מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
מוטו מטייל: לדרום עם מועדון הספיידר והרייקר
כתב: צחי שף לוי | צילום: רווה תבורי
לצאת לטיול על 3 גלגלים מתאים לך?
אני שרוב הזמן נמצא על שני גלגלים ויש הטוענים שמידי פעם גם רק על גלגל אחד מתוך השניים, מנסה לחשוב על תשובה לשאלה, הרי להיות סגור בקופסה עם ארבעה גלגלים זה סוג של מובן מאליו אבל שלושה גלגלים?!
אנחנו מקבלים במערכת הזמנה לטיול שכזה, ואני לוקח את האתגר וממשיך בכל הכוח. על הקאן-אם ספיידר וגם על הרייקר כבר כתבנו מבחנים ובהשקות. עופר אבניר יבואנית קאן-אם לישראל, מביאה גם את החטיבה הספורטיבית של קאן-אם BRP, טרקטורונים, אופנועי ים, רכבי שטח ומתחילת השנה גם את דגמי 3 הגלגלים של היצרן.
@motomagazineil
קיבלנו לשם התרשמות את דגם הספיידר RT וכן, כמו בנישת אופנועי הכביש גם כאן ה-RT מייצג את המרחקים הארוכים שהכלי יכול לעבור. מנוע גדול, מגן רוח ענקי מתכוונן חשמלית, וכמובן 3 ארגזים מובנים בחלקו האחורי ובנוסף לזה תא מטען נדיב בחלקו הקדמי.
מועדון BRP CLUB מביט היישר לעבר טיול מספר 5 במספר והפעם דרומה אל מכתש ירוחם. מזג האוויר באמצע נובמבר נפלא עם טמפרטורות יחסית גבוהות לעונה, מה שגרם גם לבעלי התלת מהצפון להניע מוקדם בבוקר ולהגיע אל נקודת המפגש.
נפגשנו מוקדם בתחנת דלק בנקודת ההתחלה, מתדלקים את הכלים עד הסוף וזאת על מנת לגמוע 400 ק״מ של יופי מדברי שלפנינו. תדרוך: הסברים ודגשים חשובים על אופי היום והמסלול ניתנו ע״י רווה תבורי, מנהל הפיתוח העסקי של אבניר וכמו בצבא – אנחנו קשובים לו בשלשות, תרתי משמע.
חבורה של 20 כלים שממלאים את כביש 6 דרום גורמת לנהגים שיושבים להם במזגן לפעור פה ולהסתכן בקנס של 1,000 ש״ח על החזקת הסלולרי שלהם בזמן הנהיגה – בכדי לצלם את השיירה המרשימה שלנו – ללא ספק שלראות אותנו עם החייזרים האלו, גורם לנהג הישראלי פשוט להתלהב הרבה מעבר – יותר אפילומאלו שרכשו אותם.
עופר אבניר מצליחה לשמר ולתת ללקוחותיה גם את הכיף והחוויה לאחר הקניה, ומובילה את הרוכשים לגיבוש וחיבור פיזי ולא רק בקבוצות במרשתת. מכביש 6 ועד לבאר שבע, השיירה מתקדמת בקצב טוב, כאשר הנוף המדברי מתחיל להתקרב, אין ספק שהחבר'ה הללו יודעים להנות.
בדגם הספיידר RT מותקנת מערכת שמע בעלת 6 רמקולים, מסך ענק שמתחבר לטלפון ומזרים מוזיקה, הרמת מגן הרוח עד למעלה יוצרת סביבה אקוסטית כמעט נטולת רעשי רוח ונסיעה. ואני, בן 40, התלהבתי כמו ביום בו רכשתי לפיג'ו 205 שלי את מערכת הפיוניר דולפינים עם מגבר וסאבוופר (זוכרים?).
עצירה ראשונה בתוך המכתש של ירוחם, בפינת החולות הצבעוניים, החברים שולפים ערכות קפה מהארגזים – אבל שף זה שף, אז הייתי חייב להשוויץ עם ערכת האספרסו שלי. בזמן מנוחת הלוחמים הבנתי שזה הרגע הכי טוב לצלם את המסביב – כי הרי כולם יתחילו לדבר על הכלים. הופתעתי לגלות בטיול הזה קשת צבעים שלמה של אנשים, מבוגרים וצעירים, רוכבים וותיקים וחדשים, יתרה מזאת, הופתעתי לגלות שרוכב אחד עשה רישיון לאופנוע וזה בכלל הכלי הראשון שלו ובצד השני של המפה, חבר בשם מייק – שבכלל היה נשיא מועדון הגולד ווינג.
הרכיבה על הספיידר בפעם הראשונה מתחילה להעלות בי חששות, ההיגוי לא כמו באופנוע כי הגלגלים לא מטים את עצמם לכיוון הפנייה אלא מתנהגים כמו רכב ומסתובבים אל כיוון הפניה. יש כידון ולא הגה – מה שגורם לי לבטל את זיכרון השריר ולהבין שאין כאן היגוי הפוך – פה יש היגוי! מי שרכב בעברו על טרקטורונים ירגיש מיד בבית.
לטיול הזה של לפני הגעת הגשמים בחרו מסלול כביש ומידי פעם ירדנו לשטח כדי להצטלם או הפסקה קצרה. יוצאים ממכתש ירוחם לכיוון ערד דרך עליות סדום, הכבישים המפותלים לא ממש מהווים בעיה לכלים בעלי שלושת הגלגלים. היציבות, ההיגוי והכוח מאפשרים להם להתנהג בהתאם לתנאים כמו אופנוע או כמו רכב.
רווה מסמן לנו לעצור בצד הדרך ונראה שכולם מסתדרים עם הירידה מהאספלט אל השטח, מסדרים את הכלים לטובת צילום קבוצתי, אבל בתוך תוכי אני שואל את עצמי "למה עצרנו? הרכיבה כל כך מהנה אז למה לעצור?" רווה מסמן לי בצד "אנחנו רוכבים בקצב מהיר מידי לטיול, אני פשוט לא רוצה שהטיול יגמר מהר!".
אז קצת צילומים וקצת השתעשעות בשטח, בכל זאת יש לכלים הללו DNA של רכבי שטח, מעלים אבק באוויר וחוזרים אל הכביש, הנופים של המדבר פשוט שובים אותך ואין כמו להיות חלק מהנוף הזה בלי גג או קורות מסביבך כמו בחווית רכב משפחתי.
לסיכום:
הבנתי שהכלים האלו מיוחדים והאנשים שרוכבים עליהם עוד יותר, מגוון עצום של חוויות ועם צפייה לטיול הבא. מצעירים לוותיקים, מרוכבי ספורט לרוכבים רגועים הכל מהכל נמצא במועדון הרוכבים של BRP CLUB. את הטיול אנחנו מסיימים במסעדת "מוזה" שבערד, עם שולחן אבירים ערוך ומוכן לקבל אותנו בסיום הטיול, אחרי יותר מ-400 ק״מ של רכיבה מהנה ועם רצון לעוד טיולים מהסוג השלישי.
