מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
קאברג שחורי 205 על 35
אינסטגרם
גלאי רדאר קוביה
הווסקוורנה באנר שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
קונה אופנוע
ברקום שמאל
לרט
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
rok-straps רצועות קשירה 140
מידלנד שחורי 140 על 70
תמוז
סטפן
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
הארלי שמאל
HJC
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון

מבחן דרכים: אבארט 595 קומפטיציונה – גלגלים חמים

מבחן דרכים: אבארט 595 קומפטיציונה – גלגלים חמים

כתב: דניאל פטרי (מיצו) | צילום: אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: ההפך המוחלט מרכב ליסינג. קטן, לא נוח ומהנה בטירוף.

בדיוק כזה.

כשנכנסתי לאולם התצוגה ביגאל אלון כדי לדבר עם עומר נציג המכירות (וגם האחראי על הפעילות ברשת שעושה לא מעט רעש), למרות שהדרך אליו עברה באולם התצוגה הסמוך של פרארי וכמובן מבלי לזלזל לרגע בעצמה המשודרת מהרכבים האלה, הרגשתי שעם כל הכבוד להם, הם מרוחקים עבורי כמו הצד האפל של הירח או דוגמנית-על במגזינים: טוב לראות אותם מדי פעם, אבל אין הרבה סיכוי שאכניס את אחד מחלקי הגוף שלי באחד מהם (הלו, אני מדבר על הרכבים, כן?), ולכן הם לא רלוונטיים לי בדיוק באותה מידה. אבל כשנעצרתי מול האבארט 595 האפורה-בטון-מלט עם אלמנטים אדומים – נעתקה נשמתי לא פחות מאשר אל מול הפרארי רומא המדהימה שהושקה זה עתה. כן, עולמות שונים, אבל דווקא משיקים וקרובים זה לזה בצורה מפתיעה, שכן שניהם פונים למכנה משותף מאוד חייתי וקדמון של חובבי נהיגה: כלי רכב מנועי שכל מטרתו היא לתת בגז ולמקסם עד כמה שאפשר את הריגושים בנהיגה, כשהיעד המקורי פתאום לא חשוב כמו הדרך אליו. כמעט כמו ברכיבה על אופנועים.

התוכנית המקורית הייתה לקחת את העקרב (הסמל של אבארט) הקרבי ביותר ולצאת לרכיבה, סליחה – נהיגת מבחן – דרומה על כבישים בין המגניבים בישראל: קצת בית גוברין, אמציה, שקף ולכיש, קצת סנסנה, קצת יער יתיר, סדום ערד, ים המלח, מצוקי דרגות, וחזרה למרכז. ים קילומטרים שאפשר לבלות אותם בליסינגומטית היברידית משעממת תוך כדי הקשבה לתסכיתים ברשת א', או לפרק בהם את האספלט כמו מכונית על קפיץ (הדימוי הזה עוד יחזור לי במוח הרבה פעמים) תוך כדי ש"דני קליפורניה" של הרד הוט צ'ילי פפרז מתנגן לך בשיא העצמה דרך מערכת של Beats, ואתה בא לתת בגז כאילו אין מחר.

בחרתי באופציה השנייה.

האבארט היא למעשה גרסה משודרגת של פיאט 500, כשהמשותף בין שני הרכבים נגמר פחות או יותר בצורה החיצונית שלהם, וגם זה בקושי בזכות אלמנטים ויזואליים מגניבים של האבארט עליהם נתעכב בהמשך. עזבו את שאר הדגמים בליין -טוריזמו וגם סקורפיונה – בואו לא נדבר עליהם בכלל. הרכב שנבחן הוא מדגם אבארט 595 קומפטיציונה, הגרסה הכמעט הכי בכירה בליין המוצרים, עם מנוע 4 צילינדרים בנפח 1,368 סמ"ק אליו משודך טורבו גדול (גארט 1446) ופילטר אוויר ספורטיבי (BMC) המפיק לא פחות מאשר 180 כ"ס (בדגמים האחרים – 145 ו-165 כ"ס, בהתאמה). הקומפטיציונה גודשת ב-1.8-1.9 באר (לפי השעון לפחות), ונכון שבגלל הטורבו הגדול יחסית מרגישים לאג גדול יותר מאשר בדגמים האחרים (כך אומרים לי, לא בדקתי), אבל הוא הולך וקטן ככל שהסל"ד עולה. לפי נתוני יצרן שיא המומנט שעומד על 25.5 קג"מ מגיע ב-3,000 סל"ד, וכשמשקל הרכב עומד בקושי על 1,065 ק"ג קלילים מאוד והרכב מרגיש קצר עם בסיס גלגלים כמו של קארט, יש לך ביד נוסחה המאפשרת נהיגה מאוד אגרסיבית בכבישים מתאימים.

ולא תבינו על מה אני מדבר עד שלא תתנו גז.

אבל לפני שנותנים גז צריך להיכנס לרכב ולהניע. אז קדימה. מסובב את המפתח (כן כן, הנה רכב שהוא לא keyless בשנת 2020), והמנוע מתעורר לחיים (יש קלישאה יותר רדודה מזו?). יוצא מהחניון התת-קרקעי לתנועה הלא-כל-כך עמוסה בתל-אביב של טרום סגר קורונה שלישי בדרכי החוצה מן העיר. איילון דרום, קצת כביש 1, לחיצות קלות על דוושת הגז, אבל התגובה של המנוע לא מרגישה לי מי יודע מה מלהיבה. מה קורה פה…? ואז, כמו בפלאש-בק בסרט בסדרת "מלחמת הכוכבים" אני שומע את קולו של עומר נציג המכירות מהדהד לי בראש: "השתמש בכפתור הספורט מיצו, כפתור הספורט, ומה שלא יהיה אל תשכח להפעיל את ה…" אני לא מחכה לשמוע את סוף המשפט ואני ממהר ללחוץ לחיצה קלה על הכפתור העגול עם הכיתוב Sport בחלקו השמאלי של הדשבורד המרכזי.

רגע אחד, מה קורה פה? בתור התחלה – ארבעה דברים מאוד ברורים: האחד – לוח השעונים הדיגיטלי העגול מול הנהג משנה את אופיו והוא כולל כעת אלמנטים שונים ובצבע אדום עצבני עם מד כוחות ג'י במרכזו. השני – ההיגוי הופך להיות עצבני וקשה יותר. סבבה. והשלישי – מערכת הפליטה מסוג Record Monza בעלת צמד יציאות כפולות עם וסת חשמלי Freeflow משנה לחלוטין את עורה, וכעת יוצא ממנה צליל בס עמוק וגרוני. מגניב.

ואז אני לוחץ על הגז ומגלה את האלמנט הרביעי – המנוע הופך להיות מגור חתלתולים אומלל שלא ינק מאמו כבר יומיים לנמר עצבני שגודש בעצבנות מהטורבו וזומם מאיפה לתקוף את הטרף הבא שלו.
אני נגנב מאיך שהקארט הקטן הזה נותן בראש! הדגם הנבחן היה ידני עם 5 הילוכים בעל ידית הילוכים עם מהלך קצר וספורטיבי ועם ג'ולה בקצה ידית ההילוכים העשוייה אלומיניום קריר למגע (ישנו גם דגם עם תיבה רובוטית 5 הילוכים, אבל בואו נעזוב אותו בצד). לא ברור איך זה קרה, אבל ב-Fast Forward דבילי לגמרי אני מוצא את עצמי על הכבישים של בית שמש בואכה זירת הקרבות באזור בית גוברין והלאה מכך. הכבישים ריקים למדי, מזג האוויר קריר במידה מתאימה, השמיים כחולים עם ענני נוצה עדינים, והפלייליסט הפרטי שלי מתנגן בעצמה ראוייה ברמקולים המצויינים (בגרסה המשודרגת עם מערכת Beats יש גם מגבר בתא המטען הלא-כל-כך גדול – כ-185 ליטר בקושי, ולא, אין גלגל רזרבי אבל יש ערכת ניפוח).

הכבישים המפותלים מוכרים לי היטב ואני לוקח את הסיבובים כמעט על הצד, או לפחות ככה זה מרגיש לרוכב אופנוע מובהק שכמוני. עם קפיצי הנמכה ספורטיביים של אייבך ובולמים ספורטיביים וקשים של קוני FSD, האבארט יציבה כמו פלס איטלקי שעשוי מבטון גרמני, כמעט ללא כל תחושת גלגול צידי. וזה פשוט מרגיש נפלא. תוסיפו לזה ג'אנטים בקוטר "17 של הטריבוטו פרארי (בצבע משתנה בהתאם לצבע הרכב) הנעולים בצמיגי מישלין פיילוט ספורט 3 בחתך נמוך של 205/40-17, וזה גם אוחז נפלא בסיבובים. צרפו לחבילה בלמים קדמיים עם דיסקים מחוררים בקוטר 305 מ"מ וקליפרים בני 4 בוכנות של ברמבו, כשמאחור דיסקים בקוטר 240 מ"מ, והכלי יודע גם לעצור מצויין על כל משקלו הזעום.

רגע, אבל… משהו ממשיך להדהד לי בראש… אה! זה עומר הקרציה מאולם התצוגה… משהו לגבי "אל תשכח להפעיל את… להפעיל את ה… להפעיל את ה-TTC מיצו, תפעיל אותו!".

כן כן, שמעתי! מערכת TTC או Torque Transfer Control משנה את הדרך שבה הכוח מועבר לגלגלים. למרות מצב הספורט שבו אני נמצא כבר זמן מה, אם המערכת כבויה – וזה מצב ברירת המחדל שלה – המנוע אמנם נשאר עצבני, אבל בעת פתיחת גז או משחקים על כבישים מפותלים המערכת מסרסת את הכוח שעובר לגלגלים. אם היא מזהה פרפור, היא תחתוך את הכוח לגלגלים. לעומת זאת, אם המערכת מופעלת (נורה דולקת), הגלגלים יפרפרו ואפשר להגיע בקלות למצבי שובבות מגניבים. וזה מה שאני עושה, והחיוך שגם ככה היה לא קטן בשעתיים האחרונות נמרח לי לרוחב כל הפרצוף מבלי שתהיה לי יכולת להפסיק אותו.

זה פשוט מאאגניבבב! כמה שנהניתי עד עכשיו, פתאום הרכב הזה משנה, פעם נוספת, את ההתנהגות שלו – רק חבל ששני המצבים הללו מתבטלים מיד עם סגירת הסוויץ'.

אמרתי שהאבארט קומפטיציונה מרגישה ממש כמו קארט? כן, אמרתי. בזכות בסיס גלגלים של 2,300 מ"מ שמרגישים כאילו הם נמצאים ממש בקצוות המרכב. הרכב כולו קצר מאוד, מה שעושה את החיים להרבה יותר מעניינים. עם מהירות מרבית של 225 קמ"ש לפי מקורות זרים, תאוצה של 0 ל-100 קמ"ש ב-6.7 שניות, כל הרכב הזה מרגיש, שוב, כמו מכונית על קפיץ. תן גז, והיא עפה קדימה. ההיגוי עובר דרך הגה חשמלי, שאמנם מרגיש קצת מנותק מהכביש – אבל הוא חד, מדוייק, ומאפשר לאבארט לשנות כיוונים בקלות מפתיעה, כשהבולמים הקשיחים ודיפרנציאל מוגבל החלקה רק הופכים את החווייה למסעירה הרבה יותר. מושבי באקט מתוצרת Sabelt אוחזים אותך יפה מכל הכיוונים, אלא שזה בא כמובן על חשבון ריפוד ונוחות. אגב, מאחורה יש מקום די והותר לשני מבוגרים בממדים בינוניים, אם כי הם צריכים להיות אמיצים למדי… במהלך הנהיגה דרך הסיבובים המגניבים של סדום ערד דרך ים המלח אני מתפנה לשים לב, לראשונה, שתא הנוסעים אינו אטום לגמרי מרעשים, והאמת שבמקרה הזה טוב שכך כיוון שלא מתנתקים מהסאונד המגניב שהוא חלק מהחוויה.

בתוך תא הנוסעים התחושה היא ספרטנית למדי: ההגה אמנם בעל קוטר קטן ונוח, עם גימור קרבון ומגוון כפתורי שליטה על המולטימדיה וכו', אבל הוא מתכוונן רק לגובה ולא למרחק. גם המושבים די מוגבלים ומתכווננים רק קדימה ואחורה (בגרסאות אחרות יש גם כיוון מסויים לגובה), ואת כפתור הכיוון של גב המושב תקעו דווקא צמוד בין המושב לבין הדלת מה שמחייב אותך לכוון אותו בעמידה כשהדלת פתוחה… בקרת שיוט כמובן שאין, אבל בזכות מערכת מובילאיי המותקנת על ידי היבואן יש בקרת סטייה מנתיב ובקרת שמירת מרחק, ויש רק 5 כריות אוויר לעומת 7 בדגמים האחרים. כל הגימור הפנימי רחוק מאוד מלהרשים עם פלסטיקה על הדלתות שמרגישה כאילו היא מגיעה מהפיאט הכי פשוטה (וכנראה שכך הוא הדבר). כפתורי השליטה על החלונות החשמליים של הנהג והנוסע נמצאים במרכז הדשבורד, שברכב המבחן עשוי קרבון בתוספת תשלום, או פלסטיק בדגמים שנמכרים באולם התצוגה, ודורשים התרגלות מסויימת. אין מצלמת רוורס (סובב ת'ראש אחורה יא עצלן!) וגם הוישרים מרגישים פשוטים, והתזה של מים אמנם מנקה גם את צמד פנסי הדרך הראשיים (לד משולב קסנון), אבל לא מפעילה אותם באופן אוטומטי. נו בסדר, והעיקר שאין מצב סטופ אנד גו מעצבן.

מצד שני, האבארט מגיעה עם מספר אלמנטים ויזואליים ועיצובים מגניבים שמוסיפים לתחושת המגניבות של הכלי, כמו השחרה סביב הסמלים, לוגו העקרב של אבארט על המושבים, הדלתות וסף הכניסה, דוושות אלומיניום, דיפיוזר שחור מאחור בין רבעיית פתחי הפליטה (בדגם הקומפטיציונה), ספוילר מעל החלון האחורי, חישוקים קלים, וכמובן חבילות צבעים מרובות בהתאם לגחמה הכי הזוייה שלכם (חלקן כמובן בתוספת תשלום), ואפשר לראות את מגוון השילובים באתר היצרן. הרכב מגיע עם אופציה לחלון גג וגם נזכיר את גרסת הקבריולט בעלת הגג הנפתח אך הכבדה מעט יותר, וכמובן גם יקרה יותר. את החבילה בתוך תא הנוסעים משלים מזגן לא פחות ממצוין שמקרר את חלל הרכב הקטן ואת סביבת הנהג/נוסע במהירות מפתיעה, וכמובן מערכת סאונד מעולה (ברכב המבחן הייתה מותקנת המערכת "הרגילה" ולא זו של Beats). מעבר לחיבור בלוטוס קל לתפעול, בעלי אייפון יכולים להתחבר ולהציג את הסלולרי שלהם על המסך המגע הראשי בגודל 7" באמצעות קאר-פליי של אפל, ואילו בעלי אנדרואיד יכולים להתממשק באותה קלות לאנדרואיד אוטו. מד גדישת טורבו עגול בצידו השמאלי של לוח השעונים הדיגיטלי, שני שקעי USB בחלקה התחתון של הקונסולה המרכזית, וכך גם שקע מצת. אין הרבה אזורי איחסון לחפצים, ורצוי שמה שכן תשימו שם יהיה מעוגן למקומו כי הרכב הזה יקח אתכם למקומות שובבים לחלוטין, ואתם יודעים את זה.

עולה מים המלח לאזור מעלה אדומים וירושלים. כביש 1 מתעקל לו באלגנטיות בכמה פיתולים מהירים וארוכים, ואני נהנה לראות את מד המהירות מטפס בזריזות לא אופיינית (חוקי! כמובן, הכל חוקי! בחיי!) למרות שאני בעלייה. אני מסתכל בשעון וחושב לעצמי: "מה אם… מה אם עכשיו אני אעלה להר?" שינוי כיוון זריז והופה אני בדרך לאזור נס הרים, למרות שהרגע סיימתי סיבוב של כ-350 ק"מ. אגב, צריכת הדלק סבירה לחלוטין למרות הלחיצות שלי לאורך כל הדרך (כ-16.6 ק"מ לליטר מוצהרים) אם כי מיכל הדלק יחסית קטן בנפחו – רק 35 ליטר.

נכון, מדובר ברכב שפונה לקהל יעד מאוד ספציפי, מי שאוהב לנהוג, נהנה מהחוויה ופחות מעניין אותו לבדוק את איכות הפלסטיקה בדשבורד. ובאמת, את מי זה מעניין בכלל? תן בגז ותהנה מהאחיזה, היציבות, כוח המנוע, הטורבו המגניב, הבלמים – כל החבילה. מי שמחפש סלון ילך למצוא אותו אתם יודעים איפה. כאן באנו לעבוד ולהנות וכן – גם להפגין קצת סטייל ופוזה איטלקית, וזה ממש לא רע. הנה, אני אומר את זה בפעם השלישית – רכב על קפיץ, על כל המשתמע מכך – ולטובה. רק מה, אל תשכחו את הקול של עומר וואן-קנובי ברקע: "תכניס למצב ספורט, ולא לשכוח להפעיל את ה- TTC, לוק!"

209,900 ש"ח לקומפטיציונה בלאק אדישן. תתחדשו.

כל חדשות מגזין מוטו ישירות לסלולרי

4 תגובות ל מבחן דרכים: אבארט 595 קומפטיציונה – גלגלים חמים

  1. נפגשנו בטיול וקבענו לבדוק את הולנטיין

  2. לאחד השכנים במקום מגוריי יש כזאת.
    נראה שהוא שם אותה במצב "ספורט" בעיקר בחנייה כדי לעשות רעש.
    נשמע בחוץ כאילו הוא נוהג בטובה או טרומבון.
    לא מגניב בכלל הרעש הזה.
    אני מעדיף "זאב בעור כבש" – חפשו כתבה ישנה על טרנספורטר ישן שהטמינו בו מנוע של פורש 911

  3. רק המחיר לא שפוי!
    בעבר הייתה את הפיז'ו 308 GTI, שדבר ראשון חזקה יותר, דבר שני שלדה מעולה ומהנה מאד לנהיגה, דבר שלישי זה רכב אמיתי. וכל זה ב 190 אלף ש"ח.
    אז לשים על קופסת השימורים הזאת 210 אלף ש"ח?! לא הגיוני בעליל!
    אז יש לרכב הזה את היתרונות שלו, כמו בסיס גלגלים קצר, אבל כמו שאמרת, ההגה אילם אז זה רחוק מאד מתחושת קארט.
    אני פשוט לא מבין את התמחור ההזוי הזה!

    • כמה פיגו כאלה נמכרו וכמה קומפיטיציונה עד היום …
      יש משהו שהוא הרבה מעבר למספרים ונתונים ופה הפיגו נופלת והאברת פורחת.
      ולכן היא נמכרת כי יש כאלה שאוהבים תחושות ויש כאלה שקוראים מפרטים…

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל