רשמים מבעליה של מיאטה דור שני/ אבי מרקוביץ'

כתב: אבי מרקוביץ'

כשהתיישבתי במיאטה החדשה אמרתי לעצמי שזאת נהיגת היכרות ראשונה וצריך להתחיל ברגוע, כי אני נמצא במגרש החלקה באשדוד ואין בו יותר מדי מקום לטעויות. אבל החלטות לחוד ומציאות לחוד. האוטו הזה מעניק כזאת תחושת ביטחון והתנהגות צפויה, שלא עברו יותר משתי דקות מאחורי ההגה וכבר מצאתי את עצמי מאזן החלקה כאילו האוטו אצלי כבר שנה. הצורה האיטית והסלחנית שבה האוטו עובר מאחיזה להחלקה ובחזרה מאפשרת אפילו לנהגים החדשים בתחום לייצר החלקות נאות ללא מאמץ רב.

ההגה במיאטה החדשה חשמלי ומרגישים זאת, הוא לא חי ומתקשר כמו בדורות הקודמים אבל עדיין מעניק מספיק פידבק כדי לספר על מצב האחיזה. על החוסר בפידבק מהדורות הקודמים הוא מפצה עם המון חדות ודיוק.

הדור הרביעי לוקח את אותם הדברים האהובים מהדורות הקודמים, הפידבק שמתקבל גם דרך השילדה, הצלילה המאוזנת לתוך הסיבוב, התחושה של הקלילות ומשפר אותם עם המון חדות ודיוק.

בכל הקשור לתא הנוסעים, כבר ברגע הראשון שהתיישבתי בתוכו הרגשתי שגם פה נעשה שינוי רציני: תנוחת הנהיגה השתפרה, פנים הרכב עוטף, מחבק את הנהג, הכל יושב בדיוק במקום וזאת הפעם הראשונה שמאזדה שמים מושב שבאמת מספק תמיכה!

לי אישית חסר משהו שכן יש ברכב מהדור השני (NB) שברשותי- וזה העוקץ. זה דבר שהולך ונעלם ברכבים המודרניים, וזה מתבטא באופן שבו האוטו מתקשר, בתחושות, בהגה, בדוושות ובכל הדברים הקטנים שהופכים את הרכב למיוחד גם בנסיעה שיגרתית למכולת, למספק יותר בנהיגה ספורטיבית וגורמים לי להרגיש כמו ילד בן חמש. דברים שהדור החדש אומנם קצת מצליח לשמר, אבל עדיין חסרים.

סרטון המבחן – מאזדה מיאטה לדורותיה:

צילום ועריכת וידאו: מכבי ליפשיץ