לשתי הקפות ואז יש צניחה בתפקוד. התקשיתי עם התחושה הזו שלא חוויתי בעבר, אבל ברגע שהבנתי את זה השתפרתי. אני אוהב איך שהסופ"ש מתנהל, שאני יכול לבוא לשם עם הקראוון שלי, אווירה רגועה יותר ועדיין במסלולים הטובים בעולם. זה רומנטי יותר. מי לא אוהב תחושה כזו? שילוב בין מרוצים, אופנועים מהירים אך עם האפשרות גם לנוח ולהירגע יותר מאשר בפאדוק של המוטוGP".
למרות שהוא מסתכל לעבר העתיד וההתחלה החדשה, אי אפשר להתעלם מהעבר, ממה שפולגר עבר בדרכו חזרה למסלול ועד כמה התהליך היה קשה עבורו "הדבר הקשה ביותר אחרי הפסקה ארוכה הוא לחזור, ולא משנה לאיזה פאדוק, כי כולם מסתכלים עלייך וכל העיניים מופנות לכיוונך, 'הוא חזר אל הפאדוק', 'איך הולך לו?', 'האם הוא מרגיש טוב?', אז זה היה האתגר הגדול ביותר עבורי, להיכנס לפאדוק ולא להילחץ מזה שכולם מסתכלים ומדברים. זו הייתה התחושה גם כשהתחלתי לבחון עבור ימאהה. זו הייתה תקופת מבחן עבורי. לאט לאט, בכל פעם נהייתי יותר נינוח והרגשתי שהכל מסתדר. ולנסיה, המבחן ב-2018, היה קשה, אני זוכר את היום ההוא היטב. זה העבר, אבל כיום אני מרגיש טוב אחרי שאספתי תוצאות טובות וזמן מסלול ועכשיו אני מוכן למטרה החדשה. אני רוצה לעשות חיים קשים לקבוצת המפעל. לאתגר את ואן דר מארק. בשבילי, בעבור BMW והקבוצה, נראה לי שהם יהיו שמחים אם נקבע תוצאות בעשירייה הראשונה".
כעת כשהוא חוזר כולם גם יודעים מה באמת קרה ב-2017 ושפולגר סובל מתסמונת גילברט, ליקוי באנזים בכבד אשר אצל רוב הלוקים בה אינה משפיעה על חיי היום יום, אך אצל פולגר היא גרמה לעייפות, חוסר תיאבון, חולשה וסממנים נוספים של צהבת. הוא מסכים שהתגובות לגבי מחלתו הזכירו את היחס שקיבל קייסי סטונר בעונת 2010 והוזכרו קשיים מנטליים וחוסר יכולת להתמודד עם לחץ. "אני חושב שאנשים שוכחים שאנחנו בני אנוש ולא משנה איזו בעיה יש לך בגוף או בראש. שלא כמו עובדים בענפים אחרים, אנחנו לא יכולים ללכת הביתה ולהגיד שאנחנו צריכים שבוע או שבועיים חופש כי כרוכב יש לך הרבה מחויבות ואני סבור שהרבה פעמים לרוכבים היו מקרים דומים בהם הבינו ממש באיחור מה הייתה הבעיה הבריאותית ואז זה מאוחר מדי. ברמות הגבוהות של כל ענף ספורט שלא יהיה, בעיה לא מאובחנת כראוי הופכת מהר מאוד מבעיה גופנית לבעיה מנטאלית. כי כולם שואלים מה לא בסדר, איפה ההישגים וכדומה. לא פשוט להבין ולהגיב מהר כשלא מבינים מה עובר על הגוף ובמקרה שלי זה היה מאוחר מדי. הגוף שלי היה כבר כל כך ריק שהייתי חייב להפסיק וגם אחרי זה לא יכולתי לדעת אם זה ייקח חודשיים, שבועיים או חצי שנה, זה יכול לקחת גם חמש שנים וזה שונה עבור כל אחד. בשלב מסוים הבנתי שאין טעם להמשיך, ואף אחד לא יכול להגיד לי שהפסקתי כי לא רציתי לעשות את מה שהייתי צריך לעשות, אלא כי לא הייתי בעמדה בה יכולתי לעשות אותם. זה עשה את הכל קשה עוד יותר. הייתי במקום בו רציתי וחלמתי להיות כל החיים ואז נאלצתי לקחת החלטה לעצור. קשה לי לתאר אפילו כיצד זה הרגיש. זו הייתה ההחלטה הקשה בחיי. כולנו בני אנוש. אולי ישנם ספורטאים אחרים שהיו מרימים ידיים ואומרים שזהו בשבילם, אבל אני לקחתי את הזמן לנוח, התמודדתי עם הבעיות שהיו לי ואחרי זה חזרתי והחלטתי להתחרות שוב אחרי מספר ניסיונות. התחלה חדשה, כשיש את האנרגיות ואני רוצה לעשות זאת שוב ואז גם אפשר להרגיש את התחושה הזו בפנים".
הוא שמח שכיום כולם יודעים שהמכשול אז היה פיזי ולא מנטאלי, כי בספורט הזה, זה כאילו להודות בקשיים – ואת זה אף רוכב לא רוצה לעשות "לא היו לי בעיות מנטליות, אלא פיזיות, הבעיה הייתה שכאשר הפכתי חלש – זה הפך מנטאלי. אולי עבור מישהו אחר זה היה מתגלגל אחרת, אולי רוכבים אחרים חזקים יותר, אבל אני תמיד הייתי בכביש המהיר, תמיד בדרכים, אף פעם לא היה לי אדם לצידי שמדריך אותי, תמיד לבד ואולי באיזה שלב זה היה צריך לקרות. עכשיו אני מבין מה שאולי אחרים ידעו קודם בגלל האופן שבו הם גדלו. בסופו של דבר אני שמח, הבנתי, הדבר הגרוע ביותר שיכול היה לקרות זה אם לא הייתי מבין לעולם וחושב שאין דרך החוצה – ואני בדרכי חזרה. גדלתי כאדם והתמודדתי עם כל כך הרבה דברים בשנים האחרונות. לא רבים נאלצים להתמודד עם זה וכאשר נמצאים במצב שכזה מוצאים תשובות ופתרונות – כל עוד אתה חושבים ומנתחים אותו נכון".
תסמונת הגילברט נמצאת אצל פולגר תחת שליטה "אני בסדר, מאה אחוז. אפשר לראות את זה בדם. זה לא יעלם אבל יש לי את התשובות, אני יודע איך להתמודד עם זה ונגד זה, לא ידעתי על המחלה הזו עד שלא גיליתי שיש לי אותה ועד שלא דוחפים את הגוף מעבר לקצה, לא יודעים שחולים בה, וזה הופך אינטנסיבי וקיצוני תחת לחץ. יש לי תוכנית אימונים מיוחדת ואחרי השנה הראשונה שבה למדתי איך לחיות עם זה, הכול הפך להיות רגיל יותר. אני לא מתמקד בבעיה אלא בגל החיובי שאני נמצא עליו".
והוא כל כך שמח שמצא את הדרך חזרה "אני אוהב את המרוצים, אני אוהב את הפן החברתי, אם זה אימונים בספרד או בפאדוק. זו משפחה גדולה. אני אוהב את הקהילה ובאותו הזמן להתחרות ברמות הגבוהות ולדעת שאני טוב בזה וזו העבודה שלי, שאני מתפרנס מזה – זה פשוט נהדר".
