מבחן דרכים: קטנועי טארו T10 X-Ride 125 ו-T9 X-One 125

כתב: עמית משיח | בחנו: אריק רוזנבלום, עמית משיח | צילום: אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: קטנועי 125 חביבים, מנועי קירור אוויר וסביבת רוכב נוחה עם איכות סבירה והם גם עושים יופי של עבודה בעיר, מעט יקר יחסית לתמורה.

הקטנועים והאופנועים הקטנים של חברת Taro הסינית נמכרים במדינות אירופה השונות לרבות הממלכה המאוחדת, כבר מספר לא מבוטל של שנים. היבואן הצעיר AGM מוטורס, עליו סיפרנו לכם כבר במבחן של ה-ARIIC 318, החל בייבוא של כלים מתוצרת טארו וצמד הסנוניות הראשונות שנבחן על ידינו כאן מהווה היכרות ראשונה שלנו עם המותג.

אז אם כן, שני הקטנועים שעל המדוכה הפעם חולקים את אותה שלדה ואת אותו מנוע – למען האמת, רב הדומה ביניהם לשונה, ולכן הם נבחנים כאן יחדיו הפעם. יש כמובן הבדלים בין השניים – גם בעיצוב וגם בחוויית הרכיבה ותוך כדי המבחן נעמוד על המשותף וגם על הייחודי. האחד מגיע אל המבחן בכחול, עם הכיתוב T10 X-Ride על חיפויי הצד ולצידו אחיו הספורטיבי, ה-X-One, בצבע לבן ועם עיצוב קרבי וקווים חדים, כמו גם גלגל אחורי בעל חתך מתאים יותר לשם המחייב. נרחיב על כך בהמשך, אבל כעת נסקור בקצרה מכלולים ואבזור – לשני הקטנועים יש מושב נוח, עם ריפוד נדיב ותפרים איכותיים, מבנה הקטנועים גדול ומרווח, מדרסי הרגליים מדורגים כך שאפשר להגיע בנוחות לתנוחת הבטטה הנוחה וגם לרכב בתנוחה זקופה עם רגליים כפופות – כאן הוא קצת רחב מדי באזור הרגליים ומחייב מפתח נדיב – מתרגלים לזה כמו שהתרגלנו לכך גם בקטנועים אחרים.

פנסי החזית של השניים דומים ויש בהם ריסיי LED ומעליהם תאורת ביניים LED בהירה ומושכת עין לשעות היום ובאמצע – שתי נורות ראשיות צהובות בגוון טונגסטן ענברי תקני, לאורות הדרך גבוה ונמוך, גם יפה וגם כבר די נדיר למצוא במקומותינו קטנוע שיש לו מתג כיבוי והדלקה של האור – אמצעי שליטה שכמעט וחלף מן העולם ודווקא נחמד היה להיזכר ולשנות מצב תאורה בהתאם לשעות היום, רק אל תשכחו את האור כבוי… ומה עוד? שני תאים ושקע USB אחד בצידי הקוקפיט ופתח מילוי דלק באמצע השדרה המרכזית, יש פה מקום בשפע מתחת לכיסא – קסדה שלמה נכנסת בקלות ועוד הרבה דברים נוספים יכנסו שם איתה ביחד, אצלנו במערכת נוהגים למדוד במגזינים – אז כאן נכנסו 150 גיליונות בקלות, הישג נאה, לכל הדעות.
הפלסטיקה נראית עמידה, העיצוב קצת מוגזם אבל בהחלט אופנתי ומושך את העין.

אז מה בכל זאת ההבדלים בין השניים?

ל-X-Ride יש לוח שעונים משולב אנלוגי ודיגיטלי, מתגים שמזכירים מאוד את אלו של הונדה בכל מה שקשור לעיצוב, כולל אפילו את המפסק הכפול בצד הסוויץ' הפותח את הכיסא ואת פתח מילוי הדלק. בכל הקשור לאיכות החומרים ונוחות התפעול – קצת פחות. עוד נמצא כאן מצערת ארוכת מהלך וחזית נפוחה, בעוד ל-X-One יש חזית וזנב מעוצבים וצרים יותר, יש גם משקף כהה, ובתחום התפעול מצאנו תגובת מצערת עדיפה, בעיקר בפתיחה, יש לו בלם חניה בצד שמאל של הכידון, לוח שעונים כל-דיגיטלי וגם הסוויץ' שונה.

שני הדגמים הפגינו יציבות טובה בקו ישר ובתוך פניה אבל ההבדל העיקרי בין שני הדגמים מתגלה בכניסה אל הפניה; בעוד ה-X-One שש אלי פניה ומגיב בזריזות לפקודת היגוי קלילה, ה-X-Ride צריך פקודת היגוי נחושה וממושכת בכדי להטות את הקטנוע. בתוך הפניה, כאמור, שומרים שני הדגמים על יציבות טובה. ה-X-One יותר חד ויותר עם אופי ספורטיבי, משהו שרובינו העדפנו.

אז מבלי לשים לב יצאנו לדרך, הא?

אז יש לצמד ה-125 של טארו מנוע עם ארבעה שסתומים וקירור אוויר, זה אומר כ-9 כ"ס וכמעט קג"מ אחד שלם, על משקל של 149 ק"ג, עם אופי מנוע חי ותוסס שסוחב כבר מלמטה ווריאטור פשוט וחלק תנועה, כולל ניתוק וחיבור מחדש. הגלגלים לא גדולים במיוחד ויש להם טוויסט בפרופילים – מקדימה מותקן 120/80-14 עם דופן גבוהה, ואילו מאחור נמצא 130/60-13 עם חתך ספורטיבי, אולי תוכנית מתוחכמת מדי – ואולי מה שהיה על המדף… בכל מקרה, לזה משודכים שלדה ארוכה ומתלים פשוטים מלפנים ומאחור שעושים את העבודה בסך הכל. כמו גם הבלמים: דיסק צנוע מלפנים ומאחור, מלאי רגש ומחוברים ביניהם באמצעות מערכת בלימה משולבת CBS, עוצרים היטב ואין תלונות – גם אם אין פה נשיכה אימתנית -לגודל הזה זה מספיק.

בעוד המתלים הקדמיים רכים יחסית וסופגים היטב את תחלואי הכביש, צמד המתלים שמאחור קשה למדי ומעביר לא מעט לעכוזו של הרוכב, בהרכבה המצב הופך נעים יותר – כמו בהרבה קטנועים דומים.

סביבת הרוכב – בשני הדגמים – נוחה ומרווחת, כאמור, ומאפשרת תנוחת רכיבה זקופה וגם שליחת רגליים ארוכות קדימה. הזכרנו כבר את זווית הצידוד והחזית הנפוחה של ה-X-Ride, פשוט לא נוח לו לפנות בצפיפות. ה-X-One לעומתו – משתחל כמו שד, עובר במקומות צפופים – ביציבות ובקלות, גם במהירות הליכה.

ניסינו את השניים גם ברכיבה על הכביש המהיר וזו עברה ללא שיהוקים וביציבות ובטיחות כמו של הגדולים, כשהמהירות המרבית עומדת על 111 קמ"ש, וצריכת הדלק הממוצעת במבחן עמדה על 1:32 קמ"ל.

אבל המכשול האמיתי שעומד בפני משפחת ה-125 הנחמדה הזו של טארו היא לא איכות חלק כזה או אחר, לא הפרט המוזר והמעניין של צמיג אחורי בחתך ספורטיבי וקדמי בעל דופן גבוהה כמו תיירן הרפתקני ואפילו לא היותו חדש בשוק ובלתי מוכר עדיין לציבור הישראלי, המכשול האמיתי הוא המחיר. ב-14,900 ש"ח הם לא זולים בהרבה מקטנועים אחרים בקטגוריה – מוכרים וטובים. אז מדובר פה על מוצר טוב – האם יצליח להשתלב היטב בשוק? ימים יגידו.

כל חדשות מגזין מוטו ישירות לסלולרי