נבחרת ישראל סיימה שמינית בעולם ב־ISDE בפורטוגל

כתב: שחר מלאך   l  צילום: PH24

שורה תחתונה: חמישה רוכבים, שישה ימי תופת, מקום 8 בעולם!

המושג "ששת הימים" עשוי לצלצל לחלקנו כמו אירוע היסטורי מספר התנ"ך או זיכרון ממלחמה נשכחת, אך עבור חובבי הספורט המוטורי בעולם – ובישראל בפרט – מדובר בביטוי שמעורר יראת כבוד, צמרמורת והתרגשות אמיתית. מרוץ ה-ISDE (International Six Days of Enduro) הוא המפעל הוותיק, הקשה, התובעני והמפרך ביותר בתבל הדו-גלגלי. זהו לא עוד מרוץ סוף שבוע מהיר סביב מסלול מוטוקרוס תחום וסטרילי, אלא מרתון אכזרי, מורט עצבים ומתיש בן שישה ימים תמימים שבו האדם והמכונה נדחקים עד לקצה האבסולוטי של היכולת הפיזית, המנטלית והמכנית: כ-1,500 קילומטרים של שטח פראי, מעברי סלעים מקפיאי דם, יערות אלונים צפופים, עליות נחלים תלולות ואבק טובעני.

מעבר למרחקים האדירים, ה-ISDE מבוסס על חוק ברזל אחד בלתי מתפשר ומפחיד בעוצמתו – אין עזרה חיצונית. הרוכב אינו יכול להיעזר במכונאי הקבוצה, במנהל הקבוצה ואפילו לא בחבריו לצוות במהלך יום הרכיבה או בזמן הטיפול בכלי. הרוכב הוא המכונאי היחיד של האופנוע שלו.

בתום כל יום רכיבה מפרך ומתיש שנמשך בין שבע לשמונה שעות בשטח, ניצבות לרשות הרוכב 15 דקות קצובות בלבד במתחם ה-Paddock הסגור. בפרק הזמן הקצר הזה, כשהוא מזיע, כואב ועייף עד לשד עצמותיו, עליו לבצע טיפול מכני מלא: להחליף צמיגים ופילטרים, לכוון שרשרת, לתקן כבלים קרועים, לחזק ברגים ולהבטיח שהאופנוע יישאר במצב נסיעה תקין לקראת הזינוק בבוקר המחרת.

באוקטובר 2026, המהדורה ה-100 והחגיגית של המפעל ההיסטורי הזה התקיימה באזור גראנדולה הציורי שבחבל אלנטז'ו בפורטוגל. האירוע ריכז אליו מעל 500 רוכבים מכל רחבי הגלובוס וחתם שבוע שייזכר לעד בדברי הימים של הספורט המוטורי הישראלי.

המעצמה הצנועה: הליבה האנושית של המשלחת הישראלית
מאחורי התוצאות היבשות ולוחות הזמנים הדיגיטליים עומדים אנשים עשויים ללא חת, ספורטאים ברמ"ח איבריהם שהשקיעו שנים של אימונים מפרכים, משאבים כספיים עצומים, דם, יזע ודמעות כדי לזכות בהזדמנות לייצג בגאווה את דגל ישראל בזירה העולמית הבכירה ביותר.

השנה, חמישה רוכבים ישראלים עמדו על קו הזינוק בפורטוגל. בנבחרת ה-World Trophy הרשמית – הנבחרת הלאומית הייצוגית של ישראל שנתמכה על ידי משרד התרבות והספורט, הרשות לנהיגה ספורטיבית, התאחדות לספורט המוטורי בישראל IMSF, ד.ל.ב מוטורספורט יבואנית ק.ט.מ , נסטלה קראנץ', קספא, מכבי תל אביב ו-TWO RIDE – התייצבו ארבעה מטובי הרוכבים בארץ:
ענבר זלינגר (21): הצעיר המבטיח של המשלחת, שהציג רמת רכיבה פנומנלית וקור רוח של מקצוען ותיק. זלינגר הדהים את הצופים והפרשנים הבינלאומיים כשהתברג במקומות גבוהים בדירוג הקטגוריות והוביל את זמני הנבחרת הישראלית לאורך כל ימי המרוץ.

יפתח פרנקו (27): אלוף ישראל באנדורו והעוגן המנוסה של הנבחרת. פרנקו, שרכב על גבי ק.ט.מ 300 דו-פעימתי חזק, הביא עמו ניסיון עצום, קריאת שטח מבריקה ומנהיגות שקטה שהייתה קריטית לשמירה על מורל גבוה בקבוצה ברגעים הקשים.

בועז סאסי (22): מהכישרונות הבולטים והבולטים של הדור החדש בספורט המוטורי הישראלי. סאסי, שרכב אף הוא על ק.ט.מ 300, נודע בכושר פיזי עילאי, ביכולת ספיגה אדירה ובתושייה טכנית שאיפשרה לו לפתור תקלות קטנות בשטח במהירות הבזק.

איתי ברק (27): הרוכב שנלחם בקטגוריית E2 התובענית על גבי ק.ט.מ 450 ארבע-פעימתי כבד, עוצמתי ומעייף. הרכיבה על מנוע 450 בסינגלים סלעיים ובמקטעים צפופים דורשת כוח פיזי אדיר וריכוז רציף, וברק הפגין עקביות ברזל, משמעת עצמית גבוהה ונחישות עיקשת לאורך כל ששת הימים.

על הניהול והמעטפת המקצועית של הנבחרת פיקד מנהל הקבוצה רז הימן – אגדת מרוצים ורוכב עבר מעוטר בעל הישגים בינלאומיים כבירים, שהביא עמו ניסיון ניהולי וטקטי לא יסולא בפז.

לצד הרביעייה הלאומית, בלט בשטח רוכב ישראלי נוסף מלא מוטיבציה – דניאל ליטווק, שבחר לצאת לאתגר העצמאי בקטגוריית המועדונים (Club Team Award) על גבי אופנוע בטא 300 דו-פעימתי. ללא המעטפת הלוגיסטית הרחבה של נבחרת לאומית, אלפרן נדרש לנהל בעצמו את נקודות הביקורת, הציוד, התיקונים והעומס הפיזי. ברכיבה מחושבת ואמיצה, אלפרן הוכיח שרוח הלחימה הישראלית קיימת בכל פינה במסלול.

המסלול בפורטוגל: שילוב אכזרי בין אבק, סלעים ויערות אלונים
התוואי הפורטוגלי באזור גראנדולה הציב בפני המשתתפים אתגר מגוון ואכזרי, שהיה שונה מאוד ממרוצי החולות הטיפוסיים. המסלול היומי כלל מעבר דרך יערות אלונים צפופים (Cork Forests) עם קורק-טראקס מחורצים, מעברי נחלים יבשים מלאים בסלעים חלקים ואבנים חדות, ומקטעי פודרה ואבק עמוקים שהסתירו מכשולים מסוכנים.
לאורך כל אחד מימי המרוץ, הרוכבים נדרשו לעמוד בזמנים מדויקים בנקודות הביקורת. כל הגעה מוקדמת או מאוחרת לנקודת ביקורת גוררת דקות עונשין כבדות הפוגעות בדירוג הנבחרתי. בנוסף, בכל יום שובצו מספר מבחני "ספיישל-טסט" – מקטעים סגורים שבהם הרוכבים רוכבים נגד השעון במלוא המצערת.

הקרב על הפסגה: כוכבי העל והזירה הבינלאומית
כדי להבין את מלוא המשמעות של המקום ה-8 בעולם שקטפה נבחרת ישראל, צריך להסתכל אל הטופ העולמי של ה-ISDE 2026. המרוץ בפורטוגל הפגיש על אותו מסלול אכזרי את הרוכבים הגדולים, המהירים והמעוטרים ביותר בתבל הדו-גלגלי. את צמרת ה-World Trophy הובילה השנה נבחרת איטליה האדירה, בהנהגתו של האגדה החיה אנדראה ורונה, שהציג קצב פנומנלי וקטף גם את המקום הראשון בדירוג האישי הכללי. לצדו נלחמו ללא פשרות אריות ענף כמו הספרדי האגדי ז'וזפ גרסיה, ששלט במבחני הזמן ביד רמה, לצד נבחרות ענק מבריטניה, אוסטרליה וארצות הברית.

להתחרות באותו שטח, באותם תנאים קשוחים ולכתוב דברי ימים מול רוכבי על שזהו מקצועם הבלעדי מסביב לשעון – זהו בדיוק מה שמקנה להישג הישראלי את ערכו המרשים והמעורר השראה כל כך.

דרמת ששת הימים: יום אחר יום של מלחמת התשה
ימים 1–2: הזינוק והמלחמה באבק: בימים הראשונים הרוכבים הישראלים התמקדו בהסתגלות למקצב המהיר של האירוע העולמי. ענבר זלינגר ויפתח פרנקו רכבו צמוד בראש הזמנים הישראליים, בעוד סאסי, ברק ואלפרן שמרו על קצב קבוע ומנעו טעויות. הנבחרת הישראלית התמקמה במקום ה-12 הכללי מתוך 17 נבחרות לאומיות.

ימים 3–4: העייפות המצטברת ומבחן 15 הדקות: ככל שהימים חלפו, המסלולים הפכו לשחוקים, בלויים ומחורצים. העייפות הפיזית והמנטלית הגיעה לשיאה. בסוף כל יום רכיבה מפרך של 8 שעות, הרוכבים נדרשו להחליף צמיגים ופילטרים בעצמם תוך 15 דקות. בעוד נבחרות חזקות כמו בריטניה, אוסטרליה ופינלנד סבלו מפרישות דרמטיות עקב פציעות וכשלים מכניים, הרוכבים הישראלים גיבו זה את זה במתחם ה-Paddock ונשארו ממוקדים.

ימים 5–6: הנסיקה בדירוג והסיום ההיסטורי בחוף סינס: ביום החמישי, השמירה הקפדנית על הכלים והימנעות מפסילות השתלמו בענק. הנבחרת הישראלית טיפסה בדירוג העולמי. ביום השישי והאחרון, בהתאם למסורת, נערך מרוץ המוטוקרוס המסכם על קו החוף בסינס. כל חמשת הרוכבים הישראלים חוצו את קו הסיום בגאווה עצומה, בריאים ושלמים.

הישג היסטורי: מקום 8 בעולם!

חוסר הפסילות, הרכיבה המחושבת והלכידות הקבוצתית הובילו לתוצאה מדהימה: בטבלה הכללית הסופית של קטגוריית ה-World Trophy, נבחרת ישראל רשמה הישג שיא וסיימה במקום ה-8 בעולם!

הנבחרת הישראלית הקדימה מעצמות מוטוריות מוכרות והוכיחה כי למרות התנאים והמשאבים המוגבלים בהשוואה לנבחרות האירופיות, הספורט המוטורי הישראלי מחזיק ברוכבים איכותיים, נחושים ומקצועיים מהשורה הראשונה.

– דף התוצאות הרשמי –