מדור פרסומי: מרפדיית כחול לבן - חיפה, חיפה, רפדים

כתב: עמית משיח צילום: מרפדיית כחול לבן

ריפוד מחדש מתקשר לרוב בדמיון לשיפוץ ושיקום גרוטאת ברזל חלודה, או חורירים קטנים לאורך מושב האופנוע – באדיבות חבורת חתולי הרחוב וציפורניהם החדות, או סתם קרע בתפרים – עם סרט הדבקה רחב, מכסה טפחיו.

אבל לפעמים, גם לאופנוע חדש דנדש יש מה לחפש אצל הרפד. לא כי משהו לא בסדר במקור, אלא בזכות טעמו הייחודי של בעל האופנוע ובעיקר כי אפשר.

מעשה שהיה, כך היה: בוקר יולי אחד, כמה דקות אחרי שפתח אלי אליהו את המרפדיה שלו, אד מהביל עלה מהנמל והתגלגל במעלה הר הכרמל. ברק סיים בדיוק להכין את סבב הקפה השחור, זה שיפתח את הבוקר, והיה עומס מעמולים על צלוחית – שיהיה משהו לצד הקפה. בעוד מתכוננים השניים ללגימה ונגיסה, רעם מנוע – מתגלגל כזה, עם הרבה באס – הרעים לפתע את רחבת הכניסה שעל השדרה.

קאוואסאקי וולקן, כבר בלי הניילונים אבל עול ימים, עוד בהרצה; הבעלים הטרי רוצה לשנות את היצירה ולהופכה ייחודית, מתאימה לעיצוב האישי והכי חשוב – נוחה יותר לישבנו הענוג.

צמד הרפדים, לוגם מן הקפה (כוס שלישית נמזגה, עבור האופנוען המסוקס כמובן, וגם ערימת המעמולים נתמעטה לה בינתיים), מקשיב, מתכנן וקם לבצע. הכסא מפורק, אחר כבוד, מן האופנוע. הכיסוי יורד והספוגים מקבלים טיפול ושדרוג, התפירה של הכיסוי מתוכננת להפוך לצבעונית – כדי להשתלב בצביעה של כונסי האויר. …גשם קטן מתחיל לרדת בחוץ… באמצע יולי… ריח טרי של אדמה רטובה עולה ומתפשט בין המוסכים ושאר בתי העסק, עד שהוא נגמר – משאיר עולם נקי ורענן, עם ציוץ ציפורים מחודש. את העבודה הם המשיכו עוד כמה שעות – בכל זאת עבודה רצינית, מוקפדת ומקצועית.