מבחן דרכים: רויאל אנפילד Bear 650 בהשקה עולמית

כתב: סר אלן קאת'קארט | צילום: Royal Enfield

שורה תחתונה: סקרמבלר עירוני עם יכולות שטח קלות, המציע חווית רכיבה מהנה ונוחה ושומר על מראה קלאסי, אופי מזמין ותג מחיר נגיש.

קשה להאמין שפלטפורמת הטווין המקבילי בנפח 650 סמ"ק של רויאל אנפילד כבר מציינת את יום הולדתה השישי. כניסתה של החברה ההודית בשנת 2018 לשוק האופנועים מרובי הצילינדרים בקטגוריית הביניים הייתה מהלך החלטי ונבון, עם מגוון דגמים מתומחרים היטב, מתוכננים בקפידה ובעלי עיצוב מושך, המכסים כמעט כל חלק אפשרי בקטגוריית ה־500-800 סמ"ק, דרך דגמי האינטרספטור, קונטיננטל GT, סופר מטאור, שוטגאן והקלאסיק. תוך שמירה על תמורה טובה למחיר, דגמים אלו הרחיבו בהדרגה את ההיצע, ובכך שיגרו יחדיו את Royal Enfield למקום הראשון בשוק הביניים העולמי.

הם גם עשו שינוי משמעותי בשורת הרווח של רויאל אנפילד, וזאת למרות ציפיותיו הראשוניות של המנכ"ל סידהרתה לאל, שהטווינים החדשים בנפח 650 סמ"ק ימשכו בעיקר לקוחות בשוקי הייצוא. במקום זאת, לאל ועמיתיו זכו להפתעה נעימה, כאשר הביקוש לדגמי הטווין שלהם בשוק ההודי הביתי של החברה עלה בהרבה על ציפיותיהם. מכירות דגמי הטווין של החברה בהודו זינקו בשיעור מדהים של 197.42% בהשוואה שנתית עד מאי 2024, והתוצאה היא שבאוקטובר 2024, רויאל אנפילד רשמה לראשונה בתולדותיה מכירות חודשיות של למעלה מ־100,000 אופנועים מכל הסוגים בתוך חודש אחד. ההישג לא היה קטן או גבולי, עם 110,574 אופנועים שסופקו בקצב של למעלה מ־3,600 ליום, מדובר בעלייה של 31% לעומת אותה תקופה בשנה שעברה, שבה נמכרו 84,435 אופנועים במהלך אוקטובר 2023. אך דווקא המכירות מחוץ להודו היו המפתיעות ביותר, עם 8,688 אופנועים שנמכרו באוקטובר השנה – עלייה של 150% לעומת 3,477 יחידות שסופקו באותה תקופה לפני שנה.

לאל ושות' יכולים לצפות שמספרים אלו ימשיכו לעלות עוד יותר עם הגעתו של האופנוע החדש ביותר של רויאל אנפילד, ואצל רבים מבעליו לעתיד, הנחשק והמצופה ביותר מבין דגמי הטווין: הסטריט סקרמבלר Bear 650. האופנוע הושק לראשונה בתערוכת EICMA במילאנו בנובמבר האחרון, וכבר נמצא בהרבה אולמות התצוגה ברחבי העולם, עם מחיר שמתחיל מ־6,749 ליש"ט לגרסה הבסיסית בבריטניה. ה־Bear 650 נקרא על שם מרוץ השטח האגדי "Big Bear Run", שנערך בין השנים 1921 ל־1960 במדבר מוהאבי שבקליפורניה ובסביבתו, ומבוסס על דגם האינטרספטור של החברה. האופנוע מנציח את ניצחונו של אדי מולדר בשנת 1960, שהיה באותו מרוץ בן 16, על גבי רויאל אנפילד פיורי.

בהפיכת האינטרספטור ל־Bear, צוות המחקר והפיתוח של רויאל אנפילד עשה הרבה יותר מאשר פשוט להוסיף גלגלי שפיצים וצמיגי שטח לאופנוע כביש שעבר עיצוב מחדש קל. "אם הייתם יוצרים רשימה שתכלול כל פרט, כולל אומים וברגים, ה־Bear הוא אופנוע חדש בכשני שלישים מבחינת מרכיביו", אומר גלן קורבט, מנהל אסטרטגיית המוצר של רויאל אנפילד, ומוביל הפרויקט של האופנוע החדש.

למעט חבילת המנוע, שהיא זהה מכנית בשני האופנועים, אך עם גימור בגוון שחור ב־Bear, שלדת העריסה הכפולה מצינורות פלדה, שפותחה על ידי חברת הבת של רויאל אנפילד, Harris Performance, עברה שינויים וחיזוק סביב ראש ההיגוי. זאת כדי לאפשר החלפת גלגלי ה־18 אינץ' של האינטרספטור ב־19 אינץ' קדמי ו־17 אינץ' אחורי ב־Bear, ולהתקין מזלג Showa הפוך בקוטר 43 מ"מ, שאינו ניתן לכיוון, ומכוון לשימוש דו-שימושי. בנוסף לזרוע האחורית הארוכה יותר, שמביאה לתוצאה של בסיס גלגלים מוארך של 1,460 מ"מ ב־Bear (לעומת 1,398 מ"מ באינטרספטור), מה שגם תורם ליציבות טובה יותר בשטח.

לאחר שעלינו על האופנוע וישבנו על המושב הצר אך ארוך, שמציע מקום מכובד לנוסע נוסף, שמנו לב מיד שתנוחת הרכיבה די מרווחת, עם רגליות שהותקנו נמוך יותר ב־31 מ"מ וקדימה יותר ב־34 מ"מ לעומת האינטרספטור. כך, בשילוב עם הכידון הגבוה, הרחב והשטוח יותר, שמצויד במנופי מצמד ובלם שניתן לכוונן בקלות, מתקבלת תנוחת רכיבה די נינוחה. זו בהחלט תנוחה נוחה לרכיבה לאורך זמן, כפי שגיליתי במהלך רכיבה של 240 ק"מ בחום של 32°, לאורכו של מסלול ההשקה בדרום קליפורניה. המסלול השתנה ברגע האחרון בעקבות שריפות ענק באגם Big Bear, בו ההשקה הייתה אמורה להתקיים, ובמקום זאת המסלול עבר מפאלם ספרינגס, דרך הרי סן ברנרדינו, כולל קטע קצר של שביל עפר בקצה מדבר מוהאבי. שם, מצאתי שהכידון ממוקם בצורה אידיאלית לעמידה על הרגליות, כך שצריך להישען קדימה רק מעט, ובכך להעמיס קצת על הצמיג הקדמי עם משקל הגוף, בעוד הזיזים הקטנים על קצות צלעות הקירור של ראש המנוע מגנים על מכנסי הרכיבה ומונעים מהם להישרף. ועל האספלט, תנוחת הרכיבה המעט פחות זקופה, בהשוואה לדגמים אחרים של רויאל אנפילד עם מנוע הטווין, יותר טבעית, ומסייעת לשמור על מהירות שיוט של 110-130 קמ"ש בכבישים מהירים בלי לעייף.

ה־Bear מונע על ידי אותו מנוע טווין מקבילי בנפח 648 סמ"ק, בעל 8 שסתומים וגל-זיזים עליון יחיד, כמו בדגמי הטווין של רויאל אנפילד, כאשר הוא מצויד בגל-איזון שמבטל כמעט את כל הרעידות מהמנוע, יש לו גל-ארכובה עם זווית של 270º, שמספק למנוע צליל ואופי המזכיר וי-טווין. עם מידות קדח של 78 מ"מ ומהלך של 67.8 מ"מ, מצויד בהינע שרשרת לגל-הזיזים, המנוע המוזרק עושה שימוש במחשב ניהול מנוע של בוש ובגופי מצערת כפולים של מיקוני בקוטר 34 מ"מ. תיבת ההילוכים בעלת שישה יחסי העברה, מצוידת במצמד סליפר ואסיסט קלאץ', בעוד שיחס הדחיסה הנמוך יחסית, 9.5:1, מעיד על כיוונון מנוע נמוך, ככל הנראה כדי להבטיח עבודה תקינה גם עם דלק באיכות ירודה.

אבל ההבדל הגדול בגרסת המנוע שעל ה־Bear הוא המומנט שגדל ב־8% לאורך כל טווח הסל"ד בהשוואה לאינטרספטור, בין היתר בזכות מערכת הפליטה החדשה, שמתוכננת לייעוד הדו-שימושי של האופנוע. בהשוואה ל־5.3 קג"מ של מומנט באינטרספטור, ה־Bear מפיק 5.7 קג"מ ומגיע לשיאו 500 סל"ד מוקדם יותר, ב־5,150 סל"ד. בעוד שקורבט מציין שיש פוטנציאל להגדלת ההספק, המנוע בכיוונו הנוכחי כבר הגיע לתקרה המותרת של 47 כ"ס עבור רוכבים בעלי רישיון A1, ולכן ההספק נותר ללא שינוי, עם שיא של 46.3 כ"ס ב־7,150 סל"ד. בהתחשב במטרה של רויאל אנפילד להוביל את שוק האופנועים בנפח ביניים, ובמיוחד בקרב רוכבי רישיון A1, מדובר בהחלטה מסחרית מחושבת שיש לכבד, גם אם הביצועים הנוספים, עד 100 כ"ס ואף יותר, שזמינים בגרסה מוגדלת לנפח 865 סמ"ק של אותו מנוע, כמו האב-טיפוס Lock Stock של היצרן שבחנתי לפני 6 שנים, בתחילת דרכו של פרויקט ה־650 של רויאל אנפילד, נמצאים בהישג ידם. מלבד מערכת ה־ABS הניתנת לכיבוי מאחור, אין ל־Bear 650 מצבי רכיבה נוספים או מערכות בטיחות אלקטרוניות, אין בקרת אחיזה או IMU השולטים על התנהגות האופנוע.

יכולתי באמת להרגיש את תוספת העוצמה שיש ל־Bear, בעל המומנט הגבוה יותר לעומת האינטרספטור, מכיוון שהוא מאפשר לעיתים קרובות להשתמש בהילוך גבוה יותר בקטעים רבים ברכיבה. לאחר שביליתי יום שלם ברכיבה על דגם השוטגאן, אחיו של האינטרספטור, בכבישים דומים ממערב לפאלם ספרינגס, היה לי בסיס להשוואה. זה מאפשר להישאר בהילוך שלישי לאורך סדרת פניות חדות המתפתלות בכביש המדברי, כשהמנוע הגמיש עבד היטב מסל"ד נמוך מאוד ועד גבוה, תוך שמירה על כוח אחיד לאורך כל רצועת הסל"ד. המנוע פעל בצורה חלקה לכל אורכו החל ממעט מעל 1,300 סל"ד, תוך שבקושי נדרש שימוש בידית המצמד להעברות הילוכים, שהתבצעו מעט לפני 7,000 סל"ד כדי לשמור על ניצול עקומת המומנט השטוחה והעשירה. החזרה המבורכת של מד הסל"ד בצג ה־TFT העגול בגודל 4 אינץ', בדומה לזה בדגמי ההימליאן והגרילה, אפשרה לי להימנע מהגעה תכופה למגביל הסל"ד, בזכות אופיו הנמרץ של המנוע. זאת בניגוד ל־Classic 650 עליו רכבתי חודש קודם לכן – שאינו מצויד במד כזה. למרות המראה הקלאסי שלו, צג ה־TFT מספק שפע של מידע עם אפשרות לבחירת תצוגות שונות, כולל חיבור לטלפון ומערכת ה־Tripper של רויאל אנפילד לניווט פנייה-אחר-פנייה, הפועלת בשיתוף עם Google Maps. זה, יחד עם קריאת הנתונים בצג ושליטה בהזרמת המדיה, מופעל באמצעות ג'ויסטיק במתגי הכידון השאמלי וכפתור תפריט בצד ימין. בתחילה התפעול עשוי להיות מעט מסורבל, אך לאחר זמן קצר הופך לקל יותר לשימוש. יש גם שקע טעינה מסוג USB-C בצד ימין של הצג. עם זאת, הצג קשה לקריאה באור שמש חזק, ובמיוחד אם יש משקף כהה בקסדה.

עם משקל עצמי של 214 ק"ג, כולל מיכל דלק בנפח 13.7 ליטר ב־90%, ה־Bear קל ב־3 ק"ג מהאינטרספטור שמשקלו 217 ק"ג, כשגם לו מיכל דלק באותו נפח. המשקל הנמוך יותר, יחד עם העלייה במומנט, אמורים לשפר את התאוצה ביציאה מסיבובים איטיים, אם כי יש צורך בהשוואה ישירה באותו יום כדי לוודא זאת. אבל כמו בדגם הקלאסיק הכבד הרבה יותר, תיבת ההילוכים בעלת ששת ההילוכים של ה־Bear פועלת בצורה מושלמת, עם פעולה קלה ומדויקת של המצמד והעברת הילוכים ברמת דיוק גבוהה. בנוסף, ניתן למצוא את הניוטרל בקלות בכל עצירה. אבל יחסי ההעברה, המשותפים לכל דגמי ה־650, ארוכים ומתוכננים היטב. עם זאת, במקרה של ה־Bear, אני סבור שיחסי העברה מעט קצרים יותר היו מועילים, בגלל השימוש השונה אליו הוא מיועד. במהלך יום רכיבה שלם בהרי דרום קליפורניה, כמעט ולא השתמשתי בהילוך השישי. לכן, אני סבור שיחסי ההעברה מעט ארוכים מדי עבור השימוש כאופנוע סקרמבלר. בקטע דרך ארוך וישר עם רוח נגדית חזקה למדי, נאלצתי להישאר בהילוך חמישי כדי לשמור על המנוע בטווח הביצועים האפקטיבי שלו. יחסי העברה קצרים יותר היו משפרים עוד יותר את התאוצה, וגם היו מועילים לרכיבת שטח.

הגלגלים של ה־Bear, במידות 19 אינץ' מלפנים ו־17 אינץ' מאחור, מספקים היגוי מהיר ומדויק במיוחד בכבישים הרריים מפותלים. למרות שה־Bear מצויד בגלגל קדמי בקוטר 19 אינץ' עם צמיג שטח קובייתי, בהשוואה לגלגל ה־18 אינץ' הקדמי וצמיגי הכביש של האינטרספטור, הוא מעניק אפילו יותר ביטחון בפניות מאשר הדגם המיועד לכביש. הדבר נובע מרמת האחיזה המפתיעה לטובה של הצמיג הקדמי במידה 100/90-19, שפותח במשותף עבור ה־Bear על ידי רויאל אנפילד ושותפיה בצ'נאי (העיר שנקראה בעבר מדרס), חברת MRF. מכיוון שמרבית האופנועים המיוצרים בהודו מיועדים לחלוטין לרכיבת כביש, לא היה מוצר על המדף שמתאים לאופי הדו-שימושי של ה־Bear. כך נוצר שיתוף הפעולה עם חברת MRF (מקור שמה הוא Madras Rubber Factory), ובתהליך פיתוח צמיגי ה־MRF Nylorex בעלי פרופיל הקוביות המותקנים על ה־Bear, הצליחה רויאל אנפילד לבנות מוצר דו-שימושי יוצא מן הכלל. תבנית החריצים של הצמיג מספקת אחיזה מצוינת על אספלט ואינה רועשת במהירויות גבוהות, ללא התיפוף שמאפיין לעיתים צמיגים דו-שימושיים בעלי פרופיל קוביות. בנוסף, ישנן רעידות מינימליות על כבישים חלקים, שהן לגמרי מקובלות.

חברת MRF שיתפה פעולה בעבר עם פירלי, אם כי מעולם לא בתחום צמיגי האופנועים, כך שייתכן שזהו רק צירוף מקרים שצמיגי ה־Bear דומים במראה ובתחושה לצמיגי הפירלי סקורפיון ראלי STR. הם סיפקו משוב ברור ואחיזה מרשימה בכביש, והיו גם יעילים וצפויים בהתנהגותם ברכיבת שטח. אני מודה בכנות שאינני מומחה ברכיבת שטח, אבל אפילו אני הצלחתי פעמיים למנוע החלקה של הפרונט בתנאי שטח על ה־Bear, בזכות שילוב של תנועות גוף נכונות, שליטה מדויקת במצערת, והביצועים המצוינים של הצמיג הקדמי. האחיזה של הצמיג האחורי הייתה טובה בעת יציאה מפנייה על אספלט יבש – לא ירד גשם ביום המבחן, למרבה הצער, רק שמש חורפית חמה של דרום קליפורניה! עם זאת, אני יכול לדמיין שצמיגי ה־MRF האלו, שמתומחרים בצורה תחרותית, יהפכו לבחירה אידיאלית עבור בעלי אופנועים דו-שימושיים נוספים מלבד ה־Bear.

אלמנט חשוב נוסף בתמרון המצוין של ה־Bear, הן בכביש והן בשטח, הוא מזלג Showa הפוך בקוטר 43 מ"מ בטכנולוגיית Big Piston, שלמרות היעדר אפשרויות כיוונון, מכויל בצורה טובה מאוד. מהנדסי רויאל אנפילד מציינים שניתן דגש דגש רב על השגת התנהגות טובה מהמזלג לתנאי רכיבה שונים, אשר למרות הייעוד של ה־Bear לרכיבת שטח, אינו ניתן לכיוונון כלל. ככל הנראה, הוויתור על הכוונון נעשה כדי לשמור על מחיר נמוך – שכן אפשרות כיוונון מייקרת משמעותית את העלויות. האחיזה המעולה של הצמיג ה־MRF הקדמי מאפשרת לשמור על מהירות פנייה גבוהה גם בפניות של הילוך שלישי, בעוד מתלי ה־Showa מתמודדים בקלות עם מהמורות המופיעות באמצע הפנייה, ומעניקים תחושת ביטחון ושליטה מרגיעה. לייתכן שגיאומטריית ההיגוי המעודכנת של האופנוע תרמה לכך, בעוד שהיא המעניקה יציבות רבה יותר בשטח, ההיגוי מעט כבד יותר בכביש, למרות הצמיג הקדמי הגדול והצר יותר. מאחור, צמד בולמי Showa, הניתנים לכוונון עומס קפיץ, עבדו בצורה מספקת, עם שיכוך טוב ברכיבת כביש. בנוסף, הם סיפקו איכות רכיבה טובה למדי בכבישים עם תשתית פחות טובה, אותם פגשתי במהלך טיפוס לגובה של 7,000 רגל – אזור בו שלג וכפור חורפי השאירו את חותמם על מצב הכביש.

אבל בעוד שמהלך המתלים, 130 מ"מ מלפנים ו־115 מ"מ מאחור (תוספת של 20 מ"מ ו־27 מ"מ לעומת האינטרספטור, בהתאמה), מאשר את ייעודו של ה־Bear לשטח קל, ומרווח הגחון העומד על 184 מ"מ, גבוה ב־10 מ"מ מזה של האינטרספטור, זה עדיין לא מספיק כדי להפוך אותו לאופנוע המתאים ליותר מאשר שבילי עפר מהודקים. עם מהלך מתלה אחורי מצומצם – אם כי גדול יותר מכל טווין אחר של רויאל אנפילד – ומשקל רטוב של 214 ק"ג, אין ל־Bear פוטנציאל אמיתי ליכולות שטח רציניות. עם זאת, חשוב לציין שרויאל אנפילד עצמם טוענים כי האופנוע בעל "יכולת שטח מתונה" בלבד. אבל זה בסדר, כי אם אתם מחפשים אופנוע שמתאים יותר לשטח, רויאל אנפילד ישמחו להציע לכם את ההימליאן 450, שמיועד בדיוק לכך, או אפילו את ה־Scram 411, גרסת הסקרמבלר של הדגם (בדורו הקודם).

מעבר לתוספת חיזוק סביב צוואר ההיגוי, שלדת הזנב של ה־Bear עברה גם היא חיזוק מסוים, שנועד, כפי שגלן קורבט מסביר, לשפר את יכולת נשיאת המטען של האופנוע. עם זאת, היעדר הגנה משמעותית מפני הרוח ומזג האוויר כנראה יגבילו את יכולתו לשמש לרכיבות ארוכות תכופות, למעט טיולי סוף שבוע – אם לא מתקינים מגן רוח, כמו זה שבקטלוג האביזרים של ה־Bear."אנחנו רואים את האופנוע הזה ככלי מתאים במיוחד לטיולים קצרים עם לינה בשטח", הוא אומר. "אתם שמים את הקיטבג שלכם מאחור, יוצאים לרכיבה בכבישים המפותלים האהובים עליכם, ואז ממשיכים על שביל ובסוף הדרך מקימים אוהל. זה כלי רב-שימושים, וחלק מדרישות הפיתוח היו לוודא שאנחנו משפרים את יכולת נשיאת המטען שלו". ישנה ידית אחיזה נוחה בגודלה המקיפה את המושב בחלקו האחורי, ויכולה לשמש גם כנקודת עגינה וקשירה שימושית. ידית מובנית בחלקו העליון של הבולם האחורי השמאלי נועדה להקל על הנפת האופנוע על הרגלית המרכזית – אך היא אינה מגיעה כסטנדרט, כמו בדגם הקלאסיק, וזמינה רק כתוספת אופציונלית. האם הסרת האפשרות הזו הייתה החלטה של הרגע האחרון לחיסכון בעלויות? אם זה אכן המצב, הדבר גורע ממטרתו של ה־Bear ומהאטרקטיביות שלו, ויש להחזיר את הידית כחלק מהסטנדרט. עם זאת, תאורת LED חזקה מלפנים ומאחור היא תוספת מבורכת ב־Bear, וזוהי הפעם הראשונה שרויאל אנפילד מתקינה תאורה כזו בדגם חדש.

המושב הארוך, השטוח והצר ממוקם בגובה סביר של 830 מ"מ, גבוה יותר בהשוואה לדגמים האחרים בסדרה (לעומת 805 מ"מ באינטרספטור), מה שהופך את ה־Bear לכלי אידיאלי לתנועה עירונית, המאפשר לראות את התנועה בצורה טובה יותר ולתכנן בהתאם. אפשר להניח שה־Bear יהפוך לאופנוע פופולרי ומגניב במיוחד עבור שימוש עירוני יומיומי. עם זאת, ריפוד המושב דק יותר מהרגיל בדגמי רויאל אנפילד, ובסוף היום הדבר מתחיל להיות מורגש. ייתכן שהמושב האופציונלי מסוג Signature, הזמין רק בצבע חום ומציע ריפוד עבה יותר, שמוסיף 15 מ"מ לגובה, יפתור את הבעיה הזו. מערכת הבלימה מסופקת על ידי ByBre, חברת הבת ההודית של ברמבו, מציעה פידבק מספק מהדיסק הקדמי הבודד בקוטר 320 מ"מ וקליפר בעל שתי בוכנות. הבלם הקדמי עושה את הנדרש ממנו בכביש, אך כמו בדגם הקלאסיק הכבד יותר, הדיסק האחורי בקוטר 270 מ"מ מציע תגובה טובה בהרבה. עד כדי כך שהעדפתי להשתמש בו שוב ושוב כאמצעי עיקרי להאטה לפני פניות, הן בכביש והן בשטח, במיוחד מכיוון שקל למצוא את רגלית הבלם, בין אם בישיבה ובין אם בעמידה על הרגליות. ישנה מערכת ABS של בוש, חובה בהתאם לתקני אירו5+, עם אפשרות כיבוי בגלגל האחורי – מאפיין חשוב לרוכשים המעוניינים לנצל יכולות השטח היחסיות של ה־Bear 650. כיבוי ה־ABS האחורי מעביר את המערכת מקדימה למצב ספורטיבי יותר.

ה־Bear 650 נמכר ברחבי העולם בחמישה צבעים שונים, אם כי מסיבה כלשהי רק שלושה מהם זמינים לרכישה בשווקים מסוימים, כולל אירופה. כך שבבריטניה הוא יהיה זמין החל מפברואר בצבע Petrol Green (במחיר של 6,749 ליש"ט) ובצבע Golden Shadow המעודן יותר (במחיר של 6,849 ליש"ט), עליו רכבתי, ובגרסת הצבע הבולטת ביותר, Two Four Nine (במחיר של 6,949 ליש"ט), בהשראת הרויאל אנפילד איתו אדי מולדר ניצח מרוצים, ומספרו היה 249. הגרסה כוללת שלדה ירוקה ודוגמת דגל שחמט שחור-לבן, כמו על חולצתו של אדי (שהיה חבר במועדון ה־Checkers MC). אבל במדינות אחרות זמינות גם שתי גרסאות צבע בסגנון Street Surfer שנראות מצוין: Boardwalk White, שהיא הגרסה הזולה ביותר, ו־Wild Honey, שמחירה זהה ל־Petrol Green. אז למה אנחנו לא יכולים לקבל גם אותן? אני מקווה שלפחות אתם בישראל תקבלו את הגרסאות האלו בקרוב.

עם עיצוב רטרו בסגנון סקרמבלר קליפורני של שנות ה־60, צמיגים חצי-קובייתיים המותאמים לכביש, ביצועים משופרים, למרות תקנות הפליטה המחמירות של האירו5+, והתנהגות כביש משופרת משמעותית, למרות ייעודו לשטח קל, ה־Bear עשוי להיות דגם ה־650 טווין הנמכר ביותר של רויאל אנפילד עד כה. הוא עד כדי כך טוב.