מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
מתח חיובי / יונדאי Ioniq איוניק במבחן דרכים
שי שיוביץ
צילום: אריק רוזנבלום
השורה התחתונה
האיוניק התגלתה כרכב מתקדם, נעים, משפחתי וחסכוני שעושה את העבודה בצורה טובה וללא סיבוכים או צלצולים מיותרים, ומהווה תחרות רצינית גם לרכבים קונבנציונאליים.
פינת הפולני
השורה האחרונה העלתה לנו שתי שאלות כלפי יונדאי:
האחת מבית: מי ירצה את האלנטרה או את ה- i30 כשיש לו אלטרנטיבה חסכונית שכזו מבית?
השניה מחוץ: למרות שאין ספק שהאיוניק טובה מאוד, מי יקנה דווקא "פרייבט פשוט" מיונדאי כשב- 1,000 ש"ח יותר (מגרסת הבסיס; בגרסת רכב המבחן מדובר ב- 3,000 ש"ח פחות) הוא יכול לקבל מקיה ג'יפון אופנתי עם אותם המכלולים בדיוק וכמעט אותה רמת אבזור?
וקצת יותר בהרחבה
עם האיוניק, יונדאי משלימה את התקפתה על שוק רכבי ההיבריד ההולך וגדל בארץ ובעולם, וזאת לאחר שהסונטה הייבריד זכתה להצלחה רבה- אפילו בשוק הישראלי החשדן. בעתיד האיוניק תגיע גם בגרסת פלאג-אין נטענת ואולי אף בגרסה חשמלית מלאה. כאמור למעלה, האיוניק חולקת פלטפורמה ומכלולים עם הנירו של קיה, אך מגיעה במרכב 5 דלתות סטנדרטי.
עיצוב, תא נוסעים, שימושיות
האיוניק נאה, ללא ויכוח (בעיקר בצבע של רכב ההדגמה), אך מבנה חמשת הדלתות שלה (שיונדאי אומרת שהוא אחד מהעיצובים האווירודינמיים בשוק) נראה רגיל ואפרורי למדי ואינו שובר שגרה, לטוב ולרע. מלפנים היא מזוהה מייד כיונדאי, מהצד הצללית דומה למדי לדור הקודם של הפריוס, כאשר רק יחידות התאורה מאחור והשמשה האחורית המפוצלת מצילות מעט את המצב האנונימי. יש כאלה שיאהבו, יש כאלה שיפהקו. עניין של טעם. ואם כבר מדברים על השמשה האחורית המפוצלת- תסלחו לי יונדאי, זה פשוט מיותר, שלא לומר אדיוטי. ההפרעה לשדה הראיה לא שווה לי את תוספת האווירודינמיות או מה שזה לא יהיה. לא כל דבר צריך להעיק מטויוטה/הונדה…
תא הנוסעים עוקב גם הוא אחרי הקו הסולידי ומתהדר בעיצוב ברור מאוד, נקי ונאה עם מתגים גדולים וברורים, כאשר רק ההגה הקטום ולוח השעונים המיוחד יחד עם קו קישוט מתכתי בצבע כחלחל רומזים שיש פה משהו שונה מהרגיל. לצל"ש זוכה ידית ההילוכים היפיפייה, ולהערת אזהרה חמורה זוכים חלק מהפלסטיקים שלא מרגישים איכותיים או ראויים לרכב שעולה כמעט 140,000 ש"ח. המושבים מעט קשים ומרגישים פשוטים. המרווח לנוסעים טוב מאוד, כשרק נוסעים גבוהים מאחור יסבלו מגג מעט נמוך. תא המטען ענקי ויכיל 550 ליטרים. ח"ח יונדאי.
האבזור באיוניק מעולה, נקודה. בשתי רמות הגימור תקבלו בקרת שיוט אקטיבית עם בלימה אוטונומית, מערכת לשמירה על הנתיב, חישוקי 17", משטח טעינה אלחוטי לטלפון הנייד(!), כניסה והנעה ללא מפתח ואת מערכת הקונקטד של כלמוביל המשולבת וויז, כאשר 4,000 ש"ח הנוספים לגרסת הסופרים שנבחנה יעניקו לכם בנוסף מושב נהג חשמלי, מערכת התראה על שטח מת במראות, קיפול מראות חשמלי, לוח שעונים דיגיטלי, פנסי לד אחוריים וחיישני חניה מקוריים.
מנוע, ביצועים, התנהגות
החלק המסקרן ביותר באיוניק היא יחידת הכוח ההיברידית. מדובר במנוע בנזין בנפח 1.6 המספק 105 כ"ס ומומנט של 15 קג"מ (ב- 4,000 סל"ד), אליו מוצמד מנוע חשמלי המספק 43.5 כ"ס מומנט של 17.3 קג"מ. השילוב של שני המנועים מעלה את ההספק ל- 141 כ"ס, ושניהם משודכים לתיבה רובוטית כפולת מצמד בעלת שישה הילוכים.
אם קיבלתם סחרחורת מכל המספרים והנתונים האלה, אתם יכולים להירגע. מבחינת הנהג מדובר בתפעול שקוף ופשוט לחלוטין: מניעים, משלבים לדרייב (ע"י ידית הילוכים נורמלית, תודה לאל, ולא משהו שנראה שנלקח ממלגזה, כמו בפריוס/אוריס) ולוחצים על הגז. זהו. אין מתגים להתעסק איתם או מצבים שונים להתבחבש איתם. המצב היחיד לבחירת הנהג הוא מצב הספורט שמופעל כאשר ידית ההילוכים מוסטת למסילה של התפעול הידני שלה, וזה הרבה יותר אינטואיטיבי מאשר לחפש מתג קטנטן ומוחבא. אתם שומעים את זה טויוטה?
ואיך זה נוסע? טוב מאוד, תודה. המומנט השמן של המנוע החשמלי מזיז בקלילות ובמיידיות את האיוניק (יחד עם שריקה קלילה, חביבה ועתידנית משהו), ומנוע הבנזין משתלב באופן חלק ובלתי מורגש מבחינת וויברציות. אפשר לשמוע כשהוא נדלק, אך מדובר ברמת רעש נמוכה יחסית וסבירה לחלוטין. תיבת ההילוכים עושה רוב הזמן עבודה טובה ועדיפה עשרות מונים על זאת הרציפה המוכרת לנו מ…טויוטה, עם הרגשה טבעית ונורמלית. נכון שהעברות ההילוכים לא תמיד ברמת הפעולה של ה- DSG מבית פולקסווגן, אבל כשלעצמן הן בסדר גמור. 141 כוחות הסוס והמומנט השמנמן של האיוניק מורגשים, ובזכותם יונדאי מצליחה רוב הזמן לספק נסיעה חסרת מאמץ וחלקה ומרגיעה. הביצועים לא מסעירים- אך מספקים: 11.1 ש' ל- 100 קמ"ש ו- 185 קמ"ש. מצב ספורט מחדד את תגובת המצערת ומשלב את המנוע החשמלי לתוספת אומפפפ, וזה חביב ואף עוזר מעט במקרים שצריך להאיץ בחוזקה תחת עומס. בונוס נוסף הוא לוח השעונים שעובר לתצוגת סל"ד עם צביעה "קרבית". נו, לפחות להרגשה זה עושה טוב… הסיפור האמיתי הוא צריכת הדלק שעמדה בסוף נסיעה "נורמלית" על כ- 16 קמ"ל. בעיר התוצאה תהיה טובה יותר, ותחת לחץ פחות.
נוחות הנסיעה לא רעה, כאשר חלק מהשברים מצליחים להסתנן לתוך תא הנוסעים. בידוד הרעשים טוב למדי, אך רעש בתי הגלגלים מעט בולט ומושפע מאוד מרמת הסלילה. האיוניק לא מיועדת לנהיגה ספורטיבית, ותחת לחץ מתפתח תת היגוי מסיבי והרגשה שהאוטו מתפזר לכל הכיוונים- הרגשה שמוגברת ע"י הגה קליל וחסר תקשורת, כמנהג ימים אלה. הבלמים מתהדרים בנשיכה טובה, שלאחר מאמץ נעלמה במקצת. חדי החושים יצליחו להרגיש שבמדובר במערכת בלימה רגנרטיבית, אך לשאר הנהגים פעולתה תהיה שקופה לחלוטין- וזה מצוין. בסה"כ האיוניק עושה בדיוק את מה שמבקשים ממנה (בגבולות ההיגיון), ומבחינתנו זה בסדר גמור.
למבחן דרכים טויוטה פריוס
ולעוד חדש ברכב:
לאינסטגרם שלנו: MOTODOOGRI
כתבה מקצועית ומעניינת עונה על הציפיות