האם האמריקנים התעייפו מקטנועים?

נתוני מכירות מארה"ב לרבע הראשון של שנת 2014 מלמדים כי מבחינת הכמות הכללית בהשוואה לרבעון הראשון של 2013 כמעט ואין שינוי, במספרים הרוכבים האמריקנים רכשו בשלושת החודשים הראשונים של שנה זו 94,534 דו-גלגליים. הנתון המשמעותי הוא הירידה של כמעט 11% במכירות הקטנועים בהשוואה לשנה קודמת, אם כי במספרים הכמויות לא משמעותיות, כולה כ-5,000 קטנועים נמכרו ברבעון הראשון של 2014, כ-600 פחות מאשר בשנה קודמת בתקופה המקבילה וזאת למשל לעומת כמעט 17,000 אופנועי שטח טהורים שנמכרו בארה"ב ברבעון האמור. השאלה היא המגמה, עד לעשר השנים האחרונות ולמעט ווספות מדוגמות לא נמכרו בארה"ב קטנועים בכלל (לא כולל הקאב של הונדה שבארה"ב לא דרש רישיון נהיגה), האמריקנים אוהבים גדול ומכאני וקטנוע הוא קטן ופלסטיק. אולם שיווק אגרסיבי של היצרנים ובראשם פיאג'ו בו הובלטו יתרונותיהם הכלכליים של הקטנועים פלוס הופעת המאגה סקוטרז שדומים יותר לאופנוע הביאה את הקטנועים לתודעת האמריקנים ובכול שנה יותר ויותר מהם רכשו קטנועים. לאחר שב-2006 הוציאה פיאג'ו את ה-MP3 בכלל חשבו שהאמריקנים יתמכרו לאוטומטיים הודות לבטיחות הנוספת של שני גלגלים מקדימה, נראה היה שהקטנועים "תפסו" בשוק הענק והחשוב של צפון אמריקה וכי המספרים יגיעו במהרה לאלה של האופנועים ואף יעברו אותם כפי שקורה בכול העולם – אולם זה לא קרה. כמות שנתית של כ-25,000 קטנועים שנמכרו בשנה שעברה לעומת… 260,000 אופנועי כביש גדולים, זה היחס בארה"ב.

וכאמור הכמויות הללו, הקטנות יחסית של הקטנועים בארה"ב, נמצאות השנה בירידה, במידה והמגמה תימשך יתקשו הקטנועים לעבור את ה-20,000 יחידות בחישוב שנתי, ומאחר ולקטנועים אין שום היסטוריה או סנטימנטים בארה"ב קל לראות איך הם שבים ונעלמים מהשוק שם.

לעומת הירידה בקטנועים אופנועים דו-שימושיים רושמים גידול של 4% במכירות בארה"ב ברבעון הראשון והסיבה היא ככול הנראה חוקים חדשים ומגבילים על שימוש באופנועי שטח טהורים באזורים ושטחים רבים בעוד האופנוע הדו-שימושי אינו מוגבל מבחינה זו, הוא שקט בהרבה, מזהם פחות ואף פוגע פחות בקרקע ואינו נכנס לשטחים שמורים ומרוחקים. גם במקרה זה הכמויות של הדו"ש אינן גדולות, בסך הכול נמכרו ברבעון הראשון 7,644 כלים כאלה לעומת נניח טרקטורונים מהם נמכרו ברבעון אחד 45,000 יחידות.