מבחן בכורה: BSA Bantam 350

כתב: סר אלן קאת'קארט | צילום: Oli Tennent

שורה תחתונה: BSA משיבה שם עבר של הדגם המצליח ביותר שלה, על גבי אופנוע שיכול לשחזר את ההצלחה הזו, בזכות תג מחיר נמוך יותר וביצועים גבוהים יותר ממתחריו.

במהלך שקט יחסית, BSA החזירה לחיים את אחד הדגמים האיקוניים ביותר בתולדות עולם האופנועים, ממנו נבנו כחצי מיליון יחידות בתקופת הזוהר של המותג הבריטי ההיסטורי. אולם ה־BSA Bantam החדש הוא כבר לא סינגל דו-פעימתי מעשן כמו פעם, אלא ארבע-פעימתי בנפח 350 סמ"ק, שמציג מפרט מתקדם במיוחד ביחס לדגמים המובילים בקטגוריה מתוצרת רויאל אנפילד, ועליו ביליתי יום רכיבה בכבישים הכפרים של ווריקשייר – אותם אזורים ששימשו בעבר את רוכבי המבחן של מפעל BSA הענק בדרום בירמינגהם. אבל קודם כל – שיעור היסטוריה, והנושא להיום הוא: תולדות BSA.

מרגע שיצרנית הנשק החם הגדולה בבריטניה, Birmingham Small Arms, שהוקמה ב־1861, החליטה ב־1903 להתחיל לייצר גם אופניים – היה זה רק עניין של זמן עד שהאופנועים הראשונים מתוצרת BSA הגיעו ללקוחות, בשנת 1911. שתי מלחמות העולם שהגיעו בזו אחר זו הביאו לפריחה בשני תחומי הליבה של החברה: במהלך מלחמת העולם השנייה סופקו לצבא הבריטי לא פחות מ־126,334 יחידות של ה־BSA M20 – סינגל עם שסתומים צדדיים, לצד חצי מיליון מקלעי בראונינג בהם צוידו מטוסי הספיטפייר וההוריקן של חיל האוויר המלכותי, אשר הכריעו את הקרב לטובת בריטניה. אבל גם עיתות שלום היטיבו עם רווחי החברה, כשבתקופה שאחרי המלחמה גברה ברחבי תבל הדרישה לכלי תחבורה אישיים – מה שהוביל את BSA לצמוח ולהפוך ליצרנית האופנועים הגדולה ביותר בעולם. עד 1956 אחד מכל ארבעה אופנועים שנמכרו ברחבי העולם נשא את סמל BSA, וגם חברות הבת שלה, טריומף ואריאל, נהנו ממכירות מרשימות בשווקים הגלובליים.

מי שעמד בבסיס הצמיחה הזו היה האופנוע הבריטי הנמכר ביותר בכל הזמנים – סינגל דו-פעימתי צנוע אך שימושי, שקסמו טמון דווקא בפשטותו הבלתי מתנצלת. ה־Bantam הושק בשנת 1948 בגרסה בסיסית בנפח 123 סמ"ק, ובהמשך הוגדל בהדרגה – תחילה ל־148 סמ"ק ב־1954, ואז ל־173 סמ"ק ב־1958, עד שהייצור שלו הופסק בשנת 1971, עם קריסתה של BSA. עד אז, כך מאמינים, יוצרו למעלה מ־500,000 יחידות של האופנוע שסייע להניע מחדש את בריטניה בימי השיקום האפלים שלאחר המלחמה – אם כי איש לא יודע בוודאות, שכן רוב הרישומים אבדו עם השנים. אבל בין אם שימש כאמצעי תחבורה בסיסי לאומה אסירת תודה, כשלב ראשון בסולם האופנועים לדור של רוכבים שראה בו כרטיס כניסה לחופש, ככלי עבודה אמין עבור כל אחד – מפועלי ייצור ועד שליחי מברקים של הדואר – הבנטאם הקדים את זמנו בזיהוי הקסם שבכלי דו-גלגלי פשוט, פרקטי וזול, ממש כמו זה שיחליף אותו בעתיד – ה־C50 Super Cub של הונדה.

כמה אירוני, אם כך, שאחד האופנועים הבריטיים ביותר בהיסטוריה תוכנן בכלל בגרמניה על ידי DKW, בשנת 1938, והגיע לבריטניה, ומשם ל־BSA, כמעט במקרה, כחלק מהפיצויים שהוטלו על גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, במטרה לעזור להחזיר חלק מהחוב העצום שבריטניה צברה במלחמתה בהיטלר. אופנועים שהתבססו על דגם ה־RT125 נכנסו לייצור גם במדינות נוספות, כהשלכה של "דיבידנד השלום" שלאחר המלחמה. מפעל DKW, שלימים ייקרא גם MZ, נפל בגזרה הרוסית של גרמניה הכבושה – ולכן כבר ב־1946 השיקה ברית המועצות את דגם ה־Minsk M1A, שהתבסס ישירות על ה־RT125. בארצות הברית, בין 1948 ל־1966, ייצרה הארלי-דוידסון גרסה משלה לאופנוע – ה־S-125, שלימים נודעה בשם Hummer, על שם דין האמר, סוכן הארלי מאומהה שעמד בראש מכירות דגמי הדו"פ של החברה בארה"ב. במקביל, ב־1955, הציגה ימאהה את ה־YA-1 – האופנוע הראשון שלה בייצור עצמי, שהיה העתק ישיר של ה־DKW. אבל מי שהוביל את המכירות בפער גדול היה דווקא הבנטאם של BSA.

אולם בשלב הזה, כשהיא סובלת מניהול כושל ומהופעתן של מכוניות קטנות וזולות כמו פיאט 500 ואוסטין מיני, BSA קרסה סופית בשנת 1973. במשך ארבעה עשורים נחשבה BSA למותג האופנועים הבריטי המפואר ביותר שנעלם-אך-לא-נשכח, עד שב־2016 נרכשו הזכויות על המותג, תמורת 3.4 מיליון ליש"ט, על ידי מהינדרה ההודית – תאגיד עצום שפעילותו משתרעת מתעשיית הנשק ועד לטרקטורים, שבהם הוא מוביל את הייצור העולמי. מהינדרה ניסתה כמה פעמים לנגוס בנתח משוק האופנועים העצום של הודו – עם למעלה מ־15 מיליון מכירות בשנה – אך שילוב של בעיות איכות, שירות ומחסור בחלפים, גרם לה להתרסק פעמיים עוד לפני שהצליחה להמריא. מכאן נולדה ההחלטה לפרוש משוק הדו-גלגלי ההמוני, ולהתמקד בנישות ייחודיות – ובפרט בדגמי רטרו – באמצעות חברת הבת Classic Legends, שהחזירה לחיים את המותגים Jawa ו־Yezdi מהעבר הדו-גלגלי של הודו, לצד BSA. בשנת 2022 השיקה מהינדרה את ה־BSA גולד סטאר 650 החדש, גלגול מודרני שנבנה בהודו, אך עוצב בסגנון רטרו בבריטניה, ומונע על ידי מנוע רוטקס בנפח 650 סמ"ק – שתוכנן מחדש מהיסוד בידי למעלה מ־200 מהנדסים במרכז הפיתוח של מהינדרה בהודו. מאז החל הייצור שלו במפעל מהינדרה במאדיה פראדש, נבנו למעלה מ־16,000 יחידות, ועם השקתו בשוק ההודי בשנה שעברה, הפך לחד-צילינדרי הגדול ביותר שנמכר שם – ומתחרה ראש בראש בדגמי ה־650 טווין של רויאל אנפילד, כאופנוע הפרימיום המועדף. BSA סקרמבלר 650, דגם שני על אותה פלטפורמה, נחשף בתערוכת בירמינגהאם בנובמבר האחרון – וכעת נכנס לייצור סדרתי.

אך בעוד BSA מתכוננת להשקה מחודשת בשנה הבאה בארה"ב, דרום אמריקה ואוסטרליה (כשהיא כבר פועלת בניו זילנד), ובמקביל לפעילותה במספר מדינות באירופה שבהן הגולד סטאר כבר נמכר – השקת ה־Bantam 350 מרחיבה באופן משמעותי את היצע הדגמים שלה באופן שמדבר ישירות לליבם של סוכני המכירות, והיא עושה זאת גם במחיר אטרקטיבי במיוחד, עם מבחר של חמישה צבעים: אפור, אדום, צהוב, כחול או שחור. ככל הנראה מדובר רק בגרסה הראשונה מתוך מספר וריאציות עתידיות על אותה פלטפורמה. בבריטניה הוא נמכר במחיר של 3,499 ליש"ט – זול ב־1,130 ליש"ט מהמתחרה הישיר של רויאל אנפילד, ואפילו ב־450 ליש"ט מההונדה GB350S היפני, שגם הוא ניצב על הכוונת. הספיד והסקרמבלר 400 של טריומף, שמיוצרים בהודו, הם ללא ספק אופנועים מהירים ומתקדמים יותר, ואף הובילו את טבלת המכירות בבריטניה בקטגוריית הנפח בשנה שעברה. עם זאת, הם מצוידים במנוע גדול יותר וביצועים עדיפים – אך גם בתג מחיר גבוה בהרבה, העומד בבריטניה על 5,245 ליש"ט.

ובכל זאת, כשפוגשים את הבנטאם החדש במציאות, אין בו שום רמז לכך שנבנה מתוך אילוצי תקציב – להפך, המפרט שלו אף עולה משמעותית על זה של מתחריו בקטגוריית ה־350 סמ"ק. מנוע ה־Alpha 2 בעל ארבעת השסתומים נלקח מהדגמים הנוכחיים של Yezdi, שנמכרים כיום רק בהודו – ובצ'כיה, במקרה של דגמי Jawa, תחת רישיון שימוש בשם. מדובר בשדרוג משמעותי בעיצוב ובביצועים לעומת המתחרים. כך שמנוע הסינגל של BSA בנפח 334 סמ"ק, העומד בתקן אירו5+ ונושא את סמל הרובים המוצלבים של החברה משני צדדיו – מציע גישה שונה לחלוטין מזו של מתחריו הישירים, עם תכנון Oversquare קצר-מהלך שמכוון להפקת יותר כוח.

לעומתו, מנוע ה־350 של רויאל אנפילד הוא ארוך-מהלך, ואילו מנוע ההונדה קיצוני עוד יותר בכיוון הזה. שני המנועים הללו גם מקוררי אוויר ובעלי גל-זיזים עליון יחיד, בניגוד למנוע ה־BSA המקורר בנוזל ובעל שני גלי-זיזים עליונים, שנהנה מיכולת סחיטה גבוהה יותר של סל"ד – ומספק גם יותר כוח, בין היתר גם בזכות יחס דחיסה גבוה משל שני מתחריו. על פי הנתונים הרשמיים, הבנטאם מפיק במנוע 29 כ"ס ב־7,750 סל"ד, לעומת כ־20 כ"ס ברויאל אנפילד ובהונדה. המומנט המרבי עומד על 3 קג"מ ב־6,000 סל"ד, לעומת 2.7 קג"מ ב־4,000 סל"ד באנפילד, שלכאורה נחשב לבשרני יותר. הכוח עובר דרך תיבת הילוכים בת שישה הילוכים עם סליפר ואסיסט קלאץ' ב־BSA, בעוד שלאותם מתחרים יש רק חמישה הילוכים.

המספרים האלה חשובים, שכן שוק הדגמים בנפח 250-450 סמ"ק הוא כיום הגדול והתחרותי ביותר בעולם. בשנת הדגם 2024/25 חצתה רויאל אנפילד לראשונה את רף מיליון האופנועים, עם ייצור של 1,009,900 יחידות – מתוכן 818,059 היו מדגמי הסינגל 350, לעומת 46,877 בלבד מדגמי הטווין 650. אמנם כ־88% מהייצור של רויאל אנפילד נמכר בשוק הבית ההודי, אבל העובדה ש־BSA הצליחה לפתח את המתחרה עם שיפור כה משמעותי בביצועים ובמפרט – ובמחיר נמוך בהרבה – היא הישג לא מבוטל. יתרה מכך, ב־BSA הודיעו כי הם לא מתכוונים לשווק את הבנטאם בהודו, בטענה שהם מעוניינים לשמור את BSA כמותג פרימיום בשוק המקומי – והשקת דגם בנפח קטן יותר תחת אותו שם עלולה לפגוע במעמדו בעיני הלקוחות ההודים. על כן, בשלב זה הבנטאם 350 מיועד אך ורק לייצוא, בעוד שלקהל המקומי בהודו נותרים דגמי Jawa ו־Yezdi, שהושקו בינואר 2022.

בהשוואה לשני הדגמים האלה, לבנטאם יש עיצוב בסגנון מעט יותר ניאו-קלאסי, תוך שהוא שומר על שלדת עריסה כפולה מצינורות פלדה, שכבר הוכיחה את עצמה היטב. למרות שהוא כלל אינו מזכיר את הבנטאם של פעם – ואולי היה חכם להציע גרסת צבע ירוק-שמנת, כדי להתחבב על לקוחות נוסטלגיים – עיצבה BSA את הבנטאם 350 בקווים נקיים אך מאופקים, עם נגיעות עיצוב המזוהות עם תרבות הקפה-רייסר הבריטית – כולם מחוות עיצוביות לבנטאם של שנות ה־50. המזלג בקוטר 41 מ"מ ומהלך של 135 מ"מ מותקן בזווית היגוי של 29°, ובסיס הגלגלים זהה לזה של ההונדה, אך ארוך לעומת זה של האנפילד. מאחור מותקנים זוג בולמים עם מהלך של 100 מ"מ, הניתנים לכיוון עומס קפיץ בחמישה מצבים.

בבנטאם מותקן מקדימה דיסק בקוטר 320 מ"מ עם קליפר דו-בוכנתי ומאחור מותקן דיסק בקוטר 240 מ"מ עם קליפר זהה. עם משקל רטוב של 185 ק"ג, כולל 90% ממיכל הדלק בנפח 13 ליטר, שוקל הבנטאם בדיוק 10 ק"ג פחות מהבולט 350 עם מיכל זהה – נתון מפתיע, בהתחשב בכך שהוא נושא גל-זיזים נוסף, הילוך שישי ומערכת קירור מלאה בנוזל, לעומת יריביו העיקריים. על הגלגלים הייצוקים מאלומיניום מורכבים צמיגי MRF – יצרנית הצמיגים הגדולה בהודו – במידות 100/90-18 מלפנים ו־150/70-17 מאחור.

העלייה על הבנטאם קלה ונוחה, ומיד מורגש שמדובר באופנוע סינגל צר – אבל עם תחושת מוצקות ונפח. הודות להיצרות בנקודת החיבור בין המושב למיכל הדלק, רוב הרוכבים יוכלו להניח את כפות הרגליים על הקרקע בעצירה. זהו אופנוע קומפקטי – אך הוא לא נראה קטן, וגם לא מרגיש כזה. בסיס הגלגלים הארוך יחסית – 1,440 מ"מ – מאפשר למושב בגובה 800 מ"מ להציע מרווח נדיב גם למורכב וגם רמת ריפוד סבירה. הכידון הרחב למדי מותקן בזווית שטוחה יחסית, כך שתנוחת הרכיבה כוללת הטייה קלה לפנים כדי לאחוז בידיות. רמת הגימור מרשימה – אין תחושה שמדובר באופנוע שחסכו עליו – והמראה הכללי מרשים, אם כי המראות הסתמיות מעט מחלישות את הרושם.

לוח המחוונים הדיגיטלי העגול – שמוטה מעט ימינה ממרכז הכידון – מציג מהירות, סל"ד, שעון, מד דלק והילוך נבחר. עם זאת, הוא מותקן בזווית שמקשה על הקריאה באור יום, בשל השתקפויות על הזכוכית – אם כי נורת הניוטרל בוהקת וברורה בכל תנאי תאורה. מתגים באיכות סבירה, ותאורת LED מלאה מקדימה ומאחור. אין מערכות עזר אלקטרוניות לרכיבה, למעט מערכת ה־ABS של קונטיננטל, שנכנסת לפעולה בקלות כשצריך – אך לא באופן מוגזם או חודרני. מצד שני, אין שקע USB, וזהו אולי הסימן הבולט ביותר לכך שהבנטאם תוכנן לעמוד במחיר אטרקטיבי במיוחד – אך נראה לי שהם יכלו למצוא בתקציב מקום ל־USB, ואותו הדבר לגבי נקודות קשירה שחסרות באופנוע, אם תכננתם לרתום משהו על המושב האחורי.

לחיצה על כפתור ההתנעה והבנטאם מתעורר בשמחה לחיים, מתייצב על סרק של 1,200 סל"ד עם מינימום רעידות – גל-האיזון הנגדי עושה את עבודתו – ומנוע האובר-סקוור מתחיל לרטוט רק כשמתקרבים לשיא ההספק ב־7,750 סל"ד. הצליל שלו נהדר – בעמידה הוא משמיע גרגור עמוק ונעים, שבמהירות הופך לרעש בועט ומחוספס, מבלי להיות רועש מדי או מציק. המנוע מספק שפע של כוח – קשה שלא ליהנות מרכיבה על האופנוע הזה. תיבת ההילוכים מדויקת, עם פעולת העברה חדה, המצמד קל אך מדויק, מאפשר זינוק חלק ומהיר מעמידה – אם כי אין באמת צורך להשתמש בו להעברות החל מההילוך השני. זהו אופנוע אינטואיטיבי מאוד לרכיבה, שיהיה נגיש במיוחד לרוכבים מתחילים בעלי רישיון A1 שלמענם הוא נבנה. המנוע לא רק חלק אלא גם נמרץ, עם תאוצה נלהבת ביחס לסינגל בנפח 350 סמ"ק. רכבתי מאות קילומטרים על כל דגמי ה־350 של רויאל אנפילד, וה־BSA החדש עולה על כולם בפער ברור בכל הנוגע לביצועים. הוא מגיב בזריזות מרשימה כשפותחים מצערת בנחישות, ורול-און בהילוך שישי מ־80 קמ"ש היה טוב מהמצופה. קטע קצר על כביש מהיר הראה שהוא מרגיש לגמרי בבית גם בשיוט במהירות 110 קמ"ש, וראיתי על השעון גם 120 קמ"ש בלי שום רעידות חריגות – כך שאין ספק שהוא מסוגל לשמור על קצב התנועה בקלות.

עם זאת, הבנטאם החדש מרגיש בבית בעיקר בכבישים כפריים מתפתלים, שם היכולת הזריזה שלו לנוע מצד לצד משתלבת ביציבות מובנית – הודות לגלגל קדמי בקוטר 18 אינץ', גיאומטריית היגוי שמרנית ובסיס גלגלים ארוך – ויוצרת חוויית רכיבה מהנה ובטוחה ששומרת על אחיזה בפניות. מניסיוני עם דגמים אחרים מתוצרת הודית, אני יודע שהצמיגים האלו מציעים כיום אחיזה מצוינת בשילוב עמידות גבוהה, וגם ה־BSA לא אכזב – הם סיפקו אחיזה טובה בהטיה, והעבירו היטב כוח ביציאה מהפניות, אם כי ההספק של 29 כ"ס כנראה לא באמת מאתגר אותם.

גם תגובת המצערת במעבר ממצב סגור מצוינת, עם מיפוי דלק מדויק שהופך את האופנוע הזה לקל מאוד לשליטה – יתרון חשוב לרוכבים פחות מנוסים. המנוע כויל כך שייתן תגובה חדה אך נשלטת, במיוחד בסל"ד נמוך. התגובה חלקה לחלוטין, כך שאין זינוק פתאומי גם ביציאה חדה מהמקום בהילוך ראשון, או קפיצה גסה כשפותחים גז ביציאה מפנייה בהילוך שני או שלישי. במקום זאת, הבנטאם מגיב ליד ימין באופן צפוי לחלוטין, הודות למיפוי הדלק המצוין. אספקת הכוח חלקה ויעילה בשלושת ההילוכים הנמוכים, ומאפשרת לרוכב לנצל את אופיו הנמרץ של האופנוע. לא פשוט להשיג את השילוב הזה תוך עמידה בתקני אירו5+ המחמירים. אבל מהנדסי BSA הצליחו במקום שבו יצרנים אחרים, שמורגלים יותר בכיוונון מנועים חזקים ופחות באופנועי כניסה, עדיין נכשלים.

בלמי Bybre – חטיבת הבת ההודית של ברמבו – הפכו כיום לנפוצים מאוד באופנועים מתוצרת הודו המיועדים לייצוא, וגם בבנטאם הם עומדים בציפיות: הם בולטים ביכולת עצירה טובה גם במהירויות גבוהות, עם תגובה מדויקת בידית הבלם. עם זאת, כשבלמתי חזק באמצעות הבלם הקדמי בלבד, הורגשה צלילה מסוימת של המזלג – כנראה פשרה שנובעת מהצורך לספק סט כיוונים כללי וטוב למזלג שאינו ניתן לכיוונון. מלבד זאת, מערכת המתלים עשתה את עבודתה בצורה סבירה, אם כי הבולמים האחוריים היו מוקשחים למדי והציעו מהלך גלגל מוגבל, ונראה כי הם קפצו חזרה מהר יותר ממה שהייתי רוצה – ריסון ריבאונד טוב יותר היה בהחלט מועיל. כשפוגעים במפגעי כביש, מומלץ להעביר משקל לרגליות ולהתרומם מעט. עם זאת, המזלג הקדמי שאינו ניתן לכיוונון תיפקד לא רע בכלל בהחלקת שיבושי הדרך – הוא סיפק תחושת ביטחון ונתן פידבק טוב מהצמיג הקדמי, ומהלך הגלגל היה מרוסן בצורה מספקת.

אבל המקום שבו הבנטאם של BSA באמת בא לידי ביטוי הוא הסביבה העירונית – שם הוא מרגיש בבית, מתמודד בקלות עם רחובות צפופים ודרכים עירוניות הומות. המומנט מספיק בהחלט כדי לאפשר לזנק לפני המכוניות ברמזור. המצמד הקל והתגובה החלקה אך נמרצת למצערת הופכים את ההשתחלות בתנועה לפשוטה וזורמת. המושב הגבוה מאפשר ראות טובה קדימה לצורך תכנון התקדמות בין כלי הרכב, והכידון הרחב מספק מנוף נוח להיגוי בשינויי כיוון חדים, כשמבנהו הצר של הבנטאם מסייע להתנהלות. גם ההילוך הראשון הארוך תורם לכך.

"הבנטאם המקורי סייע ביצירת עידן חדש בעולם האופנועים, כשהפך את הרכיבה לנגישה לכולם והגביר את הפופולריות של אופנועים," אומר אנופם תארג'ה, ממייסדי Classic Legends. "הבנטאם החדש מבטיח את אותו הדבר, יחד עם רמת גימור מרשימה ונוחות – במחיר נגיש. אנחנו רוצים להחזיר את האנשים לרכיבה, והדבר הבסיסי שדרכו אפשר למשוך אותם הוא תג המחיר. לכן להשיק מנוע נהדר שמוביל את הקטגוריה מבחינת ביצועים, אבל גם נגיש ומזמין בזכות המחיר והקלות שהוא מציע – זו הדרך שבה אנחנו מתכוונים לעשות את זה. ככה אנחנו רוצים להחזיר את העולם לאופנועים – עם דגם שמשלב עיצוב קלאסי עם נגיעות מודרניות, בצורה שמדברת לכל הדורות. אנחנו מקווים שהצלחנו!".

בונוויל. מונסטר. קומנדו. וספה. בנטאם. יש רשימה מצומצמת של דגמי אופנועים וקטנועים שהפכו לאייקונים כה מובהקים, עד שאין צורך לציין את שם היצרן שאחראי להם. אך בעוד שארבעת הראשונים עודם חלק מהשוק העולמי, הבנטאם של BSA היה "בהפסקה" מאז 1971. כעת הבנטאם חוזר. קל, נשלט, ובמחיר אטרקטיבי במיוחד – האופנוע הזה מכוון לצאצאיהם של מי שרכבו על בנטאם בזמנו, שלא יתעכבו יותר מדי על ההיסטוריה, אלא יתמקדו בעיקר בערך הרב שהוא מציע – מעבר לשם המכובד שעל המיכל. הבנטאם 350 מציע ביצועים עדיפים על מתחריו הן בהאצה והן במהירות הסופית, הודות למנוע נמרץ שמעלה חיוך בכל פתיחה של המצערת. הוא פונה היטב, מצויד בתיבת הילוכים נהדרת עם יחסי העברה מוצלחים, תפעול קל ונגיש, ומציע רמת נוחות מספקת. הוא עוקף את מתחריו מבית רויאל אנפילד והונדה, ובמחיר של שני שלישים בלבד מדגמי טריומף הקטנים – למרות הנפח הקטן יותר, הוא מהווה יריב ראוי גם להם.