מוטו בוחן: קוב 450 ראלי – דקאר אותי ישר בלב

כתב: ערן יורן  |  צילום: בני דויטש, ערן יורן

שורה תחתונה: מכונת ראלי טהורה שדורשת רוכבים חולי גז. מכאן אפשר פשוט להירשם לדקאר.

שוק אופנועי האדוונצ'ר-ראלי חווה טלטלה בשנים האחרונות, אבל אף אחד לא ציפה למהפכה שהגיעה מסין. חברת KOVE הצעירה הדהימה את עולם המרוצים כשהעמידה אופנועי ראלי 450 סמ"ק שסיימו וניצחו סטייג׳ים במרוץ הדקאר הקשוח בעולם. כעת, גרסת הייצור הסדרתית – ה-450 Rally – נחתה בישראל עם רישוי צהוב לכביש, מכלולי שלדה מתקדמים, שלושה מיכלי דלק בנפח כולל של 31 ליטרים, ותג מחיר תחרותי של 54,770 ₪. שלחנו את ערן יורן, רוכב שטח ואדוונצ'ר ותיק, ל-24 שעות אינטנסיביות כדי להבין האם מדובר בכלי מסוכן או ביציאה הגאונית של העשור.

לוקח רגע להבין את האירוע הזה. רק לפני כמה דקות השארתי את OCEAN – הימאהה טנרה ראלי שלי באופנועי השרון ולקחתי את ה-KOVE 450 Rally לרכיבת היכרות – אופנוע שזכה ב-3 סטייג׳ים בדקאר האחרון – מה הפלא שהציפיות גבוהות.

בבוקר אני עולה איתו לכיוון ירושלים ליום שטח עם מועדון KOVE, אבל עכשיו אנחנו מווברצים יחד על הכביש בין הוד-השרון לכפר-סבא. כשאני אומר מווברצים אני מתכוון שאני או סוגר גז, או רוכב בעמידה כדי שהנוף יפסיק לקפוץ לכל הכיוונים. בטעות אני חושב שזה המשקפיים שזזות ומפריעות לראיה.

הנה זה מתחיל
06:30 בבוקר. אני שם עדשות ומכניס את המשקפיים לתיק. עולה על ה-KOVE 450 RALLY, ויוצא לכיוון ירושלים, העולם עדיין מווברץ. הבנתי, עוצר בתחנת דלק ומעדכן לחצי אוויר לכביש: קידמי 25 אחורי 28, קצת יותר טוב אבל… מחליט לא לעבור את ה-90 עד 110 קמ"ש, מעדיף לראות את הכביש. לדעתי הוויברציות באות מהצמיגים שהם 80/20 לטובת השטח כי זה לא מרגיש לי כמו ויברציות שבאות מהמנוע, שדווקא רוצה ויכול לתת יותר. גם השילדה שהיא מאוד קלה ומדויקת לא נראית לי מקור הבעיה. אם נתעלם מהוווויבברררצציווותתת, אז תנוחת הרכיבה בכביש טובה. לא הייתי אומר נוחה, כי זה יהיה שקר, אבל היא טובה. האופנוע מרגיש מקצועי ונכון. זה לא אופנוע מפנק, אין בו רכות מפנקת אבל יש בו משהו אחר, הוא חי ובועט. יש מי שיקרא לזה "יש לו אופי".

מגיעים לשער הגיא. המח כבר מזמן הפך לדייסה מרוב ויברציות. הגענו לשלב ביחסים שהעולם מווברץ גם כשאני עוצר. בכל מקרה, זה הזמן לעדכן לחצי אוויר שיתאימו לשטח. בתחנת הדלק יש 5 משאבות אוויר?!!… אני מחזיק את הראש בשתי ידיים, אה… רק השמאלית אמיתית. מוריד את לחץ האוויר ל-15 בקדמי ו-14 באחורי. בגדול עכשיו מתחיל הכיף.

באנו להנות. אז נהנים
אני מצטרף לרוכבי המועדון, יש כאן KOVE'ים מכל המינים והסוגים ויש מסלול שהינדס עבורנו שחר ניקחו. מי שרוצה לקרוא על רכיבת המועדון מוזמן להכנס לקישור הזה.
ברגע שה-KOVE הקטן רואה את השטח הוא מפסיק לווברץ ומתחיל לגהץ. מדרגות, בורות, שורשים מה שלא זרקתי עליו הוא עובר בקלילות. יש לו מתלים ארוכים, מאוזנים באופן מוצלח ובזכות המיקום של מיכלי הדלק, מרכז הכובד מאוד מאוד נמוך והאופנוע, יציב בהתאם. כמה יציב? זה ברמה שאני מגיע לעצירה מוחלטת ולא תמיד מרגיש צורך להוריד רגל. האופנוע מתאזן בקלות על שני גלגלים בלבד. ובכלל קל מאוד לרכב עליו, בתנאי שלא מפחדים לפתוח גז.

במיוחד בשטח, המנוע הזה אוהב סל"ד, ניתוק ההצתה מתבצע ב-12,000 ועד אז, יש המון מנוע למשוך – זה ברמה שהרבה פעמים הוא מרגיש כמו 2 פעימות, רק לשמור אותו למעלה ולשגר הילוכים טאק, טאק, טאק. בסל"ד הנמוך המנוע סוחב אבל לא אוהב. יש לו נטיה להשתעמם, להתבאס עליך ולהיכבות. אתה רואה את זה מסביב. כשהרוכב מהסס, האופנוע כבה.

פחדים של אחד הם ריגושים של אחר.

הזהירו אותי שזה אופנוע שמעניש את הרוכב, החוויה שלי היא שונה. זה אופנוע בלי בושה ובלי נימוסים שאומר לך בפנים, שכל הטעויות וכל הפחדים הם שלך. הוא מסוגל ליותר. הוא ניצח 3 סטייג'ים בדקאר כי הרוכב שם לא היה פחדן כמוך. תתמודד עם זה.

ה-KOVE 450 RALLY הוא אופנוע גבוה, איך לא! עם מהלך מתלים של 305 מ"מ מקדימה ו-300 מ"מ מאחור, מושב גבוה זה חלק מהפורמט. אבל זה מטעה משתי סיבות: האחת, וכבר כתבתי על זה, בזכות תצורת מיכלי הדלק, מרכז הכובד סופר נמוך, איפשהו באזור הקרסוליים של הרוכב. הדבר השני זה, וזה דווקא הפתיע אותי, ה-KOVE הוא לא אופנוע שמתוכנן לרוכבים גבוהים. הקוקפיט קטן יחסית ובמעבר לעמידה הוא מחייב רוכבים גבוהים ממש להתכופף קדימה או למצוא את עצמם בפוזיציית MONKEY BAR. אני מאמין שעם עוד יום או יומיים, הייתי מוצא את נקודת האיזון, אבל בחוויה שלי, רוכבים מעל 180 ס"מ יהנו מרייזרים שיגביהו קצת את הכידון. גם הגרסה הנמוכה יותר של האופנוע לא באמת נמוכה. עם גובה מושב של 91 ס"מ, שזה כמו הטנרה ראלי, נמוך זה לא. רק מה, הבולמים ארוכים פחות (270 ס"מ מקדימה ו-260 ס"מ מאחור). שימו לב שזה עדיין מהלך ארוך יותר מכל המתחרים, ובגרסה הזו מרכז הכובד יהיה כמובן נמוך אפילו יותר והאופנוע יציב יותר. כל אחד שיבחר מה שיותר מתאים לסגנון הרכיבה שלו, אבל בכל מקרה, אל תצפו לאופנוע נמוך.

סיכום שהוא בעצם פרולוג לרכיבה הבאה.
איך נסכם את היום הזה. פגשתי אופנוע ממש כיפי. אופנוע שטח אמיתי, בלי תירוצים, בלי פשרות. זה אופנוע לא מפונק ולא מתפנק שלא צריך טובות מאף אחד: הוא יודע להגיע לשטח לבד, בלי עגלה שתסחוב אותו. בכביש בזכות הגובה שלו, המשקל הנמוך ומרכז הכובד הנמוך הוא מתמרן בקלילות, מזמין אותך לתפור את הסינגל שבין טורי המכוניות. הוא פותח מאוד חזק, רץ בספרינט במעלה בסל"ד עד שאתה מוצא לנכון לעצור את עצמך, על גבול המהירות החוקית. לא כי הוא לא מסוגל, אלא כי עם צמיגי השטח המקוריים הוא מוובברררץץץ כמו זקן מטורף עם פרקינסון שרודף אחרי כדור – זה לא נעים. יחד עם זאת, ברגע שהגעת לשטח, זה סרט אחר והקסם מתחיל. רק להוריד לחץ אוויר ויאללה בלאגן. והאופנוע הזה יודע לעשות הרבה בלאגן.

יש לו שלושה מיכלי דלק שביחד מכילים 31 ליטר של דלק, מה שאומר שאפשר ליהנות ממאות קילומטרים של ויברציה בכביש או לחילופין מספר ימים בלב המדבר, למי שדעתו יותר שפויה. מדובר ברפליקת מרוצים, כזו שנבנתה ע"י ופותחה עבור מי שחלם לצלוח איתו ראלי דקאר – ואת זה ה-450 ראלי מסוגל לעשות בלי יותר מדי התאמות – ולא באופנוע אדוונצ'ר עתיר נוחות ותופינים. אך מצד שני, הוא גם יודע להיות מאוד שימושי, בין אם כתחליף אנדורו למחוסרי עגלות וחובבי גז בשבילים פתוחים, או חלופה לאדוונצ'ר למי שלא מתכוון לבלות את רוב זמנו בכביש ומעוניין להשיל משקל. הוא גם די זול.

ומה הכי הפתיע אותי? הבלם הקדמי בהתחלה הרגיש לי חלש אבל ברגע שהתרגלתי אליו, גיליתי שהוא צפוי ומדוייק להפליא. תחושה שאתה ממש נוגע בדיסק עם האצבעות, ויודע בדיוק כמה ברקס עוד נשאר. מאוד אהבתי. מרכז הכובד הנמוך. האופנוע יציב וממש מחובר לאדמה, כל הזמן. בכל מהירות. אפילו בעמידה, לא תמיד צריך להוריד רגל. זה אומר הכל. שחזרתי לטנרה ורציתי שהוא יהיה קצת KOVE.