מוטו בוחן | הונדה CB125R – אהבת נעוריי

כתב: אסף לביא | בחנו: סטפן אבנדיצ'י, אריק רוזנבלום, אסף לביא | צילום: עדי בראון, אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: אם אנחנו בני 16, אנחנו חולמים בלילה על אחד כזה בדיוק. אופנוע זריז וקל תפעול, מנוע ידידותי ועיצוב כובש.

בשנות ה-70' היו אלו ההונדות 50 ("חצי", הונדה כחולה והונדה שחורה – בפי הרוכבים) ששלטו ברחובות ישראל ובלבבות הנערים, ב-40 השנים האחרונות השתנו הריגושים של הנוער וכיום יותר מלהיבים אותם קונסולות משחק ואופניים חשמליים. נראה שהדרך של הונדה להתמודד עם התופעה היא יצירת אופנוע "Instagram Friendly" – כלומר אחד כזה שמצטלם מדהים ומושך לייקים, לצד היותו אופנוע נהדר וכייפי, כמעט נטול מגרעות, ובית ספר מצויין לרכיבה – בזכות משקל קל, מנוע ידידותי, גיר חלק וקלאץ' כה רך שהוא מרגיש כאילו לא מחובר לכלום. את ה-CB הקטן אנחנו פוגשים לראשונה בתערוכת מילאנו, לצידו עומדים גם ה-300 וה-1000 בעלי אותו העיצוב המיוחד – Neo Sports Cafe – ככה קוראים לו בהונדה. כבר במבט ראשון היה לנו ברור שהונדה הולכים לכבוש לבבות רבים בזכות עיצוב הרטרו-מודרני המיוחד של המשפחה החדשה שיצרה, נוסיף כאן שחבל לנו שה-CB500F, עם כמה שהוא מעוצב יפה, לא קיבל את אותו הפנס העגול והמראה המחודש.

*עיצובו של ה-CB125R לקח אותנו למסע צילום בלוקיישנים רבים שיוצגו במהלך הכתבה כגלריות*

 תחנה ראשונה: מוסך ניב מוטו בפלורנטין

מתחת לעיצוב החדש פועם מנוע ארבע פעימות, סינגל, שמוכר לנו היטב מאחד הדגמים הפופולריים של העשור האחרון – ה-CBR125, גיבור הילדות שלי ושל אלפי רוכבים בישראל, אופנוע הספורט בנפח 125 הסמ"ק המודרני הראשון להגיע לישראל, עוד בטרם כניסת תקנות הרישוי החדשות הגיע ה"פיציאר" בשנת 2005, שנתיים לאחר מכן הוא משודרג בעיצובו וגם מקבל מנוע מוזרק דלק. עם שינוי תקנות הרישוי והפיכת דרגת הרישיון הבסיסית מ-50 סמ"ק ל-125 סמ"ק הפך בין לילה ללהיט מכירות וחלומו של כל נער, כל זאת עד להגעת מתחריו – ימאהה YZF-R125, קימקו קוואנון והיוסאנג GTR125 שנתנו לו פייט בעיקר בזכות עיצוב של אופנוע בגודל מלא, עם הגעתם איבד ה-CBR מעט מהיוקרתיות והדור כבר לא הכיר את חלוציותו. בשנת 2011 השיבו בהונדה מלחמה עם עיצוב מחדש וכנראה הדבר החשוב ביותר לרוכב בגיל תיכון – צמיג ברוחב 130 מ"מ מאחור (שכאן, אגב, כבר גדל ל-150 מ"מ). ההונדה, יחד עם מתחריו מבית ימאהה ויוסאנג הפכו לחלום של כל נער בעשור הקודם והחליפו את מקומו של ה-DT50 – חלום הצעירים שקדם להם.

כיום רווי שוק האופנועים בשלל דגמי 125 סמ"ק מכל הסוגים – קטנועים, קרוזרים, דו"שים, סופרמוטו, רטרו וכנראה הכי הרבה – אופנועי נייקד, כשכמעט לכל יצרן יש מה להציע; ק.ט.מ דיוק 125, ימאהה MT-125, אפריליה טואנו 125, וסוזוקי GSX-S125 הן הדוגמאות הבולטות בקטגוריה, אליהן מצטרף כעת ה-CB125R החדש.

במבט ראשון הוא לא נראה כמו אופנוע 125 סמ"ק טיפוסי, ובטח לא אחד של הונדה, הוא גדול מימדים ובעל נוכחות. מקדימה מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ – ממש כמו בגדולים, דיסק פרפרי גדול וקליפר רדיאלי, לוח מכוונים בעל מסך LCD, תאורת LED מלאה, זנב גבוה ודקיק ואגזוז מתחת למושב.

בישיבה עליו מיד מורגשת תנוחת רכיבה שונה ממה שמוכר לנו בנייקדים קטנים, הכידון הרחב והרגליות הגבוהות מכתיבים תנוחה מעט יותר ספורטיבית משל נייקד ממוצע אבל נוחה מאוד, ובעיקר – מאפשרת שליטה קלילה על האופנוע, המושב אומנם גבוה אך לא מספיק בכדי להוות מכשול בפני רוכבים נמוכים. לצערנו המושב לא מרווח מספיק ורוכב גדול ימצא עצמו במצב אינטימי מול מיכל הדלק. ממול הרוכב מסך LCD קריא וברור עם כל הנתונים החיוניים, ובפעם הראשונה הונדה מתקינה מכוון הילוכים באופנוע קטן, למעט האינובה. על הכידון כל המפסקים הסטנדרטיים כולל היפוך מתגי הצופר והאיתות כנהוג בשנים האחרונות בהונדה, מצריך צפירת או איתות סרק אחד בכדי להתרגל.

המתלים עובדים ללא דופי כל עוד הרוכב במשקל תיכוניסט ממוצע, בעיר הם בולעים כל בור או שיבוש אספלט בלי תנודות מיותרות. בכביש מפותל זה תענוג, כשהזאטוט הקטן תוקף פניות ברמה שלא מביישת אופנועים גדולים ממנו, שינוי כיוון קל בכל מהירות והכנסת האופנוע לפניה קלה מאוד. גם תוך כדי בלימה. הבלמים, אגב, חזקים ומלאי רגש, בתוך העיר מאפשרים בלימה עם אצבע אחת על המנוף עם שליטה מלאה, ומחוץ לעיר מאפשרים לבלום מאוחר אל תוך הפנייה – כשמערכת ה-ABS שומרת על הרוכב שלא יתלהב יתר על המידה, במצבי אחיזה גרועה.

מנועו של ה-CB, כאמור, מוכר לנו כבר מה-CBR125, ורק טרוניה אחת עומדת בעינה – הבדל גדול מדי בין ההילוך הראשון, הקצר והנמוך, להילוך השני. מעבר לכך יש למנוע מספיק מומנט וכוח כדי ליצר תאוצה מכובדת בהתחשב בנפחו והמהירות הסופית הריאלית עמודת על קצת מעל ל-110 קמ"ש. אם ממש תרצו, בירידה עם רוח גבית תראו את מד המהירות ממשיך לטפס אל עבר 130 הקמ"ש. קשת הסל"ד השימושי רחבה ושילוב של גיר חלק וקלאץ' רך מאוד הופכים את ה-CB125R לבית ספר מצוין לרכיבה, גם מכוון ההילוכים על הצג מקל על תהליך הלמידה – שלצערנו מתבצע בישראל רק אחרי קבלת רישיון הנהיגה – לבני 16 עד 18. לזכותו של המנוע נציין צריכת דלק של 35 קמ"ל בתנאי מבחן ויכולת להגיע ליותר מ-40 קמ"ל בנסיעה רגועה.

ה-CB125R הוא הראשון ממשפחת ה-CB החדשה להגיע לארץ וזה גם מקומו בליין היצרן, מדרגת כניסה ראשונה אל תוך משפחת הונדה, אחריו יכול הרוכב לעלות בנפח ל-300 ולאחר מכן גם ל-1000 סמ"ק ולהישאר במשפחה על אופנוע שנראה כמעט זהה. מחיר של 25,643 ש"ח ממצב את ההונדה בדיוק באמצע בין הדיוק 125 של ק.ט.מ – ממנו הוא גבוה בכ-600 ש"ח לבין הימאהה MT-125 העולה 26,085 ש"ח. יוצאי הדופן הם הסוזוקי GSX-S125 שעולה 22,885 והאפריליה טואנו 125 במחיר של 28,000 ש"ח – בהפרש של כ-3,000 ש"ח מתחת ומעל למתחרים.

לסיכום

הונדה הציגה כלי טוב וכהרגלה – שלם ומוגמר, איכות ההרכבה והגימור הונדאית טיפוסית ולמעט זוג מדבקות לא אסטטיות הייתה ללא רבב. נהנינו לרכוב עליו ועוד יותר נהנינו להסתכל עליו. בעיר הוא יותר זריז, בטיחותי וכייפי מכל קטנוע ובטווח הארוך יהיה בית ספר טוב לרכיבה – למי שמעוניין להתקדם. כעת נשארנו עם ציפיה לרכיבה על ה-300 ותהייה – למה בחרה הונדה שלא לצייד את ה-CB500F באותו העיצוב ושדרוג המכלולים. וכמו שפתחנו כך נסיים – אם אנחנו בני 16, אנחנו חולמים בלילה על אחד כזה בדיוק.