קווין בנאבידס פורש ממרוצי אופנועים

כתב: אסף לביא בנארי | צילום: יח"צ

הרוכב הארגנטינאי בן ה־36, קווין בנאבידס, שניצח את מרוץ ראלי דקאר בשנים 2021 עם הונדה וב־2023 עם ק.ט.מ, הודיע על פרישתו הסופית ממרוצי אופנועים. 

בנאבידס החל לרכוב כבר בגיל שלוש, ובעשור הראשון של חייו התמקד ברכיבת אנדורו, עם ניצחונות והישגים ניצחונות בתחרויות מקומיות בארגנטינה והאזור. קווין ערך את הופעת הבכורה שלו בראלי דקאר בשנת 2016, וסיים במקום הרביעי הכללי, כולל ניצחון בסטייג' השלישי. בשנת 2018 אחיו הקטן, לוסיאנו בנאבידס, הצטרף גם הוא לדקאר, אך נאלץ לפרוש לאחר נפילה קשה בסטייג' השלישי למרוץ הראשון שלו, בעוד קווין סיים במקום השני הכללי – לאחר קרב צמוד מאוד עם מתיאס ווקנר שניצח את המרוץ.

ההישג הגדול של קווין בראלי דקאר הגיע בשנת 2021, אז זכה לראשונה עם הונדה – שניצחה את הדקאר שנה לפני כן עם ריקי ברייבק – ניצחון שהפך את בנאבידס לרוכב הראשון מדרום אמריקה שזוכה בדקאר בקטגוריית האופנועים. לאחר ההצלחה, עבר לקבוצת המרוצים של ק.ט.מ, ולמרות שאת בשנת 2022 פרש מהראלי בעקבות תקלה במנוע, אך בשנה הבאה, 2023, זכה בפעם השנייה – הפעם על ק.ט.מ – בסיום קרב צמוד עם טובי פרייס שנגמר בפער של 43 שניות בלבד.

בשנת 2024 ניצח בנאבידס בשני סטייג'ים, אך סיים במקום הרביעי בפער של כ־39 דקות מהמנצח ריקי ברייבק. במאי 2024, במהלך אימון מוטוקרוס, קווין נפצע קשה והובהל לבית חולים עם שברים ופגיעות בעמוד השדרה הצווארי, ואושפז למשך מספר ימים כתוצאה מדימום ונזק מוחי. למרות הפציעה, הוא חזר להתחרות בראלי דקאר 2025, אך לאחר שהרגיש שהגוף לא מסוגל להמשיך לעמוד בקצב התחרותי הנדרש, החליט לפרוש מהמירוץ באמצע והמשיך לעודד את אחיו לוסיאנו, שהמשיך לתחרות עד קו הסיום והגיע למקום הרביעי בדירוג הכללי.

לאחר הפרישה מהמרוץ ב־2025, קווין סיפר על כוונתו לפרוש ממרוצי אופנועים, וכעת הוא מודיע על פרישה סופית. קווין בנאבידס: "זה לא יום קל, אבל הוא בהחלט יום מיוחד. אחרי כל כך הרבה שנים של רכיבה – מאז שעליתי על אופנוע בגיל שלוש, דרך חציית תוואי השטח הקשה בעולם, חוויות של ניצחונות, התרסקויות, ושיעורים ששינו את חיי – קיבלתי את אחת ההחלטות הקשות ביותר: לשים סוף לקריירה שלי במרוצי אופנועים. להיפרד מהאופנוע זה כמעט כמו להיפרד מחלק מעצמי, אבל אני עושה את זה בגאווה. מסלטה שבארגנטינה, אל קדמת הבמה העולמית; להפוך לרוכב מפעל, לזכות פעמיים בדקאר, ולהותיר חותם בספורט הראלי ובספורט הארגנטינאי – אלה היו פעם חלומות שנראו בלתי אפשריים. זו לא הדרך שדמיינתי שאפרוש בה, אבל הפציעה שלי לא מאפשרת לי להתחרות במאה אחוז, ותמיד התחרתי עם כל מה שיש לי. ובכל זאת, אני אסיר תודה על כל מה שהשגתי. תודה למשפחה שלי, לצוות, לאוהדים – ובמיוחד לק.ט.מ, שהאמינו בי וליוו אותי לאורך כל הדרך. אני מקווה להישאר קרוב למשפחת KTM, לתמוך באחי לוסיאנו, ולהמשיך לתרום לענף בדרכים חדשות. הדקאר לימד אותי שאין גבולות כשאתה אוהב את מה שאתה עושה ונשאר צנוע. תודה לכולכם שהייתם חלק מהמסע הזה".