fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

בליץ 10kמתחת לשורת התפריט 230 על 40
אלבר טריומף מתחת ל-menu – אמצע 3
קריסטלינו מתחת לתפריט xi
מטרו ימין 1 – ימאהה 26 יוני
קריסטלינו קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון ימאהה – יוני-26
אישימוטו באנר קוביה שמאל
בליץ 10k קוביה 140 על 70
אלבר טריומף קוביה עליון
עופר אבניר קוביה שמאל
kove 140 על 70 – איקס510
מידלנד שחורי 140 על 70
זונטס קוביה 140
מוטוטאץ דקר
nicot ניקוט אשדוד
תמוז
HJC
voge מוטו24 באנר r-125
אודי דגן 140 על 70
שרקו
סטפן
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון

דבר העורך: חשיבותו של השואו

דבר העורך: חשיבותו של השואו

אסף לביא בנארי

לא חיבבתי פורמולה 1 מעולם. צפיתי בכמה מרוצים בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות, וזה עניין אותי כמו צפייה באליפות העולם בנגרות נורווגית מסורתית. אבל אז, לפני כמה חודשים, צפיתי ב־Drive To Survive, סדרת הדוקו של נטפילקס המתעדת את אליפות הרכב היוקרתית מאחורי הקלעים – וכבר בפרק השני הפכתי לחובב פורמולה 1.

את העונה הראשונה סיימתי עוד באותו היום ומהר מאוד ניגשתי לסיים את כל השאר, והספקתי לעשות זאת לפני הסבב הראשון של העונה בבחריין. הכרתי את כל הנהגים, התחלתי לעקוב אחריהם בכל המדיות החברתיות והפיד שלי התמלא רק בפורמולה 1 – בתוכן אדיר של האוהדים אבל גם בשל הנהגים שפעילים מאוד ברשתות החברתיות. ברגע אחד מאדם שלא מבין את כל העניין הפכתי לאוהד מהמניין. טוב, אוהדים ותיקים לא יסכימו איתי, בקרב קהילת חובבי הפורמולה יש רבים שבזים לאוהדים מסוגי שהצטרפו רק בגלל הסדרה, בגלל שזה "סלבי", פופולרי, פחות מהצורה בה הם אוהדים את הספורט ויעסקו בעיקר בגייטקיפינג של אהדה למרוצים.

* גייטקיפינג (שמירת סף) – קביעת הלגיטימיות של אנשים למעמד מסוים על ידי הטלת קריטריונים לקבלה באופן חד-צדדי.

אבל הם טועים, הם לא מבינים כמה הם טועים. האהבה שלי לפורמולה לא התעוררה בגלל שזה הדבר החם עכשיו או בגלל שזה פתאום פופולרי, אלא בזכות הסדרה שהצליחה לראשונה לגרום לי להתעניין באליפות – בגלל שהסדרה היא שואו, בעוד המרוצים בשידור החי הם פלופ. וזה לא בגלל הקריינות/פרשנות הישראלית, השוודית או הטורקית, זה לא בגלל שאני לא אוהד אמיתי ולא בגלל שאני לא באמת אוהב מרוצים – להפך, אין דבר יותר מהנה ממרוץ מותח, זה פשוט שהשידור החי של הפורמולה 1 הוא ההפך מזה. הוא ארוך, מתיש, יותר מדי פעמים נטול כל מידה של אקשן אמיתי וגם לא מעט פעמים מתארך בגלל דגל צהוב אחרי דגל צהוב אחרי מכונית בטיחות וירטואלית וחוזר חלילה. אפשר לצפות בו, אולי גם אפשר ליהנות ממנו, אבל קשה מאוד להפוך לאוהד בשנת 2024 בזכותו.

הפורמט הנטפליקסי שלוקח עונת מרוצים שלמה ובמקום לספק לנו תיעוד של הקפה ועוד הקפה נותן לנו הצצה למה שקורה לפני ואחרי ובזמן המרוץ, את המשמעות, ההישגים והכישלונות ולפעמים חוזר לאותה הנקודה מכמה זוויות ראייה – הוא הפורמט הנכון ביותר לספורט המוטורי, ואם אליפויות אחרות ישכילו להבין שמה שמתרחש על המסלול ובסביבתו, וגם בבתים והמוסכים של המתחרים ואפילו הצוותים – כל זה ביחד עם המרוץ מהווה חומר טלוויזיוני איכותי, אפילו אליפות עגלות הסופר הישראלית יכולה להפוך לדבר החם הבא.

לא צריך סלבים ולא צריכים משפיענים, לא צריך מומחים גדולים ולא צריך את כל הפרטים היבשים של מה שקרה בכל דקה במרוץ, צריך לתמצת את הדרמה ממנה יש בשפע, לערוך כמו שצריך ולשדר. הקהל, כבר יבוא.

אסף, אוהד חדש לספורט ותיק

לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Whatsapp לחצו כאן
לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Telegram לחצו כאן

 

 

 

 

2 תגובות ל דבר העורך: חשיבותו של השואו

  1. סדרה מעולה, גרמה לכל המשפחה שלי לאהוב מרוצי פורומלה 1, לפני זה לא עניין אותי כלום פרט לדו-גלגלי.

  2. נטפליקס שינתה את חוקי המשחק בהמון תחומים, ללא ספק זה ממכר. חבל שאין את זה במוטוגיפי, אולי עכשיו שזה כנראה הולך להיות אותם בעלים, יעשו פרקים למרוצי האופנועים

תגובות


עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל 2 – wn7