מדור משפטי | הוא חתך אותי – אבל אני אשם?

כתב: עו"ד שמעון צור  

מתוך מגזין מוטו 458 – מרץ 2026

בואו נדבר על הפיל שבחדר (או המשאית שבנתיב). יש איזו הנחת יסוד מעצבנת בכבישי ישראל: אם קרתה תאונה ומעורב בה אופנוע, הרוכב כנראה אשם. הוא בטח "טס", "השתולל", או סתם "נסע כמו משוגע". השוטר שמגיע לזירה מסתכל עליכם במבט של "נו, עוד אחד", והנהג של הרכב כבר מכין את הנאום על זה שיצאתם לו משום מקום. אבל רגע לפני שאתם מתחילים להאמין להם, בואו נעשה סדר. יש כאן שני עולמות משפטיים שונים לגמרי, ואם תבלבלו ביניהם – זה יעלה לכם ביוקר.

1. הגוף שלכם: האזור נטול האשמה
נתחיל בחדשות הטובות (בנסיבות העניין). חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) הוא חוק סוציאלי חכם. הוא קובע כלל ברזל: בנזקי גוף, אין משמעות לאשמה. מה זה אומר? שגם אם הייתם לא בסדר, גם אם נכנסתם לצומת לא פנוי, ואפילו אם החלקתם לבד כי חשבתם שאתם מארק מארקז – אתם זכאים לפיצוי מלא על הטיפול הרפואי, ימי המחלה והכאב. חברת הביטוח (של החובה) לא יכולה להגיד לכם "לא משלמים כי הייתם אשמים". התנאי היחיד הוא שיש לכם ביטוח חובה בתוקף ורישיון מתאים. אז אם כואב לכם, לכו להיבדק.

2. האופנוע שלכם: הקרב על הכיס
כאן הסיפור משתנה ב-180 מעלות. כשמדובר על הפלסטיקה השבורה, האגזוז שנמעך והקסדה שהלכה לעולמה – אנחנו נכנסים לזירה של דיני הנזיקין. כאן, "מי אשם" זו השאלה היחידה שקובעת. הטריק הכי מלוכלך של חברות הביטוח (של הרכב הפוגע) נקרא "אשם תורם". איך זה עובד? נניח שרכב פרטי חתך אתכם וגרם נזק של 20,000 ש"ח לאופנוע. אתם תובעים את הביטוח שלו. הם יגידו: "נכון, המבוטח שלנו סטה מנתיב, אבל הרוכב שלכם נסע מהר מדי / עקף מימין / לא שמר מרחק". אם השופט משתכנע שיש לכם "אשם תורם" של 30%, תקבלו רק 14,000 ש"ח. ה-6,000 הנותרים? עליכם. וזה קורה המון.

3. "מי הזיז את האופנוע שלי?" – מלכודת הזירה
הנה תרחיש קלאסי: תאונה. האופנוע שוכב על הכביש. פקק מתחיל להיווצר. נהגים צופרים. מישהו טוב לב (או הנהג הפוגע) בא ומזיז את האופנוע הצידה "כדי לא להפריע". עצור! ברגע שהאופנוע הוזז, הרגתם את הראיות. בוחן התנועה המשטרתי מגיע לזירה אחרי שהכל כבר קרה. אם האופנוע לא במקום הנפילה המקורי, הוא לא יכול לחשב מרחקי בלימה, נקודת אימפקט וזווית פגיעה. במצב של "מילה כנגד מילה", לנהג הרכב (שיושב באוטו שלא זז) יש יתרון. השופטים והבוחנים לעיתים נוטים להאמין לנהג ה"נורמטיבי" ולא לרוכב ה"משתולל".

4. המצלמה היא העדה הכי טובה שלכם
אז איך מנצחים את השיטה? פשוט מאוד: תיעוד. בעידן של היום, אין סיבה לרכוב בלי מצלמת קסדה/דרך. זה "הקופסה השחורה" שלכם. צילום וידאו שמוכיח שנסעתם בירוק ושמרתם על הנתיב שווה עשרות אלפי שקלים בבית המשפט וחוסך שנים של ויכוחים. אין מצלמה? אם אתם בהכרה ויכולים לזוז, הדבר הראשון שעושים (אחרי שבודקים שכל האיברים מחוברים) זה לשלוף טלפון ולצלם. את האופנוע, את הרכב, את המיקום שלהם ביחס לקו ההפרדה, את סימני ההחלקה על הכביש. לפני שמזיזים, לפני שהאמבולנס מגיע. התמונות האלה הן ההבדל בין "אשם תורם" לפיצוי מלא.

5. דוחות משטרה – לא תורה מסיני
קיבלתם דוח משטרתי שקובע שאתם אשמים? אל תרימו ידיים. בוחני תנועה הם בני אדם, והם עובדים תחת לחץ. לפעמים הם טועים, ולפעמים הם מושפעים מהדעות הקדומות נגדנו. עורך דין תעבורה תותח יודע לפרק דוחות כאלה, למצוא כשלים בחישובים ולהפוך את הקערה על פיה. אל תודו באשמה בזירה רק כדי לגמור עם זה.

בשורה התחתונה: בגוף – אתם מכוסים (תודה, פלת"ד). ברכוש – אתם במלחמה. אל תהיו צודקים, תהיו חכמים: סעו עם מצלמה, תעדו את הזירה, ואל תתנו לסטיגמות לעלות לכם ביוקר.

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי במאמר זה הינו מידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

עו"ד שמעון צור עם ניסיון של כ־24 שנה בתחום התעבורה עם התמחות במקרים מורכבים בתחום תאונות הדרכים ותביעות לפי תקנות התעבורה.
לפרטים ושאלות: 050-8461977 או במייל [email protected]