השקה מקומית: CFMOTO 675NK במבחן דרכים

כתב: צחי שף לוי | צילום: בני דויטש

שורה תחתונה: נייקד ספורטיבי עם רמת ביצועים גבוהה שאינה משתקפת במחירו הנמוך.

חברת CFMOTO כבר לא מסתפקת בתדמית של "עוד מותג סיני משתלם". עם ה־675NK החדש היא מכוונת גבוה הרבה יותר – ישר למרכז זירת הנייקד-ספורט של המותגים היפניים והאירופיים. זהו נייקד אגרסיבי עם מנוע טריפל חדש לחלוטין, בנפח 675 סמ"ק, שמספק כ־90 כ"ס וכמעט 7 קג"מ, ועטוף בשלדה, מתלים ואלקטרוניקה שממקמים אותו רחוק מאוד מהדימוי של "אופנוע בסיסי וזול".

מבט ראשון מספיק כדי להבין ש־CFMOTO הולכת כאן על כל הקופה, גם בנושא העיצוב: מהחרטום הנמוך והחד, הכנף הקדמית הדומיננטית והחתימה של פנסי ה־LED מעניקים לו נוכחות שמרגישה הרבה יותר "פרימיום" ממה שמצופה במעמד המחיר שלו. דרך קווי המתיחה של מיכל הדלק, יחידת הזנב הקצרה והאיתותים האחוריים הדקיקים המשלימים מראה של נייקד מודרני, מחודד, שמתכתב עם שפת עיצוב של הדגמים האירופיים המובילים. וכלה במושב רוכב מפנק וכיסא מורכב שמרגיש כאילו תוכנן לבלות עליו יותר מרק נסיעה עירונית קצרה. מעל הכל יושב מסך TFT קעור בגודל 5 אינץ' עם חיבוריות מלאה לסמארטפון – כולל אפליקציה, שיקוף ניווט ושליטה בפונקציות הטלפון – בתצוגה מינימליסטית בשלושה צבעים בלבד על רקע שחור.

אבל ה־675NK הוא לא רק "חבילת עיצוב ואבזור". את ההשקה הרשמית ערכה יבואנית CFMOTO במסלול בלתי שגרתי: מהכביש הנמוך בעולם לאורך ים המלח, דרך כביש הערבה ומעלה עקרבים ועד מסלול המרוצים בערד – מסלול מלא שעובר מעיר, לבינעירוני, לפיתולים הדוקים ולרכיבת מסלול אמיתית. זהו מסלול מבחן שאי אפשר לעבור אותו עם "עוד נייקד סביר". אם האופנוע לא באמת יודע לבלום, לפנות, לנשום סל"ד ולשדר דיוק וביטחון – הוא נחשף במהרה במערומיו.

להשקה הזו הגענו עם ראש פתוח וציפיות מאופקות, שאולי באמת מדובר בעוד נייקד סיני שנראה טוב על הנייר. ועם תג מחיר של 45,980 ₪ קשה להתנער מהתחושה הראשונית שאנחנו עומדים לפגוש אופנוע תקציבי עם הרבה חסרונות. משם והלאה, ה־675NK היה צריך להוכיח שהוא לא רק נראה כמו אופנוע מהשורה הראשונה – אלא גם מתנהג כמו אחד.

עוד לפני שהמנוע מתעורר, ה־675NK מייצר תמונה די ברורה לגבי מה מחכה בהמשך. תנוחת הרכיבה מסתדרת מיד: כידון בגובה נכון, רגליות במיקום שלא מכריח אותך להתכווץ, וישיבה שלא דורשת זמן הסתגלות. המושב עצמו פוגע בדיוק בנקודה שבין מוצק לבין נעים. לא קשה מדי, לא בולע אותך, פשוט יושב נכון. מרגישים שהגב זוכה לתמיכה, האגן לא דוחף אותך קדימה, ויש חופש לזוז אם רוצים – אבל גם בסיס טוב אם הקצב עולה. מפתיע לגלות שגם המושב האחורי מפנק, במיוחד ביחס לקטגוריה הזו.

גובה המושב ידידותי. גם רוכבים נמוכים יחסית לא נבהלים ממנו, ורוכבים גבוהים כן מוצאים מרחב ברכיים בלי לשבור פיקות. הכידון מונח איפה שצריך – לא רחוק מדי, לא נמוך מדי, לא גורם להשען קדימה יתר על המידה. תנוחה שנותנת תחושת שליטה בלי להעמיס על הכתפיים.

השליטה במתגים אינטואיטיבית. שום דבר לא דורש לעצור ולחשוב "איפה זה?", גם לא בזמן רכיבה. המסך, למרות שהוא קטן יחסית (5 אינץ’), מסודר נקי וברור ויש בו רק את מה שצריך: הילוך, דלק, טווח, בקרת אחיזה, קוויקשיפטר ומד סל"ד שמציג את מה שמעניין באמת. הצבעים מוגבלים לשלושה – וזה דווקא שומר על הניקיון וקלות הקריאה.

ברכיבה איטית בתוך העיר מרגישים שהאופנוע יושב עליך טוב. הרגליות ממוקמות נכון, הברכיים ננעלות על המיכל בלי מאמץ, והאופנוע מגיב בצורה צפויה – אין הפתעות. המשקל מרוכז נמוך, והמעבר בין מכוניות נעשה בצורה טבעית, כמעט אוטומטית. בקצב גבוה יותר, כשהגוף מתחיל לעבוד קצת יותר, הארגונומיה ממשיכה לשרת אותך. לא צריך "לשנות צורה" כמו רובוטריק כדי להוריד ברך לפנייה. זה אופנוע שמרגיש כאילו מישהו עשה שיעורי בית ומצא את נקודת האמצע בין יומיומי לבין ספורטיבי.

ברגע שמניעים את ה־675NK מבינים ש־CFMOTO לא רצתה רק "עוד מנוע נייקד". הטריפל הזה מרגיש חי. כבר בסל"ד נמוך יש דחיפה מלאה, בלי גמגום, ובלי "לחכות שהמנוע יתעורר". הוא פשוט זמין, חלק, ונושם למטה בצורה שלא מצופה ממנוע בנפח כזה. כשאנחנו יוצאים לדרך, גל המומנט מורגש מוקדם מאוד. בין 2,000 ל־4,000 סל"ד יש בסיס כוח מוצק שמאפשר למשוך פניה, לצאת מעיקול בעלייה או לעקוף בשבריר שנייה – בלי שצריך להוריד הילוך. ככל שהסל"ד עולה, הקו של המנוע מתייצב על צורה כמעט ליניארית, מתמשכת, שלא נגמרת. מ־6,000 סל"ד ועד כמעט 10,000 הכול פשוט זורם קדימה בלי הפסקה. אין "בורות", אין נפילות כוח, אין דרמות – רק דחף נקי שממשיך עד הגבול.

הקוויקשיפטר (להעלאה בלבד) הופך את כל זה להרבה יותר זריז. על גז פתוח, כל העברת הילוך היא ירייה קצרה שמלווה בצליל חד ועמוק. המערכת מדויקת, ואין את החבטות להן היינו מצפים מאופנוע בתקציב הזה. להורדת הילוכים כן צריך קלאץ', וזה מרגיש טבעי – במיוחד כשהבלימה לפני פנייה נעשית חלקה יותר כשאנחנו שולטים בעצמנו במצמד.

בכביש הערבה ובעליות של מעלה עקרבים המנוע ממש מצטיין. בסל"ד נמוך הוא לא משתנק לרגע. באזורים שהרבה מנועים מצריכים הורדת הילוך – הטריפל של CFMOTO ממשיך למשוך כאילו הוא מנוע גדול יותר. במעברים הדוקים, כשהקצב גבוה, המצערת מגיבה מיד, בלי השהיה ובלי "ON/OFF" קופצני. זו תגובה מצוינת שמוסיפה ביטחון ומאפשרת לשמור על קו מדויק.

על המסלול אנחנו עוד נגלה צד נוסף – אגרסיבי יותר, חד יותר. פתיחת גז בישורת משחררת שאגה ברורה, והעלאות ההילוך עם הקוויקשיפטר משאירות תחושה של רוקסטאר קטן: שום דבר לא מוגזם, אבל כן משמעותי. המנוע מספיק חזק כדי לדחוף אותנו החוצה מפניות הדוקות, ומספיק חלק כדי לאפשר לנו להתמקד בקווים, בבלימות ובשינויי כיוון.

מה שמרשים יותר מהמספרים הוא האופי. המנוע מרגיש שבנו אותו בשביל האופנוע הזה, ולא כאילו דחפו אותו לפלטפורמה. הוא קל, מגיב, ומספק כוח בדיוק איפה שצריך אותו. לא "עוד נייקד 650", אלא יחידת כוח שמרגישה ברמה של אופנועים יקרים יותר. בעיר ה־675NK היה קל לשליטה. המשקל מרוכז נמוך והמנוע מגיב מיד ובלי הפתעות. מעבר בין מכוניות מתבצע בקלות ולא היינו צריכים "להילחם" באופנוע בשום שלב. כשיצאנו מהעיר לכביש המלונות בים המלח, האופנוע הרגיש יציב ושקול. הוא שמר קו גם מול רוח צד מתונה, והאספלט המחוספס שם לא הוציא אותו מאיזון.

בכביש הערבה, כשהקצב טיפה עלה, הכלי המשיך לתפקד כמו שצריך. אנחנו גילינו שאיבדנו כמה רוכבים מאחור – בלי שהתכוונו, פתחנו פער במהירות וקלילות. ואז מגיע מעלה עקרבים, ושם אנחנו באמת בוחנים אותו. הפניות ההדוקות, השינוי בקצב, העלייה – כל הדברים שמוציאים את האמת מאופנוע. כאן ה־675NK מתמודד יפה. המנוע לא משתנק בסל"ד נמוך, השלדה שומרת על יציבות, והמתלים לא מתפרקים גם כשאנחנו מתקדמים בקצב מסודר. הוא מחזיק קו בפניות איטיות ומרגיש "מחובר" לעלייה בלי לאבד מומנטום.

אחרי העלייה אנחנו מקבלים הודעה שממשיכים למסלול ערד. זה לא משהו שקורה בכל יום, והיתרון כאן הוא שאנחנו יכולים לבדוק את האופנוע בסביבה ברורה ומבוקרת. שתי הקפות לומדים אספלט, אחרי זה מרגישים בנוח ללחוץ. המנוע ממשיך למשוך, הקוויקשיפטר עובד חלק, והצמיגים מחזיקים טוב. במעברי הכיוון המהירים האופנוע נשאר יציב, והבלמים נותנים תחושת ביטחון גם בבלימות חזקות. בקרת האחיזה בדרגה 2 מתערבת קצת מוקדם, עוברים לדרגה 1 וזה הרבה יותר מתאים. היא לא מפריעה, רק שומרת במקומות שצריך.

כשחוזרים דרך סדום-ערד, האופנוע כבר "מוכר", והכביש פשוט זורם. הפניות הארוכות מרגישות מדויקות, המצערת מגיבה בדיוק, וההתנהגות הכללית יציבה גם כשהקצב עולה. זה קטע רכיבה שמדגיש את האיזון שלו – מספיק חד, מספיק סלחני, ומרגיש כמו אופנוע שמוכן לשנות קצב בכל רגע.

מכלול השלדה מרגיש נכון גם ברגע שמתחילים לרכוב בקצב קצת יותר גבוה. הוא לא מנסה להיות "קיצוני", אלא נותן בסיס יציב לעבוד איתו. בסיס הגלגלים באורך של 1,400 מ"מ מאוזן היטב – מספיק קצר כדי להפוך את האופנוע לזריז בפניות עירוניות ומהירות, ומספיק ארוך כדי לתת ביטחון בפניות הארוכות והפתוחות.

מתלי ה־KYB עושים כאן עבודה טובה. המזלג הקדמי בקוטר 41 מ"מ מרגיש מדויק, ועם קצת כיוונונים הוא יודע להתמודד גם עם רצף פניות וגם עם אספלט פחות מחמיא. מאחור, הבולם היחיד שומר על זנב רגוע שגם לא "שוקע" יותר מדי כשפותחים מצערת ביציאה מפנייה. לאורך כל היום – עיר, בינעירוני, פיתולים ומסלול – לא הרגשנו מצב שבו המתלה הקדמי או האחורי מאבדים את העקביות שלהם.

במעברי כיוון מהירים, המזלג הקדמי היה אחד החלקים שבלטו לטובה. הוא לא קורס תחת בלימה חזקה, וגם לא מנתר כשמגיעים לבליטה קטנה באספלט. הכלי שומר על קו ישר וממקם את הגלגל הקדמי במקום שאנחנו צריכים אותו. מערכת הבלימה של J.Juan רגישה ועוצמתית. יש נשיכה ראשונית ברורה, והבלימה עצמה נשארת יציבה גם כשמעמיסים לחץ גבוה. קדימה – שני דיסקים 300 מ"מ עם קליפרים רדיאליים – עושים עבודה טובה, בלי תחושת ספוגיות ובלי דעיכה. עם זאת, ה־ABS מתערב קצת מוקדם במצבים מסוימים, במיוחד כשאנחנו דוחפים בבלימה לפני פנייה במסלול. זה לא משהו שהורס את החוויה, פשוט מורגש. על כביש ציבורי זה יתרון; במסלול זו מגבלה קטנה.

צמיגי CST S3N מחזיקים יפה, גם במסלול, בקצב גבוה, הם נותנים יותר ממה שחשבנו שייתנו – אבל הם מגבילים מעט כשהקצב ממש עולה. עדיין, עבור אופנוע בקטגוריה ובמחיר הזה, הם מספקים מענה טוב.

אחרי יום רכיבה שכלל רכיבה עירונית, בינעירונית, פיתולים, ומסלול מרוצים – ה־675NK משאיר רושם מדהים: זה אופנוע שכבר לא "מנסה", אלא "עושה" את העבודה – ברמה שמציבה אותו מול מתחרים יקרים ממנו בלי להתבייש. מנוע הטריפל מספק כוח שימושי בכל טווח הסל"ד, בלי התרסקות למטה ובלי קוצר נשימה למעלה. הוא חלק, דוחף, ונשאר עקבי גם כששומרים על קצב גבוה לאורך זמן. השלדה והמתלים יוצרים בסיס יציב שמאפשר לרכוב מהר בלי להרגיש שאנחנו צריכים להילחם בכלי. ובעיר הוא מספיק קל וזריז כדי להיות נוח ויעיל. מערכת הבלימה חזקה ומורגשת, גם אם ה־ABS קצת זהיר מדי. הקוויקשיפטר עובד טוב, והארגונומיה פשוט נכונה.

ה־675NK לא מנסה להיות "הכי חזק", "הכי טכנולוגי" או "הכי קיצוני". הוא מציע חבילה מאוזנת שמרגישה בוגרת: מנוע טריפל רציני, התנהגות כביש טובה, עיצוב אגרסיבי, נוחות יומיומית, ומפרט שמספיק גם ליום מסלול. וזה, במחיר שלו, לא משהו שאפשר להתעלם ממנו.