חדש באזור האישי: חסימת הונאות בהעברת בעלות על הרכב

05/08/26

משרד התחבורה משיק אפשרות לחסום מראש העברת בעלות דרך סניפי הדואר ולהשאיר את ההליך רק ל-GOV.IL, צעד פשוט שיכול למנוע הונאות, זיופים ועוגמת נפש רבה לבעלי הרכב Continue Reading

כתב: דניאל 'מיצו' פטרי

השירות להעברת בעלות על כלי רכב דרך האינטרנט הושק על ידי משרד התחבורה באמצע שנת 2020 בשיאה של מגפת הקורונה, והפך בתוך זמן קצר לאחד השירותים הדיגיטליים המוצלחים ביותר בפורטל GOV.IL. אם מישהו מבקש לבצע קנייה או מכירה של כלי רכב, במקום להגיע פיזית לסניף דואר או למשרד הרישוי, המוכר פותח את העסקה באזור האישי שלו, מזין את מספר הזהות של הקונה, הקונה מאשר את העסקה באזור האישי שלו, האגרה משולמת בכרטיס אשראי – והבעלות עוברת באופן מקוון. כל התהליך זמין 24 שעות ביממה, אינו מחייב את שני הצדדים להיות באותו מקום, ואפשר לבצע אותו גם מהטלפון הנייד.

לצד השירות החדש, המשיכה לפעול גם השיטה הוותיקה: הקונה והמוכר נפגשים בסניף דואר, מציגים מסמכים, ופקיד הדואר מבצע את העברת הבעלות.

לפי נתוני משרד התחבורה, כיום מתבצעות באמצעות השירות המקוון כ-500 אלף העברות בעלות בשנה – כמעט מחצית מכלל עסקאות העברת הבעלות בישראל.

אבל בדיוק כפי שהטכנולוגיה מקלה על האזרחים, היא גם מאלצת עבריינים למצוא דרכים חדשות לעקוף אותה. בשנים 2024 ו-2025 נרשמה עלייה במקרי הונאה שבהם בוצעו העברות בעלות במרמה באמצעות סניפי דואר ישראל. עבריינים שהשיגו את פרטי הרכב ובעליו השתמשו במסמכים מזויפים כדי להעביר בעלות, לעיתים בסיוע גורמים מתוך המערכת, כך שבעל הרכב כלל לא ידע שהרכב כבר אינו רשום על שמו.

התרחיש בדרך כלל מתחיל באופן תמים לחלוטין. בעל הרכב מפרסם מודעה באתר יד שנייה, וזמן קצר לאחר מכן מתקשר אליו "קונה" שמעוניין לכאורה לברר מראש את עלות הביטוח או המימון. לצורך כך הוא מבקש צילום של רישיון הרכב. משם הדרך כבר קצרה: המסמכים משמשים לביצוע העברת בעלות במרמה בסניף דואר שנבחר מראש, מבלי שהבעלים המקורי יהיה מודע למה שמתרחש.

מרגע שהרכב כבר אינו רשום על שם בעליו החוקיים, האפשרויות מבחינת העבריינים רבות. לעיתים הם משכפלים את לוחיות הרישוי ומתקינים אותן על רכב גנוב, שהופך על הנייר לרכב "חוקי" ונמכר לקונה תמים. במקרים אחרים הרכב המזויף ממשיך לנסוע בכבישים, צובר דו"חות מהירות, קנסות, חיובים בכבישי אגרה ודוחות חניה – וכל אלה ממשיכים להגיע אל האדם שכלל אינו הבעלים של הרכב יותר, מבלי שידע על כך.

כאשר הקורבן מגלה שהרכב כבר אינו רשום על שמו, מתחיל בדרך כלל מסע בירוקרטי ארוך של ביטול העסקה, הוכחת ההונאה ושיקום הרישום. מי שמכיר את קצב העבודה של חלק מרשויות המדינה יכול להעריך לבד כמה זמן, אנרגיה ועוגמת נפש כרוכים בתהליך כזה.

רוכב האופנוע יוסף כדורי הציע כבר לפני כשנה פתרון פשוט למדי: לאפשר לבעלי רכב לחסום מראש את האפשרות לבצע העברת בעלות באמצעות סניפי הדואר, ולהשאיר פתוחה רק האפשרות לבצע את ההליך דרך האתר הממשלתי. ההיגיון פשוט – בעוד שפקיד עלול לטעות או אפילו לשתף פעולה עם עבריינים, הרבה יותר קשה לעקוף את מנגנוני ההזדהות של GOV.IL.

הסיבה לכך נעוצה באופן שבו בנוי השירות המקוון. בניגוד להעברת בעלות המבוססת על מסמכים מודפסים שניתן לזייף, ההליך הדיגיטלי מתבצע באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתית. פרטי הרכב נשלפים ישירות ממאגר משרד התחבורה, ושני הצדדים חייבים להזדהות ולאשר את העסקה באופן עצמאי.

כעת, כשנה לאחר העלאת ההצעה, משרד התחבורה משיק שירות חדש המאפשר לכל בעל רכב לחסום מראש העברת בעלות באמצעות סניפי דואר ישראל. לאחר הפעלת החסימה, הדרך היחידה להעברת בעלות תהיה באמצעות GOV.IL, תוך הזדהות של המוכר ושל הקונה באזור האישי שלהם.

ההמלצה שלי פשוטה: הפעילו את החסימה כבר עכשיו. אם אתם מתכננים למכור את הרכב בעתיד, אין צורך להסיר אותה כל עוד הקונה מסוגל לבצע את העברת הבעלות דרך האתר הממשלתי.

איך עושים את זה? פשוט מאוד. קודם כל נכנסים לאתר האישי הממשלתי. כעת, גוללים לאזור "נהיגה וכלי תחבורה" הכולל את כל כלי הרכב שרשומים על שמכם.

תוכלו לראות ברשימה האם כלי הרכב שלכם פתוח או סגור להעברת בעלות בדואר ישראל. ההמלצה היא כאמור – לבטל את האפשרות לבצע העברת בעלות בדואר. על הדרך תוכלו גם לראות את תוקף רישיון הרכב ואם צריך לשלם אגרה ולעשות טסט.

לחצו על כלי הרכב הרלוונטי, וכעת לחצו על "חסימת העברת בעלות בדואר", סמנו את שתי תיבות הסימון ולחצו "אישור", ואשרו את ההודעה.

במידה ואתם מבצעים עיסקה עם אדם או גורם שאין ביכולתו לעשות את החלק שלו באתר האישי הממשלתי, ובמידה ותהיו חייבים לבצע העברת בעלות בדרך המסורתית בסניף דואר, אז ורק אז תוכלו להסיר אותה בתוך דקות ספורות, לבצע את העברת הבעלות מול הקונה. אחרת – אין כל סיבה לבטל את החסימה. זה רק ישמור עליכם וימנע אפשרות לנוכלים להשתלט לכם על כלי הרכב.

אגב, כדאי להתרגל "לנקות" פרטים מזהים מכל מסמך שאתם שולחים לכל אדם, גם אם הוא נשמע מאוד נחמד בטלפון (ובטח אם אתם מעלים אותם לאתרי מכירות כאלה ואחרים). כשאתם מעלים תמונות של הכלי – רצוי לטשטש מספר רישוי מכל התמונות, ואם מבקשים מכם – כדאי להקפיד שלא להעביר צילום מלא של רישיון הרכב או מסמכים מזהים לאדם שאינכם מכירים. אם קונה פוטנציאלי מבקש לראות את רישיון הרכב לפני הפגישה, עדיף לטשטש פרטים שאינם נחוצים, ולהציג את המסמך המלא רק כאשר הוא מגיע לראות את הרכב.

ואם כבר נכנסתם לאזור האישי הממשלתי, נצלו את ההזדמנות להציץ בעוד כמה דברים. לא מעט נהגים מגלים שם במקרה דו"חות שמעולם לא הגיעו אליהם בדואר. זו כבר בעיה אחרת, אבל כזו שכדאי לגלות מוקדם ככל האפשר – לפני שהיא הופכת לקנס כפול או להליך משפטי מיותר.