מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
Cמפטי/ סיטרואן C1 במבחן דרכים
שי שיוביץ
צילום: אריק רוזנבלום
השורה התחתונה:
לסיטרואן C1 יש לא מעט כלים להצלחה: מנוע נעים וחלק, נוחות עיצוב משובב נפש גם בחוץ וגם בפנים, אבזור רב וקסם שופע. נוחות הנסיעה שופרה לעומת העבר, כמו גם התיבה הרובוטית שעברה מקצה שיפורים נרחב, וכיום היא חלקה וידידותית לאין ערוך מהדגם הקודם. לחובתה של ה- C1 עומד מושב אחורי צפוף יחסית ותא מטען קטן יותר מהמתחרות (פיקנטו, i10). המחיר של ה- C1 האוטו' עומד על 76,990 ש"ח (הידנית תשאיר בכיסכם 10k ש"ח, ובמידה ותרצו את הגרסה המגניבה עם גג הבד הנפתח תצטרכו להוסיף עוד עשיריה), והיא עומדת בכבוד במבחן ה- Value For Money. במידה ואתם מחפשים מיני חמודה ושובבה שלא מפחדת לצאת מהעיר, שעדיין אין לכולם ובולטת בכבישים- כדאי לכם לקפוץ ללובינסקי.
וקצת יותר בהרחבה:
תחום המיני אינו חדש לסיטרואן. זוכרים את הדה-שבו?… אח"כ הגיעו הויזה, ה- AX (שכבר התבססה על מכלולים של פיג'ו) והסקסו. את הסקסו החליפה ה- c2 שיובאה לארץ לתקופה קצרה רק בגרסתה הספורטיבית ולא ממש השאירה חותם, ואת מקומה בהיררכיה תפסה ה- C1 שכבר יוצרה בשיתוף פעולה מלא עם פיג'ו (107) וטויוטה (אייגו). כל השלוש יצרו את אותה המכונית, כשרק הפנסים הקדמיים השונים והסמל הפרידו ביניהן. מדובר היה ברכבים בסיסים מאוד שנמכרו כמו לחמניות חמות, אולם סבלו מנוחות נסיעה לוקה, רעשי דרך ומנוע מוגזמים ופשטות מופגנת. כעת הגיע הדור השני ל-C1 (ו-108 לפיג'ו) שמנסה לתקן בדיוק את נקודות התורפה הללו, וכמו שנראה בהמשך- גם מצליח.
עיצוב, תא נוסעים, שימושיות
ה- C1 הראשונה היתה חמודה מאוד, וסיטרואן השכילו שלא לקלקל את הרושם. העיצוב החדש של ה- C1 משייך אותה בבירור לחברה הצרפתית עם רמזים ל- C4 קקטוס ופיקאסו, עם פנסים עגולים וחמודים אשר מעליהם "גבה" נאה המשווה מראה של דובון אכפת לי מתוק, בעיקר בצבע האדום הזועק של רכב המבחן. מהצד ומאחור המצב נרגע וה- C1נראית רגילה למדי, כשרק יחידות התאורה המעניינות מנסות להציל את המצב יחד עם דלת הזכוכית השחורה של תא המטען המורכבת מיחידה אחת.
הכניסה לתא הנוסעים גוררת מבט מעריך, ואחריו עוד אחד. מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית ביותר לעומת התא הפלסטיקי הספרטני המוחלף. האיכות עלתה, ומרגישים את זה בהגה, במתגים השונים ובכל מקום בו נוגעים, למרות שעדיין לא מדובר במרצדס- או אפילו בסקודה סיטיגו… את הפלסטיקים העוטפים את הקונוסולה המרכזית ופתחי האוורור אפשר לקבל בשני צבעים שונים (לבן ואדום) הנופחים חיים בתא, ומסך מגע 7 אינץ' גדול שולט ביד רמה על תפעול מערכת השמע. האבזור נאה (אך עדיין לא מגיע לרמת הפיקנטו/i10)- עם מערכת שמע מלאה (BT, USB ו- AUX), מחשב דרך, מראות חשמליות (לא עניין טריוויאלי במיני!), פנסי לד, גלגל הגה מצופה עור ועוד. המרווח מקדימה יתאים מאוד גם לגבוהים ו/או לרחבים שבנהגים. המושבים עצמם רכים ונוחים- גם לנסיעה ממושכת, אך חסרים מעט בתחום התמיכה הצידית כשרוצים לנהוג מעט בזריזות. מאחור, כמו בכל מיני, אפשר להושיב מבוגרים- אך רצוי שלא לאורך זמן ושהם לא יהיו מאוד גדולים… תא המטען חותם את פרק השימושיות עם 196 ליטרים מעט קטנים לקטגוריה (251 ביונדאי i10) עם אפשרות לקפל את המושבים האחוריים וכך לקבל משטח הטענה בנפח של 780 ליטרים.
מנוע, ביצועים, התנהגות
ה- C1 נמכרת בארץ עם מנוע אחד בלבד בנפח 1.0 ליטר, שלושה צילינדרים ו- 69 כ"ס (מפיתוח של טויוטה). במידה ותרצו מנוע גדול וחזק יותר- אנא התכבדו ופנו לאולם התצוגה השכן, שם תוכלו לקבל את הפיג'ו 108 התאומה עם מנוע 1.2 ל' ו- 82 כ"ס. המנוע המותקן ב- C1 הינו גרסה מעט משופרת למנוע הקודם, עם עליה של כ"ס אחד ו- 0.2 קג"מ שמגיעים גבוה מבעבר (9.7 קג"מ ב- 4800 סיבובים לעומת 9.5 קג"מ ב- 3500 סל"ד). התנעה מגלה מנוע מנומס בהרבה מזה המוחלף, עם חוסר מבורך ברעידות או וויברציות. גם בידוד הרעשים שלו שופר בהרבה, למרות שקולו עדיין נשמע בתא הנוסעים. הפעם נסלח לו (ולסיטרואן) על זה כיוון שמדובר בצליל חביב למדי.
אנו קיבלנו למבחן את הגרסה הרובוטית (וכמובן שיש גם ידנית למי שרוצה). התיבה עברה שיפור משמעותי מאוד, וכעת פעולתה חלקה ונעימה מאוד- גם אם עדיין מעט איטית. ה- C1 מגיבה במידיות לנגיעה בגז ומזנקת קדימה ללא שום השתהות או היסוס, והצליחה להפתיע אותנו לטובה פעם אחר פעם ביכולתה לנצל פרצות קטנים בתנועה העירונית. המנוע ממשיך לשמור על חלקות פעולה גם כשמהירות עולה, אולם בעליות ובמאמץ רב קולו ישמע ברמה. אין שום בעיה לנסוע מהר (יחסית, יחסית…) עם ה- C1בזכות חלוקה טובה של יחסי ההעברה (100 קמ"ש בפחות מ- 3000 סל"ד) המאפשרים שיוט נעים למדי- ואף מהיר לעיתים- לפחות כל זמן שהמנוע אינו נדרש למאמץ מיוחד. חשוב לזכור שלמרות כל הסופרלטיבים עדיין מדובר במנוע צנוע, כיוון ש- 69 כ"ס הם לא החומר מהם נוצרות אגדות תאוצה המסופרות ליד האח המבוערת. צריכת הדלק מעולה כצפוי, ועמדה על כ-17 קמ"ל.
בתחום הנוחות והתנהגות ה- C1 מראה שהיא נזכרה מחדש איזה סמל מוטבע לה על החרטום. גם כאן, השיפור לעומת העבר לא פחות מתהומי. הדור הראשון של ה- C1 וה-107 היה קשוח ולא נוח, מקפץ על שיבושים כאילו הוא עז הרים יפנית מהאסכולה הישנה. תודה לאל, כיול המתלים הקודם נזרק לפח, והדור החדש של ה- C1 ראוי לשאת בגאון את שם סיטרואן על ישבנו. ה- C1 זורחת על שיבושי העיר, ולא מאבדת את שפיות דעתה גם מחוצה לה. ההגה החשמלי קליל עד מאוד ונעים לשימוש ולאחיזה, ובזכות קוטר הסיבוב השווה בגודלו למגש פיצה ה- C1 מתמודדת רצינית לתואר המלכה האורבנית הבלתי מעורערת. במידה ותרצו להשתעשע איתה מעט בסיבובים, תגלו שלמרות המנוע הדל וזוויות הגלגול המאיימות היא עדיין יכולה לעלות חיוך על פניכם בזכות שמירה מרשימה על יציבות כיוונית ועל הקו הנבחר.
איך באוטו כזה קטן מצליחים לשבת מאחור בנוח?
יש תמונה תסתכל. רואים.
לי היתה בזמנו מיני מיינור. אחד הרכבים הכי מרווחים מאחור!!! אבל… על חשבון תא המטען. 🙁 🙂