טור משפטי: פסילת רשיון נהיגה ע"י המרב"ד

עו"ד שמעון צור

משרד הבריאות הקים את המרב"ד במטרה לבחון את כשירותם הרפואית של נהגים ורוכבים. המרב"ד לא נועד רק לבדוק עברייני תנועה, אלא גם לאבחן נהגים הסובלים מבעיות רפואיות שעלולות לפגוע ביכולתם לנהוג או לרכוב בבטחה.

בואו נעשה סדר ונפרט. קיימות מספר דרכים לבחינת כשירות הנהיגה במרב"ד, והנה שתיים מהמשמעותיות ביותר:

הדרך הראשונה היא צבירת כמות משמעותית של 36 נקודות, ביצוע מבחן עיוני, ולאחר מכן, אם הנהג צובר פעם נוספת 36 נקודות תוך שש שנים מחידוש רישיונו, הוא יוזמן על ידי המדינה לבדיקות רפואיות במרב"ד. הבדיקות נועדו לבחון את כשרותו הרפואית והנפשית של הנהג לשם חידוש רישיונו, וזאת לאחר תקופת פסילה ממושכת.

הדרך השנייה נוגעת למידע רפואי שנמסר על הנהג. במקרה זה, הנהג מזומן לוועדה רפואית במרב"ד, שם מתבצעות בדיקות רפואיות שיכולות לקבוע האם הוא כשיר או לא כשיר לנהיגה, בהתאם לסעיף 12 לפקודת התעבורה.

דיווח על מחלות מסויימות של נוהגי רכב (תיקון מס' 15) תש"ם-1979 (תיקון מס' 18) תשמ"ה-1985
12ב. (א) רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות (להלן בסעיף זה – הרשות הרפואית).
(ב) הרשות הרפואית רשאית להשתמש בידיעות על מחלה כאמור בסעיף קטן (א) המצויות במשרד הבריאות או במערכת הבטחון על שלוחותיה, וכל הוראה שבדין האוסרת מסירת ידיעה כאמור לא תחול על מסירת ידיעה לפי הוראות סעיף זה.
(ג) קיבלה הרשות הרפואית דיווח כאמור בסעיף קטן (א) או מידע כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע לרשות הרישוי המלצתה לענין מתן רשיון נהיגה, התלייתו או ביטולו.
(ד) מידע שהגיע לאדם מכוח סעיף זה, לא ימסרנו אלא למי שהוסמך לכך על פי דין או לפי רשות מאת בית המשפט או בתשובה על שאלה שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
(תיקון מס' 18) תשמ"ה-1985
(ה) העובר על הוראות סעיף (א) – ייאשם בעבירה.

כלומר, כל רופא, כולל רופא צבאי (כמו קב"ן), מחויב לדווח למרב"ד במידה והוא חושש כי המטופל אינו כשיר להמשיך לרכוב או לנהוג ברכב. אם הרופא אינו מדווח על חשש זה, שעלול לסכן את בטחון הציבור ואת בטחון המטופל עצמו, הוא עלול לעבור עבירה פלילית, שההשלכות המשפטיות שלה עשויות להיות חמורות.

בנוסף, האנשים המוזמנים לבדיקות על ידי המרב"ד כוללים:
● מבקשי רישיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד, שמופנים על ידי משרד הרישוי.
● נהגים שמשטרת ישראל דיווחה על מעורבותם בתאונות דרכים.
● נהגים שהופנו על ידי בית המשפט.
● נכי משרד הביטחון.
● נהגים שהופנו על ידי המוסד לביטוח לאומי.
● משתמשים או מורשעים בעבירות סמים או אלכוהול, שמופנים על ידי משרד הרישוי, משטרת ישראל, וסמכות רישוי צה"ל.
● מבקשי או מחזיקי רישיון נהיגה עם בעיות בריאותיות, שמופנים על ידי משרד הרישוי.
● נהגים שהופנו על ידי רשות הרישוי עקב גילם, בהתאם לתקנה 196 לתקנות התעבורה.
● נבדקים המחויבים בבדיקת ביקורת מטעם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) וועדת ערר.

בדרך כלל, שלילת הרישיון נמשכת שנה, ולאחר מכן יוכל הנהג להגיש בקשה לבדיקה חוזרת. אם המרב"ד ממליץ על שלילת רישיון, רשאי הנהג לערער על ההמלצה תוך 10 ימים, בפני ועדת ערר בת שלושה רופאים הפועלת בבית החולים שיבא בתל השומר.

אם הערעור נדחה, ספירת השנה לבחינה מחודשת של המלצות המרב"ד תתחיל ממועד דחיית הערעור, ולא ממועד קבלת ההחלטה בוועדה הראשונית. לכן מומלץ להיוועץ ולהיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בתחום, שיספק חוות דעת ונימוקים מפורטים אשר עשויים להשפיע על החלטת המרב"ד.